"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[צבי ג.]

במגילת אסתר
אין הבדל בין 'אתנחתא' ל'סוף פסוק' ?

במנגינה (בטעמים בנוסח אשכנז) אין הבדל

 

[צבי ג.]

מנח לגרמיה, האם הוא טעם מחבר או מפסיק? ובאופן כללי מה ההגדרה המדוייקת של מונח לגרמיה?

 

[חייט]

מפסיק
עיין ספר טעמי המקרא של הוצאת אשכול
בשיר של ר"ת על כללי הטעמים

 

[שארפער]

במגילת אסתר
אין הבדל בין 'אתנחתא' ל'סוף פסוק' ?

אאל"ט אין הבדל ברור. אותו ניגון. אני בכל אופן משתדל לעשות הבדל שהסוף פסוק תהיה הפסקה מפרידה יותר מהאתנחתא.

 

[מנסה להיות אני]

מעניין לעניין באותו עניין.
סופר סת"ם או כאלו שמעניין אותם התחום ? עלה רעיון לפתוח פורום סופרי סת"ם בפרוג (שיהיה פורום מקצועי כמו עימוד וכדו') המנהל אמר שצריכים לראות שיש מספיק ביקוש וכך יפתחו.
אם אתם או מישהו שהנכם מכירים מפרוג, הוא סופר סת"ם אשמח שתפנו אותו/תפנו לאשכול הזה ותכתבו שהנכם מעוניינים.
תודה רבה.

 

[MDG]

האם מישהו יכול להעלות לכאן את הפטרת כי תשא (מלכים א' י"ח) לפי האשכנזים, כתב אשורית או תיקון סופרים??

 

[סטודיו לגרפיקה]

האם מישהו יכול להעלות לכאן את הפטרת כי תשא (מלכים א' י"ח) לפי האשכנזים, כתב אשורית או תיקון סופרים??

זה טוב?

 

[MDG]

תודה לך @סטודיו לגרפיקה זה מצוין

 

[השידוך]

אנו מחפשים תיקון קוראים מדויק למגילת אסתר, 21 שורות, המלך.
יש דבר כזה?

 

[גידל]

לי למשל יש את עימוד "המלך" 21 שורות, וזה שונה מהעימוד שם, לכן קניתי תיקון אחר של מכון "פאר המקרא"-יפה נוף שתואם את העימוד הנ"ל.

 

[השידוך]

הוא תיקון מדוייק מבחינת הטעמים והניקוד?

 

[השידוך]

יש כמה מלעיל ומלרע שמעכבים בקריאת המגילה (כנפסק בהלכה).
איזה הם?

 

[גידל]

יש גליון שנקרא תורת הקורא והוא מביא את מה שאתה מחפש למצוא

 

[השידוך]

יש גליון שנקרא תורת הקורא והוא מביא את מה שאתה מחפש למצוא

היכן ניתן להשיג את הגליון?

 

[ברוך הוא]

יש כמה מלעיל ומלרע שמעכבים בקריאת המגילה (כנפסק בהלכה).
איזה הם?

אתה מתכווין בטח ל"באה" ו"שבה" וכדו' אבל כמעט שום דבר לא מעכב בקריאת המגילה, יש שיטה עיקרית בשו"ע שאפי' לכתחילה אי"צ לדקדק באותיותיה וי"א שרק בדיעבד אינו מעכב.

 

[נ. ה.]

אתה מתכווין בטח ל"באה" ו"שבה"

אלו כן מעכבים?

וכדו'

איזה עוד?

כמעט שום דבר לא מעכב

יש כאלו שכן?

תודה רבה!!!

 

[ברוך הוא]

יש מחלוקת הפוסקים רחבה בנושא לפי שיטת המחבר העיקרית אפי' טעות שמשנה משמעות אין מתקנים אפי' לכתחילה כגון שקרא ישב במקום יושב או נפל במקום נופל וכדו', וי"א שאף לדעה השנייה בשו"ע רק לכתחילה צריך להחמיר ובדיעבד שגמר את המגילה אינו חוזר,
יש פוסקים הסוברים שצריך לחזור על טעות כשיש שינוי משמעות.
המילים באה ושבה נקראים עם אותו ניקוד בין מלעיל ובין מלרע ולכאורה אינו מעכב אפי' בקריאת התורה [אולי זה יישמע מוזר לאנשים אבל על פי ההלכה יותר חמור קריאת התורה מקריאת המגילה לעניין דקדוק באתיותיה] כיון שמלעיל ומלרע אינו מעכב. (אולם ייתכן שהם מעכבים כיוון שבכל אופן זה משנה משמעות).
לא ידוע לי על עוד דוגמא של מלעיל ומלרע במגילה שיש בה שינוי משמעות.

 

[פונביז'ער]

המילים באה ושבה נקראים עם אותו ניקוד בין מלעיל ובין מלרע ולכאורה אינו מעכב אפי' בקריאת התורה [אולי זה יישמע מוזר לאנשים אבל על פי ההלכה יותר חמור קריאת התורה מקריאת המגילה לעניין דקדוק באתיותיה] כיון שמלעיל ומלרע אינו מעכב. (אולם ייתכן שהם מעכבים כיוון שבכל אופן זה משנה משמעות).

על מה מבוססת הסברא ששינוי משמעות במלעיל ומלרע אינה מעכבת?

היכן ניתן להשיג את הגליון?

מצרף את הקובץ (אגב באחת ההערות שם מתייחסים לנידון על שינוי משמעות במלעיל ומלרע)

 

[ברוך הוא]

על מה מבוססת הסברא ששינוי משמעות במלעיל ומלרע אינה מעכבת?

וא"ו ההיפוך ווא"ו החיבור יש בהם גם שינוי משמעות והשינוי בהם הוא גם רק במלעיל ומלרע ושם ברור שאם טעה אין זה מעכב כיון שאנחנו רואים בתורה עצמה לפעמים שהכלל מתבטל ווא"ו ההיפוך הופך להיות מלעיל ליופי הלשון כמו בחלק מנסוג אחור (וישבתה בה, ועוד) וכן בשורשי ל"י (ועשית, ואפית, וענית, ועוד). ולכן מוכח שהשינוי של עבר ועתיד הוא משתנה לפי העניין שנאמר בו ורק לסימן בעלמא קבעו שבדרך כלל מלעיל זה עבר ומלרע זה עתיד, ולכן מסברא אמרתי שאולי הדין כן גם ב"באה" שההבדל הוא רק לסימן ולא לעיכובא כמובן שאני מסתייג ולא פוסק למעשה אבל כתבתי לכאורה.

 

[גידל]

בשורשי ל"י

התכוונת לשורשי ל"ה
(לא שאני מסכים עם יתר דברי ה... שלך)