הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
קודם נניח פה את השאלה בקצרה: כתבתם משהו בתשלום, והלקוח לא מרוצה מהתוצאה, הוא צריך לשלם או לא?
עכשיו נאריך ונרחיב ונעמיק.
לצורך ההקצנה נציג את שני מקרי הקיצון שעליהם כנראה אין ויכוח.
א. נגיד שמישהו פונה אלי ואומר "היי משה, יש מצב שאני צריך איזו עבודת כתיבה קטנה, כמה אתה לוקח?"
ואני אומר לו "לא קוראים לי משה, אבל זה ממש לא הנושא כרגע. במה מדובר?"
אז הוא אומר לי "ממש לא מעניין אותי אם קוראים לך משה או לא. זה היה שם גנרי לצורך ההדגמה בלבד. אני צריך עלון התרמה מרגש עד דמעות ועילפון למגבית של הבית כנסת שלנו. אתה עושה כאלה דברים?"
ואז אני לא שואל שאלות, מתיישב על המחשב ומתחיל לכתוב. כשאני מגלה שזה לא ממש פרקטי לשבת על המחשב, אז אני קם מהמחשב ומתיישב על כיסא. או! עכשיו יותר נח לכתוב.
אני עובד ועובד, שלוש ורבע שעות, ושולח לו את התוצאה משובבת הנפש בצירוף "לתשלום: 717 ש"ח, לא כולל מע"מ".
הוא קורא את הטקסט שכתבתי, מעקם את פרצופו (העקום ממילא, יש לומר) ואומר "זה ממש לא מה שהתכוונתי האמת. 717 ש"ח זה בטח לא שווה".
אז אני מזדעק "אבל ישבתי ועבדתי בשבילך!!!!"
אז הוא אומר לי "אין שום עניין שתשים ארבעה סימני קריאה. לא סגרתי איתך על שום דבר אז לך תחפש את החברים שלך. ותעדכן אותי אם מצאת כי גם אני מחפש".
ברור שהוא צודק והוא לא צריך לשלם. נכון? יופי. אז נעבור לקיצון השני.
ב. נגיד שיהודי ממושקף בשם ירחמיאל דויטשלנדר מתקשר אליי ואומר לי "שלום וברכה. אני מעוניין שתכתוב עבורי את ספר הביוגרפיה של סבי עליו השלום שנפטר בגיל 99 בתאונת סקי, אללה ירחמו. כמה יעלה?"
אז אני אומר לו "איך הגעת אלי?"
אז הוא אומר לי "ראיתי את ספר הביוגרפיה שכתבת על ר' שלוימלה שלוימלויבנצקי וממש התלהבתי על הסגנון. זה בול מה שאני מחפש".
אז אני סוגר איתו על מחיר, מקבל מקדמה ומתחיל לעבוד.
אחרי כל פרק שאני מסיים אני שולח לו את הפרק להערות. הוא אומר שהכל מעולה ואפשר להמשיך.
לאחר חודש של עבודה אני מסיים את העבודה, שולח לו את הקובץ הסופי עם דרישת תשלום, ואז פתאום הוא אומר "תראה ר'... איך אמרת שקוראים לך? משה? חשבתי על זה עוד פעם, ולמעשה זה ממש לא הסגנון שחיפשתי. אני מחפש משהו בסגנון לגמרי אחר. אז לך תחפש את החברים שלך ותעדכן אותי אם"- - -
אבל הוא לא מספיק לסיים את המשפט הלא ברור כי הוא חוטף ממני זאפטה ישירות לפרצוף, ואני אומר לו "הלו! סיכמנו משהו. בכל שלב של העבודה אתה אישרת. עכשיו תשלם".
ואז אני הולך ואוכל את הלב למה שלחתי לו קובץ סופי לפני שראיתי את כל הכסף בחשבון, אבל זה כבר נושא לפוסט נפרד.
פה ברור שאני צודק והוא צריך לשלם. נכון?
נכון???
לא עונים לי פה אז נמשיך.
השאלה היא בכל המקרים במרחב שבין שתי הקיצוניויות הללו (שנכתבו להמחשה בלבד ואינן מבוססות על מקרה ספציפי כמובן). מישהו שסגר איתכם על מחיר ועבדתם בשבילו, לא ממש דובר מראש על הסגנון אבל הנחתם שאם הוא פנה אליכם וסגר איתכם אז הוא מכיר את הסגנון ואת הרמה שלכם. כל שכן אם הוא ראה דוגמאות של דברים דומים שעשיתם. האם כאשר הוא מקבל את הטקסט והוא לא מרוצה מהתוצאה, הוא צריך לשלם או לא?
מצד אחד, אין היגיון שלא תקבלו תשלום על שעות שעבדתם עבור מישהו.
מצד שני, אין היגיון שהוא ישלם על מוצר שהוא לא רוכש בסופו של דבר.
מצד אחד, מי שמזמין מנה במסעדה משלם גם אם הוא לא אהב את האוכל.
מצד שני, יש כאלה שאחרי שני ביסים מבקשים להחזיר את המנה למטבח ולא מוכנים לשלם על הגועל נפש הזה.
