"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[סערצע]

אתה מתכוון לומר שכל הספר 42 שורות?

כמדומה. לא בדקתי כעת.

אח"כ בדקתי, ואכן כן הוא.
חלוקת השורות במגילה אינה עקבית (עכ"פ במהדו' המוקטנת. בשונה מבחח"ת), ותלוי' - בעיקר - בשיקולי המקום הפנוי.

 

[סטודיו לגרפיקה]

"תורת הקורא"-כי תשא
מי שיש לו על "פרה", יעזור מאד!!!

 

[סערצע]

מי שיש לו על "פרה", יעזור מאד!!!

 

[גידל]

חלוקת השורות במגילה אינה עקבית

היא כן עיקבית! , לפי העימוד של 42.

 

[סטודיו לגרפיקה]

יש הרבה עבודה השבוע...
אגב, טיפ בענין "את" בציר"ה או בסגו"ל
כל מקום שמילת "את" היא בלי טעם-בסגו"ל
עם טעם-בציר"ה

 

[גידל]

10 טורים בס"ת,(ויקהל, פקודי, החודש) הפרשה הכי ארוכה!

 

[סערצע]

היא כן עיקבית! , לפי העימוד של 42.
צפה בקובץ המצורף 847811

כוונתי לנדפס ב'תיקון קוראים - סימנים'.

 

[שלמה וייס]

אגב, טיפ בענין "את" בציר"ה או בסגו"ל
כל מקום שמילת "את" היא בלי טעם-בסגו"ל
עם טעם-בציר"ה

כמדומני שכך הוא גם במילה "כל" אם בחולם ואם בקמץ.

 

[סטודיו לגרפיקה]

כמדומני שכך הוא גם במילה "כל" אם בחולם ואם בקמץ.

אמנם ברוב הפעמים זה אכן כך, אך לא תמיד.
עיין פרק לה פסוק כו
[אני לא בטוח גם בכלל שכתבתי לגבי "את", כך עכ"פ זכור לי]

 

[שלמה וייס]

עיין פרק לה פסוק כו

כמו שכתבתי

 

[סטודיו לגרפיקה]

כמו שכתבתי

שם יש "וכל" עם טעם בקמ"ץ

 

[סערצע]

שם יש "וכל" עם טעם בקמ"ץ

הכוונה לתיבות 'וְכׇ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים'?
עיקר ה'סימן' (שאליבא דאמת הוא גם סיבת השינוי...) פשוט הוא: מוקף - קמוץ, פרוד - חלום.
עד"ז גבי 'את': מוקף - מסוגל, פרוד - צרוי.

 

[סטודיו לגרפיקה]

הכוונה לתיבות 'וְכׇ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים'?
עיקר ה'סימן' (שאליבא דאמת הוא גם סיבת השינוי...) פשוט הוא: מוקף - קמוץ, פרוד - חלום.
עד"ז גבי 'את': מוקף - מסוגל, פרוד - צרוי.

אתה בטוח בדבריך???
רציתי להסיק כך מריבוי המקרים אבל אאל"ט נתקלתי בכמה שונים

 

[מרובע]

מוקף נחשב מילה אחת לגבי הטעמים והניקוד

 

[גידל]

כוונתי לנדפס ב'תיקון קוראים - סימנים'.

עיין שם, אולי אין 42 שורות אבל העימוד הוא אותו עימוד.

 

[גידל]

אמנם ברוב הפעמים זה אכן כך, אך לא תמיד.
עיין פרק לה פסוק כו וְ כׇ֨ ל ־הַנָּשִׁ֔ים
[אני לא בטוח גם בכלל שכתבתי לגבי "את", כך עכ"פ זכור לי]

יפה הערת! יש הרבה מה לכתוב על ה"קדמא-זקף קטן" יש נוהגים לא להתייחס כלל לקדמא, ובמקביל לסלסל מעט בזקף-קטן יותר מהרגיל, (עיין בקישור) ולפי"ז מובן מדוע הקדמא לא נחשבת לטעם, משום שאינה טעם בפ"ע, אלא רק מסבירה לנו שהזקף-קטן כאן הוא שונה מהרגיל, ולכן הכף בקמץ "וְ כׇ֨ ל ־הַנָּשִׁ֔ים".
(עיין בתיקון קוראים סימנים במענה לשון בראשית לה א מה שכתב בזה והביא דוגמא מפרשתנו אֶ֨ת ־הַמִּשְׁכָּ֔ן שהקדמא לא נחשבת לטעם, ולכן האלף בסגול)
אולם זה יוצא מן הכלל, אבל תמיד אתה צודק שכשיש טעם במלה היא נהפכת להיות כבדה יותר ע"י הצירי או החולם,
אגב: לספרדים שאינם יודעים להבדיל בין הצירי והסגול וכן אינם מבדילים בין קמץ קטן לחולם אין רלוונטיות לכל הנאמר כאן.

ניגון במילה עם קדמא וזקף קטון - ישיבת כסא רחמים

לא מצאו המדקדקים טעם לזה. ויש שעושים קצת

www.ykr.org.il

 

[מרובע]

אגב: לספרדים שאינם יודעים להבדיל בין הצירי והסגול וכן אינם מבדילים בין קמץ קטן לחולם אין רלוונטיות לכל הנאמר כאן.

ולתימנים זה רלוונטי כפול מהאשכנזים כי זה כמו ההפרש בין פתח לסגול (ומצוי גם שהעולה בעצמו קורא ואז סיכוי גדול שהוא יטעה...)

 

[גידל]

ולתימנים זה רלוונטי כפול מהאשכנזים כי זה כמו ההפרש בין פתח לסגול (ומצוי גם שהעולה בעצמו קורא ואז סיכוי גדול שהוא יטעה...)

כנ"ל לחסידים.(חלקם לפחות)
אגב, זה אחד ההבדלים בין וויז'ניץ "שיכון" ל"מרכז" ש"שיכון" מבטאים צירי כמו האשכנזים, וכמו הגיית ה"אמרי חיים" זצוק"ל, ו"מרכז" מבטאים צירי בצורה שדומה יותר לפתח כמו ה"ישועות משה" זצוק"ל.

 

[סטודיו לגרפיקה]

אלא רק מסבירה לנו שהזקף-קטן כאן הוא שונה מהרגיל,

למה זה שונה מהרגיל?

 

[גידל]

לא יודע. עיין במענה לשון בראשית לה א שכבר מובא מקדמונים לעשותו כעין זקף גדול.