דרוש מידע ספרים של ליבי קליין

[אש קודש!]

רק נראה לי שלמי שלוקחת ללב זה קצת לא בריא...

נגעת בנקודה.
בעקבות הספר הראשון, אמא שלי נכנסה לדיכאון וכל החופש בקושי יצאה לטיולים... כמובן שהיא לא המשיכה את הסדרה!
אני קראתי והמשכתי את החיים כרגיל.
ואל תרצו לי שזה כי אני לא מבינה את העומק...
זה תלוי באופי. נקודה.

 

[studio-outline]

@לא כמו כולם מסכימה איתך, כל מילה!!

(וברור שילדה בת 10 לא לוקחת את זה לעצמה, נכון?).

נקווה..

 

[. net]

אפשר סדר ?

מה הסדר של הספרים ?

אני קראתי רק את האחרון ...

 

[sol key]

אפשר סדר ?

מה הסדר של הספרים ?

אני קראתי רק את האחרון ...

גם כי אליך
כי אתה עימדי
אך טוב וחסד

אל תסתר
לולא האמנתי
לראות בטוב

אשא עיני
כי אבי ואימי
מאין יבוא
שמים וארץ

 

[ש.ב.ש]

בדיוק השבת קראתי את "לולא האמנתי" לאחר שבפעם האחרונה שקראתי אותו הייתי בכיתה ז'
ברור שעכשיו נהנתי הרבה יותר!!
אבל מעניין שזכרתי את הסיפור, וזה לא היה לי חויה מתקנת ולא זכורה טראומה מהספר...

 

[מספר 2]

@ליבי קליין
כל שנה בערב פסח ביום שהספר שלך מגיע לחנויות בירושלים באותו יום זה כבר נמצא אצלנו בבית!
אם עד עכשיו הערצתי אותך ואת הספרים שלך...עכשיו אחרי ששמעתי אותך לפני שבועיים בנס הרים אז פי כמה....
תודה לך!

 

[גלי ים]

עכשיו אחרי ששמעתי אותך לפני שבועיים בנס הרים אז פי כמה....
תודה לך!

היי ד"ש גם הייתי אז בנס הרים
היה מאוד עוצמתי

 

[Harmonyapro]

בא נאמר שזה די תלוי באיזה ספר מדובר.
השניים הראשונים עוד איכשהו אפשרי בגילאי תיכון כל השאר לדעתי ממש לא.

אני בתור אדם מבוגר לקח לי קצת זמן ''לאכול'' את זה. וכן, ראיתי דבר או שניים בחיי.
לא הייתי חושפת ילדה בת 15 לסיפור של לייבי וכל השאר.
יש מספיק ספרים יפים לגילאים האלו.

הגזמת!!!
אם כך ממזמן היו שמים את זה בספריה בארונות סגורים,
גם בסמינרים אני חושבת שנותנים חופשי לבנות בט'

אצלנו אכן הכל סגור בארון נעול לנשואות בלבד.
וגם אם תבואי מישהי רווקה בת 28 הן לא נותנות..

 

[notyou]

אנחנו קנינו את הספר הראשון. בפסח של כיתה ז'. היו לי אחיות תאומות בכיתה ה' ואחות בכיתה ג'.
כולנו קראנו את הספר. ומאד נהננו.
אח"כ סבתא שלי הרגה את אמא שלי שנתנה לנו לקרוא את זה. אז היא לא הסכימה לקנות את הספר הבא...
אבל שסבתא שלי קנתה היא הסכימה לנו לקחת ממנה לקרוא....

אני ממש לא רואה בעיה שילדות יקראו את זה. אם הם רוצות וזה מעניין אותם. (להוציא ילדות מאדדד רגישות וכל אמא מכירה תבת שלה) בגיל קטן הם חושבות שהם מבינות.... וככל שהם גודלות הם מגלות עוד ועוד צדדים בספר.
בהחלט יש הרבה ספרים שקראתי שהייתי ילדה קטנה ועכשיו אני קוראת שוב ונהננת מזה יותר.

 

[notyou]

לא הייתי חושפת ילדה בת 15 לסיפור של לייבי וכל השאר.

ילדות היום חשופות, והרבה יותר ממה שיש שם.
רק מאד חבל שהם נשארות עם הכל בפנים...

 

[אש קודש!]

אח"כ סבתא שלי הרגה את אמא שלי שנתנה לנו לקרוא את זה. אז היא לא הסכימה לקנות את הספר הבא...
אבל שסבתא שלי קנתה היא הסכימה לנו לקחת ממנה לקרוא....

אותה סבתא ?

 

[notyou]

אותה סבתא ?