מצד אחד, כן.
מצד שני, לא.
אז מה דעתכם בנידון?
עכשיו נאריך ונרחיב ונעמיק.
לצורך ההקצנה נציג את שני מקרי הקיצון שעליהם כנראה אין ויכוח.
א. נגיד שמישהו פונה אלי ואומר "היי משה, יש מצב שאני צריך איזו עבודת כתיבה קטנה, כמה אתה לוקח?"
ואני אומר לו "לא קוראים לי משה, אבל זה ממש לא הנושא כרגע. במה מדובר?"
אז הוא אומר לי "ממש לא מעניין אותי אם קוראים לך משה או לא. זה היה שם גנרי לצורך ההדגמה בלבד. אני צריך עלון התרמה מרגש עד דמעות ועילפון למגבית של הבית כנסת שלנו. אתה עושה כאלה דברים?"
ואז אני לא שואל שאלות, מתיישב על המחשב ומתחיל לכתוב. כשאני מגלה שזה לא ממש פרקטי לשבת על המחשב, אז אני קם מהמחשב ומתיישב על כיסא. או! עכשיו יותר נח לכתוב.
אני עובד ועובד, שלוש ורבע שעות, ושולח לו את התוצאה משובבת הנפש בצירוף "לתשלום: 717 ש"ח, לא כולל מע"מ".
הוא קורא את הטקסט שכתבתי, מעקם את פרצופו (העקום ממילא, יש לומר) ואומר "זה ממש לא מה שהתכוונתי האמת. 717 ש"ח זה בטח לא שווה".
אז אני מזדעק "אבל ישבתי ועבדתי בשבילך!!!!"
אז הוא אומר לי "אין שום עניין שתשים ארבעה סימני קריאה. לא סגרתי איתך על שום דבר אז לך תחפש את החברים שלך. ותעדכן אותי אם מצאת כי גם אני מחפש".
ברור שהוא צודק והוא לא צריך לשלם. נכון? יופי. אז נעבור לקיצון השני.
ב. נגיד שיהודי ממושקף בשם ירחמיאל דויטשלנדר מתקשר אליי ואומר לי "שלום וברכה. אני מעוניין שתכתוב עבורי את ספר הביוגרפיה של סבי עליו השלום שנפטר בגיל 99 בתאונת סקי, אללה ירחמו. כמה יעלה?"
אז אני אומר לו "איך הגעת אלי?"
אז הוא אומר לי "ראיתי את ספר הביוגרפיה שכתבת על ר' שלוימלה שלוימלויבנצקי וממש התלהבתי על הסגנון. זה בול מה שאני מחפש".
אז אני סוגר איתו על מחיר, מקבל מקדמה ומתחיל לעבוד.
אחרי כל פרק שאני מסיים אני שולח לו את הפרק להערות. הוא אומר שהכל מעולה ואפשר להמשיך.
לאחר חודש של עבודה אני מסיים את העבודה, שולח לו את הקובץ הסופי עם דרישת תשלום, ואז פתאום הוא אומר "תראה ר'... איך אמרת שקוראים לך? משה? חשבתי על זה עוד פעם, ולמעשה זה ממש לא הסגנון שחיפשתי. אני מחפש משהו בסגנון לגמרי אחר. אז לך תחפש את החברים שלך ותעדכן אותי אם"- - -
אבל הוא לא מספיק לסיים את המשפט הלא ברור כי הוא חוטף ממני זאפטה ישירות לפרצוף, ואני אומר לו "הלו! סיכמנו משהו. בכל שלב של העבודה אתה אישרת. עכשיו תשלם".
ואז אני הולך ואוכל את הלב למה שלחתי לו קובץ סופי לפני שראיתי את כל הכסף בחשבון, אבל זה כבר נושא לפוסט נפרד.
פה ברור שאני צודק והוא צריך לשלם. נכון?
נכון???
לא עונים לי פה אז נמשיך.
השאלה היא בכל המקרים במרחב שבין שתי הקיצוניויות הללו (שנכתבו להמחשה בלבד ואינן מבוססות על מקרה ספציפי כמובן). מישהו שסגר איתכם על מחיר ועבדתם בשבילו, לא ממש דובר מראש על הסגנון אבל הנחתם שאם הוא פנה אליכם וסגר איתכם אז הוא מכיר את הסגנון ואת הרמה שלכם. כל שכן אם הוא ראה דוגמאות של דברים דומים שעשיתם. האם כאשר הוא מקבל את הטקסט והוא לא מרוצה מהתוצאה, הוא צריך לשלם או לא?
מצד אחד, אין היגיון שלא תקבלו תשלום על שעות שעבדתם עבור מישהו.
מצד שני, אין היגיון שהוא ישלם על מוצר שהוא לא רוכש בסופו של דבר.
מצד אחד, מי שמזמין מנה במסעדה משלם גם אם הוא לא אהב את האוכל.
מצד שני, יש כאלה שאחרי שני ביסים מבקשים להחזיר את המנה למטבח ולא מוכנים לשלם על הגועל נפש הזה.
מצד אחד, כן.
מצד שני, לא.
אז מה דעתכם בנידון?
