דרוש מידע בעניין ספירת העומר

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
כבר כמה שנים שאני מנסה להבין.
יש מצוה לספור ימים ויש מצוה לספור שבועות
למה לא מקיימים את שתי המצוות באותה צורה?
למה בספירת הימים כבר ביום הראשון ובדקה הראשונה של היום התחלנו לספור היום יום אחד כאילו כבר עבר יום אחד. לעומת זאת לגבי ספירת השבועות ממתינים לסוף השבוע כדי לספור שבוע אחד.
אם המצווה לספור בסוף היחידה אז ביום הראשון נמתין לסוף היום כדי לספור. או שהמצווה כבר בתחילת היחידה שכבר ניתן להתחיל לספור כי התחלנו אותה יחידה אם כן גם בשבועות נספור היום יום אחד שבשבוע הראשון לעומר.
יתרה על כל בתחילת יום השביעי שעדיין לא הסתיים שבוע מתחילים ואומרים שהם שבוע אחד...

השתדלתי להיות ברור כדי שהתשובות תהיינה ברורות.
תודה מראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
עיין במס' מנחות סה: סו. ובתוס' שם.
אגב, הכותרת צורמת לי מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אם המצווה לספור בסוף היחידה אז ביום הראשון נמתין לסוף היום כדי לספור.

על החלק הזה התשובה די ברורה לכאו':
יכול יקצור ויביא ויספור בלילה ת"ל מיום הביאכם הא כיצד קצירה וספירה בלילה והבאה ביום (מנחות סו.)
והיכא דשכח לספור בלילה פסק בה"ג שסופר ביום וכן היה נראה מתוך סתם מתניתין דסוף פירקין (דף עא.) דתנן מצותו בלילה לקצור ואם נקצר ביום כשר אבל נראה לר"ת עיקר אידך סתמא דמתניתין דפרק שני דמגילה (דף כ:) ומייתי לה בסוף פירקין (דף עב.) כל הלילה כשר לקצירת העומר כו' ודייקינן מינה דקתני לילה דומיא דיום מה דיום בלילה לא אף דלילה ביום לא (תוס' שם ד"ה זכר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
או קיי ח"ו. כנראה לא התנסחתי טוב
איך עורכים כותרת?
נכנסים לעריכה (נמצא בתחתית ההודעה) ושם מופיעה הכותרת וההודעה שפתוחים לעריכה - ושם משנים את הכותרת ולוחצים שמור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ההיגיון הפשוט שעולה לי בשעה מיוחדת שכזו..
אין דבר כזה לספור שבועות לפני שעובר שבוע. עדיין לא התחיל כאן 'שבוע אחד'.

ילד עד גיל שנה סופרים לו חודשים בלבד. לאחר גיל שנה סופרים לו שנה אחת וכך וכך חודשים.

אך יש דיעה שעדיין צריך גם לספור את הימים בפני עצמם - לכך להלכה ממשיכים לספור את סך הימים הכללי בנוסף.
ומכיון שהספירה צריכה להיות 'תמימה' לכך סופרים מהלילה בכולם

זה שסופרים מהלילה דווקא בשביל הספירה ה'תמימה' שיהיו הימים ספורים בשלמותם. אותו דבר גם השבועות, רק שהשבועות מתחילים כאשר נכנסים ליממה שבה מתחיל 'שבוע אחד'.
וְאִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל הַסְּפִירָה בְּיוֹם הֲבָאָתוֹ מַמָּשׁ (וְאֵין הָעֹמֶר קָרֵב אֶלָּא בַּיּוֹם מַמָּשׁ,), שֶׁנֶּאֱמַר, "תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה", וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא "תְּמִימֹת" אֶלָּא כְּשֶׁמַּתְחִיל לִסְפֹּר בָּעֶרֶב, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּתְחִיל הוּא לִסְפֹּר יוֹם הָרִאשׁוֹן בְּלֵיל ט"ז קֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר. וְהוּא הַדִּין סְפִירַת שְׁאָר הַיָּמִים שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁמִּן הַסְּתָם סְפִירַת כָּל הַיָּמִים הֵם שָׁוִין... שוע"ר סי' תפט
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
היום זה קביעה והגדרה של היום הנוכחי. את היום הראשון ניתן להגדיר כבר מתחילתו כיום, אבל עדיין כיום בודד אי אפשר להגדירו כשבוע, ורק אחרי שבעה ימים ניתן להגדיר את שבעת הימים שחלפו מהעומר כשבוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
היום זה קביעה והגדרה של היום הנוכחי. את היום הראשון ניתן להגדיר כבר מתחילתו כיום, אבל עדיין כיום בודד אי אפשר להגדירו כשבוע, ורק אחרי שבעה ימים ניתן להגדיר את שבעת הימים שחלפו מהעומר כשבוע.
אמנם השואל שאל על שבוע - שזו הגדרה סיכומית בעיקרה, ואין טעם להתחיל בה קודם לכן.
אבל למה יום איננה הגדרה סיכומית כמו שבוע? (לא רואה חשיבות לשגרת הלשון המקובלת).
(כידוע שיטת רי"ו שימים ושבועות הם ב' מצוות שונות, ובד' הראשונים שגורסים לעומר אחר ספירת הימים וקודם ספירת השבועות - כנוסח ע"מ כיום - שסופר את הימים השלמים שעברו מאז קצירת העומר).

אה. איך פתאום מגלים פה כישורים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
שבוע הוא קיבוץ של ימים נפרדים, שכל אחד נספר לעצמו, היום לא בא בכדי לסכם שעות או דקות שאינם נספרים כיחידות עצמאיות, אלא להגדיר את הזמן ההווה.
דומני ששיטת רי"ו אינה קשורה לכאן [ואגב, היא אינה מתאימה לנוסח ע"מ, עי"ש היטב בדברי רי"ו]
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אבל למה יום איננה הגדרה סיכומית כמו שבוע? (לא רואה חשיבות לשגרת הלשון המקובלת).
התורה ציוותה על ספירה בלילה הראשון מיד לאחר הקצירה, אם ספירת יום היא סיכומית מה היינו צריכים לספור בלילה הראשון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
התורה ציוותה על ספירה בלילה הראשון מיד לאחר הקצירה, אם ספירת יום היא סיכומית מה היינו צריכים לספור בלילה הראשון?
סליחה, טעות.
אכן, לא השלמים, עדיין חלק מהיום.
רק טענתי שזה לא בהכרח קושיה מספירת שבועות, כי הם שני עניינים (או שני מצוות כרי"ו - אבל צודק @סתם אחד ), כפי שמוכיח הנוסח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לפי הבית הלוי המצוה לספור שבועות היא רק בסוף כל שבוע - ביום 7 וביום 14 וכן הלאה.
וזו המשמעות הפשוטה של מצוה למימני שבועי.

[מה שסופרים גם בשאר הימים (מהיום ה8 והלאה) אולי משום חשש שיבואו לשכוח ספירת השבועות גם בסופי שבוע].
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לפי הבית הלוי המצוה לספור שבועות היא רק בסוף כל שבוע - ביום 7 וביום 14 וכן הלאה.
וזו המשמעות הפשוטה של מצוה למימני שבועי.

[מה שסופרים גם בשאר הימים (מהיום ה8 והלאה) אולי משום חשש שיבואו לשכוח ספירת השבועות גם בסופי שבוע].
יעויין בטור סי' תפ"ט:
סופר הימים והשבועות. כיצד? ביום הראשון עומד ומברך "על ספירת העומר", "היום יום אחד", עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר: "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד". וביום שמונה יאמר: "היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד", עד שיגיע לי"ד, יאמר: "היום ארבעה עשר ימים שהם ב' שבועות", וכן לעולם.
וכתב אבי העזרי: יש אומרים שאין צריך למנות הימים, רק עד שיגיע לשבוע, כגון: "היום יום אחד" עד שיגיע לשבעה ימים, ואז יאמר: "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד", אבל מכאן ואילך אין צריך למנות ימים של שבוע שעברה עם השבוע הבא, אלא ביום שמונה יאמר: "היום שבוע אחד ויום אחד" ואין צריך לומר "היום שמונה ימים", שכבר מנאם בשבוע שעבר, וכן ביום ט', עד שיגיע לי"ד יאמר: "היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות", וביום ט"ו יאמר: "היום ב' שבועות ויום אחד", וכן לעולם.
ויש אומרים שאין להזכיר השבועות אלא בסוף השבוע, כגון ביום ז' יאמר: "היום ז' ימים שהן שבוע אחד", וביום ח' אינו אומר אלא "היום ח' ימים" עד שיגיע לי"ד, וכן לעולם. וכאשר כתבתי כן נהגו וכן עיקר:

ובב"י שם:
וסופר הימים והשבועותבפרק רבי ישמעאל, אמר אביי: מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי, וכתבוהו הרי"ף והרא"ש בסוף פסחים:

ומה שכתב רבינו בשם אבי העזרי, שיש אומרים שאין צריך למנות הימים וכו' ויש אומרים שאין להזכיר השבועות וכו'. הוא במרדכי פרק ב' דמגילה. והר"ן כתב בסוף פסחים: והפירוש הנכון ב"מצוה למימני שבועי", היינו בתשלום כל שבוע ושבוע, אבל ברוב המקומות החמירו על עצמם לומר בכל יום ויום: "היום כך וכך לעומר שהם כך שבועות וכך ימים", וכן כתב הרא"ש בתשובה וזה לשונו: נהגו בכל תפוצות ישראל למנות יומי ושבועי בכל לילה, ואומרין: "שהם כך וכך שבועות וכך וכך ימים", ולא שמענו אדם שערער בדבר אלא הרז"ה, ומנהג אבותינו תורה היא, עד כאן לשונו:
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לפי הבית הלוי המצוה לספור שבועות היא רק בסוף כל שבוע - ביום 7 וביום 14 וכן הלאה.
וזו המשמעות הפשוטה של מצוה למימני שבועי.

[מה שסופרים גם בשאר הימים (מהיום ה8 והלאה) אולי משום חשש שיבואו לשכוח ספירת השבועות גם בסופי שבוע].
זה לא חידוש של הבית הלוי אלא פשטות הראשונים, וכמו שהביא אלעזר
אבל בר"מ בספר המצות ובחינוך משמע שהמצוה היא להזכיר את השבועות בכל יום.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה