דרוש מידע ישיבה עם פנימיה

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
כשרושמים נער לישיבה עם פנימיה
הם מבקשים תלושים של ההורים
לטענתם אם ההכנסות של ההורים לא גבוהות
הם מקבלים עליו יותר תקציב מהמדינה
מישהו יודע מה הרף?
האם זה משנה כמה ילדים יש בבית ?(כלומר הכנסה לנפש)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נכתב ע"י לאה ורחל:
כשרושמים נער לישיבה עם פנימיה
הם מבקשים תלושים של ההורים
לטענתם אם ההכנסות של ההורים לא גבוהות
הם מקבלים עליו יותר תקציב מהמדינה
מישהו יודע מה הרף?
האם זה משנה כמה ילדים יש בבית ?(כלומר הכנסה לנפש)
לחצ/י כדי להרחיב...
נראה לי שזה

מספר נפשות במשפחה
​
טור א'
למשפחה שבה עובד או דורש עבודה בשקלים חדשים​
טור ב'
למשפחה אחרת
(קו העוני)
בשקלים חדשים​
3 נפשות​
11,427​
7,618​
4 נפשות​
13,799​
9,199​
5 נפשות​
16,170​
10,780​
6 נפשות​
18,327​
12,218​
7 נפשות​
20,483​
13,655​
8 נפשות​
22,424​
14,949​
9 נפשות​
24,149​
16,099​
כל נפש נוספת​
1,725​
1,150​
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 7 8 9
    • נעול
    9K
    • הספרן
    התייעצות למה אין ישיבה לגרושים? רעיון מטלטל
  • הספרן //
    • הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

    "בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
    נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
    ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
    אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
    בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
    והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
    ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
    לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
    ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
    דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
    נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
    יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
    ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
    לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
    מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
    מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

    ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
    כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

    הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

    אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
    שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
    מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: ד.ב., משה מנדלוביץ, חנה ויטמן ועוד 38 משתמשים41 //
    162 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אלסקה
    גרושה חייבת רק גרוש?
  • 192
    • ע
    בקשה עולם של נוער
  • עם ישראל חי!!! //
    • ביום הם מצטיינים, בלילה הם מתמודדים.
    עולם אחד בפרופיל, עולם אחר בסתר. ואותו לב, באותו גוף.👈




    עולם של נוער

    הטקסט שלפניכם נכתב ממקום אמיתי, על לב של נערה או נער שחיים היום בתוך העולם החרדי- אבל גם בתוך המציאות הכואבת של הדור שלנו.

    זה לא סיפור על אחרים, לא ידע, לא רכילות. זה זעקה שקטה של המון לבבות טהורים שמנסים לשמור על עצמם, בתוך עולם שמושך לכל כיוון. אם זה נוגע בך- כנראה שאת/ה לא לבד.





    -----

    מכפתרת את הכפתורים בבוקר

    מלבישה גם חצאית כפלים,

    מגוהצת.

    גרבים.

    לוק מושלם,

    שרה שנירר הייתה גאה.

    גם הוא,

    מלביש את החולצה הלבנה,

    חליפה,

    הולך עם גב ישר,

    אף אחד לא מתבלבל,

    לאיזה מגזר הם שייכים.

    אבל.

    זה לא נגמר בה,

    וגם לא בו.

    זה ממשיך רחוק,

    אולי יותר מידי רחוק.



    לא,

    הם לא התכוונו,

    לא רצו.

    שומרים על עצמם,

    משתדלים.

    אבל העולם הזה קשוח,

    וצריך לברוח מהר,

    כדי לא ליפול,

    לא להתבלבל.



    זה שתי עולמות,

    עולם אחד נראה,

    נוכח.

    וגם מרשים.

    הגברת רוצה אותה לבן שלה,

    והראש ישיבה שם עין עליו,

    לקטנה שלו.



    אבל,

    קיים גם עולם נוסף.

    עולם ענק,

    מושך,

    לא פחות מציף.

    ועליו לא הרבה יודעים.

    הוא קיים בעיקר בלילה

    ---

    היא לא נבהלת,

    כי יודעת שכולן רואות,

    שומעות

    ככה לפחות אומרת לעצמה.

    מרגיעה מצפון,

    הוא גם,

    לא באמת רוצה.

    אבל הסרט הלילה בישיבה

    רואים בחדר שלו.

    ואיך שהוא

    הוא לא יודע איך

    גם הוא מחכה לפרק הבא...



    מפה לשם,

    זה פוסע עוד פסיעה,

    ועוד אחת.

    ובאיזה שהוא שלב,

    זה כבר רץ.

    והם-

    פוחדים.

    לא רק שישימו לב,

    הם פוחדים על עצמם.

    על הנשמה.

    על כל מה שמאבדים.

    עולם של נוער.



    ---

    הם כן-

    חושבים

    על מה יקימו,

    איזה הורים יהיו,

    יחנכו,

    הם לא קטנים,

    לא טיפשים,

    לא מרדנים.

    לא מחפשים דרך אחרת,

    טוב להם פה.

    אוהבים את החיים שלהם,

    נהנו במשפחה הגדולה.

    אהבו את השבתות,

    את החגים.

    ובעיקר-

    אוהבים את ה'

    מאמינים בו.

    וכן, מאמינים גם בדרך

    בסך הכל-

    ילדים טובים.



    ואז

    פתאום זה קורה

    לא בגלל שהם רצו,

    לא בגלל שהתכוונו,

    הגיל עושה את שלו,

    החוויות מתחלפות,

    משתנות,

    חדשות.

    רגשות חזקים,

    רצונות חדשים,

    ובעוצמות

    מה שבאמת מחפשים

    הוא עדיין לא נכון.

    ממתינים בסבלנות.

    כדי להישאר שווים

    אחד אל השנייה.



    ואז בשלב הזה

    שהרגש מבולבל, לא יציב

    לא כ"כ מבינים מה הולך.

    זה פשוט נכנס,

    פולש.

    וכן,

    זה עוד ידע,

    עוד מראות,

    לא דברים שהיו רצים לחפש

    אולי אפילו היו נגעלים.

    אבל שזה כ"כ בקלות,

    כל כך נגיש

    הם אפילו לא שמים לב.

    שזה לא עוד תמונה

    שאמורה להיות להם בראש.

    הרגישות משתבשת,

    הצניעות מתערערת,

    ולא משנה כמה נפלו שם

    בעולם

    המלוכלך הזה.

    יש עוד שלבים למטה.



    והם,

    ילדים טובים.

    עם נפש גבוהה,

    שלא שייכים לשם.

    נכנסו לזה מסקרנות,

    מרצון לדעת עוד.

    אבל לא ידעו כמה מסוכן זה,

    הם היו תמימים

    מאד.

    עכשיו הם כבר יודעים את זה.

    הם בוכים על מה שעשו,

    מצטערים במה השתתפו.

    מתבאסים ממה שצחקו.

    לא רוצים להתחתן ככה.

    ובעיקר,

    לא רוצים לחזור ככה אל ה'

    הם מנסים לצאת,

    זה יותר קשה ממה שהם חושבים.



    ---

    וזה לא סיפור אחד,

    לא מקרה קיצוני.

    כל כך לא.

    זה התמודדות של דור

    עולם שלם של נוער

    סקרן.

    שנולד ומרגיש

    שיש יקום מקביל,

    נגיש

    נגיש מאד.



    והוא יכול ללכת לתפילה בבוקר,

    ללמוד, לסיים מסכת.

    אבל בזמן המאוחר שלו, הפנוי.

    לשבת ולהנות, ולצחוק מאותם תכנים

    של מי שמכחיש את קיומו של בורא עולם.

    והיא, אוהבת להתפלל,

    להתחבר.

    קונה את הבגדים המכוסים, הצנועים.

    מדברת בעדינות.

    אבל מול המחשב היא יודעת טוב טוב

    על איזה לבוש היא מתלהבת.

    היא כבר נכנסה לזה.

    גם אם עוד הרבה בחורות

    שרוקדות מול הטלפון בשבת,

    אוהבות את המראה הזה.



    אוצצ.

    צביטה,

    מתאפסים.

    חוזרים לחיים.

    מסתכלים על עצמם במראה.

    כועסים

    רוצים לצעוק

    על ה"אני" שנמצא מולם,

    עולם זוועה.

    עולם צבוע.

    מי קרא להם צדיקים?

    עולם של שקר.

    לא,

    לא יפה.

    זה בוטא.

    זה שופט

    זה לא עולם של צבועים.

    לא עולם של שקרנים.

    ממש לא.

    זה עולם של גיבורים,

    מתמודדים בקרב

    קרב אכזרי,

    קשה,

    מאתגר.

    אסור להתעלם,

    להוריד אחריות

    כי המשפט "כל אחד עובר את זה"

    לא מדויק פה.

    צריך להאמין,

    לתת גב,

    לסמוך.

    על דור שלם

    שמתמודד,

    ממשיך להתלבש שונה,

    מול כולם.

    לדבר שונה,

    לחשוב שונה,

    זה לא שהם מקבלים הערכה.

    על התאמצות,

    הם בסה"כ סיימו את הילדות,

    וכבר שומעים משפטי שנאה ברחוב,

    כבר שומעים צחוק גס,

    פוגע.

    ולמרות הזלזול,

    ולמרות הבלבול,

    הם עדיין יודעים מה הם רוצים,

    והם בעיקר יודעים

    מה הם לא רוצים.

    אז רק תאמינו עוד קצת,

    כי אלוקים, שהיה שם איתם

    כל הזמן.

    חיבק, תמך.

    והמשיך לאהוב.

    הולך לקבל המון נחת בקרוב.

    ---
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אוקי., אווטר AI, israel therapy ועוד 28 משתמשים31 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אחת שחושבת.
    צודקת. גם אני
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה