"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[גידל]

לכן, לטובת כל הצדדים ראוי לסכם כי היחיד שמתקן ומחזיר את בעל־הקריאה הוא העומד לצידו (וכמובן, לוודא שיהא זה אדם בקי ואחראי - שלא ירחף אי־שם במרומים...). אלא שרבים מדי הם בתי־הכנסת בהם הליך זה הינו בלתי־ישים...

לדעתי אין מה לסכם כי זה מילא לא יעזור כלום, מה שצריך זה פשוט לא להתייחס להערות הסרק, ובתור מי שקרא 10 שנה אני יכול לומר שהניסיון שלי הוכיח שלאחר פעמיים או שלש שבנ'אדם רואה שלא מתייחסים אליו הוא מפסיק, כי הוא רואה שאין מי ש"קונה" את הסחורה שלו.

 

[גידל]

 

[סטודיו לגרפיקה]

וכן "תורת הקורא"

 

[שארפער]

חחחחחחח
אתה מתאר את זה בצורה הכי נפלאה שיש...
דיברתי על זה עם איזה בעל קורא ותיק והוא אמר לי שזה מאד מוזר מה שאני אומר,
כי אצלו העימוד והמיקומים בכלל לא משחקים!
הוא פשוט מאד זוכר כל מילה ופסוק מה הטעמים שלו!
נשמע מוזר, לא?
כך בכל אופן לדבריו
אבל מאידך גיסא כן רואים תיקונים כדוג' "סימנים" שהשקיעו דמים מרובים והשקעה מטורפת רק בכל מיני טכניקות שיאפשרו לקורא לקלוט במבט עין את צורת הדף על שלל הטעמים והפסיקים
מה שאומר שבאמת צפוי מהקורא להכין עפ"י קליטת עין של צורת העימוד
מענין באמת...

לדעתי זה תלוי בתפיסה חזותית, או שמיעתית.
יש הלומדים (ואלו הם הרוב) את המילים האלו עם הסימון הזה במקום הזה, יש לקרוא ככה.
השורה שמתחילה פרשה בשליש התחתון של העמוד השני מתחילת הפרשה, מתחיל ב"מונח זרקא".... למשל....

אבל יש כאלו עם תפיסה שמיעתית, בהתחלה, הוא מפענח מהסימונים את הניגון, אבל אח"כ, הוא לא זוכר שווא נע או נח, מלעיל או מלרע, וגם לא אם זה מונח זרקא או דרגא תביר, אלא הוא פשוט קולט את זה כמו שיר אחד ארוך, שנכון לשיר אותו ע"פ הכללים שהוא הכין על פיהם.
ולכן, כמו שאתה תדע לשיר "קה אכסוף" בכל עימוד, כן הוא הדבר הזה......

ולכן, פתרון!!!
אני עשיתי אותו, ומאוד הועיל לי, גם לדקדוק, גם ליתר זכירת טעמי הנגינה, וגם לקביעת קצב הקריאה האולטימטיבי.

קח סימנים, קרא את העליה דלהלן ברצף, והקפד לקרוא נכון ומדוייק, ומשעה שאתה בטוח שתקרא מתוך המסומן ברצף ללא שגיאות וגמגומים, ובשטף אחיד, מהר או לאט, כפי הדרישה, פשוט תקליט את עצמך. שבע הקלטות, כל הקלטה זו עליה.
זה הקול שלך, הסולם שלך, הניגון שלך, הקצב שלך והדקדוק שלך.

את ההקלטה אתה שומר במחשב כמובן, ואצ"ל שבאותה השבת אתה תדע טוב את הפרשה לאחר קריאה אחת עם ההקלטה, וקריאה אחת בלי, כדי לראות שקלטת, אלא גם שנתיים אחרי, אני קורא יחד עם ההקלטה, כעין שיר, פעם עם, ופעם או שתיים בלי, וזהו!!!
תוך שעה, להכין פרשה שלימה!!!!

לדעתי זה יועיל לך גם לבעיית העימוד.

אבל, אגב, עוד נזק שיוצא מעימודים שונים, שכשאתה גולל, אתה לא מתמצא איפה אתה אם אתה מחליף עימודים. לכן חשוב לקרוא רק בעימוד אחד, אני היום, כבר יש לי צילום בראש פלוס מינוס של כל הס"ת!! אם הייתי משגע את עצמי עם עימודים, זה לא היה ככה.

 

[מרובע]

אבל, אגב, עוד נזק שיוצא מעימודים שונים, שכשאתה גולל, אתה לא מתמצא איפה אתה אם אתה מחליף עימודים. לכן חשוב לקרוא רק בעימוד אחד, אני היום, כבר יש לי צילום בראש פלוס מינוס של כל הס"ת!! אם הייתי משגע את עצמי עם עימודים, זה לא היה ככה.

אני לא מבין מה הבעיה להתמצא, אתה רואה מילה או שתים ומבין איפה אתה נמצא. (ואם זה פסוקים דומים אז אתה רואה טיפה הלאה)

 

[שארפער]

להתמצא עם מילים זה לא חכמה, כי

אני לא מבין מה הבעיה להתמצא, אתה רואה מילה או שתים ומבין איפה אתה נמצא. (ואם זה פסוקים דומים אז אתה רואה טיפה הלאה)

אתה עדיין לא יודע אם זה תרומה תצווה או ויקהל פקודי, ולקרוא הרבה מילים, זה כבר כבד....
להתמצא ב"פלאש", שיש לך צילום בראש, לזה כוונתי. (כמו גמרא שלמדת עשרות פעמים.)

 

[מרובע]

להתמצא עם מילים זה לא חכמה, כי

אתה עדיין לא יודע אם זה תרומה תצווה או ויקהל פקודי, ולקרוא הרבה מילים, זה כבר כבד....
להתמצא ב"פלאש", שיש לך צילום בראש, לזה כוונתי. (כמו גמרא שלמדת עשרות פעמים.)

בתרומה הכל "ועשית" ובויקהל פקודי הכל "ויעשו".
אתה מתכוין שאתה רואה את העימוד וקולט את המיקום בלי שום מילה? נשמע לי מוגזם.

 

[שארפער]

בתרומה הכל "ועשית" ובויקהל פקודי הכל "ויעשו".
אתה מתכוין שאתה רואה את העימוד וקולט את המיקום בלי שום מילה? נשמע לי מוגזם.

לא, אלא במקום לקרוא בכל עמוד שבע מילים, מספיק לי לקרוא בראש של שלושה עמודים מילה אחת, או שתיים, וביחד עם זכרון תבנית הפתוחות והסתומות, בשיקלול שאני יודע בערך איפה אני, (כמה רחוק מבראשית, ומוזאת הברכה) הנתונים משתקללים לי בראש אוטומטית, ואקלוט.
משא"כ אם זה עימוד אחר, אז צריך לקרוא ממש שורה שלימה ולשלוף מהזכרון באיזה פרשה היא כתובה.
וזה קשה יותר ומעצבן יותר.

 

[מרובע]

לא, אלא במקום לקרוא בכל עמוד שבע מילים, מספיק לי לקרוא בראש של שלושה עמודים מילה אחת, או שתיים, וביחד עם זכרון תבנית הפתוחות והסתומות, בשיקלול שאני יודע בערך איפה אני, (כמה רחוק מבראשית, ומוזאת הברכה) הנתונים משתקללים לי בראש אוטומטית, ואקלוט.
משא"כ אם זה עימוד אחר, אז צריך לקרוא ממש שורה שלימה ולשלוף מהזכרון באיזה פרשה היא כתובה.
וזה קשה יותר ומעצבן יותר.

כשם שאין פרצופיהם שווים וכו'.
אצלי זה לגמרי הפוך.
העימוד לא נקלט אצלי בכלל (רק כשאני באמצע קריאה לא בטוח במשהו ואני מחזיק סימנים עם אותו עימוד וקל לי לצאת ולחזור כי זה באותו מקום)
אבל התוכן זכור לי בקלות אני רואה שנים שלושה מילים ראשונות בפרשה פתוחה/סתומה וקולט מיד איפה זה.

 

[שארפער]

כשם שאין פרצופיהם שווים וכו'.
אצלי זה לגמרי הפוך.
העימוד לא נקלט אצלי בכלל (רק כשאני באמצע קריאה לא בטוח במשהו ואני מחזיק סימנים עם אותו עימוד וקל לי לצאת ולחזור כי זה באותו מקום)
אבל התוכן זכור לי בקלות אני רואה שנים שלושה מילים ראשונות בפרשה פתוחה/סתומה וקולט מיד איפה זה.

מעניין ממש!!
כמה שנים אתה בעל קורא?
(עושה רושם שממש הרבה.)

 

[מרובע]

אני עשר שנים בעל קורא ברירת מחדל.
זאת אומרת שכל פעם שאין מישהו אחר אז אני הקורא.
בפועל זה לא היה הרבה כל כך, אולי שנה שנתיים מתוכם רצוף ועוד שבת פה שבת שם.
הקריאה זכורה אצלי כמו שאני זוכר שירים (לדעתי הכמות של השירים שאדם ממוצע יודע זה כמו פעמיים לזכור את כל התורה. ואדם מוזיקלי זה פי כמה וכמה לפי הרמה המוזיקלית שלו) זה אחרי שנים של שנים מקרא וקריאת התורה זה אומר שכל שנה לומדים שלוש פעמים את כל התורה וכל עשר שנים לומדים שלושים פעמים את כל התורה וכן הלאה, אז בסוף משהו נכנס...

 

[גידל]

זכור!
"זכור" הכ"ף בחולם זָכ֕וֹר. מי שמהדר ("במרכאות") ומאריך, הרי הוא שם קמץ בכ"ף, וכך הוא נשמע "זָ כָ אָ אֽוֹר". הדבר קצת קשה לביצוע מכיוון שיש זקף גדול בכ"ף.(לאשכנזים בלבד שלהם צליל הקמץ דומה לחולם)
"ויגע"-יש לקרוא בפתח גנובה כמו "מִזְבֵּ֔חַ" והעי'ן נחה ונשמעת. (וְ יָ גֵ֑ אַ ע). ועדיין יש להקפיד להטעים את הגימל, ולא את הפתח.
"נחשלים" החית בסגול ולא בשווא.
"השם" שם ה' הראשון במונח, והשני ללא טעם, אלא דבוק למלה הבאה. (למעט נוסחת ה"כתר" ששם יש מונח גם ב"שם" השני ).
"אלוקך" הראשון במונח, השני בתלישא גדולה.
וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹוהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹוהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃

 

[סטודיו לגרפיקה]

סבלנות...
עוד לא עברנו שבוע...

 

[גידל]

סבלנות...
עוד לא עברנו שבוע...

נכון.
אבל זכור נמצא שם בתצוה.

 

[גידל]

מהו עימוד המגילה של "סימנים"?
לי למשל יש את עימוד "המלך" 21 שורות, וזה שונה מהעימוד שם, לכן קניתי תיקון אחר של מכון "פאר המקרא"-יפה נוף שתואם את העימוד הנ"ל.
לפי מה שבדקתי ל"המלך 28" יש עימוד אחר, וכן גם לעימוד של "11 שורות"-שיטת הגר"א, כידוע יש חומרא שעשרת בני המן יהיו בגודל אחיד של המגילה, ובעמוד נפרד, שאל"כ (כלומר ש"עשרת בני המן" בעמוד שלם בגובה 21 או 28 שורות) יוצא שכל עשרת בני המן הם באות רבתי ואילו ה"זעירא" כמו הזיי"ן של ויזתא למשל, זה בעצם גודל רגיל. לכן בתוספת שורת "חמש מאות", הרי11 שורות.(אגב: אינני יודע מה המקור לכך שמקפידים שעשרת ב"ה יהיו בעמוד נפרד, שמעתי שמישהו כתב את עשרת ב"ה בכתב רגיל והרחיק בין שורה לשורה רווח של 3/4 שורות ע"מ לפתור את הבעיה הנ"ל, אך הוא יצר בעיה חדשה בכך שהרחיק שורות שלא כדין כמו שמרחיקים בין חומש לחומש (בראשית/שמות).
אז מהו העימוד של סימנים?
(אולי אין לזה עימוד מסוים, כידוע למגילות הישנות לא היה עימוד אחיד)

 

[סטודיו לגרפיקה]

בדקתי בתיקון של מכון סימנים
אבל לעניות דעתי העימוד של המגילה שם אינו לפי סדר כלשהו
זה בסך הכל לפי העימוד של הספר עצמו, כפי שנכנס להם
זה פשוט מגילה רודפת מגילה
קוהלת/אסתר/שיר השירים וכו'

 

[גידל]

מצאתי! "42 שורות" (מצ"ב)

https://www.prog.co.il/attachments/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94-jpg.26683/

מעניין למה הביא את העימוד הזה שאינו נפוץ בעליל. נדמה לי שזה למנהג חב"ד.

 

[השידוך]

מה עושים לגבי מגילת אסתר:
יש תיקון קוראים שמתאים לכל סוגי המגילות [28 שורות, 11 שורות, ועוד]?

 

[גידל]

42 יש ב"סימנים" 21 יש ב"פאר המקרא" יפה נוף, יש עוד חוברת תיקון של "תפארת" שזה אותו עימוד של סימנים.
לא מכיר עוד, מה שאני יכול להמליץ לך בתור ברירת מחדל זה לצלם את המגילה שלך ולשנן עם הצילום, (כך נהגתי ב"נביא" שלנו, שהיה ללא שום עימוד מוכר)

 

[סערצע]

מעניין למה הביא את העימוד הזה שאינו נפוץ בעליל. נדמה לי שזה למנהג חב"ד.

פשוט: בהמשך לספר כולו. לא?