בשנת
2009 בעלי השליטה בחברת מנופים פיננסים רכשה את התחנה המרכזית באילת במטרה לפתח אותה. הרעיון הוא שמסוף הנוסעים המשמש את חברת אגד יהיה בעתיד
חלק מקניון גדול שינצל את תנועת הנוסעים הרבה העוברת שם.
התחנה נפתחה בשנת
1997 כ
קניון על שטח של כ-20,000 מ"ר.
הקניון ממוקם באזור המהווה כיום את מרכז הקניות של העיר אשדוד. עם התפתחות העיר דרומה הפך אזור הסיטי למרכז העסקים הראשי, כאשר בית העירייה, המוזיאון העירוני,
היכל התרבות ושכונות מגורים יוקרתיות נמצאים בסמוך אליו.
בקניון מבקרים בממוצע 14,500 איש מדי יום והוא מאכלס כ-95 בתי עסק וכולל כ-600 מקומות חניה מוסדרים.
התחנה המרכזית החדשה בבאר שבע נקראת "טרמינל באר-שבע". המבנה המשופץ משתרע על שטח של 10,000 מ"ר,
ממוזג,
וכולל חנויות ומסעדות.
במסוף ישנם 5 רציפים מהם יוצאים קווי אוטובוס לצפון,
חיפה,
תל אביב-יפו,
ירושלים ו
רמת הגולן,
המסוף משולב עם מרכז מסחרי גדול הנקרא "קניון הגליל העליון" במקום ישנם חנויות ומסעדות מזון מהיר, בין היתר ישנו סניף של
מקדונלד'ס וסופרמרקט של
שופרסל.
המבנה כולל, לצד מרכז התחבורה לאוטובוסים בינעירוניים מירושלים לשאר רחבי ישראל,
גם מרכז קניות תלת-מפלסי, בית כנסת, משרדי ממשלה ומשרדים פרטיים. בניגוד ל
תחנה המרכזית בתל אביב ולרוב התחנות המרכזיות בישראל, פעילות התחנה נמצאת כולה בתוך מבנה סגור, הכולל את כל רציפי התחנות הבינעירוניות, כך שאין צורך ביציאה ממבנה התחנה כדי לעלות על קווי האוטובוס הבינעירוניים או כדי להחליפם. מנגד, ת
כנון זה יוצר בעיית זיהום אוויר קשה במיוחד, עקב הצטברות גזי פליטה של מנועי האוטובוסים בחלל סגור.
בתחנה קיימים סידורי
אבטחה. על פי הפרסומים[
דרוש מקור], התכנון ההנדסי אף כלל מיגון מסיבי בין קומתי תוך יציקת שכבת בטון עבה בתוך התקרות, שתפקידה למנוע קריסת קומות במקרה של
פיגוע.
בתחנה ישנם בעיקר תחנות אוטובוס ומבנה התחנה אינו גדול, בתחנה קיים מספר מצומצם מאד של
בתי עסק, ורוב החנויות ומרכזי העסקים ממוקמים מחוץ לתחנה בסמוך אליה.
וזה רק מדגם קטן!!!!!!!!!!!
ויש גם את זה:
התחנה כוללת מערכת סבוכה למדי של גשרים, כבישים ומחלפים שנועדו להוביל את האוטובוסים לקומות השונות. מערכות כבישים אלו, כמו גם עצם בניית התחנה,
גרמו נזק סביבתי גדול לתושבי הסביבה, שנמדד במיליונים רבים של שקלים, ללא חישוב הנזק החברתי הכרוך בו. מחאת התושבים החלה עם בניית הגשר שהוביל את האוטובוסים אל הקומה השישית של המבנה, בצמוד לבתיהם. התושבים התאגדו ופנו בתלונה אל
היועץ המשפטי לממשלה,
אהרן ברק, שקבע כי יש לפצות את התושבים. ברק הטיל על הגורמים השונים שבנו את התחנה להחליט ביניהם על מי ייפול עול הפיצויים. בינתיים נפסקה בניית התחנה ונרגעו הרוחות. כאשר חודשה בניית התחנה הובטח לתושבים שבעייתם תיפתר, אלא שהדבר לא קרה בפועל. ב-
1995 הוגשה
תביעת נזיקין על ידי כמה תושבים על י
רידת ערך דירותיהם, כמו גם על המטרדים הרבים שהביאה עימה התחנה. התביעה הסתבכה והגיעה עד לבית המשפט העליון, עד שלבסוף הושגה הכרעה. כעת[דרושה הבהרה] הוחזר התיק לבית המשפט העליון לשם סיכומו.
אפשר למלאות עוד עמוד שלם על פיגועים בתחנות מרכזיות.