דרוש מידע שאלה בחינוך - חוצפה של ילדים

  • הוסף לסימניות
  • #61
ככלל, אני אישית מעדיף להמעיט עד למינימום את הבקשות, כי אחרת זה יוצר מצב, לא של דיקטטורה, אלא את משתי דרכים: או שאני אעמוד כל היום כמו תצפיתן ואחכה למילוי ההוראות, או שאתייאש וארגיל אותם לחוסר משמעת.
אמירה חשובה מאוד!!!

בעבר התארחו אצלנו קרובי משפחה. הורים ושני ילדים קטנטנים.
מהרגע שנכנסו האבא רדף אחריהם: "תרימי! לא, אל תזרקי, תנקי! תסגור את הדלת! תזהר עם הבימבה!
בוא, אבא רוצה לנקות לך את האף! האף שלך מלוכלך! בוא, נו! אתה לא שומע? בוא תאכל! כשתגמור את האוכל תוכל לשחק! בואי, נחליף טיטול..."
מצד אחד האבא עשה את זה באהבה כנה ודאגה אמתית לילדים... (הוא יכול היה בזמן הזה לשבת על הספה
ולתת להם להתנהל איך שהם רוצים, לנוח קצת וליהנות מהשקט)
הילדים המשיכו לשחק ולחפש אחר משחקים חדשים, והקריאות של האבא עברו להם ליד האוזניים, כי הם כבר רגילים לשמוע אותו כל היום כרעש רקע....
ראיתי את האבא מתוסכל וכאוב, ולבסוף אפילו גער בהם: "כנראה שיש לכם בעיה בשמיעה..."
במקום לעצור רגע ולהבין- נכון, האף של הילד מלוכלך / המשחקים התפזרו / צריך להחליף טיטול... אבל רגע, יש לילד גם את הצורך שלו. תנו לו את המרחב שלו. אל תבואו בדרישות נון סטופ. הילד לא יוכל לעמוד בהן, ואתם תצאו מיואשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
לא קראתי את כל התגובות
אבל הייתי בהרצאה של הרב אליעזר טורק שליט"א
והוא סיפר שאחד ניגש אליו ואמר לו שהבן שלו מתחצף אליו ממש
הרב ענה לו(כנראה מהכרות אישית):
"מה אתה רוצה?
אתה מסתובב בבית עם גופיה (סליחה על התיאור אבל ככה היה המעשה) וצועק עליהם
אם אתה לא מכבד את עצמך הילד שלך לא יכבד אותך!!!"
הרב הסביר אח"כ מכובדות עצמית וכבוד לבעל
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
במקום לעצור רגע ולהבין- נכון, האף של הילד מלוכלך / המשחקים התפזרו / צריך להחליף טיטול... אבל רגע, יש לילד גם את הצורך שלו. תנו לו את המרחב שלו. אל תבואו בדרישות נון סטופ. הילד לא יוכל לעמוד בהן, ואתם תצאו מיואשים.
אני שמעתי עצה לגבי זה, להשים מכשיר הקלטה ואח"כ לשמוע, אני מאמינה שכולם יותקפו הההללם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
תחשבו שמגיע אליכם מישהו, ומטרטר אתכם בלי הגיון מדבר לדבר. היתם נשמעים?
הילד לא רואה את כל התמונה ולכן כדאי להכנס לנעלו לפני שאומרם או מבקשים משהו, אולי הוא לא יכול עכשיו פיזית-רגשית וכו? אולי כדאי לומר-כשתסיים את הספר תעשה זה וזה? או אני רואה שאת עייפה, תנוחי קצת ואחר כך תעשי זה וזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
שלום יש לי ילדה בת 4 וחצי שלאחרונה היא נהייתה חוצפנית בלשון המעטה (כמובן שזה מצחיק אותי על האומץ)
ואני לא יודעת איך להגיב מצד אחד זה חמוד ומצחיק
מצד שני אני לא רוצה שתגדל פרא
למשל היום קראתי לה שתבוא אלי וזה נאמר ברצינות אז התגובה שלה הייתה
"אני לא חייבת " ופשוט המשיכה בעיסוקיה
איך הייתם מגיבים
פשוט המשפט הזה היה מוגזם קצת לדעתי
מצד שני זה היה מתוק כזה, ובקל אני מבליגה רק שאני פוחדת שזה לא חינוכי.
אני כגננת לגילאי ארבע כרגע מנסה לדמיין מה הייתי מגיבה לסיטואציה כזאת,
לדעתי הייתי קוראת לה עוד פעם כאילו לא שמעתי את התשובה וככה עוד פעם אחת אם היא באה אני אומרת לה את מה שרציתי ואחר כך לא חייב סמוך אומרת לה את יודעת.... איך שענית לי מקודם זה לא מתאים לענות ככה לאמא יש דיבור לחבה ויש דיבור לאמא אני לא חברה שלך אני אמא שלך שמאד אוהבת אותך וככה לא מתאים לענות לאמא, וישר אחר כך להעביר נושא כדי לא לתת זמן לאי נעימות של הילדה כי מאי נעימות הילדה עלולה להגיב בחוצפה,וגם אם הילדה מחייכת זה רב הסיכויים לא מחוצפה זאת בושה טבעית ולא צריך לכעוס על כך,
אם הילדה לא באה אחרי הפעמיים אני אומרת אני קראתי את באה, או לא שאלתי- אמרתי,
וגם לה אחר כך מסבירה את אותו דבר,
הרבה פעמים העיון הוא לדבר על הנושא אחר כך שהילדה התרחקה מהמעשה ולא ב"מוזה" השובבית
לפעמים אני גם אומר לילדים לא על תגובה ממש של חוצפה אלא אם הילדה לא מקשיבה למשהו שביקשתי אני אומרת אחר כך, זה לא נעים לי שאת לא מקשיבה אני משתדלת להקשיב לך ולכבד את הרצונות שלך וזה לא נעים לי ככה- זה כדי להראות לילדים שהמילים שלהם משפיעות הם לפעמים לא יודעים את זה, ובגלל זה גם הרבה פעמים אומרים לחברים הציור שלך לא יפה וכדומה צריך לפתח להם את הרגישות ולהסביר להם את ההשלכות שזה גורם לחברה ולא תמיד הם רוצים את התוצאה הזאת,
טוב עברתי נושא מה אני יעשה אני גננת ככה זה, :)
אבל משהו אחרון אנחנו צריכים באמת לכבד את הילדים לפעמים הם מביאים משחק מהגן או משהו ואנחנו רוצים להתעסק בו ושוככים לבקש רשות כמו גם להגיד תודה בבקשה וסליחה,
כן מותר לנו לבקש סליחה אם כעסנו על הילד בטעות כי חשבנו שהוא עשה את אותו מעשה או שהוא קיבל מאיתנו מכונת, בקיצור דוגמא אישית באמת.
בסופו של דב זה הרבה תפילות וסיעתא דישמיא,
ויהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
שלום יש לי ילדה בת 4 וחצי שלאחרונה היא נהייתה חוצפנית בלשון המעטה (כמובן שזה מצחיק אותי על האומץ)
ואני לא יודעת איך להגיב מצד אחד זה חמוד ומצחיק
מצד שני אני לא רוצה שתגדל פרא
למשל היום קראתי לה שתבוא אלי וזה נאמר ברצינות אז התגובה שלה הייתה
"אני לא חייבת " ופשוט המשיכה בעיסוקיה
איך הייתם מגיבים
פשוט המשפט הזה היה מוגזם קצת לדעתי
מצד שני זה היה מתוק כזה, ובקל אני מבליגה רק שאני פוחדת שזה לא חינוכי.
לא יכולתי לעקוב אחרי כל האשכול,
אבל מניסיון אישי, לאחר יעוץ עם יועצת חינוכית מאד מוכרת. מותר לצחוק על החוכמה שלה ואז במקרים כאלה אומרים לה זה מאד חמוד ומתוק איך שאת אומרת את זה. אבל!!! אסור לעשות את זה , ואז להסביר את העניין
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
  • הוסף לסימניות
  • #73
בלת"ק
מעניין אם זה הגיל.
הבן שלי באותו גיל ואני מתמודדת עם בעיות חוצפה קשות:)
מצד שני מצחיק אותי הוא כזה קטן וחמוד
מצד שני זה בדיוק הזמן לחנך
הוא אומר לי"אני לא מפחד ממך את חלשה אני הרבה יותר חזק ממך."
ועוד כאלה פנינים...
נס שיש לו אבא שיודע לשים גבולות.
אני מנסה לא תמיד מצליחה.
אב ברור לי שיש צורך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
הבן שלי בן 3.9 אומר לי
"אם לא תתני לי אני יספר לאבא ואבא ואני יותר חזקים כי אנחנו בנים"
אז אמרתי לו שמה שאמא לא מסכימה גם אבא לא מסכים
וברגע שהוא רואה שיש שיתוף פעולה כמה שזה קשה לו שאני לא מסכימה
הוא הרבה יותר מקבל
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
הבן שלי אומר לי: אם את לא מרשה לי כך וכך, אז עוד מעט כשלא תראי אני יעשה את זה.
אז אני מסבירה לו שמה שאמא לא מרשה אז לא עושים גם כשהיא לא רואה.
ברוך השם הוא מקבל את זה בדרך כלל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
יש לי שאלה ואני לא יודעת איפה לשאול
איך אפשר בקלות לגמול ממוצץ
ילד בן 3.9
ניסינו כבר לזרוק לשריפת חמץ ואחרי יומיים של גהינום המוצץ חזר ובגדול....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה