מידע שימושי הקהילה החרדית בצפת

  • הוסף לסימניות
  • #82
לא קראתי את האשכול, אבל שיהיה ברור שמדובר בכתבת יח"ץ.
התובנות שלי לאחר מגורים של כמה שנים בצפת- זה נחמד לזו"צ בשנים הראשונות, אבל להשתקע שם ולגדל ילדים ממש ממש לא שייך. האווירה השאנטית, הפתיחות, וכל הטיפוסים המוזרים שיושבים עמוק בתוך הקהילות... חוץ מהנוף וקברי הצדיקים אין מה לחפש שם.
ואם למישהו קורץ המחיר הזול של הדיור שיבין שזה מתקזז עם יוקר המחיה. מדובר בעיר תיירותית לכל דבר. ואני לא מדברת על האבטלה שעומדת על אחוזים משמעותיים ביותר ביחס לכל עיר חרדית אחרת, על חוסר המלגות בכויללים, ועל המוסדות הלא מתוקצבים...
בקיצור- לא מומלץ! מבחינה רוחנית וגשמית כאחד.
כולם כותבים פה על הטיפוסים של צפת בתור גירעון,רבותי זה המעלה של צפת אנשים שמחים ומשמחים את עם ישראל ואפילו שוטים שבך מלאים מצוות, ומה לכם כי תלינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
ובקרוב עומד להיפתח קו טיסות מראש פינה ( 5 דקות נסיעה) לבן גוריון במחיר פחות מאוטובוס (70 ש" להלוך ושוב לתושבי האיזור) שיקל וינגיש יותר את האיזור
נפתח? ;););)
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
  • הוסף לסימניות
  • #87
גרנו במאור חיים. יש יותר חרדי מזה?

הכולל מרקט באמת נחמד רק שהוא קטן מאוד, והמוצרים שם הם של חברות זולות מלכתחילה. מותגים כמעט ולא קיימים, ומכיוון שהוא באזור תעשייה אפשר להגיע רק עם רכב.

התיירות מהווה הכנסה רק לתושבים שהם כבר ממילא מחוץ למעגל העוני.

לגבי המוסדות- כמות לא מעידה על איכות. אבל מכיוון שהילדים שלי היו קטנים שגרנו שם אז אני לא יכולה להעיד באופן אישי, אלא רק ממה ששמעתי מסביב.

לגבי האוויר- בזה אתה צודק, רק חבל שזה בא על חשבון האווירה.
אין קשר בין העבר להיום
העבר שייך לעבר והיום הכל שונה ומתפתח
כולל מוסדות כוללים חנויות ועוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
מהשורה האחרונה שלך אפשר להבין שאתה בדיוק הטיפוסים שיושבים עמוק בתוך הקהילות שהיא כיוונה אליהם.

ואני מסכימה איתה בכל מילה!
ממש לא
אבל אין כאן המקום להתווכח על מציאות חיים מדהימה
למעט הכנסות
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
יש סערט בצפת?
כן.
יש סערט
ולעלוב זה ממש כלל חסידי.
ויש גם הרבה ליטאים
חנויות, מכולות, כבר יש חנויות של בגדי ילדים וגברים,
נשים קצת פחות.
גנים בתי ספר חיידרים לכל הציבור.
צפת התפתחה מאדדדדדדדדדדד בשנים האחרונות
יעידו מחירי הדירות שעלו כאן בהמון.
אין השוואה בין לפני שנתיים לבין עכשיו
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
השאלה פתוחה מידי,
אם יש לאי מי שאלות קונקרטיות אשמח לענות עליהן
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
יעידו מחירי הדירות שעלו כאן בהמון.
אין השוואה בין לפני שנתיים לבין עכשיו
זה לא ראיה כי בכל מקום בארץ הקטנה שלנו המחיר
של הדירות עלה
גם המקומות שאנשים פחות מעדיפים לגור
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
טוב בתור תושב צפת אני חייב לכתוב כמה מילים על האשכול הזה
אקדים במקרה שקרה לי שניגשתי לאחד השכנים הליטאים שבבנין לי שהגיע לצפת לפני 16 שנה....
אמנם הוא הגיע ממשפחה מנתניה אבל עדיין ליטאי רגיל
שאלתי אותו מה הוא עשה פה, והוא צחק עלי שכולם שואלים אותו ולא קולטים דבר אחד
"יש חיים מחוץ לבני ברק"
אחלה משפט.
ועכשיו לענין
הבנין שלי עד לפני שנתיים היה 95 אחוז חילוני או דתי
כיום מתוך 20 דיירים נשארו 2 חילונים ו3 דתיים בשכירות בדרך לעזוב
כל החדשים אברכים צעירים רובם ליטאים חלקם חסידים
בשבת בצהריים אין אפשרות לישון יש למטה כמה מאות... ילדים ומה שהם עושים....
בלעה"ר...
המוסדות פה בפריחה שלא קיימת בשום מקום בארץ הכיתות מכפילות את עצמם כל שנה
ביאלא לדוגמא שהגיעה לפה לפני קרוב לעשור בנו מרכז קהילתי ענק ויש להם מוסדות שגודלים
כך גם הפלג שהתחילו לבא לפני 3 4 שנים מונים היום 150 משפחות שרובם צעירות 2 עד 4 ילדים מה שמבטיח פריחה ענקית של המוסדות
אני גדלתי בבני ברק וככה אשתי למדנו במוסדות הכי אותנטים (כדוג' פונוביז וולף) היינו היצורים הכי קאסים והכי מרכז שיש בעולם..
כיום אני לא מסוגל להגיע למרכז...
מה שנראה אצלכם כיאוש דיכאון וכל השטויות האלה אצלנו מתפר כאיכות חיים שלא נתפסת
לרדת מהבית ולראות כנרת.... במלואה לנשום אויר צח
אתמול לצורך הענין היה חם בכל הארץ כמו כל השבוע האחרון אבל בערב ירדנו עם הילד לגינה
והוא ירד עם סוודר....
חברה תצאו מהבועה שלכם אנחנו נהנים פה..
יש פה אחוה שלא קיימת בכל מקום אחר סעודות שבת עם חברים בלי סוף עזרה הדדית בין כל הקהילות ביחד
הכל ברוגע....
עכשיו לגבי מי שאמר שיקר פה...
קודם כל חברים שלי שמקבלים ממוצע 500 או 600 וקונים דירה בבני ברק בפרדס כץ טאבו משותף 3 חדרים במצב על הפנים ויש להם משכנתא של מינימום 3 וחצי בחודש גם אם הם מכניסים 7 בחודש או 10 וד 4 שנים יצטרכו לשפץ ומאיפה....
מנגד פה אנשים קנו וקונים דירות 5 חדרים 120 מטר ב900 ומשפצים במאה וכד' ויש להם משכנתא אולי של 1000 בחודש והם לא צריכים להרחיב או לשפץ זה עולם אחר...
ולא חסר חברה שקנו דירה פשוטה יותר של 3 חדרים ללא משכנתא בכלל ותוך שנתיים התקדמו לנכס השני...
ואתם אומרים יוקר המחיה....
לגבי המחירים יש פה יש חסד ומחסני השוק ובר כל ונטו חיסכון והמבצעים אותו דבר כמו המרכז
ולצורך הענין היה פה לפני תקופה חזה עוף טרי של הרב גרוס ב20 לקילו ומי יגיד לנו יוקר המחיה
וחוץ מזה שאין פה את תרבות הקניות של המרכז שכל היום קונים וקונים וקונים......
תאמינו לי שזה יותר מחצי ההוצאות החודשיות...
ועוד נקודה תבינו שכל שבת בקיץ שנוסעים להורים הדירה שלך מניבה רוח נקי של לפחות 1000 שקל......
על השכרות וכד'
בין הזמנים ממוצע דירת 5 חדרים לא פחות מ20000 ש"ח...
אתם יודים מה מדובר זה הכנסות מטורפות עם מאמץ קטן
בל"ג בעומר אנשים משלמים על מיטה אחת בצפת מחיר 3 מזרונים מינימום במרתף..........
איפה השכל שלכם.....
הרוגע כאן הוא דבר שאין בשום מקום
חיים ביחד ובלי חפירות ולחץ....
מעיינות מתחת לבית.....
מי שלא טעם לא יבין........
ואגב ברחוב שלנו יש באזור 600 דירות וב5 שנים האחרונות 300 עברו בעלות וכולם לחרדים......
תמשיכו לחיות בטאבו משותף כדי שתשמעו את הצפירות של האוטובוסים ב2 בלילה ותקראו לזה שמחה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
כך דווח בזמנו ע"י עיתון מקומי,
לאחר כמה חודשים ערכתי בדיקה והתברר כי הוא העתיק את הידיעה מעיתון אחר שפירסם את הידיעה ב1 באפריל בתור מתיחה...
לצערי זה לא היה אמיתי ואפילו לא קרוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
רק לציין, מוזרים יש בכל מקום! גם ברמת אלחנן וגם ברמת שלמה ובגבעת שאול, שכל אחד מכן ינסה להיזכר בבית כנסת שלו או בשכונה על אותם אחד שתיים שהיו המוזרים של השכונה או של הבית כנסת,
בנוסף הפריפריה מלאה באנשים משכבות יותר חלשות שבהם יש יותר טיפוסים,
אין בצפת יותר טיפוסים יותר מבעפולה חיפה או אופקים!
הבדל נוסף שרוב התיירים באים לעיר העתיקה פוגשים שם עוד תיירים כמוהם ובטוחים שכך נראים התושבים, זה כמו להגיע לעיר העתיקה בירושלים להסתכל על מי שמסתובב שם ולהגיד, אה ככה זה הירושלמים, לא! הם תיירים בדיוק כמוכם!
האברכים בצפת זה אברכים שבאו בגלל שחיפשו עיר חרדית במקום זול, אמנם קצת יותר רחוק ויקר משאר הפריפריה אבל זה עיר עם רוב חרדי (60% מחברי המועצה לדוגמא) אשר יש בה יותר אחוזים חרדיים מירושלים,
החרדים לא גרים בעיר העתיקה! זה יקר מאוד ולא נח!
תבואו לשכונות הדרום ותראו מה זה תושבי צפת (לא מאור חיים, זו שכונה ישנה של משפחות מבוגרות ולא מאפיין את צפת החדשה)

נ.ב. אנו התושבים סובלים מאוד ממכם תושבי בני ברק מודיעין עלית וירושלים שבאים ומסתובבים מתחת הבתים שלנו עם בגד ים וקרוקסים, זה פוגע בחינוך ואנו משתדלים להעיר על זה,כמו שלאיצקוביץ או לדרמן לא תגיעו להתפלל עם בגד ים וקרוקסים כך אצלינו, זה לא נעים ולא מכבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
נ.ב. אנו התושבים סובלים מאוד ממכם תושבי בני ברק מודיעין עלית וירושלים שבאים ומסתובבים מתחת הבתים שלנו עם בגד ים וקרוקסים, זה פוגע בחינוך ואנו משתדלים להעיר על זה,כמו שלאיצקוביץ או לדרמן לא תגיעו להתפלל עם בגד ים וקרוקסים כך אצלינו, זה לא נעים ולא מכבד.
אל תכליל......
תנסו לתלות שלטים בכניסה לרחובות כמו בי-ם וב"ש
אנא אל תעברו בשכונתנו עם בגדי ים וקרוקסים וכ'ו....
רק שלא תקבלו קנס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אל תכליל......
תנסו לתלות שלטים בכניסה לרחובות כמו בי-ם וב"ש
אנא אל תעברו בשכונתנו עם בגדי ים וקרוקסים וכ'ו....
רק שלא תקבלו קנס.
לא חושבת שהכוונה היתה להכליל
אבל מה לעשות שזה המצב?
אנשים חושבים שאם הם נוסעים לנפוש אז אפשר ללכת עם גופיה וקרוקס ברחוב
סליחה, אבל תכבדו את עצמכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
אשמח למידע עדכני על בתי כנסת וכן על מוסדות לימוד לבנים ולבנות ליטאים בעיר צפת

תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
כ2500 משפחות
מוסדות:
כוללים: הרב קפלן, הרב פייבלזון, ביאלה, צאנז, סורוצקין, יתד התשובה, יערפו טל, קוטאב ועוד.
לימודים:
חסידי:
ביאלה - חיידר
ברסלב- הכל חוץ מסמינר
צאנז - בנים בנות כרגע שנת גן (נפתח השנה)
טאכובר -חיידר
מוסדות בת עין (בערל פריד) - בנים בנות וסמינר על טהרת היידיש
נ נח נחמ נחמן מאומן - חיידר
ליטאים: ישיבת צפת שהיא בעצם הקהילה הליטאית ברובה הגדול - הכל כלול (חיידר, בי"ע
סמינר סניף של הסניף . (הרב קפלן)
מוסדות ספרדים:
לימודים: ת"ת פרחי כהונה ותיכון כנפי יונה (של מוסדות יתד התשובה ר' רפאל כהן)
ת"ת הרב דאנה
ת"ת אלקבץ
הרב זמיר: בי"ע וסמינר
זה בגדול.
איפה החיידר הליטאי?
כמה תלמידים יש בו?
תודה רבה
 
חצי שנה סבלתי מהשיעמום והרוגע הצפתי המדכא.

עד שנרגעתי בעצמי מהסטרס הירושלמי (קפצתי ישירות ממאה שערים ההומה ב3 לפנות בוקר לצפת השקטה ב3 בצהריים...) והתחלתי להנות... הו הו...
היום כשאני נוסע להורים במרכז אני צריך כדורי הרגעה...
רק יורדים מהאוטובוס ועולים לרכבת הקלה מתחנה מרכזית לשבטי ישראל ליל שישי ב1:30 בלילה, מאות אנשים וקולי קולות...
אין חווית חיים במרכז!!
אבל כמובן שחייבים להתרגל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

וועד דיור לקהילות מודיע על שיתוף פעולה מיוחד עם יזמי פרויקט של 600 דירות בנתיבות, במחיר מיוחד
מצורף המכתב שנשלח מטעם "דיור לקהילות" והמודעה שפורסמה מטעמם ביתד נאמן
[
בסיעתה דשמיא ולאחר מאמץ אנו יוצאים עם פרוייקט חדש בעיר נתיבות, תחילה כמה מילים על העיר נתיבות.

העיר נתיבות היא אחת מהערים הצומחות ביותר בארץ ישראל בשנים האחרונות ועברה מתיחת פנים משמעותית, מעיר ספר מנומנמת, היום חיים בה מעל 50,000 תושבים, שהתכנון בה לשני העשורים הקרובים עומד על כ-250,000 בתי אב כ"י. העיר מתייחדת בהיותה עיר מסורתית שעניין זה חשוב מאוד לאורח החיים החרדי וכדוגמא לדבר כלל העסקים והכבישים בעיר סגורים בשבת קודש וכהנה עוד רבות.

הציבור החרדי ובדגש על ציבור בני הישיבות התחיל להתבסס בחוזקה בשנה וחצי האחרונות בפרוייקט הקודם 'בית הלוי' אשר בסיעת הדשמיא הצלחתו הייתה מעל למשוער ונרכשו בו קרוב ל200 דירות בשלב א שכמעט תם כולו (למעט כמה דירות בודדות גדולות).

עתה אנו עומדים עם פרוייקט חדש בשכונה חדשה לגמרי, באופן שיש מעל 600 דירות מקובצות במקום אחד אשר יהפוך את המקום בפרט ואת השכונה בכללותה לקרייה חרדית של בני הישיבות.
חובה לציין, שיש עוד כמה פרוייקטים בעיר נתיבות שאנו נמצאים איתם במשא ומתן להביא מחירים נוחים ומגורים מותאמים לציבור החרדי, באופן שנראה לעין שנתיבות תהיה אי"ה מרכז הדרום של בוגרי הישיבות הקדושות תוך מספר שנים בודדות.

מי שחפץ בפרטים כללים על הפרוייקט ועל העתיד העיר ניתן לעמוד בקשר במייל זה ולציין מספר פלאפון ונשתדל ליצור עמו קשר בהקדם, לפרטים על מחירי הדירות מדוייקים ניתן לעמוד בקשר עם המשווקים מטעם הקבלן חברת 'ארץ חזקיה' במספר פלאפון 050-4177732.

באופן כללי דירת 3 חדרים מחירה החל ממליון מאתיים ועשר. ודירת 4 חדרים מחירה החל ממליון ארבע מאות ועשר. מחירים אלו זולים בכ-150,000 ש"ח מפרוייקטים מגבילים בציבור החרדי.
כמובן שמחירים אלו הם לשלב הראשון בלבד, והחכם עיניו בראשו לנצל את ההזדמנות.
/SPOILER]
0 תגובות
קרדיט: הגאון רבי @דוד ה. פורום לתורה
אין הרבה דברים שמאחדים אותנו כעם יותר מהציפייה, אפשר להרוג אותנו, לצלוב, לשרוף, לענות, להשמיד בתאי גזים, אבל גם במקומות האפלים ביותר בהיסטוריה, גם כשמתגלים התהומות אליהם בני אנוש יכולים לרדת, מעולם לא התייאשנו. התקווה לגאולה החזיקה אותנו כעם, סיפרה לנו על עתיד שמצפה לנו אחרי שיידמו המלחמות. על זאב עם כבש, על רקיע שייפתח, אור שידחה את החושך, רוחו של עם שתרחף על פני תהום. גאולה תהיה לנו.

הם קשורים בקשר הדוק, הכאב והתקווה, הצרות והגאולה. ככל שהיה לנו קשה יותר, נאחזנו בתקווה, עקשנים וקשי עורף. ממעמקי הכבשנים שרנו "אני מאמין", על המוקד זעקנו ה' אחד, היה הווה ויהיה. בפוגרומים הקשים ביותר, בעלילות הדם, בפרעות, בגזירות, וברציחות, במאות ארצות, בשש יבשות, בכל שבעים לשון פיללנו לדבר אחד, ווען משיח וועט קומען.

הוא עוד לא בא, איומתי בכל שנה אומרת היא השנה הזאת, סופרת, מנמקת, חולמת, בטוחה שיותר גרוע לא יכול להיות. תיפח רוחם של מבקשי קיצים, אך מה יעשה עם שלם שכרסו נפוחה ממיני מלוחים, מתקוות נכזבות, מהבטחות מופרות, לא רעב ללחם, כי אם לשמוע, ואיה הוא הקול.

מי ייתן ויבוא הוא כעת, בעתה או אחישנה, יבוא ונשכח את הכול, לא נתרפק עוד על העבר. בחמשת לשונות גאולה נצא ואז מושיעים יעלו. אך גם אם רחוק הוא הקץ, סופו ידוע לנו. שנת ששת אלפים, השנה אחריה אין עוד, עיברו איתי אל קיצה של השנה האחרונה, בואו ונפגוש גאולה.

זה התחיל כמה שנים קודם, התחיל זו מילה גדולה, מאז החורבן זה לא הפסיק, אבל העלה הילוך, לגמרי. כבר שבעים שנה קודם התייחסו אחרת לנולדים, דור הגאולה הם נקראו, אלו שיזכו לראות פני משיח, בלי ספק. אתם חושבים שהם היו מושלמים? התנהגו אחרת? לא באל"ף רבתי. למלך זקן וכסיל יש תאריך תפוגה, אבל עד אז הוא פעיל כרגיל. העולם התנהל כמו היום, טובים ורעים, יושבי בית המדרש ויושבי קרנות, צבא ומדינה, בג"ץ ובד"ץ, אפילו גאב"ד וראב"ד, הכול. מצד שני בכל חווה שניה התחילו לגדל פרות אדומות וחמורים לבנים, אז שינוי כלשהו הפציע.

עד שנה לפני הסוף התנהלו העסקים כרגיל, בשנה האחרונה החלה הספירה לאחור, ועולם חדש ניצת. לא, לא התאחדנו, זה סך הכול ביאת משיח, לא דרמטי עד כדי כך, במקום זה רבנו קצת יותר. כולם התאחדו סביב הדרך העולה בית א-ל, המריבה היתה רק איזו דרך היא העולה. ליטאים מול חסידים, חרדים מול דלי"ם, ראשית צמיחת גאולתנו מול גלות בין יהודים, אשכנזים וספרדים, פשוטו של מקרא והשקפה טהורה, הרבי שליט"א ורבנו הקדוש, עולי ההר ומחרימי הכותל, עיון ובקיאות, תנ"ך וקבלה. כל מאבק הובלט, חודד והודגש, איש לא תכנן לוותר עד ביאת גוא"צ בתקווה שגוא"צ יבחר את הצד הנכון כמובן.

לא כולם היו שותפים למערכה, מתברר שאומות העולם, החילונים שלנו וחלק צר משומרי המצוות, לא מחבבים במיוחד את רעיון התאריכים לגאולה, או את הגאולה בכלל. הנושא עניין את העולם בעיקר כקוריוז, שאלה היפותטית מה יקרה לאמונה היהודית בסוף השנה, לא משהו מעבר. אבל ביהודים בכל העולם בערה האש, אלפים עלו לארץ או לפחות ניסו לרכוש כאן נדל"ן, העיניים כולם כוונו לראש השנה האחרון, של שנת ה'תתקצ"ט.

למה ראש השנה? בגלל הגמרא בראש השנה, שיטת רבי אליעזר שבתשרי עתידים להיגאל, ומה מתאים יותר מראש השנה?

השאלה מה מתאים יותר נפשטה מיד כשנגמר ראש השנה ועם ישראל הדרוך עודכן בכל מקומות מושבותיו שלא, זה לא קרה. סוכות מתאים הרבה יותר, חג החירות, הוא היום הראוי. כבר רב האי גאון כתב שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות, זו הלכה פסוקה בטור, אין אפשרות אחרת.

הפעם עם ישראל לא הסתפק בצפייה וציפייה מרחוק. מאות אלפי אנשים שריינו כרטיסים לארץ ישראל. מחירי הטיסות העפילו לגבהים שלא נראו מאז הטיסות לאומן בראש השנה, אבל כלל ישראל לא תכנן להפסיד את הגאולה בכל מחיר. כל דירת אירוח במרחק הליכה מהעיר העתיקה, גם הליכה של שעתיים ויותר נתפסה לכל השבוע. תהלוכות של אלפי אנשים השרים משיר ציון, הגיעו אל חומות העיר מידי יום וליל, הכול היה מוכן, אבל משיח לא בא. חג ראשון וחול המועד, שמחות בית השואבה לאורך כל הלילה, חביטת ערבה ושמיני עצרת, עשו עם ישראל סעודה קטנה, זעקו אתה הראית לדעת, ודבר לא אירע, עולם כמנהגו נוהג, ומנהג מבטל הלכה.

סוכות הוא קדימון, זו הייתה תקווה לא משהו אמיתי, את תאריך הגאולה כולם יודעים, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. זמן חורף עבר בהתעלות רבתי, להיות היהודים עתידים ליום הזה, יום בו יצאו מאפלה לאור גדול, ליל שימורים הקרב המשומר לגאולה מששת ימי בראשית.

מהו היום המדויק? ראש חודש ניסן שנטל עשר עטרות? עשירי בניסן יום הביקור, בו יטהרו ישראל מכל מום? יום י"ד בו יקריבו העם לראשונה זה אלפיים ומאתיים שנה קרבן פסח? או ליל הסדר עצמו, כמו המשמעות המקובלת? עם ישראל לא ידע. הוא בהחלט שיער, כל אחד שיער תאריך אחר, אבל לדעת איש לא ידע.

לא היה שייך להיכנס בניסן אל ירושלים המקודשת או לירושלים בכלל. כניסת רכבים פרטיים לעיר נאסרה, הקו הוורוד פוקסיה של הרכבת הקלה שהושלם סוף סוף באותה שנה, הוביל מיליוני אנשים היישר מתחנת הרכבת עטרות אל הרכבל שנגמר במתחם מעליות הכותל. עשרות אלפי אנשים פרסו שקי שינה ברבעים השונים בעיר העתיקה, קניון וחניון ממילא הפכו לאתר קמפינג ענק, קרליבך הפעיל הכנסת אורחים, צי משאיות החסד של משפחת רובין חילקו פטל בכל פינה, וכולם חיכו.

עבר תאריך ועוד אחד. ערב חג הפסח, אלפי כבשים ורבבות בני אדם מנויים ומשוכים, עומדים צפופים, עיניהם לשמים וליבם למרום, מצפים לישועה. מאות כהנים עטויים בגדי לבן דרוכים בפתח גשר העץ. כל אחד מהם עבר סדרת שיעורים למעשה כולל מצגות והדרכה מעשית מידי שבוע על ידי ארגון תורת הקורבנות. היו מכונים שפרסמו "אתה תהיה כהן" בשבעה מפגשים בני שעתיים, אבל לציבור יש חוש ריח, והקורסים המקוצרים גוועו מחוסר ביקוש.

אתא לילה וגם בוקר, מצות, מרורים ותמרורים, שוב נשמע הלל הגדול על גגות העיר, אך לחבורה לא זכינו. כלל ישראל עמד סמוך ונראה לאסקופת העזרה ועדיין בדרך רחוקה היו.

הסיפור עוד לא נגמר, הים לא נבקע, חצות ליל של שביעי של פסח, עת שערי רצון נפתחים, וכל השביעין חביבין, ניצבו רבבות, מביטים אל השמים, "עזי וזמרת י-ה ותהי לי לישועה" האם תרד מן השמים אש כבהר הכרמל? יבקע הר הזיתים? ואיה קול השופר שהולך וחזק? "זה א-לי ואנוהו".

כגודל החלום כך השבר, לכל פסח יש מוצאי פסח וקולות אחרים החלו להישמע. הסברים שהגאולה אינה תלויה בזמן, ששנת ששת אלפים אינה בהכרח האחרונה, חד חרוב, יש עוד אלף שנים לפנינו. מכתבים נחרצים על דין שעוד לא נחרץ, על ההבדל בין תקווה לעובדה, התפרסמו בחוצות. ההתפכחות החלה.

החלק הזה עוד היה החלק הסביר, הדעות האחרות שהחלו להתפרסם היו גרועות בהרבה. מתברר שגאולה אינה חייבת להיות פיזית, משיח הוא רעיון. היו שהניחו שהוא כבר הגיע, מה שמבטל את הצורך לשוב דווקא עכשיו. אנשי ראשית צמיחת הסיקו שכך היא גאולתנו קמעא קמעא, בתוך ששת אלפים החל קיבוץ ישראל ומי יודע מתי יפציע הגואל אם בכלל.

לקראת שבועות הודבקו בריכוזי היהדות החרדית כרוזים הקוראים להכין את שתי הלחם ולעלות לירושלים עם סלי ביכורים שמא נזכה. מה שגרם למדינה להטיל הגבלות קשות על הכניסה לעיר העתיקה, חשש ממהומות דתיות, פיגועים, תג מחיר, דוחק, אסון מירון, הדבקה המונית, כל סיבה אפשרית הצטרפה. כרטיסים להנץ החמה בכותל חולקו במשורה והכנסת פירות ביכורים ולחם נאסרה לחלוטין.

לא אלמן ישראל, נותרו עדיין מאמינים רבים, גם בעצרת התייצבו אלפים רבים בתחתית ההר. ניני גונבי עלי וקוצעי קציעות הבריחו במסירות נפש פירות ביכורים, מוסלקים בתיקי תפילין ועגלות תינוק. בחורי ישיבות עם ניסיון בהתחמקות ממשטרות צבאיות התגנבו סביב הפרדיסאות שהוצבו למנוע את העלייה לרגל. ערים כל הלילה לקדם פני הגואל, מתקנים את השינה במדבר, מחכים לטללי תחיה, לראות את ההר עשן כולו, אך לא. חושך ענן וערפל, לא עלו אל ההר ובקצהו לא נגעו.

תשעה באב היה אפוף תוגה שלא נראתה שנים רבות, כל דור שלא נבנה בימיו מעלה עליו כאילו החריבו, בדור זה התחושה היתה ממשית. התקווה בת האלפיים שהתנפצה על סלעי המציאות, הסבל שלא נגמר, ועל כולנה הייאוש, לא עצב בוער, עצב אדיש, מיואש, אסירי התקווה שנכזבה.

ליבת המאמינים המשיכה, מנחם שמו ינון שמו, בתשעה באב נולד ובתשעה באב יתגלה וינחם אב, חלוצי נעלים ומגודלי פרע, נזופים וחפויי ראש, עמדו וציפו, אימתי קאתי מר. היום, אם בקולו תשמעו, וקול שופר לא נשמע.

ערב ראש חודש אלול, העיתונות החרדית כבר שבה לעסוק בדברים החשובים באמת כמו איזו ישיבה הפתיעה דרמטית ברישום השנה, ביומונים היה מכתב באוזן שמאל על האיסור לנעוץ עגיל כפול באוזן ימין וקריאה קדושה לאמירת יום כיפור קטן לנוכח גזירות השלטון המזדמנות. עולם כמנהגו נוהג, אבל מתח סמוי פעפע מתחת. נותר חודש או נצח, ספק מייסר.

חצות ליל ערב ראש השנה, מעמד הסליחות המרכזי מושך מידי שנה עשרות אלפים, המספר שילש את עצמו. המונים התגודדו ברחבת הכותל, הכניסה לרחבה העליונה התאפשרה בקושי, מאות האלפים זעקו בגרון ניחר "בן אדם מה לך נרדם קום קרא" והם קראו אוהו קראו. השינוי הבולט היה בסיום הסליחות, ההמונים שעזבו בדרך כלל את המקום באופן מיידי, נותרו. קראו פרקי תהילים, שרו שירי אמונה, ובעיקר לא עזבו, חיכו.

אשמורת שלישית, באופן בלתי צפוי, על אף התפכחות הציבור, ההבנה שהעתיד עדיין, הכיסופים גברו על הכל. ספונטנית, בלי הסעות מאורגנות וסדרנים, רבבות לבבות זרמו אל הכותל לסליחות אחרונות בגלות, מסרבים להתייאש. הפעם בנוסח אשכנז, אשכנזים וספרדים, נוסח פולין ונוסח ליטא, חרדים, דתיים וחילונים, כולם כאחד, "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך".

התרת נדרים ברוב עם, האווירה משתלהבת, התרת קללות ונידוי מן השמים, התירו לכלל ישראל כל חרם שמתא וארור, בירכו לבניין עוד בזו השנה, וחיכו. פשוט חיכו. מרגע לרגע התקבצו ההמונים, מכל קצוות הארץ הם באו, במאות, אלפים, רבבות, שישים ריבוא עמדו הם בשערי ירושלים, בלי תכנון לחג, בלי מקומות לינה, מי צריך לאכול ביום בו ישוב האור ויזרח.

שעות הבוקר, התנועה לא פסקה, כהנים הדורים בארבעה בגדים מחכים לפיסת יד שתשיב להם את מפתחות ההיכל שהופקדו למשמרת, לוויים משוררים ושוערים, אנשי מעמד ואנשי משמרות, כולם רצו להשתייך, להיות חלק מהגאולה שתבוא עוד היום. כל העדות התפללו דרך כל השערים, ועל כולנה שערי דמעות שמעולם לא ננעלו, בכל עת החורבן קיבלו הם את דמעותיהם של ישראל, וצערם עלה היישר אל כסא הכבוד המכוון נגד ירושלים.

חלף חצות וחלף גם פלג, אנשים סירבו לשבור את הצום המכפר על שליש עוונות, עד שישמעו באוזניהם, לך אכול בשמחה לחמך. תפילת מנחה נראתה כנעילה, אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, האם גם אנחנו נזכה לאש היורדת ממעל? אט אט התקוות גוועו התחלפו במשהו אחר.

השעות עברו, השמש יבוא ויפנה כי פנה יום, זהרורי שקיעה ברקיע, ההמונים מתחננים לעוד רגע של חסד, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, אולי יש תקווה, בחיצים נעה השמש, קרניים אחרונות על שיקוץ משומם, שפחה יורשת גבירתה על הר האלוקים.

השיחות, השירה, השחוק, הכל נעלם, רבבות עטויים בבגדי לבן, כהנים מבוישים במגבעותיהם, לוויים תולים את כינורותיהם טרם יבוא היום ויעריב, איך נשיר את שיר ה'. הרבבות החלו לאכול מעט שלא ייכנס אל החג והוא מעונה. דממה נפלה על כל.

לא דממה דקה ואף לא ענות חלושה. דממה עבה כמטבע הייתה היא, איש לא מש ממקומו. ויהי השמש לבוא וחשכה גדולה נפלה, ציפור לא צייצה, תינוק לא פעה, העם שציפה זה יותר מאלפיים, העם ששרד את הכול, חישב להישבר.

מתוך האופל, בקע קול רועד, ישיש בחלוק לבן פתח:

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ

עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ

אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ


דממה ענתה לו, אדישות, איש לא אזר כוח להשיב:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



הישיש לא נכנע, קולו מתאמץ, מנסר בצרידות:

בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִקְרָאֶה

וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה

עַד מָה תַּעֲלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה

זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ


ריבואות יחידים שפופים על הקרקע, דמעות בעיניהם:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



לבו של הישיש נשבר, גרונו חנוק:

רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זֵרוּ

וּשְׁפוֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאֹמְרִים עָרוּ

וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ

לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ


גל בכי שוטף, המציאות מכה בכל עוז, האובדן מחלחל אל עומק הנשמה:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


וקולו נישא, מחנן, מבקש:

מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר

וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר

וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר

לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלּוֹתֶיהָ


עיניים נתלות ברקיע המאדים, הלב לא מבין למה, עד מתי, כמה אפשר לסבול:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



קולו של הישיש מתייצב, נחרץ, מתעקש:

חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ

וְטוּבָה שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ

וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא

מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ


עם קשה עורף ושבור לב מהנהן, לא נשברנו מעולם, לא נטשנו ולנצח לא ננטוש:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


קולו מתנשא, עטוף בלבן נראה כמלאך, כאליהו בהר הכרמל, כחסד הניתן על פני חתן:

זְמִירָהּ שׇׁבַת וְחֶשְׁקָהּ תַּגְבִּיר

לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר

מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָעִיר

לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ


והכלה עומדת חפויה, רדידה קרוע, בגדיה בוגדיה, ועל כל זאת זועקת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



מכל עבר הצטרפו הקולות, נראה היה שאין זה קולם של הנוכחים אלא קולם של שבטי ישורון כולם, אהלה ואהליבמה, הגולים והמצפים, הרוגי מלכות ומוסרי הנפש, העוקד הנעקד והמזבח, נשמות אפופות בנהרות של דם, חבושי עדי עדיים שהושפלו לעפר, כוכבי השמים שנגררו בעפר הארץ, הנטבחים, הנספים, נפשות נאלמות, תינוקות שלא טעמו טעם חטא, זקנים וזקנות מרחובות קריה, מכל קצווי ארץ נשמע קולם, הדהד בחלל העולם,

נְחֶיהָ בְנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ

רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ

וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ

לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ


ואז, בשיאה של אפלה, כששביב האור האחרון נוטש את העולם, בזמן שאינו יום ולא לילה נבקעו רקיעים, הנה ימים באים ובת קול קוראת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



ועם קול השופר, באור שבעת הימים, עומדים ומשוררים, בנים בכורים, כל פעול וכל חי, שרפים וחיות, קוראים כאחד, והארץ עצמה הצטרפה לקריאה, אריאל אריאל, משוש כל הארץ, החרבה, השפלה, הבזויה, הנתונה למנוד ראש, בהיבקע ההסתר, בהגלות אור יקרות, קראה היא עם כל:

חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר

לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר

לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר

סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ


וממרום יענונו בקול

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה