דרוש מידע אלימות והזנחה

[bracha5]

לא באה לזלזל בך כלל וכלל ,
כותבת רק בכאב:
תשמחי שאת לא יודעת מה זה...

אלימות רגשית זה נורא!!!
אבל אף אחד לא ייתן אלטרנטיבה לעזרה במקרה כזה. ודאי לא הרווחה המהוללת... לפחות זאת שיצא לי להכיר דרך מקרה מקרוב.
מפני עדינות מחנינו אני לא רוצה להביא קישורים על תביעות נגד המדינה על פגיעות קשות בקטינים שטופלו במשפחות אומנה ופנימיות בעיתיות.

 

[אור אורות]

לעומת זאת, הרווחה נוהגת יותר ברגישות (כמובן שתלוי בלשכות שונות..).

בכלל לא תמיד.
אני מכיר מקרוב סיפור (כבר כתבתי עליו) על ילד שנותק מהוריו על ידי הרווחה, ואחרי מערכה משפטית ארוכה (כמה שנים) הוא חזר, כשבינתיים צלקות לכל החיים.
אגב, אז שוטר אמר לאחד ההורים: אני מבין אותכם ויודע מי צודק, אבל מה לעשות שכשהרווחה רוצה יש להם איך לעשות את זה משפטית, יש להם יותר כח ממכם...

 

[מירי עוס]

בכלל לא תמיד.
אני מכיר מקרוב סיפור (כבר כתבתי עליו) על ילד שנותק מהוריו על ידי הרווחה, ואחרי מערכה משפטית ארוכה (כמה שנים) הוא חזר, כשבינתיים צלקות לכל החיים.
אגב, אז שוטר אמר לאחד ההורים: אני מבין אותכם ויודע מי צודק, אבל מה לעשות שכשהרווחה רוצה יש להם איך לעשות את זה משפטית, יש להם יותר כח ממכם...

הדגשתי שלא מדובר בכל הלשכות.
עוד אמרתי שאינני מתיימרת לייצג את שירותי הרווחה בישראל.
כן שיתפתי מנסיוני רב השנים. עשרות משפחות, מאות ילדים.

 

[שיראז]

מבלי לזלזל במצוקה:
היה אוכל?
היה בגדים הולמים?(עונה, סביבה)
קיבלת יכולת לחיים עצמאיים ?(לימודים/נדוניה)
אם כן, אף אחד אחר לא ייתן לך יותר.
גם הורים עם חסרונות הם הורים

מי שכותב כך הוא מנותק מהמציאות!!!
מקירה מקרוב מקרים של הורים שנתנו אוכל וכסף וקורת גג והתעללו נפשית בנפשות הילדים עד שהילדים הגיעו למצב של טיפול אצל פסיכיאטרים, וכדורים על מנת לתפקד בחיים האישיים שלהם.... וא, הוכרו כנכים על ידי ביטוח לאומי

 

[bracha5]

מי שכותב כך הוא מנותק מהמציאות!!!
מקירה מקרוב מקרים של הורים שנתנו אוכל וכסף וקורת גג והתעללו נפשית בנפשות הילדים עד שהילדים הגיעו למצב של טיפול אצל פסיכיאטרים, וכדורים על מנת לתפקד בחיים האישיים שלהם.... וא, הוכרו כנכים על ידי ביטוח לאומי

אפשר לפתוח אשכול על התמודדות נכונה עם אלימות רגשית.
אבל בלי שיתוף פעולה של ההורים, כל עוד אין התעללות פיזית מדינת ישראל על זרועות הביצוע שלה תעשה מעט מאוד אם בכלל.

בקיצור, אמורה להיות התמודדות שונה בין בית יציב מבחינה רגשית וצולע מבחינה טכנית.

לבית יציב מבחינה טכנית אבל רעוע מבחינה רגשית .

שהטיפול בשני מורכב יותר מבראשון.

אשמח מאוד לשמוע על מקרים בהם היתה התערבות נכונה באלימות רגשית.