כן.

 

[Harmonyapro]

ילדות היום חשופות, והרבה יותר ממה שיש שם.
רק מאד חבל שהם נשארות עם הכל בפנים...

זאת הנחה מוטעת, במחילה.
ילדות חשופות היום זה נכון, עד כמה זה תלוי בהורים ובסביבה.
ילדה יכולה להיות חשופה למשהו, ובכלל זה יעבור לידה והיא לא תבין כלום, אבל אם היא קראה בעניין והתעמקה בדברים שהם מעבר לגילה לא רק שזה לא יעבור לידה זה יהיה חלק מה''חוויות'' שלה.
וזה לא אמור לקרות, גם אם יוצאים מתוך נקודת הנחה שילדות חשופות, לא צריך לעזור לזה לקרות.
יש להן מספיק שנים כדי לחוות את חיי הבגרות, לא נורא עם נשאיר אותן תמימות כמה שנים, רק טוב יצא מזה תאמיני לי.

רק מאד חבל שהם נשארות עם הכל בפנים...

במקום שיש פתיחות לקריאה הרבה פעמים יש גם פתיחות לדיבור.
גם אם לפעמים נראה שהילדה לא אמרה כלום, תשאלו את הצוות החינוכי ותופתעו.

אני לגמרי הפסקתי כבר לנחש מה עוד אני יכולה לשמוע מילדים. תמיד זה מפתיע מחדש ומזעזע כאחד.
וכן, זה מגיע מההורים, הם אפילו גאים בזה.
וכל זה למה?

 

[Tamarit]

תגידו, אין כאן אף אחת ש- לא אהבה???
ואני מדברת על בנות ונשים שגם לפי הדעות היותר מחמירות פה יכולות לקרוא, לא על דרדקית בת 13 או משהו
אני התחלתי את 'גם כי אלך' וסגרתי באמצע.
הרגשתי שזה יותר מדי טרגדיות אנושיות שקובצו לספר אחד,
שזה מדי להסתכל על החלקים השלילים והקשים שיש בחיים
שזה מדי להתעלם מזה שלכולנו- למרות שקשה וכואב לפעמים או אפילו הרבה פעמים, יש גם המון אור ושמחה ויופי בחיים שלנו בעולם.
עשה לי רע על הנשמה
ואני לא אחת שאוהבת ספרים תמימים שהכל בסדר לכולם
מישהי מזדהה???

אצלנו אכן הכל סגור בארון נעול לנשואות בלבד.
וגם אם תבואי מישהי רווקה בת 28 הן לא נותנות.

 

[notyou]

ילדה יכולה להיות חשופה למשהו, ובכלל זה יעבור לידה והיא לא תבין כלום, אבל אם היא קראה בעניין והתעמקה בדברים שהם מעבר לגילה לא רק שזה לא יעבור לידה זה יהיה חלק מה''חוויות'' שלה.

תלוי בהתנהגות של המבוגרים סביבה. איך הם יתיחסו לדבר שהיא נחשפה.

במקום שיש פתיחות לקריאה הרבה פעמים יש גם פתיחות לדיבור.
גם אם לפעמים נראה שהילדה לא אמרה כלום, תשאלו את הצוות החינוכי ותופתעו.

אני לגמרי הפסקתי כבר לנחש מה עוד אני יכולה לשמוע מילדים. תמיד זה מפתיע מחדש ומזעזע כאחד.
וכן, זה מגיע מההורים, הם אפילו גאים בזה.
וכל זה למה?

לא מצליחה להבין את העמדה שלך בעניין, ממה שכתבת.
בכל אופן אצלינו בבית יש באמת פתיחות מאד גדולה בדיבור. משהוא שלא ראיתי בהרבה בתים אצל חברות. (היו כמה שהיה) ואני נהננת מזה עד היום! הידיעה שמשום שאלה ההורים שלי לא הזדעזו ולכל דבר יהיה להם תשובה מאד מרגיעה.
הייתי שואלת שאלות בשביל חברות שלי... והיתה לי חברה שהיתה באה לפעמים סעודות שבת אלינו....

תגידו, אין כאן אף אחת ש- לא אהבה???
ואני מדברת על בנות ונשים שגם לפי הדעות היותר מחמירות פה יכולות לקרוא, לא על דרדקית בת 13 או משהו
אני התחלתי את 'גם כי אלך' וסגרתי באמצע.
הרגשתי שזה יותר מדי טרגדיות אנושיות שקובצו לספר אחד,
שזה מדי להסתכל על החלקים השלילים והקשים שיש בחיים
שזה מדי להתעלם מזה שלכולנו- למרות שקשה וכואב לפעמים או אפילו הרבה פעמים, יש גם המון אור ושמחה ויופי בחיים שלנו בעולם.
עשה לי רע על הנשמה
ואני לא אחת שאוהבת ספרים תמימים שהכל בסדר לכולם
מישהי מזדהה???

