- הוסף לסימניות
- #1
היי
אני מסיימת תואר ראשון במדעי המחשב בפתוחה ואחרי המון זמן של חיפוש עבודה (המון זמן זה המון זמן. לא, לא 3 חודשים יותר.)
מפה לשם לא כל כך הולך לי (מבחן. ראיון. ראיון שני. ראיון שלישי. "מאוד התרשמנו ממך וזה היה או את או עוד מועמד והחלטנו להתקדם איתו" תודה באמת. מבחן. ראיון. מבחן. ראיון.)
אני עם ממוצע 85 והייתי מצטיינת דיקן בשנה הראשונה לתואר (ממוצע מעל תשעים, תודה ששאלתם)
אני מתרגלת ג'אווה מטעם הפתוחה לסטודנטים ומלמדת (מרצה בלע"ז)
אני ממש חכמה נראה לי (כאילו כן. אני חכמה, לא נראה לי.)
ובאופן כללי בכל תחום אחר מסתדרת ומצליחה בדרך כלל ברוך השם.
אבל אלוקים רוצה אחרת
אני עכשיו חוזרת מחופשת לידה לעבודה הקודמת שלי (לא הייטק) בתסכול עמוק
לא חלמתי שאני אחזור לשם
בעיקר אני לחוצה כספית וגם רוצה כבר להתחיל לעבוד בתחום שלי
בכל מקרה התחלתי אתמול את יום העבודה הראשון שלי אופטימית ואמרתי הכל משמיים, ובסוף זו עבודה מאתגרת שנותנת לי המון סיפוק (יותר נכון נתנה)
תכלס לא סיפוק ולא נעליים
בגלל הילד אני יכולה לעבוד רק בקרים ואין כמעט שירות לקוחות (שבזה אני חזקה ואוהבת) אלא בעיקר סדר וארגון
הזמן זז לי כל כך לאט וכשגיליתי שעברה רק שעה ממש התחשק לי לבכות
איך אני אמשיך שם אפילו יום אחד נוסף? אני בן אדם פעיל שהראש שלו צריך להיות עסוק ולא רק הידיים
לא יכולה לעבוד ולהעביר שעות בלסדר
לא יכולה
לא יכולה
אבל מה, אני יתחיל להשקיע אנרגיות בלחפש עבודה חלופית לבינתיים?
זה מטופש כי אני צריכה להמשיך להשקיע אנרגיות בלחפש עבודה בהייטק
(תפילות, קבלות, תהילים, אולג'ובס, דרושים, חברות השמה, לטרטר לאנשים שאני מכירה, לשלוח קו"ח לכל מקום, ללמוד דברים חדשים שלא נתקלתי עליהם מעולם בשביל ראיונות, קבלות תפילות תהילים)
אבל אני מזה אני כבר באמת מתחילה להתייאש
כאילו ח"ו לא להתייאש אבל כבר מלא זמן אני מחפשת
אבל מי יקבל אותי לעבודה שכל רגע אני יכולה להודיע שמצאתי בתחום שלי ואני עוזבת
אבל יתן לי מספיק שעות שאני יוכל גם לשלם משכנתא ולא להחנק?
קיצור אני בבעיה
הבו עצות אנשים טובים.
אני מסיימת תואר ראשון במדעי המחשב בפתוחה ואחרי המון זמן של חיפוש עבודה (המון זמן זה המון זמן. לא, לא 3 חודשים יותר.)
מפה לשם לא כל כך הולך לי (מבחן. ראיון. ראיון שני. ראיון שלישי. "מאוד התרשמנו ממך וזה היה או את או עוד מועמד והחלטנו להתקדם איתו" תודה באמת. מבחן. ראיון. מבחן. ראיון.)
אני עם ממוצע 85 והייתי מצטיינת דיקן בשנה הראשונה לתואר (ממוצע מעל תשעים, תודה ששאלתם)
אני מתרגלת ג'אווה מטעם הפתוחה לסטודנטים ומלמדת (מרצה בלע"ז)
אני ממש חכמה נראה לי (כאילו כן. אני חכמה, לא נראה לי.)
ובאופן כללי בכל תחום אחר מסתדרת ומצליחה בדרך כלל ברוך השם.
אבל אלוקים רוצה אחרת
אני עכשיו חוזרת מחופשת לידה לעבודה הקודמת שלי (לא הייטק) בתסכול עמוק
לא חלמתי שאני אחזור לשם
בעיקר אני לחוצה כספית וגם רוצה כבר להתחיל לעבוד בתחום שלי
בכל מקרה התחלתי אתמול את יום העבודה הראשון שלי אופטימית ואמרתי הכל משמיים, ובסוף זו עבודה מאתגרת שנותנת לי המון סיפוק (יותר נכון נתנה)
תכלס לא סיפוק ולא נעליים
בגלל הילד אני יכולה לעבוד רק בקרים ואין כמעט שירות לקוחות (שבזה אני חזקה ואוהבת) אלא בעיקר סדר וארגון
הזמן זז לי כל כך לאט וכשגיליתי שעברה רק שעה ממש התחשק לי לבכות
איך אני אמשיך שם אפילו יום אחד נוסף? אני בן אדם פעיל שהראש שלו צריך להיות עסוק ולא רק הידיים
לא יכולה לעבוד ולהעביר שעות בלסדר
לא יכולה
לא יכולה
אבל מה, אני יתחיל להשקיע אנרגיות בלחפש עבודה חלופית לבינתיים?
זה מטופש כי אני צריכה להמשיך להשקיע אנרגיות בלחפש עבודה בהייטק
(תפילות, קבלות, תהילים, אולג'ובס, דרושים, חברות השמה, לטרטר לאנשים שאני מכירה, לשלוח קו"ח לכל מקום, ללמוד דברים חדשים שלא נתקלתי עליהם מעולם בשביל ראיונות, קבלות תפילות תהילים)
אבל אני מזה אני כבר באמת מתחילה להתייאש
כאילו ח"ו לא להתייאש אבל כבר מלא זמן אני מחפשת
אבל מי יקבל אותי לעבודה שכל רגע אני יכולה להודיע שמצאתי בתחום שלי ואני עוזבת
אבל יתן לי מספיק שעות שאני יוכל גם לשלם משכנתא ולא להחנק?
קיצור אני בבעיה
הבו עצות אנשים טובים.
הנושאים החמים