רישום הערת אזהרה להלוואה פרטית

[GVol]

אני מעוניין לתת הלוואה לחבר, תמורת רישום הערת משכון בטאבו.
הדירה ממושכנת לבנק (משכנתא)
האם הבנק יכול לסרב לרישום הערת המשכון לטובתי?
והאם ואיך אפשר לעקוף את זה?


תודה

 

[A052]

הוא לא אמור לקבל עדכון על רישום הערת אזהרה נוספת.

אני משער גם שזה לא יפריע לו לממש את השיעבוד שלו במקרה הצורך.

 

[אני בודק]

אי שום בעיה בזה.
אתה רושם מישכון שני, כלומר שהבנק קודם לך במימוש הנכס.

וכאמור לעיל, זה לא מפריע לבנק והוא אף לא יודע על זה.

 

[GVol]

ואם הדירה עדין לא רשומה בטאבו?
החברה המשכנת צריכה אישור מהבנק?

 

[משה פישר]

נראה לי שצריך הסכמה לדרגה שניה מהבנק

 

[A052]

הערת אזהרה זה לא דרגה שניה.
ותשאלו את החברה המשכנת.

 

[GVol]

אני משער גם שזה לא יפריע לו לממש את השיעבוד שלו במקרה הצורך.

אם כן, אז מה זה נותן לי ?
אני רוצה את זה כבטחונות להלוואה שלי.

אז אני צריך לעשות משכון של הדירה ברשם המשכונות, ולרשום הערת אזהרה ביחס לרישום המשכון.
האם זה נכלל בגדר משכנתא מדרגה שניה,שצריך אישור מהבנק, או לא?

 

[A052]

משכון נוסף אכן מצריך לכאורה אישור מהבנק.

 

[משכנטוב]

איני מכיר את הסוגיה כאשר מבקש השיעבוד הוא אדם פרטי, נתקל לראשונה בשאלה כזו.
אבל אני מכיר את זה כשהגוף המשעבד בדרגה שניה הוא גוף מממן (בנקאי או לא), ואז אכן נדרש אישור הבנק, אבל לבנק אין אפשרות לסרב ללא הסבר מניח את הדעת.

 

[GVol]

איני מכיר את הסוגיה כאשר מבקש השיעבוד הוא אדם פרטי, נתקל לראשונה בשאלה כזו.
אבל אני מכיר את זה כשהגוף המשעבד בדרגה שניה הוא גוף מממן (בנקאי או לא), ואז אכן נדרש אישור הבנק, אבל לבנק אין אפשרות לסרב ללא הסבר מניח את הדעת.

הבנק יכול לדרוש מחדש תלושים וכו? (מבעל הדירה, כדי לראות שיש לו יכולת לעמוד ב2 ההלוואות)
או שאין לו זכות , כי ממילא זכות השעבוד היא קודם כל שלו.
?

 

[משכנטוב]

הבנק יכול לדרוש מחדש תלושים וכו? (מבעל הדירה, כדי לראות שיש לו יכולת לעמוד ב2 ההלוואות)
או שאין לו זכות , כי ממילא זכות השעבוד היא קודם כל שלו.
?

הבנק לא יכול לדרוש הוכחת הכנסה לאישור שעבוד שני.

 

[GVol]

לבנק אין אפשרות לסרב ללא הסבר מניח את הדעת.

האם הם יכולים לסרב בגלל שהמשכנתא של הבנק היא על 50% משווי הדירה , או קרוב לכך ?

 

[משכנטוב]

האם הם יכולים לסרב בגלל שהמשכנתא של הבנק היא על 50% משווי הדירה , או קרוב לכך ?

אין משמעות לגובה השעבוד, גם אם הוא 1% הם קודמים במימוש ל"ע.

 

[GVol]

אין משמעות לגובה השעבוד, גם אם הוא 1% הם קודמים במימוש ל"ע.

אמר לי עו״ד שעל פי הנחיות בנק ישראל אם המשכנתא היא על 50% מהשווי אז הם רשאיים לסרב כי זה מסכן את הנכס,
כי למרות שהם קודמים במימוש, הם מעדיפים הרי לא להגיע לזה.

מצד שני יועצי משכנתאות אמורים להכיר את הבנק יותר טוב..

 

[משכנטוב]

אמר לי עו״ד שעל פי הנחיות בנק ישראל אם המשכנתא היא על 50% מהשווי אז הם רשאיים לסרב כי זה מסכן את הנכס,
כי למרות שהם קודמים במימוש, הם מעדיפים הרי לא להגיע לזה.

מצד שני יועצי משכנתאות אמורים להכיר את הבנק יותר טוב..

נוהל בנקאי תקין, 451- נהלים למתן הלוואות לדיור סעיף 19א:

19א. תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נכס בדרגה שניה לטובת גורם אחר. אישור כאמור יימסר ללווה תוך שבעה ימים, למעט בהליך של פירעון ההלוואה באמצעות הלוואה ממלווה מוסדי, כהגדרתו בחוק אשראי הוגן, התשנ"ג- 1993 ,שאז יימסר האישור במסגרת האישור שניתן לפי סעיף 15ב)ג(

 

[הון ובית]

אמר לי עו״ד שעל פי הנחיות בנק ישראל אם המשכנתא היא על 50% מהשווי אז הם רשאיים לסרב כי זה מסכן את הנכס,
כי למרות שהם קודמים במימוש, הם מעדיפים הרי לא להגיע לזה.

מצד שני יועצי משכנתאות אמורים להכיר את הבנק יותר טוב..

מה שקורה בשטח הוא כזה..
1. נכון. על פי חוק נב"ת - אכן לבנק אסור לסרב, לאישור דרגה שנייה. הבעיה החמורה - שזה רק סירוב בלתי סביר, מה שאומר שיש כאן פתח פרוץ למצוא 'סירוב סביר', ולא לאשר.
בנק לאומי משתמש בזה כל היום והלילה.. ולא נותן אישורים.
בנק טפחות לעומת זאת, נוטה לאשר כמעט הכל.. גם בנק ירושלים.
2. לגבי אחוזי המימון - הבנק מגביל את זה ב70% מימון בדרך כלל. זה סוג של נוהל, למה? .. ככה בא לו בהרגשה טוב מבחינת הסיכון.
3. כשהבנק בודק לאשר הסכמה לדרגה שניה עבור תוספת, הוא בודק הכנסות, כדי להבין מה הולך.
אממה.. כשאני מבקש עבור לקוח בעייתי דרגה שניה לתוספת חוץ בנקאי, אני מגיש את הבקשה בעצמי - מסביר את התכנית הכלכלית באופן מקצועי, וגורם לבנק להבין שהוא יכול לסמוך עליי (ועל הלקוח) שאין כאן סיכון, למרות שהכנסות הלקוח כעת לא טובות, או לא קיימות. אדרבה, יש כאן שיקום ועזרה למשפחה, ובתור יועץ כלכלת המשפחה אני בונה אמון, וב"ה מצליח.
למרות, שהיו לי גם לקוחות בעיתיים שהצליחו להוציא לבד, אבל גם כאלה שסורבו.
4. רישום הערת אזהרה כאמור למעלה יפה ( @A052 ), לא מצריך אישור של הבנק. רק משכנתא מדרגה שניה. כך זה בחברות חוץ בנקאיות, וכך גם באנשים פרטיים (היה לי כבר..).
5. ההערת אזהרה הזו - לא תיתן גבייה ביום הדין, רק תמנע מהלווה לעשות עסקה בנכס.
ככל ותה מאמין שהלווה יעמוד בהחזר ההלוואה ויהיה לו מהיכן לשלם, תספיק הערת אזהרה (חוזה הלוואה מול עו"ד), וככל שלא - אל תלווה לו.

 

[משכנטוב]

1. נכון. על פי חוק נב"ת - אכן לבנק אסור לסרב, לאישור דרגה שנייה. הבעיה החמורה - שזה רק סירוב בלתי סביר, מה שאומר שיש כאן פתח פרוץ למצוא 'סירוב סביר', ולא לאשר.
בנק לאומי משתמש בזה כל היום והלילה.. ולא נותן אישורים.

מכיר את התופעה, ואף כתבתי עליה למעלה, תגובתי הייתה על זה:

אמר לי עו״ד שעל פי הנחיות בנק ישראל אם המשכנתא היא על 50% מהשווי אז הם רשאיים לסרב כי זה מסכן את הנכס,
כי למרות שהם קודמים במימוש, הם מעדיפים הרי לא להגיע לזה.

מצד שני יועצי משכנתאות אמורים להכיר את הבנק יותר טוב..