אמא שלי....
קראה ספר אחד וסגרה את הבאסטה...
עניין של אופי לדעתי.

 

[מתכנתת+]

קראתי את שמיים וארץ
חיזק אותי מאד מאד!!!
ספר מלא באמונה ובטחון!!
ופחות טרגדיות לעומת הספרים הקודמים

 

[אש קודש!]

@Tamarit יקירה!
כשקראתי את הספר חשתי כמי שקוראת את החיים האמיתיים.
מי שחי כאן בעולם, חי את מה שכתוב שם.
אני מקווה שאת לא נכה ר"ל, אבל אני משערת שאת מכירה (אפילו כמה).
אני מקווה שאינך עקרה או מצפה לעוד למרות שהסיכויים נראים אפסיים, אבל אני משערת שפגשת, ולא בזוג אחד.
אני מקווה שאף אחד בסביבתך לא חולה/אלמן/גרוש, אך אני משערת שזו תקוות שווא...
אני מתפללת שאף אחד ממכרייך לא ירד מהדרך, אך יודעת שזה קרה.
תמר(?), הספר הזה סה"כ הדגיש מעט את החלקים הקשים, הוא לא שינה מאום מהמתרחש בעולם האכזר הזה.
צר לי לאכזב.

אמא שלי....
קראה ספר אחד וסגרה את הבאסטה...
עניין של אופי לדעתי.

בול כאימי.

 

[(:1234]

לדעתי זה באמת הכל תלוי באופי.
אני קראתי את זה כבר בגיל 15 בכיתה ט, ואח"כ עוד פעם יותר מאוחר, ולא חושבת שהשתנה לי משהו בקריאה, אני מאוד נכנסת לספרים עמוק, ובוכה מספרים, ועדיין חושבת שילדה בכיתה ט יכולה לקרוא את הספרים האלו.
בסמינר שלי נתנו את הספרים לכל תלמידה שרצתה..
(ויש ספרים שהספרנית אמרה- לא כדאי לך לקחת... ועל זה לא)
יש בנות שבאמת לא מתאים להם, אבל בד"כ הם פשוט לא קוראות כאלו ספרים..
ואמא שלי קראה ספר אחד ולא מסוגלת לקרוא את השאר..

 

[מלכי סלמון]

קראתי בגיל צעיר והאמת? זה עשה לי רק טוב
לעומת זאת אמא שלי לא אהבה אותם בכלללל (למה צריך לקרוא ככ הרבה צרות? וכו)
להגיד שלא טלטל? טלטל.
(@ליבי קליין כתבתי לך על זה אז)
אבל ליבי לא משאירה קצוות פתוחים
ומה שלא נסגר בספר אחד נסגר באחר (לא מתכוונת לעלילה)
מכירה כמה בנות שעברו דברים בחיים ועשה להם מאדדד טוב

 

[מתכנתת+]

אני חושבת שכמה שבת/אשה יותר עברה בחיים יותר קשה לה לקרוא ספרים עם הרבה טרגדיות קשיים וצרות
שמפורטות לפרטי פרטים.
גם מהבחינה שמי שעברה את זה יודעת עד כמה זה קשה ואיך זה מרגיש
וגם מהבחינה שמספיק לה הצרות האמיתיות בחיים אין לה כוח להכנס לזה שוב ולרחם על עוד כמה אנשים ולראות שוב פעם כמה החיים מלאים בצרות, ובעיקר להרגיש את הקשיים של עצמה דרך הספר
מכניס לדיכאון
וכמה שיותר בת צעירה ופחות עברה בחיים
היא יותר נהנית מלקרוא על צרות ועמידה בנסיונות
כי זה מהצד, יותר בכיוון של הנאה ואקשן מהספר, אבל נשאר בספר, אין לה בעיה להתחבר לקושי ולרחמים על הדמויות כל עוד שזה רק בספר...
לא מעורר אצלה את כל המקומות הכואבים שעדיף לה שיהיו רדומים...
כמה שאנשים יותר עברו בחיים הם יעדיפו כמה שיותר ספרים שמחים שמסתכלים על הצדדים היותר קלים ויפים בחיים
מכול השאר יש להם מספיק
(אבל יש מצב ששווה לקרוא את כל הצרות בספר רק כדי לקבל כוח לחיים הפרטיים ממשפטי וציטוטי האמונה)