דרוש מידע הִרְהוּרִים אַחֲרֵי הָאוֹר (על ובעקבות הספר "שניה לפני האור")

מצב
הנושא נעול.
ולא לתאר את האושר לאשת אברך בשום קטע,

אין לי מושג איזה ספר קראת, אבל יש מצב אולי שזה היה משהו אחר, אם בספר שקראת לא היה 'תיאור של אושר לאשת אברך בשום קטע'...?
כי הספר שלי, אם תתחילי למרקר בו את תיאורי האושר, יצא זורח כמעט כולו.
קשה לי להאמין שמישהו מסוגל לדפדף ב'שניה לפני האור' ולומר ש'לא תיארו את האושר לאשת אברך בשום קטע'.

והאחרים הבעיות הרוחניות שלהם מספיקות, וחוץ מזה הם מושלמים.
???
כנ"ל.

למודרנים ב'שניה לפני האור' יש בהחלט קשיים, גם בקשר הזוגי, גם בתקשורת עם אנשים סביבם (דודי שנכנס למריבות וויכוחים עם כל הסביבה).
 
לא קראתי כל כך את כל האשכול עד לכאן,
אבל שניה לפני האור זה ספר... וואו!!!!

לי אישית גרם למלא מחשבות והרהורים בנוגע לכל המשמעות של בית של תורה.

אבל אפילו בלי המסר, הספרים של רותי הם חוויה צרופה.

אה תגידי רותי
מה יש לך עם מדינת קולרדו?
וזה נכון שיש לך חסך מקנאקים באצבעות?
:giggle:
 
תפס אותי הקטע שדודי מרגיש בודד עם ההגיגים שלו... הוא חי ממקום מאד מחובר ושלם עם הדרך שלו,
וזה לדעתי נקודה שתופסת וגורמת להתחבר אליו למרות שהדרך בה הוא מאמין לא רצויה.
 
אין לי מושג איזה ספר קראת, אבל יש מצב אולי שזה היה משהו אחר, אם בספר שקראת לא היה 'תיאור של אושר לאשת אברך בשום קטע'...?
כי הספר שלי, אם תתחילי למרקר בו את תיאורי האושר, יצא זורח כמעט כולו.
קשה לי להאמין שמישהו מסוגל לדפדף ב'שניה לפני האור' ולומר ש'לא תיארו את האושר לאשת אברך בשום קטע'.


???
כנ"ל.

למודרנים ב'שניה לפני האור' יש בהחלט קשיים, גם בקשר הזוגי, גם בתקשורת עם אנשים סביבם (דודי שנכנס למריבות וויכוחים עם כל הסביבה).
קראתי את שניה לפני האור, ומאד בעיון,
וגם נהניתי מאד, כי אני מאד אוהבת את הסגנון והכתיבה, וגם כתבתי את זה.

התגובה שלי באמת היתה מוקצנת,
היא לא באה לתאר מציאות, אלא את החויה שאני יצאתי איתה מהספר,
לא היתה שם הזדהות עם האושר של הלימוד, רק עם הסבל שלו,
והאנשים הפחות צדיקים היו יותר נחמדים ומושלמים,
כמו הדוגמה של גדליה ודודי מול מירי.
 
ולא לתאר את האושר לאשת אברך בשום קטע,
תלוי למה קוראים אושר. ובמה הוא בא לידי ביטוי.
יצא לי לשמוע ראיון של אפרת ברזל בו היא מדברת על קשרי משפחה ומספרת על שיחה שהיתה לה עם הרב אורי זוהר זצ"ל, שניסה להגדיר מה קורה בעולם של תורה בקשרי משפחה ובכלל.
והוא סיפר סיפור מתוק על הרבנית קנייבסקי שבאה יום אחד לבעלה ואמרה לו: אני מתגעגעת לאבי.
ענה לה ר' חיים: תסעי אליו.
נסעה הרבנית אמרה: שלום אבא.
ויצאה וחזרה לביתה.
ומדובר על נסיעה ארוכה ומתישה הלוך וחזור.
אמר על זה הרב אורי זוהר, שצריך להבין שבעולם של תורה יש נקיות שמביאה ליכולת דיוק ואז לא צריך הרבה רעש בשביל לבטא את הקשר.
מבט בעיניים. מילה וזהו. הכל נמצא שם.
כמו באומנות, דוקא האנשים המבינים לעומק האומנות היחס שלהם והתגובות שלהם עדינות באופן מיוחד. מינוריות, כמעט בלתי מורגשות.
לעומת זאת, הילדים שמסתובבים בגלריות אומנות יהיו הפחות עדינים ויותר חיצוניים ביותר ביחסם לתצוגה.
אני לא נכנסת לנישה של דוגמאות ל'קשרים זוגיים' אבל על אותו כיוון,
ככל שהקשרים יותר עמוקים יהיו אותות הקשר החיצוניים עדינים יותר.
פחות בלונים אבל יותר אור.
ואור היה בספר והרבה.
וכששמעתי את הראיון עם אפרת נזכרתי בספר ובאור שהיה בו.

מפריע לי שכל הצדיקים הם אלו עם הבעיות (קפדנים, רחפנים, לא משתפים) וגם הצדיקות,
והאחרים הבעיות הרוחניות שלהם מספיקות, וחוץ מזה הם מושלמים.
א. שום תכונה אינה בעיתית אם משתמשים בה במקום הנכון ובמינון הנכון, וכל אדם, גם אברך מתחיל את הדרך בחיים כשהוא באיזה שהוא מקום - רק לא באמצע - בשביל הזהב - לשם הוא אמור לחתור כל החיים.
ב. מדובר גם בענין של טעם אישי והרגלים סביבתיים. לאחת קפדן הוא מתנה לשניה סיוט. וכן לגבי כל התכונות.
ג. לא מעט מהתכונות ניתנות להדבקה לגדולי ישראל ולהתנהלות שלהם בחיים. האם זה הפריע לסביבתם? האם הם ראו בכך בעיה או מעלה? התשובה לא מוחלטת אבל אני משערת שהכיוון היה חיובי.
לדוגמא, רחפן. יש שרואים בה מעלה אדירה לגברים.
נכון הוא לא יבחין בהרבה פרטים סביבו אבל! והאבל הוא ענק. לרחפנים קל יותר להיות שקועים בלימוד ולהתנתק משקיעה בעולם הזה. וברור שיש לכך מחיר כמו לכל דבר בחיים. אבל התמורה עצומה.
ד. לגבי ה'מושלמות' של דודי. גם זה נתון לתפיסה אישית. לי האישיות שלו גרמה לרחמים. מעין ילד גדול ולא בשל, שהמתיקות שלו היא חלק מחוסר הבשלות.
 
נערך לאחרונה ב:
עוד מילה על פרפקציוניזם.

זה לא סתם שהמשפחה הזו יצאה קיצונית כל אחד בתחומו.
הבסיס שלהם הוא פרפקציוניזם ותהיה הכי טוב שאפשר. ואם לא, אז זה לא שווה. ככה הם גדלו.

נחמי לקחה את זה לכיוון שלה, וחיה נעה בין הקצוות, וגדליה במקומו ללא פשרות, ודודי, ברגע שלא יכול היה לתת את הטופ, הלך למקום שהוא יכול להיות בו טוב. כי להיות בינוני זה לא שווה.

הספר במידה מרובה מאד מספר את: להיות שני זה גם שווה.
גם אם אתה לא בטופ. הערך לא נמצא רק בשפיץ שאחרי הכל עלול בסוף להישבר.
 
נערך לאחרונה ב:
וגדליה במקומו ללא פשרות
אגב זה לדעתי גם מסביר את הקושי שלו לשאת את מום הבת שלו, עדיף שנתנהג כאילו אין את זה.
לעומתו דודי מסוגל להכיר במירי מוצלחת עם המום אולי מתוך המקום האישי שלו כ"מום המשפחה"...
 
נערך לאחרונה ב:
אגב זה לדעתי גם מסביר את הקושי שלו לשאת את מום הבת שלו, עדיף שנתנהג כאילו אין את זה.
לעומת גדליה מסוגל להכיר במירי מוצלחת עם המום אולי מתוך המקום האישי שלו כ"מום המשפחה"...
*לעומת דודי
 
  • תודה
Reactions: y&m
ספר מדהים ומעורר מחשבה
לי אישית הוא הקצין את עניין הניתוק שביןם שיעורי "בית של תורה" בסמינרים לבין מציאות החיים
לדעתי צריך לדון על הפסקת השיעורים האלה בסמינר
למען הבעלים לעתיד המסכנים שלא יודעים למה מצפים מהם... ולמען נשות האברכים שמגיעות ממרומי העננים למציאות קצת פחות נוצצת ובטוחות שהפשלה היא אצלן...
(כותבת מנסיון של שיחות עם כמה וכמה נשים ובנות...)
 
השיחות של המורות בסמינר על "בית של תורה" משפיעות אולי על הבנות הבכורות והגדולות שבבית. אלו הבאות בתור שיש להן דוגמא נושמת וחיה כבר חושבות קצת אחרת.
אמרה לי קרובת משפחתי (בחורה מצויינת ואיכותית) שהיא בת זקונים למשפחה של אברכים רציניים, שאולי היא לא תרצה בעל שיושב ולומד כל היום כיון שהיא רואה כמה החיים דחוקים וכו'.
חיה כאן היא הדוגמא הטובה. אוספת לעצמה מסקנות בשקט מאחיה הגדולים, ולא נראה שלמורות שלה יש השפעה גדולה עליה.
 
השאלה היא למה הספר אינו קיים ב'יפה נוף'
וב'אלתר' הוא עולה 82 שח?
 
השאלה היא למה הספר אינו קיים ב'יפה נוף'
וב'אלתר' הוא עולה 82 שח?
בדקתי עכשיו באתר של יפה נוף-65 שח, במלאי
(המחיר תמיד יותר זול ברשת שבה יצא הספר)
 
נערך לאחרונה ב:
אמרה לי קרובת משפחתי (בחורה מצויינת ואיכותית) שהיא בת זקונים למשפחה של אברכים רציניים, שאולי היא לא תרצה בעל שיושב ולומד כל היום כיון שהיא רואה כמה החיים דחוקים וכו'.
המשמעות העצובה של המשפט הזה הוא-
שאנחנו נשות האברכים והאחיות הגדולות
צריכות להפנות אצבע מאשימה לעצמינו
כי אולי, בלי לשים לב, אנחנו מספרות הרבה על הקשיים
משתפות את האחיות / את האימא / את החברות
בכל מה שקשה
ושוכחות לשתף בכל מה שטוב
אז נכון הטוב הוא משהו מופשט שקשה לציור ולסיפור
אבל לתשומת ליבנו
 
חייבת לשתף בקטע מתוך שיר שהתגלגל לידי,
השיר נכתב ע"י בחור ישיבה בשידוכים, אחרי פגישות מתסכלות עם בחורות שחיכו למצוא מולן את רבי עקיבא ושכחו שבשביל זה הן צריכות להיות רחל...

(השיר מתחיל מהאמצע, הדף הראשון לא הגיע אלי)
ממליצה לקרוא לפחות פעמיים!!! קשה להבין את כל העקיצות בפעם הראשונה!!

...פעם בין לבין הוא הפטיר ביעף
שבאזור הצפון התחילו הפצצות
והיא שאלה מתחת לאף
איפה זה כתוב, ברמב"ם או בקצו"ת??

בערב שבת כשהציע עזרה
הוא ידע שהיא בהלם לפי הפרצוף
הוא נמלט מהבית וחזר חזרה
דקותיים לפני הצפצוף

התינוקת לקתה בדלקת גרון
והיא רצתה לחסוך לו דאגות וטרדה
אז היא הגישה לו ארוחה בקצה המסדרון
כדי שלא יתקל בילדה

בשיעור של סגל זה הלך עשר
הרב אלישיב אכל והלך בלי לשאול
אבל הרב שלה לא הבין את המסר
וחזר עם הצלחת להול

הוא התעסק עם הילדה
לא הפגין התרגשות מיוחדת
רק אמר "הי היא חולה"
וקבע לה תור במאוחדת

דגדג בסנטר ובקצה הבלורית
של הפצפונת מוכת האנגינה
ושאל אם זה דלעת או דלורית
המרק שהיא הכינה

הוא מעדיף אפונה כמובן
אמא שלו מבשלת ועושה מזה רסק
אבל הוא שם קצת פלפל שחור ולבן
ולא עושה מזה עסק

אין לה כלום נגד מלח וחסר
או נגד השוויגער המטבח והמזון
אבל מי שהראש שלו שקוע בספר
מרגיש הבדל בין מרק ומלפפון??

היא לא זוכרת מתי זה קרה
ואם הרב היה ליטאי או חסיד
אבל סיפרו לה שהוא אכל תכולת קערה
ולא הרגיש שזה סיד

ועוד סיפור על איזה רבי
שבהיסח הדעת שתה כוס של אמה
והוא מבדיל בין כרוב לקולרבי
ריבונו של עולם, למה???

למה מרוב לימוד ועמל
הוא לא נרדם תוך כדי הליכה?
ומתי כבר יתקע בעמוד חשמל
ויבקש ממנו סליחה???

איפה טעיתי חזרה ושאלה
את עצמה את הקיר ואת הילדה
למה הוא יודע מי ראש הממשלה
ומפטפט על הא ועל דא?

נכון היא איש של המטבח ולא של הכולל או השטיבל
שיעשה מה שהוא מבין
אבל איך זה שבערב לומד הוא עם צוויבל
בשעה שיכל ללמוד עם לוין?

אם היא תתעקש על זה היא תשלם ביוקר
היא לא כאן המנהל או הבוס
אבל לקבוע בבוקר חברותא עם טוקר
בעיניה לימוד של בעלבוס

בערב אחד, אוי טאטע אין הימל
אשת העילוי לרפואת עדיו
פתחה מחברות של י"ג י"ד
ודמעות עיניה נשרו על הדיו

הכל חוזר אליה בלי משטר וסדר
הדיאגרמות הקשיים והפאתוס
מה ששאלו המו' גולדמן ופדר
ומה שהשיב רבי עקיבא לפפוס

היא חזרה וקראה את שיעורי היהדות
בכתה אז כשהייתה מותשת
עד שהסיפורים ופרטי העדות
הפכו לשלולית מטושטשת

מה לא הקריבה ובלב שלם
לאן לא הסכימה לטפס
הוי כמה צריך בנ"א לשלם
כדי למצוא את מה שחיפש

היא תאלץ לנשוך שפתיים מסתבר
ולרדת מן האולימפוס ומן הרקיע
היא לא דורשת שיהיה ר' ברוך בער
אבל בשביל פחות מזה לא שווה לה להשקיע!!!
 
אז גם אני אברכית, ב"ה עד 120, עם חמישה ילדים
מצטרפת לכל המחמאות, אני מאוהבת ממש בכתיבה של רותי, בחידודים, ובשטף של הספרים,
גם אם תהיה לי ביקורת, אקרא אותם בלי לנשום בערך.

אבל מצטרפת גם לכל הביקורת על המסרים, אותי זה לא החליש, כי טוב לי ב"ה,
הברכה הכי גדולה מבחינת שבעלי ישאר אברך, ולא יעזור לי כלום בבית, ושד' ישלח לי עוד המון ילדים,
אבל בטוחה שלו היה לי טיפה קשה, זה כן היה מחליש,
גם אם המטרה והנקודה זה לא נושא האברך,
זה לא נכון, ולא אמיתי לתאר רק את הקשיים הקיצוניים, ולא לתאר את האושר לאשת אברך בשום קטע,
ושאשת אברך, ממליצה לאחותה על בעל עובד, זה צורם ממש.


מפריע לי שכל הצדיקים הם אלו עם הבעיות (קפדנים, רחפנים, לא משתפים) וגם הצדיקות,
והאחרים הבעיות הרוחניות שלהם מספיקות, וחוץ מזה הם מושלמים.

יכול להיות מאד שחלק מההבדל הוא גם בין ליטאים לחסידים, אולי ההסתכלות של הנשים הסידיות על הלימוד שונה
אולי מישהו יעשה טובה ויעדכן לאיזה אשכול ההודעה הזו שייכת... ויקיים מצות השבת אבידה
 
חייבת לשתף בקטע מתוך שיר שהתגלגל לידי,
השיר נכתב ע"י בחור ישיבה בשידוכים, אחרי פגישות מתסכלות עם בחורות שחיכו למצוא מולן את רבי עקיבא ושכחו שבשביל זה הן צריכות להיות רחל...

(השיר מתחיל מהאמצע, הדף הראשון לא הגיע אלי)
ממליצה לקרוא לפחות פעמיים!!! קשה להבין את כל העקיצות בפעם הראשונה!!

...פעם בין לבין הוא הפטיר ביעף
שבאזור הצפון התחילו הפצצות
והיא שאלה מתחת לאף
איפה זה כתוב, ברמב"ם או בקצו"ת??

בערב שבת כשהציע עזרה
הוא ידע שהיא בהלם לפי הפרצוף
הוא נמלט מהבית וחזר חזרה
דקותיים לפני הצפצוף

התינוקת לקתה בדלקת גרון
והיא רצתה לחסוך לו דאגות וטרדה
אז היא הגישה לו ארוחה בקצה המסדרון
כדי שלא יתקל בילדה

בשיעור של סגל זה הלך עשר
הרב אלישיב אכל והלך בלי לשאול
אבל הרב שלה לא הבין את המסר
וחזר עם הצלחת להול

הוא התעסק עם הילדה
לא הפגין התרגשות מיוחדת
רק אמר "הי היא חולה"
וקבע לה תור במאוחדת

דגדג בסנטר ובקצה הבלורית
של הפצפונת מוכת האנגינה
ושאל אם זה דלעת או דלורית
המרק שהיא הכינה

הוא מעדיף אפונה כמובן
אמא שלו מבשלת ועושה מזה רסק
אבל הוא שם קצת פלפל שחור ולבן
ולא עושה מזה עסק

אין לה כלום נגד מלח וחסר
או נגד השוויגער המטבח והמזון
אבל מי שהראש שלו שקוע בספר
מרגיש הבדל בין מרק ומלפפון??

היא לא זוכרת מתי זה קרה
ואם הרב היה ליטאי או חסיד
אבל סיפרו לה שהוא אכל תכולת קערה
ולא הרגיש שזה סיד

ועוד סיפור על איזה רבי
שבהיסח הדעת שתה כוס של אמה
והוא מבדיל בין כרוב לקולרבי
ריבונו של עולם, למה???

למה מרוב לימוד ועמל
הוא לא נרדם תוך כדי הליכה?
ומתי כבר יתקע בעמוד חשמל
ויבקש ממנו סליחה???

איפה טעיתי חזרה ושאלה
את עצמה את הקיר ואת הילדה
למה הוא יודע מי ראש הממשלה
ומפטפט על הא ועל דא?

נכון היא איש של המטבח ולא של הכולל או השטיבל
שיעשה מה שהוא מבין
אבל איך זה שבערב לומד הוא עם צוויבל
בשעה שיכל ללמוד עם לוין?

אם היא תתעקש על זה היא תשלם ביוקר
היא לא כאן המנהל או הבוס
אבל לקבוע בבוקר חברותא עם טוקר
בעיניה לימוד של בעלבוס

בערב אחד, אוי טאטע אין הימל
אשת העילוי לרפואת עדיו
פתחה מחברות של י"ג י"ד
ודמעות עיניה נשרו על הדיו

הכל חוזר אליה בלי משטר וסדר
הדיאגרמות הקשיים והפאתוס
מה ששאלו המו' גולדמן ופדר
ומה שהשיב רבי עקיבא לפפוס

היא חזרה וקראה את שיעורי היהדות
בכתה אז כשהייתה מותשת
עד שהסיפורים ופרטי העדות
הפכו לשלולית מטושטשת

מה לא הקריבה ובלב שלם
לאן לא הסכימה לטפס
הוי כמה צריך בנ"א לשלם
כדי למצוא את מה שחיפש

היא תאלץ לנשוך שפתיים מסתבר
ולרדת מן האולימפוס ומן הרקיע
היא לא דורשת שיהיה ר' ברוך בער
אבל בשביל פחות מזה לא שווה לה להשקיע!!!
טוב!
 
לא קראתי את התגובות עד כה,
אבל נהנית מהבמה להביע את הנאתי הצרופה!

קניתי את הספר שניה אחרי שהוא ראה אור
וזאת אחרי שקראתי בשקיקה את כל הפרקים בעיתון "בתוך"

אחד הספרים של הסופרת האלופה!

מה שיפה ברותי שהיא יודעת לכתוב את החיים האמיתיים בזוית הכי אמיתית ונכונה! בלי שום התייפיפות!
והכי חמוד שהיא מוציאה בסוף את "הפרומער" הכאילו דפוק - כמי שבאמת חי יפה וטוב.
ואילו את האלה שנראה שיש מה לקנא בהם, ועושים חיים וכו' - הם מסכנים בתוך המקום הכי מוגן: הבית שלהם!...

@Ruty Kepler מחכים בכליון עיניים לסיפור חדש!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה