דרוש מידע הִרְהוּרִים אַחֲרֵי הָאוֹר (על ובעקבות הספר "שניה לפני האור")

מצב
הנושא נעול.
בקלות הייתי מחליפה את המשפחה לליטאית ונשארת עם אותה עלילה.

לדעתי, לא.
התמודדות של אשת אברך חסידי, שונה בכמה דברים משמעותיים מהתמודדות של אשת אברך ליטאי.
וזה כולל את הערכת הסביבה ההרבה-פחות-קיימת, את האופציה המאוד קיימת של 'כל החברים שלו כבר מזמן עובדים', את היותך לפעמים יחידה בין האחיות/הגיסות שבעליהן עובדים, וגם הרבה פחות תמיכה מכל מיני כיוונים.
הציבוריות הליטאית בנויה למען משפחות האברכים וסביבם. הציבוריות החסידית - כמעט ולא.

ונוסף לזה, אברך חסידי שבגיל 35 עדיין לומד בלבד ללא שטעלע, הוא לרוב עם אופי דומה לשל שוע- עילוי רחפן. (לו היה יוזמתי ומעשי יותר, כבר מזמן היה עסוק בעוד הרבה דברים חוץ מלימוד). ואשתו של אותו אחד, בסיכוי גבוה להיות דומה לנחמי, עם העוצמות והשאיפות החזקות והפרפקציוניזם הרוחני.

לגבי הקהילה - לא היה בה עניין לסיפור הנוכחי, לכן לא הוזכרה. (בניגוד ל'אנוכי מבקש', שם כן הייתה העלילה והחסידות חלק מהסיפור).
 
לגבי הקהילה - לא היה בה עניין לסיפור הנוכחי, לכן לא הוזכרה. (בניגוד ל'אנוכי מבקש', שם כן הייתה העלילה והחסידות חלק מהסיפור).
אבל לדעתי כן היה עדיף שדמותו של האדמו"ר תרחף ברקע. למשל בהקשר של השידוך - גם אם המשפחה המתוארת היא לא מהאלו שכל שידוך מתחיל על שולחנו של האדמו"ר, אבל לפחות לקבל ברכה לפני ה"סגירה" הסופית
(זה לא חשוב לעלילה, אבל לאפיון לדעתי כן)
 
וזה כולל את הערכת הסביבה ההרבה-פחות-קיימת, את האופציה המאוד קיימת של 'כל החברים שלו כבר מזמן עובדים', את היותך לפעמים יחידה בין האחיות/הגיסות שבעליהן עובדים, וגם הרבה פחות תמיכה מכל מיני כיוונים.
הציבוריות הליטאית בנויה למען משפחות האברכים וסביבם. הציבוריות החסידית - כמעט ולא
הערכת הסביבה לאברכיות ליטאיות?
כמה דברים שברורים כ"כ מאליהם זוכים להערכה בכל מגזר/ ציבוריות?
באופן כללי המושג "ציבוריות ליטאית" הוא מושג לא קיים כמעט, בטח לא בהשוואה למונח "ציבוריות חסידית".
ציבוריות או קהילתיות הם מושגים עם קשר די קלוש לעולם ליטאי.
 
לדעתי, לא.
התמודדות של אשת אברך חסידי, שונה בכמה דברים משמעותיים מהתמודדות של אשת אברך ליטאי.
וזה כולל את הערכת הסביבה ההרבה-פחות-קיימת, את האופציה המאוד קיימת של 'כל החברים שלו כבר מזמן עובדים', את היותך לפעמים יחידה בין האחיות/הגיסות שבעליהן עובדים, וגם הרבה פחות תמיכה מכל מיני כיוונים.
הערכת הסביבה לאברכיות ליטאיות?
כמה דברים שברורים כ"כ מאליהם זוכים להערכה בכל מגזר/ ציבוריות?
מה שהיא אמרה.
יש הערכה ללימוד כאידיאל, אין הערכה יותר דופן לאשה, כמו שאין אצלנו הבעת הערכה על שמירה על הלכות שבת.
וגם לא כ"כ לאברך עצמו.
אף אחד לא שואל אם קשה לך - את כמו כולם.
להבדיל, כמו משפחה עם 5 ילדים שתזכה להערכה ופליאה בציבור החילוני על הכוחות המסירות של ההורים. ואצלנו?....

כנ"ל תמיכה.
מה תמיכה? למה לתמוך דווקא בך? למה להתחשב כלכלית דווקא בך? וביביסיטר וכו'. יש לך עוד 5 אחיות ו-8 שכנות באותו מצב....
 
להבדיל, כמו משפחה עם 5 ילדים שתזכה להערכה ופליאה בציבור החילוני על הכוחות המסירות של ההורים. ואצלנו?....
איפה קל יותר לגדל משפחה ברוכת ילדים,
בתוך ציבור שבו אתה מוערך מאד אבל יוצא דופן, או כשזה מיינסטרים מובן מאליו ומותאם סביבה?
לדעתי אפשרות ב'
ונוסף לזה, אברך חסידי שבגיל 35 עדיין לומד בלבד ללא שטעלע, הוא לרוב עם אופי דומה לשל שוע- עילוי רחפן. (לו היה יוזמתי ומעשי יותר, כבר מזמן היה עסוק בעוד הרבה דברים חוץ מלימוד). ואשתו של אותו אחד, בסיכוי גבוה להיות דומה לנחמי, עם העוצמות והשאיפות החזקות והפרפקציוניזם הרוחני.

במציאות שסביבי אני מכירה עילוי נדיר בסגנון שוע , הסיפורים שאפשר לספר עליו לא רחוקים ממחזיק מפתחות ליום ההולדת, הדרך שהוא ואשתו עברו היא מדהימה , והחיים שלהם היום מיוחדים.
כך שהתחבר לי ממש בסיפור.
 
איפה קל יותר לגדל משפחה ברוכת ילדים,
בתוך ציבור שבו אתה מוערך מאד אבל יוצא דופן, או כשזה מיינסטרים מובן מאליו ומותאם סביבה?
לדעתי אפשרות ב'
לדעתי אין תשובה אחת. זה תלוי במכלול של תנאים ונסיבות.
וכנ"ל לגבי אברכות.
 
ספר מיוחד ומעצים!
כבר כתבו פה הרבה, אולי אמצא פנאי לכתוב את התובנות שלי.
הביקורת היחידה שלי כלפי הסופרת זה למה היא לא כותבת ספר נוסף.
אחרי שמתאהבים בסגנון הכתיבה של רותי קפלר מתמכרים אליו ונמצאים בבעיה מהסיבה הפשוטה שהיא לא מספקת מספיק חומר קריאה.
אתייחס רק לזה כי זה פשוט בעמוד האחרון -
אבל לדעתי כן היה עדיף שדמותו של האדמו"ר תרחף ברקע.
משערת שזה נכתב על ידי מישהו המשתייך לציבור הליטאי.
רותי תיארה מציאות חיים של משפחה חסידית שלא מקושרת לאדמו"ר, וגם לא משתייכת לחסידות ספציפית.
חסידיים כלליים ללא השתייכות מיוחדת לחסידות ספציפית או התקשרות חזקה לאדמו"ר מסוים זו תופעה קיימת ונרחבת מאוד בציבור החסידי שהולכת ומתרחבת עם השנים.
 
משערת שזה נכתב על ידי מישהו המשתייך לציבור הליטאי.
לא בטוח.
אבל בכל מקרה ולדעתי הציפיה מסיפור לייצג את כולם במקום לייצג את עצמו רק הורסת את החוויה.
אפשר ליהנות מסיפור גם אם הוא לא מייצג אותנו או מוכר לנו ממציאות חיינו במאה אחוז.
כי בסוף הסיפור האנושי נמצא מתחת לכל הקליפות של מעמד, השתייכות, גיל ועוד.
והוא זה שנוגע בנו באמת.
 
איפה קל יותר לגדל משפחה ברוכת ילדים,
בתוך ציבור שבו אתה מוערך מאד אבל יוצא דופן, או כשזה מיינסטרים מובן מאליו ומותאם סביבה?
לדעתי אפשרות ב'
תלוי מאיזו בחינה.
מבחינת ההרגשה האישית והטבעיות של החיים - אפשרות ב'ץ
אבל, מבחינת העזרה המוגשת וההנחות לעיתים אפשרות א'...
אני הייתי בהריון באזעקות בצוק איתן בחברה חילונית - כמה דאגה וכמה שמירה ותמיד רק תשבי וקחי מים.
בסמינר זה יכל להיות עם עוד 6 הריוניות שעומדות ביחד איתי.
על זו הדרך.


נקודה נוספת - הפוכה אולי -
מרגישה בציבור הליטאי אין הערכה לתורה של העובדים, חצי יום או שלם, בטח לא לנשים שלהם.
ובואו נדבר על זה לרגע - לאברך יש נוחות מאוד, כל בין הזמים, כל יום בצהרים (ואין בחיידרים ליטאים ארוחות צהרים בהפסקת צהרים כמו בחסידי. לפחות במקום שבו אני גרה).
אין (אצלנו)הערכה או הבנה לאשה ששוברת את הראש כל יום של חופש מחדש,
ובטח לא הערכה שקטה או קולנית לשמירה על השעורים שלו בערב, שמונעים ממנה לצאת בכלל, אחרי שכל היום הוא גם לא היה.
 
אבל לדעתי כן היה עדיף שדמותו של האדמו"ר תרחף ברקע...
קשה ליצור עלילה עם אדמו"ר ברקע
שהרי כשיש אדמו"ר 'לכאורה' לא אמורות להיות מידי הרבה ספיקות והתלבטויות
יש אדמו"ר לשאול ולקבל תשובות והוראות
ש'חותכות' את העלילה...
 
את האמת? זו הערה נכונה. זכרתי שאת שני הדברים נחמי רק חשבה, כך היה לי בראש, אבל הלכתי עכשיו לבדוק ואכן - את הבדידות וכו' היא אומרת, ואת הנגיעה בתורה היא רק חושבת... זה בהחלט קטע שהייתי משנה אותו לו הייתי שמה לב לזה מראש.
ואם נשים לב, זה קורה לנו בעוד המון דברים.
כשאני הייתי נערה, ובחורה, טפטפו לי האחים שלי חזק חזק כמה נישואין זה לא פשוט ולא מותרים בעיות.
וכמה ראיתי אותם מתרוצצים סביב הקטנים ושניה לא יושבים.
פלא שהפחיד אותי להתחתן?

ואת המשפט שאחותי כתבה לי אחר כך קשה לי לשכוח:
אני לא יותר איך אנחנו מצליחים להחזיר לך כ"כ חזק את הקושי,
ואפילו לא גרם אחד מהאושר...

ככה אנחנו. מקטרים בקול. מתענגים בשקט.
צריך לשים לב לאחריות שיש לנו כלפי השדר לסביבה....
 
אבל בכל מקרה ולדעתי הציפיה מסיפור לייצג את כולם במקום לייצג את עצמו רק הורסת את החוויה.
יש דמיון כזה שאם בסיפור מתוארת משפחה ממרכז ירושלים ובחורה שמחפשת יחידה ראויה למגורים ולא מוצאת ויש אישה שעוסקת בהדמיות בתלת מימד ויש ילד שקצת התקלקל ומוצאים את עצמם מתחברים לחלק מהדמויות ולחלק מהעלילה אז הכל צריך להיות מתאים.
סיפור הוא סיפור שמספר את הסיפור שלו ולא את סיפור חייהם של כל מי שמזדהה עם חלק מהדמויות או עם חלק מהעלילה.
זה קורה רק כי הסיפור נכתב על תקופת החיים שלנו ולא על תקופת זמן אחרת.
 
קשה ליצור עלילה עם אדמו"ר ברקע
שהרי כשיש אדמו"ר 'לכאורה' לא אמורות להיות מידי הרבה ספיקות והתלבטויות
יש אדמו"ר לשאול ולקבל תשובות והוראות
ש'חותכות' את העלילה...


:eek:

????????

כל כך לא נכון
או שאת/ה לא מכיר/ה את העולם החסידי
או שאת/ה מכיר/ה מנקודת מבט אחת ספציפית ומצומצמת
 
רותי תיארה מציאות חיים של משפחה חסידית שלא מקושרת לאדמו"ר, וגם לא משתייכת לחסידות ספציפית.
חסידיים כלליים ללא השתייכות מיוחדת לחסידות ספציפית או התקשרות חזקה לאדמו"ר מסוים זו תופעה קיימת ונרחבת מאוד בציבור החסידי שהולכת ומתרחבת עם השנים.
משתדל בלי נדר לברוח מאד הומינם, בטח בדיונים לא חשובים כמו אלו
התופעה של "חסידים כלליים" היא תופעה שכל דרדק מכיר, וימיה כמעט כימי החסידות (ולפי דעתי אדרבה - בימים בהם האדמו"ר, כל אדמו"ר, היה במרחק כמה חודשי נסיעה מהעיירה, התופעה הזו הייתה נפוצה הרבה יותר מהיום. מי מדבר על חסידים שעקרו לארץ שבקושי היו בה מנהיגים חסידיים, בטח שלא מהזרם שלהם. (למשל מי שעבר מאירופה לארץ ישראל, או לארה"ב).
דיברתי רק על אפיון. כמו ששקית המקווה בכל בוקר מאפיינת אברך חסידי, למרות שלא בכל החסידויות טובלים בכל יום (אני פוטר אתכם מלענות על שאלת הטריוויה בידע חסידי: איזה חסידויות), כך גם התייעצות עם צדיק ורבי. בטח לפני משהו כמו שידוך.
בכל אופן הדיון הזה לדעתי צדדי לגמרי וחסר חשיבות.
 
נערך לאחרונה ב:
קשה ליצור עלילה עם אדמו"ר ברקע
שהרי כשיש אדמו"ר 'לכאורה' לא אמורות להיות מידי הרבה ספיקות והתלבטויות
יש אדמו"ר לשאול ולקבל תשובות והוראות
ש'חותכות' את העלילה...
בוודאי שאפשר. דוגמא שפורחת בזכרוני - לחיות וחצי... (כששורי מחליטה להתפטר חזקי שואל אותה - לשאול את הרבי? היא עונה: לבקש ברכה)
 
תלוי מאיזו בחינה.
מבחינת ההרגשה האישית והטבעיות של החיים - אפשרות ב'ץ
אבל, מבחינת העזרה המוגשת וההנחות לעיתים אפשרות א'...
אני הייתי בהריון באזעקות בצוק איתן בחברה חילונית - כמה דאגה וכמה שמירה ותמיד רק תשבי וקחי מים.
בסמינר זה יכל להיות עם עוד 6 הריוניות שעומדות ביחד איתי.
על זו הדרך
זו הסתכלות מאד צרה ונקודתית.

יש עוד הרבה בחינות שבאות לידי ביטוי בשאר החיים, ולא בסיטואציה חולפת כמו לעמוד באוטובוס.
אם היית במצב של המתנה ללידה בציבור חילוני בכל ההריון, סביר שהיית נתקלת בהרבה מצבים שלא מתאימים לך,
אין איתך בעבודה עוד 5 נשים שבגללכן הטיול מתחשב ולא כולל ג'יפים ,
אין לך שלוש חברות טובות לצאת ביחד לטייל איתן בחופשת לידה, ועוד אחות שיכולה לבוא איתך לבית החלמה כי היא בדיוק ילדה גם, אין אמא שמקבלת יולדות אחת אחרי השנייה , אין סשן של ארוחות צהריים שכולן שולחות לך .

מצד שני יהיו מתנות מתרגשות, והצעות עזרה, אם כי אני מאמינה שפחות מותאמות
וכן, יעמדו לך באוטובוס , לא ינשמו לידך ביראת כבוד,
 
אני רואה ששלושת המשפטים על המסיבה בסיני, מסעירים מאוד את דמיונם של אי אלו קוראים. ובכן צפירת הרגעה: לא תואר שם כלום, ולו מהסיבה הפשוטה שאין לי מושג מה עושים במסיבות ובאופן כללי, שונאת מסיבות. ככה שגם לו רציתי לא ידעתי לתאר אותן. וכל מה שעלה בדעתי הוא מוזיקה קודחת שאותה ניסיתי לתמלל איכשהו.
המשפט שהזכרתם תיאר בביקורתיות שבנופש הזה בסיני יש בעיקר רווקות וגרושות, ולכן השוויגער מתעצבנת מה יש ליפה'לה לחפש שם. (רווקות וגרושות ותו לא).

ואתם מפספסים את העיקר, והוא - נקודת הבחירה.

2 דברים על הקטע הזה:

1. נקודת הבחירה -
בדיוק הפוך (או שלא הבנתי אותך נכון).
דווקא במדרונות המודרניזציה/שגיאות גיל העשרה (2 דברים שונים)
יש ליוצאי החינוך שלנו נקודת תורפה.
לעצור. לזהות את הבחירה כל הזמן.
בין חומרה להלכה, בין דרבנן לדאוריתא, בין חד פעמי לאחטא ואשוב.
ותפיסה של - אני כבר פה ולא יכולה להיות חפה מלכלוך - מפילה חללים.
אני יודעת שלא התכוונת לזה, אבל כשנוגעים בנושאים רגישים צריך לתת את הדעת גם למה שמשתמע, שלא התכוונת לכתוב עליו בהכרח.

2. הביקורתיות של הנופש עם ההדגשה של רווקות וגרושות - מיותרת בעיניי.
זה לא מקום גם בשבילן, ויוצר אמירה מזלזלת ובוטה.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה