דרוש מידע מה יכול להקל על גרוד נוראי מתחת לגבס??

  • הוסף לסימניות
  • #21
גם אחרי ניתוח וברגים זה אפשרי??
לא רוצים חלילה לגרום לנזק
ת'אמת שאני לא יודעת
אבל האורטוטיסט שאני מדברת עליו בטוח ידע
יש לו התמחות מיוחדת בכל תחום אביזרי האורטופדיה למיניהם
ממליצה לכם לשאול אותו, ואפשר גם את הרופא שטפל בילדה
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
שמו לה מתחת לגבס לפני התחבושת צמר גפן גרב כזו רופא הסביר לי ששמים את זה כדי לתת שיחרור מסוים ליד ושיכנס טיפה אויר לעומת התחבושת צמר גפן שצמודה ליד ומזיעה איתה יש רופאים שמוותרים על זה וחבל
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
שמו לה מתחת לגבס לפני התחבושת צמר גפן גרב כזו רופא הסביר לי ששמים את זה כדי לתת שיחרור מסוים ליד ושיכנס טיפה אויר לעומת התחבושת צמר גפן שצמודה ליד ומזיעה איתה יש רופאים שמוותרים על זה וחבל
אכן כך
מתוך ויקיפידיה
לצורך ליפוף הגפה הפגועה בגבס, מלבישים תחילה על הגפה שרוול גמיש, כשכבה ראשונה, כדי לבודד את הרגל מהגבס ולתת לרגל מרווח גמיש ומאוורר, על התחבושת מלפפים רצועת לבד דקה כדי לרפד את האיבר הפגוע
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
להמנע מלגרד ככל האפשר וזה פחות יגרד
מניסיון.
באמת נכון מיניסיון הגירוד יכול רק לעשות גרוע מיניסיון הסתבך עם פצע קטסטרופה ברמה שהיו חייבים לחורר את הגבס באוז של הפצע שנוצר מהגירוד כדי שלא יזדהם וזה היה סיוטטטטט וחוץ מזה שלא נבר על זה שלא רואים איך בדיוק מגרדים והצלקות........
פשוט להמנע מלגרד ולא לחשוב על זה זה הפיתרון הכי יעיל!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ניתח אותה מנהל מחלקת אורתופדיה ילדים של רמב"ם, אנחנו במעקב צמוד שלו
אם כך מעולה.
זה פשוט דברים שחייבים להיות ערניים כל הזמן, כי בלי ששמים לב עלול ח''ו להיווצר נזק לכל החיים.

תוכלו גם להסות לשאול אותם בעניין הגרד? מסתמא הם מנוסים במקרים כאלו, אולי יש להם מה להציע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אם כך מעולה.
זה פשוט דברים שחייבים להיות ערניים כל הזמן, כי בלי ששמים לב עלול ח''ו להיווצר נזק לכל החיים.

תוכלו גם להסות לשאול אותם בעניין הגרד? מסתמא הם מנוסים במקרים כאלו, אולי יש להם מה להציע.
תודה
מחרתיים אנחנו בביקורת, אשאל אם יש פתרון להקל
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אולי כבר כתבו,
מניסיון של גבס לפני כל מבחן חשוב..
שואב אבק
בבוקר כשהיד יבשה מזיע
מחברים לשואב את הפיה הארוכה הכי צרה
בכל מקום שיש גישה מכניסים את הפלסטיק הזה ושואבים

מה שגורם לגרוד לדעת המומחים זה האבק שנוצר מהגבס,
השואב, שואב את האבק ונותן הקלה ממש גדולה.
 
  • וואו!
Reactions: mg3
  • הוסף לסימניות
  • #31
לי עזר שתופפתי על הגבס.
והעסקתי את עצמי כל הזמן.
ובזמנים קשים אולי אקמול יכול לעזור?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הבן שלי גירד עם אזיקונים - זה לא דוקר ופוצע, ומצד שני גמיש ומגיע לכל מקום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מניסיון - להיות בחדר ממוזג להימנע מלצאת ולהיות במקומות חמים. לא לכסות את היד בשמיכה בלילה וכו'
זה מאוד מאוד מועיל כדי למנוע גרודים.
בקשר לגירודים לא מומלץ לגרד כי זה הקלה ממש לאותו הרגע והנזק שזה יכול לעשות - פציעות וכו' לא שווה את זה.
יש פטנט - לגרד את המקום שמגרד אבל ביד הבריאה. זה אולי מוזר אבל זה עוזר!!!
 
  • חחח
Reactions: mg3
  • הוסף לסימניות
  • #39

מה לעשות אם מגרד מתחת לגבס?​

במקרה כזה, ניתן להניח על הגבס חבילת קרח בתוך שקית ניילון, אך להקפיד שהשקית אטומה ואין נזילת מים על הגבס. ניתן לבצע טפול זה פעמיים עד 3 פעמים ביום במשך כ – 30 דקות בכל פעם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מה היתרונות של מורפולוגיה על גרפולוגיה? במובן מסוים היתרונות קשורים דווקא לזה שהגרפולוגיה הרבה יותר מעמיקה!!

להלן ההבדלים העיקריים המשפיעים על "עומק" האבחון:
1. גרפולוגיה (ניתוח כתב יד):
מהות: בוחנת תנועה גרפית שנוצרת משילוב של מערכת העצבים, שרירי היד והנפש.
דינמיות: כתב היד משתנה בהתאם למצב הנפשי, הגיל והנסיבות, ולכן הוא משקף את התהליכים הפנימיים העכשוויים ואת המבנה האישיותי העמוק.
עומק פסיכולוגי: גרפולוגיה נחשבת לכלי המאפשר לזהות קונפליקטים, עכבות, רמת אינטליגנציה רגשית ודפוסי התנהגות מורכבים.

מורפולוגיה (ניתוח מבנה הפנים והגוף):
מהות: בוחנת את הנתונים הפיזיים הקבועים (תווי פנים, מבנה גולגולת, פרופורציות גוף).
סטטיות: המבנה המורפולוגי הוא ברובו גנטי וקבוע יחסית (למעט הבעות פנים ושינויים קלים).
עומק פסיכולוגי: מורפולוגיה נוטה לאבחן פוטנציאל וטמפרמנט מולד. היא מתמקדת יותר ב"מה שיש" (החומרה) ופחות ב"איך זה פועל" (התוכנה הנפשית).
זהו בדיוק ה"מוקש" בשימוש בגרפולוגיה בשידוכים. עודף המידע והפירוט של הגרפולוגיה יכולים להוביל לפסילת הצעות בקלות רבה יותר מאשר מורפולוגיה, מכמה סיבות מרכזיות:
1. "רזולוציה" גבוהה מדי
בעוד שמורפולוגיה (חכמת הפרצוף) מתמקדת בקווי מתאר כלליים של אישיות וטמפרמנט (כמו "אדם מעשי" או "אדם רגשני"), הגרפולוגיה נכנסת לפרטים הקטנים של דפוסי התנהגות, עכבות וקשיים רגשיים. כאשר מקבלים דוח מפורט הכולל רשימת "חולשות" או "פגמים", קל מאוד להיבהל ולפסול את ההצעה, גם אם מדובר בתכונות אנושיות רגילות שקיימות אצל כולם.
2. זיהוי "סימני אזהרה" (Red Flags)
גרפולוגיה נתפסת ככלי שיכול לחשוף מצבי לחץ, חוסר עקביות או בעיות תקשורת עכשוויות. מידע כזה יכול להוביל לפסילה מיידית של הצעה בשידוכים, בעוד שמורפולוגיה עשויה לראות רק את הפוטנציאל המולד. בהיות ובסופו של דבר אבחונים אינם תמיד מדויקים ומחודדים 100%, הם גם עלולים להוביל לפסילת שידוך מתאים בגלל פרשנות לא נכונה או טעות של מאבחן ואז קשה מאוד "למחוק" את המידע הזה מהתודעה, מה שיוצר הטיה (Confirmation Bias) שתלווה את הפגישות.

בשורה התחתונה: דווקא בגלל שהגרפולוגיה נתפסת כ"מעמיקה" ו"פולשנית" יותר, היא יוצרת תחושת "ידע" שעלולה לגרום לאנשים לקבל החלטות גורליות על סמך ניתוח של דף נייר, מה שמוביל לעיתים לפסילות מיותרות של הצעות שיכלו להצליח.
המורפולוגיה מאבחנת את המבנה הבסיסי והטמפרמנט (למשל: האם מדובר באדם מהיר או איטי, מעשי או רוחני). אלו תכונות שקל יותר לעכל ולהבין איך הן משתלבות בתוך זוגיות. הגרפולוגיה, לעומת זאת, חושפת "רעשי רקע" נפשיים – מצבי רוח משתנים, עכבות וקשיים רגשיים – שעלולים להיראות מאיימים למרות שאינם מעידים על חוסר התאמה מהותי.
מידע מדאי "דרמטי":
בגרפולוגיה ניתן לעיתים לזהות סימנים למצוקה רגעית או משברים שהכותב חווה, וקל לפרש אותם בטעות כפגם אישיותי קבוע. מורפולוגיה, בהיותה מבוססת על מבנה פנים וגוף קבוע יותר, מפיקה פחות "דרמות" נקודתיות שעלולות להבהיל את הצד השני.
פחות מקום לפרשנות יתר:
ככל שיש יותר פרטים (כמו בגרפולוגיה), כך גדל הסיכוי שמאבחן או הורים יתמקדו בפרט שולי ויהפכו אותו לעיקר. במורפולוגיה המידע נוטה להיות כללי יותר, מה שמשאיר מקום לבירור האנושי הטבעי (הפגישות עצמן) לעשות את שלו.

לסיכום:
הגרפולוגיה נחשבת לכלי אבחוני מעמיק ומפורט יותר מבחינה פסיכולוגית, כיוון שהיא מנתחת "התנהגות" (הפעולה של הכתיבה) ולא רק "מבנה". עם זאת, מאבחנים רבים משלבים בין הכלים כדי לקבל תמונה מלאה: המורפולוגיה נותנת את ה"בסיס" והגרפולוגיה את ה"קומה השנייה" של הנפש.
המורפולוגיה נוטה להיות "סלחנית" יותר כי היא נותנת קווי מתאר רחבים. הגרפולוגיה, בשל הדיוק והעומק שלה, עלולה ליצור "עודף מידע" שגורם לאנשים לפסול שידוכים טובים בגלל חששות שלעיתים אין להם אחיזה במציאות היומיומית של חיי הנישואין.
  • תודה
Reactions: בן של פלוני1 //
6 תגובות
החיים על פי מכשפות
בדרך לתיכון עוצרים בשלזיה​

"גזרתי את ערכי עצמי מקופון. חיה כמו חיידק על שרשרת המזון. או הכול או כלום או כליה או כיליון. ואין אמונה גם במחמאות מיליון."
פאוזה.
"יש לך בעיה עם המשקלים," פיט הרפה את גביניו, מחליף תנוחת השענות על השיש. "אבל אני אוהב את זה."
"הכי חשוב," סיכמה האשלי. זו פעם ראשונה, למען האמת, ששיתפה מישהו בטקסט ששייך לה, ועוד לא באחד מהקלילים שביניהם. אם יש קלילים ביניהם.
אחיה הביע הזדהות, מניח לשיש. "טוב. מתוך ניסיון כנה לא להפריע, אני אלך. את תוכלי לומר לאמא שאני עם החבר'ה? שלא תנסה להשיג את הוגו כדי לקטוף את מצנפת הלילה שלו מראשו בעודו ישן, שוב."
"כן."
פיט נעלם מאחורי גבס המבואה, את עזיבתו מודיעה טריקה בעלת צליל שלו.

האשלי פספסה, ברגע האמת ההוא שם למעלה, את השאלה האם תעדיף לרדת אל נווה התלאות מלווה בתאום או לא.
בדרך כלל החזיקה בדעה שלילית על העניין. אבל ביום ההולדת האחרון שנחגג להם הגיעה סוף סוף ההזמנה משיין, אז אולי הוא בכל אופן מסמל דבר מה חיובי.
"בוקר טוב!" מעבר לקו קולה של המנהלת נשמע נוקב אפילו יותר. "כן האשלי, השעה עשר?!"
"בדיוק עמדתי לצאת," לעלעה בלשונה, דוחפת כיסא כדי לייצר אפקט של 'דברים זזים פה, ברור שגם אני'. "אז ממש מצוין שהת- שהמנהלת התקשרה."
"אז קדימה, את פה תוך רבע שעה."
"חצי שעה, אבל כן."
"בלומברג!"
"אלטונדר."
"אלטונדר!"
"מה?"
האישה טובת הלב השתעלה קלות. "רבע שעה!"
***


פלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק היה אחראי על הקמת תנועת הנוער 'השלזים בדרך' בין השנים 1940-1936 עד שמצא את מותו מחכה לו בין מותם של עוד עשרות מתנגדי משטר שחיכה להם גם הוא בחפיר שמתחת לגשר גליניקה.
הפרט הכי חשוב בסיפור מבחינת האשלי הוא שמתחת לגשר גליניקה הגרמני מעולם לא היה חפיר, הפרט הכי חשוב מבחינת שורי היה ונשאר חמשת השמות החגיגיים של דו סואואה, והפרט הכי חשוב בסיפור מבחינת ציר ההיגיון הוא תנועת הנוער 'השלזים בדרך'; במיוחד כשהושבה ליושנה עטרתו כך ביום שלישי משמים.
תנועת הנוער באותו יום הזכירה מאוד רביצה. איש תחת גפנו או תאנתו, תלוי אם זכר הבוקר שהלימודים נגמרים מאוחר.
"יש לו עשרות שמות חיבה," ציינה אז שורי. "פלורי, ריימונד, ג'יי, ג'ייל, דוסו. מעניין באיזה מהם הוא בחר להשתמש."
"בפלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק," האשלי חזרה אז מההקבצה הפלסטינאית (זכתה לשמה כיון שהקיר הדרומי שלה היה פעם קישוט כיתה שהתפרק והשאיר אחריו גבס ירוק למחצה- חום למחצה) "זה שם החיבה שאני הייתי בוחרת."
"המון חיבה הוא משדר."
"אהה," נאבקה האשלי עם סוגר הקלמר שלה. אולי היא קצת אשמה, כן? יכול להיות שלא היה חכם לקנות קלמר בצורת מפת אוצר.
"שיואואואוווו!!!" גילי לא בחלה באף אוקטבה כדי להביע את רגשותיה. "בחיאתתתת, היום זה הבדיקות של דור ישרים????"
משאף אחד לא ענה לה, הסיקה מסקנה מהשתיקה. "כילו יואואואואואו, אשכרה כילו! אימל'הההה איזה פחד!!!"
"כולה ארבע מבחנות," הציגה שורי לראווה את הידיעה. יש לה שש אחיות מעליה. ושש מתחת. "שבכל אחת מהן יש אולי, כפית של דם."
"שיואואואואואואואו!!!" גילי הסבה גב אל היציאה, אבל איש לא פספס את ההמשך: "אשכרה כפית של דם!!!"

"טוב שהזמנו בדיקות לכל השכבה," הפיגה האשלי את השעמום שמעבר לדלת. "אני לא רואה את עצמי מזמינה לעצמי בעצמי. תורי עכשיו?"
"אמרת הזמנו?" תהתה שורי. "או שדמיינתי? כי אני זוכרת, ותסמכי על הזיכרון שלי, שבערך לפני שבוע- שזה בדיוק- אבל בדיוק! י"ג חשון- אני הרמתי טלפון למנהלת וביקשתי להזמין את הבדיקות של דור ישרים. אז איך בדיוק הזמ-"
"את הרמת טלפון למנהלת?! שנדבר על זה רגע?!" אחרי הערעור של אביטל ובמקביל אליו כבר התחלפו הבנות בחדר האחות כך שהבאה בתור על פי הרשימה הייתה האשלי.
כלומר, זה לא היה כתוב ממש ברשימה, אבל שרית והיא התחלפו לפני, אז במחילת הרשימה, עכשיו תורה.
"נו, ספרי לי, מה את הולכת ללמוד שנה הבאה?" חיטאה הבחורה קשוחת המראה את פרק ידה. "בלנות? לכידת נחשים?"
"בלנות פחות. ולכידת נחשים-" המחט חדרה אל מתחת לעורה. "פייי. לכידת נחשים- אז כן, התאום שלי הוא לוכד נחשים."
קשוחת המראה התאפקה שלא לבחון את האשלי מחרטום מגפיה ועד קצה צמיחת המיקימאוס שלה. היא הייתה נראית די המומה. "יש לך תאום לוכד נחשים," וידאה. "זאת אומרת שאם צץ פה נחש..."
"גמרת?" האשלי נמצאה במצוקה.
"מממ... לא כל כך. את רוצה להביא לי את היד השנייה? השמאלית שלך לא ממושמעת."
"אז מה אני הולכת ללמוד שנה הבאה, בוא נדבר על זה," תזמנה האשלי הסחת דעת.
"כן, לגמרי. ראיית חשבון?"
"ראיי...ת חשבון, ברור." החלק של החדירה עבר שוב. "סתם, ממש לא. האמת שזה די משעמם. אבל חשבתי לנסות דווקא-"
"הבאה בתור!!" שמטה האחות את דמה אל ארגז הקירור. "שבי כאן, תלחצי דקה על כל יד ואת משוחררת."
***
להאשלי מעולם לא הייתה בעיה עם ספירות דם.
והפרט הזה מסופר, כמובן, משום שגם הפעם לא הייתה לה שום בעיה עם הפרט הנ"ל.
אז למה, אי לכך, ראשם של נוסעי האוטובוס נראה גדול מתמיד?
"ילדה? כמה אצבעות את רואה?"
"אדוני, אתה לגמרי מפריע!"
"היא חיה??? היא חיה???"
"ילדה!"
"...חזק ויאמץ ליבך וקווה אל השם! לרפואת האשל אסתר בת טובה מינדל, אנשים!"
"האשל אסתר בת טובה גיטל, ריקי."
האיש שצעק 'ילדה' חדל.
"התעלפת," בישרה ריקי תכופות. "זה היה נראה ממש גרוע, האמת. אבל העיקר שאת חיה. גמרנו עלייך כמעט יום. אבל מסתבר שכל זה לא עזר, כי לאמא שלך לא קוראים טובה מינדל!"
"לא נורא, בטוח היכנשהו בעולם יש האשל אסתר בת טובה מינדל שהיתה צריכה שתגמרו עליה כמעט יו-"
בוף, את דלתות האוטובוס הציף צבע כתום ואיאו איאו.
נחשול הדיבורים גאה מחדש, רב- שיח שבחלק קטנטן ממשפטיו היה טעם.
דקות לאחר מכן כבר היתה האשלי, אמה, אחותה והאחיינית בת ה0.2 על אמבולנס בדרך לבית החולים ששפר עליו מזלו.
***


מעולם לא קם שום פלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק וגם לא תנועת נוער בשם 'השלזים בדרך', אבל בגדול זה לא העניין. יש לי רעיון לעלילה שהיא הלחמה של אגדה על מכשפות ונסיכות עם ריאליזם ריאליסטי מאין כמותו. אני אשמח לשמוע כל דבר, בגדול, כי הכול יותר טוב מהתעלמות מוחלטת, לא?נ
את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה