שיתוף - לביקורת זונדל א פרוסטער, דמות שהיא אגדה, פרק ראשון בסדרה

[שועל ספרות.]

זונדל הוא פרוסטער כפשוטו, תמיד מחפש קולות בכל עניין שבקדושה, ופוזל כל הזמן החוצה, ומכאן שמו המקובל בשכונתנו, "זונדל א פרוסטער", הוא היה בעל הבלאק ברי הראשון בכל הסביבה, היה לו בלוטוס, עוד כשהרב אלישיב היה חי, את הפיאות הוא היה מקצץ מזמן, אבל הם דווקא עומדות בסטייל שלו עכשיו, וזה לא אני אומר את זה, זה הוא שחופר עם המידע הזה לכל אחד, בואו נתחקה אחר עקבותיו, תאמינו לי, הם קורעים מצחוק לעיתים.

ממש לאחרונה, זונדל מיודענו, החליט שהוא חייב למצוא 'עבודה המכבדת את בעליה', הוא חיפש מה המייבינים עושים, והנה גונבה שמועה לאוזניו, שהגישמאקערים הגדולים הם טועמי היינות, שחלקם אף זוכים לכתוב מהגיגיהם תיאורים אשר מוטבעים על בקבוקי היין, נרעש זונדל, 'קטן עליי, מי מזהה טעמים כמוני',

והנה יומיים לאחר מכן, ביום השבת, בשעה שעמד בלובי בית הכנסת עם כמה מהפרוסטער'ס הגדולים יושבי קרנות מהודרים, סיפר לו לתומו יענקל חברו, אף הוא יושב קרנות פרוסטער אך חנון די גדול, שממש לאחרונה הכין כמה סוגי יינות לבד בביתו, מוחו של זונדל התעורר, 'פה זו ההזדמנות, ככה אתחיל להתפרסם כמייבין', "יין אתה אומר, אתה יודע שאני בודק יינות" שקט של יראת כבוד השתרר באחת כולם הביטו בו בפה פעור יענקל פלט "אתה בודק יינות זונדל?", "אהה!", "אז מה אתה אומר, אולי תבוא אליי היום בלילה, תטעם את היינות, ותתן לי מיתוג שאני אוכל למכור?" "לטעום את היינות שלך יענקל" הפטיר זונדל בזלזול מזויף, "יאללה בסדר, אבל אל תצפה ממני להחמיא סתם" אמר סובב את ראשו ונכנס לתפילה לראשונה מזה ימים ארוכים.

במוצאי שבת, הגיע זונדל לביתו של יענקל, יענקל קיבלו במאור פנים, "טוב שהגעת זונדל הנה" הוא עמד עם שתי כוסות יין, "תגיד לי מה אני ילד יענקל?", נזעק זונדל בעודו לוקח מידיו כוס "אתה הולך לבקש ממני להשוות בין היינות שלך, אחי מה אני במבחן טעימות, תביא לי לשתות, שניה אחת, ואני אומר לך תיאור מדויק של הטעם וההרגשה", " זונדל" "שתוק יענקל, תן להתרכז", הוא הניף את ראשו אחורה, דפק את הכוס בשני צדדי פניו, ואז שלק באחת אל פיו את היין, מגרגר אותו בקולי קולות,

"אחח אתה לא נורמלי" פלט זונדל, "מה זונד..", "איפה עפיצות, יענקל?, מה אתה עפוץ? אפילו לא טיפה!", "אבל זונד..." "איזו סיומת, הלו, זו סיומת עגולה?, זו משולשת על גבול המרובעת!, כמעט נתקע לי בגרון", "אבל זו...", "שלא לדבר על הטעם יענקל, חיפשתי טעם פירותי, מרענן, עם נגיעות הדר, מה קבלתי? טעם ירקותי עגבניות רקובות או משהו כזה," "זונדל" "והניחוח יענקל , איזה ניחוח?, שוקולד?, אוכמניות?, פירות יער?, ניחוח של געפילטע עם חריין!", "זונדל", "מה", "רציתי שתשווה בין היינות, שלי, למול של החנות, מה ששתית, זה יין של חמש מאות שקל, עוף הביתה!"

 

[פרוגמטי]

כתיבה יפה.
לא כ''כ הבנתי מה קשור זה שהוא היה פרוסטער (מתואר בהרחבה), להמשך הקטע ובודאי לסוף.
מאוד היה מוסיף, אם מידי פעם היו מילות קישור לציטוטים, בכדי שנדע מי אומר מה ולא נצטרך לנחש מידי הרבה.

 

[שועל ספרות.]

כתיבה יפה.
לא כ''כ הבנתי מה קשור זה שהוא היה פרוסטער (מתואר בהרחבה), להמשך הקטע ובודאי לסוף.
מאוד היה מוסיף, אם מידי פעם היו מילות קישור לציטוטים, בכדי שנדע מי אומר מה ולא נצטרך לנחש מידי הרבה.

תודה!
הנושא הנוכחי אמנם לא מתמקד בפרוסטעריותו (אגב המילה הארוכה ביותר בפרוג), עוד יהיה מזה, אבל הוא תוצאה של זה,כי כמו כל הפרוסטערס הוא מנסה להיות מהמייבינים, הסוף הוא תוצאה צדדית לגמרי אך שוב תוצאת מעשיו של פרוסטער.
ולגבי מילות קישור צודק לגמרי, חשבתי על זה, נעבוד על זה יותר בעתיד, ואולי גם אגיה את זה.

 

[שועל ספרות.]

מאוד היה מוסיף, אם מידי פעם היו מילות קישור לציטוטים, בכדי שנדע מי אומר מה ולא נצטרך לנחש מידי הרבה

ולגבי מילות קישור צודק לגמרי, חשבתי על זה, נעבוד על זה יותר בעתיד, ואולי גם אגיה את זה

הגהתי את הקטע, שמתי עוד מילות קישור, ועוד כמה הגהות קטנות,
תודה לניהול קהילת כתיבה, על ההיענות!

 

[ביזנסטורי - אילה]

"אבל זונד..."

אהבתי את כינוי החיבה.
מתאים לפרוסטערים. (איכס. דוחים. גם ב-500 שקל.)

 

[שועל ספרות.]

אהבתי את כינוי החיבה.
מתאים לפרוסטערים. (איכס. דוחים. גם ב-500 שקל.)

זה לא נכתב ככינוי חיבה, אלא כקטיעת השם באמצע, אבל יש משהו במה שאת אומרת. (והסוגריים נכונות אש!)

 

[ביזנסטורי - אילה]

אני יודעת. צחקתי. השם הקטוע נראה כמו כינוי.
(אפשר להשתמש בו לפרקים הבאים, כפי שנרמז כאן:

עוד יהיה מזה,

)