 

[עד מתי]

איזה התמודדות...
ה' תודה על ההורים שנתת לי!!
ובאמת יותר מכסף ותנאים ילדים חייבים חום אהבה ופניות.
נאום אחת מ.. ( יותר מ 15 ילדים בליעה"ר....קרוב לעשרים) שלא הרגשתי שחסר לי משהוא...( ולא תמיד היה כסף למחנה ופינוקים...עבדנו על זה בעצמנו...) אבל היה לנו הכל.
וגם היום, אפשר להיות סבא וסבתא מאד מאד שווים ואהובים בלי לחלק כמעט מתנות...

 

[פ.נ]

אפשר לפתוח אשכול על התמודדות נכונה עם אלימות רגשית.
אבל בלי שיתוף פעולה של ההורים, כל עוד אין התעללות פיזית מדינת ישראל על זרועות הביצוע שלה תעשה מעט מאוד אם בכלל.

בקיצור, אמורה להיות התמודדות שונה בין בית יציב מבחינה רגשית וצולע מבחינה טכנית.

לבית יציב מבחינה טכנית אבל רעוע מבחינה רגשית .

שהטיפול בשני מורכב יותר מבראשון.

אשמח מאוד לשמוע על מקרים בהם היתה התערבות נכונה באלימות רגשית.

מיצטרפת

 

[לב מרגיש]

כל אחד חווה אחרת את אותה סיטואציה...אבל מגיל שיכלנו דאגנו לעצמנו לכסף הזה...

ועם כבר דברת על זה שואלת שאלה כנה האם ילדה נערה בגיל 12 13 אחראית לדאוג לצרכיה הבסיסים לבדה ???
לצערי נחשפתי לכך מקרוב שנערה ששוחחתי איתה התברר שאין לה כותונת ,זה בסיס!!! והיא מתביישת לבקש ככה הרגילו אותם בבית שההורים לא חייבים כלום והם צריכות לדאוג לעצמם ולא שתגידו שאין הם עם כסף מידיעה ! זה כ''כ כואב לי כי אני יודעת שמי שלא מקבל בבית מחפש בחוץ! ודי למבין ומהיכן היא תביא כסף?
וגם ליום הולדת היא קבלה ארטיק חלבי, ושוב יש להם כסף!

 

[~נעמי~]

רק רוצה לציין כמו שאמרו פה שמסתבר שלא תמיד להוציא ילדים זה הפתרון. יש מושג של אמנת יום שהילדים חוזרים מהמוסדות למשפחה אחרת אוכלים שם משחקים מכינים שיעורים אוכלים ארוחת ערב ואם צריך אז מקלחות וחוזרים הביתה לפניות מסוימת של אבא ואמא (או שאו או) והלכים לישון בבית.
וזה מושג שנחשפתי אליו מהכרות והוא בהחלט מענה לתקופות קשות זמניות ולגיל מסוים

 

[פ.נ]

ועם כבר דברת על זה שואלת שאלה כנה האם ילדה נערה בגיל 12 13 אחראית לדאוג לצרכיה הבסיסים לבדה ???
לצערי נחשפתי לכך מקרוב שנערה ששוחחתי איתה התברר שאין לה כותונת ,זה בסיס!!! והיא מתביישת לבקש ככה הרגילו אותם בבית שההורים לא חייבים כלום והם צריכות לדאוג לעצמם ולא שתגידו שאין אני יודעת שהם עם כסף מידיעה ! זה כ''כ כואב לי כי אני יודעת שמי שלא מקבל בבית מחפש בחוץ! ודי למבין ומהיכן היא תביא כסף?
וגם ליום הולדת היא קבלה ארטיק חלבי, ושוב יש להם כסף!

יש לי קרובת מישפחה שלא קנו כלום לילדים הבגדים שלהם היו מגמחים וכו העיקר לתת דירה לילדים שלהם בשידוכים

 

[חוחית]

ועם כבר דברת על זה שואלת שאלה כנה האם ילדה נערה בגיל 12 13 אחראית לדאוג לצרכיה הבסיסים לבדה ???
לצערי נחשפתי לכך מקרוב שנערה ששוחחתי איתה התברר שאין לה כותונת ,זה בסיס!!! והיא מתביישת לבקש ככה הרגילו אותם בבית שההורים לא חייבים כלום והם צריכות לדאוג לעצמם ולא שתגידו שאין אני יודעת שהם עם כסף מידיעה ! זה כ''כ כואב לי כי אני יודעת שמי שלא מקבל בבית מחפש בחוץ! ודי למבין ומהיכן היא תביא כסף?
וגם ליום הולדת היא קבלה ארטיק חלבי, ושוב יש להם כסף!

ממש ממש לא!!!
סוג של התעללות!
ועצוב מאד לאן ילד/ה יכולים להגיע מזה.
צריך לערב גורמים מתאימים

 

[מירי עוס]

ואיך באמת עושים את זה

זה באמת מאוד מורכב..
ראשית, יש הרבה פעמים חרדה קיומית אמיתית, מהאדם האלים.
לזה צריך לספק הגנה, בטחון, הבנה שיש מישהו שער למצבה, ויהיה מוכן לעשות הרבה כדי לעזור לה.
שנית, לפעמים היא תלויה בו, הוא מספק לה תחושת קיימות, ותחושה שבלעדיו היא כלום. היא לא שווה, ללא יכולות, הרבה פעמים הקשרים שלה עם העולם הם מצומצמים...
לזה אפשר להציע גם קשר, לעודד לפתח דברים נוספים (עבודה, חברות) הבה פעמים זה מאוד מרוכב, כי הוא לא מסכים לכך..לפתח בה תחושת בטחון בעצמה, מסוגלות. לתת לה כח לחיות לבד..
בתקווה שכאשר היא תתחזק היא תצליח לצאת מהקשר איתו. אז לעזור לה לעשות תהליך, כי למנוע כניסה לקשר דומה..

קצת מצחיק לי לכתוב תורה שלימה בפוסט אחד, אבל נראה לי שבגדול דבריי הובנו.
כמובן שיש מאפיינים נוספים, כתבתי את מה שעלה לי ראשון.
ואחרון, אלימות זה לא תחום המומחיות שלי..

 

[לב מרגיש]

אצלי מאדחשוב שביום הולדת הילד לא משנה בן כמה מגיל 4 יקבל משהו שימושי ושווה ילד צריך להרגיש שאוהבים אותו וחושבים עליו הן מבחינת מתנה שזה פיזי והן רגשי זה לשוחח על מה היה היום או לקחת רק אותו לסיבוב קניות לחבק לאהוב לא להכריח לא לכפות והכל בשמחה! הלוואי שנאמץ את הגישה הנכונה לבית שלנו.
לאמא שלי היה מוטו לתת הכול מה שילד צריך וגם מה שהוא מאד מאד רוצה בכדי שלא יקנא באחרים או ירגיש חסר כמובן עם גבולות ברורים לא יקר וכן לא כל יום אני אימצתי שיטה קטנה: במבחן 4 ש'''ח ,
יום הולדת מתנה שימושית מעל 100 ש''ח משהו שהוא אוהב לא צריך!
קורקינט,תיק צד ,
בר''ח משהו מיוחד וטעים,
סיום או מסיבה 3 ש''ח ולילד זה מספיק!

 

[לב מרגיש]

זה באמת מאוד מורכב..
ראשית, יש הרבה פעמים חרדה קיומית אמיתית, מהאדם האלים.
לזה צריך לספק הגנה, בטחון, הבנה שיש מישהו שער למצבה, ויהיה מוכן לעשות הרבה כדי לעזור לה.
שנית, לפעמים היא תלויה בו, הוא מספק לה תחושת קיימות, ותחושה שבלעדיו היא כלום. היא לא שווה, ללא יכולות, הרבה פעמים הקשרים שלה עם העולם הם מצומצמים...
לזה אפשר להציע גם קשר, לעודד לפתח דברים נוספים (עבודה, חברות) הבה פעמים זה מאוד מרוכב, כי הוא לא מסכים לכך..לפתח בה תחושת בטחון בעצמה, מסוגלות. לתת לה כח לחיות לבד..
בתקווה שכאשר היא תתחזק היא תצליח לצאת מהקשר איתו. אז לעזור לה לעשות תהליך, כי למנוע כניסה לקשר דומה..

קצת מצחיק לי לכתוב תורה שלימה בפוסט אחד, אבל נראה לי שבגדול דבריי הובנו.
כמובן שיש מאפיינים נוספים, כתבתי את מה שעלה לי ראשון.
ואחרון, אלימות זה לא תחום המומחיות שלי..

זה הגדרה מדויקת להתעללות רגשית ,תודה על זה!

 

[מירי עוס]

זה הגדרה מדויקת להתעללות רגשית ,תודה על זה

אכן תוארו פה המרכיבים הרגשיים של האלימות.
סתם, אגב, זה נכתב כהמשך לדיון מאתמול בערב, על האלימות הפיזית. בין בני זוג.
החלקים הרגשיים הם אלו שמקשים על האישה לצאת מקשר כזה...

 

[ש. צ. וינמן]

חשוב לא לבלבל בין עשיה שלילית ופוגעת לעשיה לא מתאימה באופן אישי.
כלומר,
יש התנהלות פוגענית באופן פיזי או מילולי. וחייבים לברוח מפניה יותר מאשר מאש. ולהציל כל הנמצא במערכות יחסים כאלו. וכל העוזר לעצמו או לסביבתו לצאת מן המצוקה יבורך בכל הברכות.

לעומת זאת,
יש התנהלות שלא עומדת בצפיות/בצרכים האישיים. וצריך ללמוד להשלים עימה, ולכבד אותה.
כל הורה רוצה לתת את המקסימום, כל הורה לא יכול לתת את המקסימום.
ה' ברא אותנו חסרים. כי כך צריך להיות.
ה' ברא אותנו שונים. כי כך צריך להיות.
ואין בכללים הללו יוצאי דופן. גם בין הורים לילדים.
קיבלנו הורים כדי לכבד, לא כדי לחנך.
כן יש אנשים שאורך להם יותר זמן להתבגר והם נלחמים בתנאים שה' נתן להם ויורים לעצמם ברגליים, ובמקום לחפש מקורות אנרגיה אחרים לצרכים המסויימים שלהם שלא סופקו, הם מכלים ימיהם כוחתם וכספם על נסיונות לשנות את הסביבה. ומפסידים מצוה חשובה - שניתנה לנו עבורינו.
אף אחד לא עושה טובה כשהוא מכבד את הוריו. [הוא כן מנעים להורים אבל טובה הוא עושה רק עם עצמו]
ולשבת ולדבר על החסרונות האוביקטיבים/סוביקטיבים של ההורים עם אחרים סתם ללא תועלת ואו עם אנשים רבים זה פשוט אסור.
יש הורים שמבטאים אהבה בשירות, יש במתנות. יש בשיח. יש במגע וכו'
ויש ילדים שאוהבים מגע, ויש שלא סובלים. יש שאוהבים מתנות ויש שהמתנות לא מדברות אליהם. וכו'. הכל קיים.
הרבה שפות לאהבה.
וכל אחד באופן האוטומטי משתמש בשפה שחשובה לו. ולא בטוח חשובה לסביבתו... ואולי היא לפעמים, כמה אבסורדי, מציקה.
המצב האידיאלי הוא שיש מודעות ושיח פתוח בין הצדדים כדי להוביל לקשר פורה ומספק.
אבל, בחלק גדול מן המקרים המצב שונה.
והאידיליה היא נחלת הספרים והסיפורים... וכמובן השכנים.
ומה שנותר הוא לבחור להנות מהשפה השונה.
או לחיות בעולם דמיוני בו כולם מדברים בשפה שלנו...


מצורף מבדק של רותי הירש על 5 שפות של אהבה.
חשוב ליחסי אנוש בכלל וליחסי משפחה בפרט.

 

[ציפור כחולה]

אני לא קיבלתי הרבה אבל אהבה קיבלתי ואני רואה את הילדות שלי כמאוד יפה ותמימה,
לא קיבלתי כמעט משחקים, לא ארוחות מבושלות, חוץ משבת, תמיד כן היה אוכל, ואמא עסוקה בלפרנס, אבל ידעתי תמיד שאני הכי חשובה להורים שלי!

 

[פ.נ]

אני לא קיבלתי הרבה אבל אהבה קיבלתי ואני רואה את הילדות שלי כמאוד יפה ותמימה,
לא קיבלתי כמעט משחקים, לא ארוחות מבושלות, חוץ משבת, תמיד כן היה אוכל, ואמא עסוקה בלפרנס, אבל ידעתי תמיד שאני הכי חשובה להורים שלי!

ילדים לא צריכים כלום חוץ מאהבה

 

[מוטי הנדל]

חשוב לא לבלבל בין עשיה שלילית ופוגעת לעשיה לא מתאימה באופן אישי.
כלומר,

יש התנהלות פוגענית באופן פיזי או מילולי. וחייבים לברוח מפניה יותר מאשר מאש. ולהציל כל הנמצא במערכות יחסים כאלו. וכל העוזר לעצמו או לסביבתו לצאת מן המצוקה יבורך בכל הברכות.

לעומת זאת,
יש התנהלות שלא עומדת בצפיות/בצרכים האישיים. וצריך ללמוד להשלים עימה, ולכבד אותה.
כל הורה רוצה לתת את המקסימום, כל הורה לא יכול לתת את המקסימום.
ה' ברא אותנו חסרים. כי כך צריך להיות.
ה' ברא אותנו שונים. כי כך צריך להיות.
ואין בכללים הללו יוצאי דופן. גם בין הורים לילדים.
קיבלנו הורים כדי לכבד, לא כדי לחנך.
כן יש אנשים שאורך להם יותר זמן להתבגר והם נלחמים בתנאים שה' נתן להם ויורים לעצמם ברגליים, ובמקום לחפש מקורות אנרגיה אחרים לצרכים המסויימים שלהם שלא סופקו, הם מכלים ימיהם כוחתם וכספם על נסיונות לשנות את הסביבה. ומפסידים מצוה חשובה - שניתנה לנו עבורינו.
אף אחד לא עושה טובה כשהוא מכבד את הוריו. [הוא כן מנעים להורים אבל טובה הוא עושה רק עם עצמו]
ולשבת ולדבר על החסרונות האוביקטיבים/סוביקטיבים של ההורים עם אחרים סתם ללא תועלת ואו עם אנשים רבים זה פשוט אסור.
יש הורים שמבטאים אהבה בשירות, יש במתנות. יש בשיח. יש במגע וכו'
ויש ילדים שאוהבים מגע, ויש שלא סובלים. יש שאוהבים מתנות ויש שהמתנות לא מדברות אליהם. וכו'. הכל קיים.
הרבה שפות לאהבה.
וכל אחד באופן האוטומטי משתמש בשפה שחשובה לו. ולא בטוח חשובה לסביבתו... ואולי היא לפעמים, כמה אבסורדי, מציקה.
המצב האידיאלי הוא שיש מודעות ושיח פתוח בין הצדדים כדי להוביל לקשר פורה ומספק.
אבל, בחלק גדול מן המקרים המצב שונה.
והאידיליה היא נחלת הספרים והסיפורים... וכמובן השכנים.
ומה שנותר הוא לבחור להנות מהשפה השונה.
או לחיות בעולם דמיוני בו כולם מדברים בשפה שלנו...


לרותי הירש יש מבדק על 5 שפות של אהבה. מי שרוצה בו שירשום את כתובת המייל שלו ואשלח אליו.
חשוב ליחסי אנוש בכלל וליחסי משפחה בפרט.

אשמח לקבל motihendel והשאר ידוע.

 

[לב מרגיש]

תשאלו את הרב שלכם אם ללכת לרווחה

זה מה שאנשים מהציבור שלנו מפחדים לעשות וחייבים דרך להוקיע את זה ,במקרים של אלימות שום דבר לא יכול לעזור!
לידיעת רבים : יש לכל עירייה מחוז אלמ'מ לאלימות במשפחה הם מומחים לציבור החרדי וערוכים לכך
אנשים סובלים שנים מאלימות והולכים לכל מיני גורמים וכוונים לא נכונים ושום דבר לא מטופל
אני מכירה משהיא שעובדת ברווחה מלמעלה במשרד הממשלתי והם מנסים להנגיש לציבור החרדי את הדבר הזה שאדם ידע איך לגשת לגורם מקצועי, ולא לנסות בתוך הקהילה כי כשמדובר באלימות זה תחום אחר שם זקוקים לרווחה ואין ברירה ויש מקרים ששם איחרו את המועד, כבר אין מה לעשות.... ודי למבין,כמובן שהקב''ה ינחה את מי שצריך בעיצה נכונה אמן.