דרוש מידע צהרון לילדים- מזיק רגשי?

[shani123]

האם ילדיך מתלוננים שלא טוב להם בצהרון
או שהם חוזרים רגועים ושבעים ומחכים ליום המחר?

אולי כדאי יהיה לברר מול הילד איך מרגיש לו שם
נראה לי שזאת האינדקציה הכי מדויקת

הבת שלי התלוננה הרבה פעמים שהיא לא אוהבת את הצהרון
במהלך השנה, כמה פעמים עשיתי "שמיניות באוויר" והגעתי לקחת אותה מוקדם יותר.
חזרתי עם הילקוט הביתה
היא העדיפה להישאר לשחק/לפעילות/לסיפור/לתוכנית....
(העיקר שקיבלה את החיבוק והצומי לפני 16:00)

 

[bnoya]

איזה כיף זה לעמוד מהצד, לחוות דעה ולנגן להורים על המצפון... תענוג....
הרי מה שלא נעשה, הילדים שלנו כשיגדלו וילכו לטיפול רגשי, יגיעו בסוף למסקנה בעזרת המטפלת הרגשית המקסימה שההורים שלהם אשמים....
ילדה שאמא שלה משדרת לה שהיא לא שלמה עם הצעד שהיא עושה כשהיא שולחת אותה לצהרון, לדעתי תהיה מאותגרת רגשית הרבה יותר מילדה שאמא שלה משדרת לה שזה הדבר הנכון ביותר בשבילה כי הקב"ה קבע לכל ילד מי האמא שתגדל אותו ובתנאים המתאימים לו ביותר.
המציאות היום שגם נשים שעובדות עד שעה 13:00 משאירות את בנותיהן בצהרון כדי לנוח ולצבור כוחות שיהיה להם כח להיות עם הילדים בצהריים... רוב רובה של הכיתה/ הגן נשארת בסופו של דבר בצהרון, הילדות שם לא מסכנות בכלל, יש להן חוויות והפעלות והן נהנות מאוד.
תבואו פעם אחת להוציא את הבת שלכן באמצע הצהרון, תראו כמה היא מעדיפה להישאר ולא לחזור איתכן... גם אם בבוקר היא ניגנה לכם על המצפון כמה היא סובלת בצהרון....

 

[מוטי אבגדהו]

אשתי עובדת יום מלא ושולחת את הילדים לצהרון עד 16:00
לאחרונה היא שוחחה עם יועצת רגשית של בי''ס מסוים
והיא אמרה לה שבשנים האחרונות מעל 80 % מבעיות רגשיות שיש לה לטפל הם של בנות נשארות בצהרון.
לכן אשתי שוקלת לעזוב, ולעבור לחצי יום עבודה.
נפשי בשאלתי למומחים שבקהילות ולמודי הניסיון
האומנם??
אשמח למידע אמתי ופחות להשערות וכו'
שכוייח לכל המגיבים!

עוד אען לי ילדים בצהרונים
אבל נקודות למחשבה...
הבנים שלומדים מאז ומתמיד עד שעה כזאת גם 80 אחוז עם בעיות רגשיות?
וילדים שגרים בחול?

 

[חדוה]

חשוב לי להדגיש
אצל בנים לומדים עד שעה 4-5 נכון
אבל מכיתה ב' זו מסגרת לימודים מפוקחת ומחייבת
נכון ששעות הצהרים קשות יותר ועל כך יעיד כל מלמד
אבל עדין זה לימודים רשמיים
אבל הצהרון לא מתקרב לזה
ההפקרות...

 

[מתכנתת+]

לא מבינה את השאלה
ברור שלילד הכי אידיאלי זה להיות בבית עם אמא כמה שיותר
אבל כורח המציאות גובר
אם יש אפשרות כלכלית לעבוד פחות
אז בודאי שלילד לטווח הארוך זה הרבה יותר טוב מכול בחינה
(גם אם בטווח הקצר מענין את הילד להשאר לתוכנית של הצהרון, אין תחליף בטווח הארוך לשעות הרבות ולארוחת הצהריים שהילד היה בבית )
צהרון זה סוג של בית ילדים/פנימיה לחצי יום
אין תחליף לילד לכמה שיותר בית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וכל ארוחת צהריים סביב שולחן עם אמא שמתענינת רק בך אין ערוך לתועלת הרגשית והחינוכית שלה מול שולחן מלא בילדים וגננת.
יצא לי בעבר לעבוד בצהרונים ואין ספק שלכול הילדים היה הרבה יותר טוב לחזור הביתה
הילדים סחוטים אחרי יום שלם
הגננת בעיקר רק רוצה שקט ולא מענין אותה הסיפורים של הילדים
לילד- יום עם צהרון זה יום מידי ארוך להיות רק עם חברים בלי אמא אוהבת ומכילה
בעיקר ילדים/ות עם קשיים חברתיים זה מידי המון זמן בשבילם להיות עם חברים מידי בודד מידי קשה
או קשיים התנהגותיים
כמה שיותר זמן אמא לילד כמה שיותר זמן בית, יותר טוב
אבללללללללללללללל
צריך להכיר במציאות
כי ילד גם צריך בית שיכול לספק לו את צרכיו הגשמיים
ולכן אשה שעובדת 8/9 שעות
צריכה ברוב המקרים להשאר בעבודה היציבה והמכניסה שלה, יותר חשוב לבית
צריכה לשלוח לצהרון
כן חושבת שצריך לדאוג לשעות אמא ובית מרוכזות מאד אחרי הצהרון
וילדים יכולים לגדול בריאים בגופם ובנפשם הכי טוב שאפשר גם אם בילו בצהרון

 

[אמאל'ה קטנה :)]

מידיעה זה אכן גורם לרוב הבעיות אצל הילדים
שמעתי ממפקח גדול ומוכר שאחראי על המון חיידרים, הוא אמר שבהחלט רואים על הילד אם הוא בצהרון או חוזר הביתה מיד בסיום הלימודים
וכן מרצה ידוע בקורס השתלמויות חיידר שגם אומר את אותם הדברים

אז כמובן ב90% מהמשפחות, הילדים בצהרון כי 2 בני הזוג עובדים ומפרנסים, ואין אפשרות לסיים מוקדם יותר מכורח המציאות

הלוואי והמצב ישתנה
ונוכל להחזיר את התנהלות החיים כמו פעם
שאמא היתה עקרת בית, או לפחות עובדת עד 13 ומקבלת את פני הילדים ברוגע וחיוך..

 

[מפתח הלב]

כאם למשפחה ברוכה כמנחת ילדים לכישורים חברתיים וכעובדת צהרון יכולה לתמצת:
-תלוי בגיל- בגיל הצעיר 3-4 קשה להן יותר, גיל בוגר 5-6 לא מוכנות ללכת הביתה!!! כיף להן מאד!
תלוי באמא- האם אחרי הצהרון אמא עם הילדים- מדברת, חווה אותם או שהם ממשיכים מהצהרון לגינה/ לחברה וכד'
-תלוי בילד- יש ילדים שהמצב החברתי שלהם מצוין והם נהנים מאד מחברה ויש ילדים שמאד זקוקים לאמא ובהחלט קשה להם!
-תלוי בצוות- אני משתדלת לתת מקסימום חום, אהבה וכו' (מהמקום של האמא שבי) אבל בהחלט יש צוות שפחות מתאים לתפקיד- המצוקה של למצוא עובדות צהרון קשה מאד ולא, ממש לא משלמים שכר מינימום....
תלוי במקום-יש ערים שהצהרונים במחיר סימלי ולכן רב הילדים נשארים ויש ערים- כמו אצלינו שהצהרון לא זול! ולכן רק מי שחייבת שולחת, בגיל צעיר קשה לילדים לראות חלק גדול מהחברים הולך הביתה והם צריכים להשאר.
לסיכום:
מי שיכולה לקחת מוקדם מצוין!
מי שלא- שתהיה עם יד על הדופק האם לילד שלה טוב/בסדר בצהרון או שמאד קשה לו!
לתשאל אותו ואת הצוות כדי לקבל אינדיקציה,
וכן רצוי להשקיע גם בצוות, זו לא שעה קלה לעבודה, הילדים עייפים וצריך מאגר גדול של סבלנות!
גם במילים ואפשר גם בצ'ופרים קטנים...אין ספק שזה נותן הרבה כח!

 

[כתב עט]

העובדה ש80 אחוזים מהילדים נמצאים היום בצהרונים לא מפחיתה את הבעיתיות של זה.

אני רואה שינוי משמעותי בהתנהגות של ילדי במהלך השנה עם צהרון, לעומת התקופה האחרונה שלא היו צהרונים.
הם הרבה יותר שמחים.
למרות שהם משועממים כשאין צהרון, עדין- הם רוצים ב-י-ת.
הבנות מעדיפות להזמין חברות / ללכת לחברות ולשחק מאשר להיות בצהרון....
עכשיו אני מסיימת חל"ד, ולא יודעת איך בדיוק לשלוח את ביתי למעון, תינוקת בת 3 חודשים שרק רוצה את אמא-
מהשעה 8 עד השעה 4!!! כל יום! בעיניי זה פשוט נורא
אני חושבת שזו תוצאה של מציאות עגומה שבה האם נדרשת לעבוד כל כך הרבה שעות.

[במאמר מוסגר, קשור או לא,
זה מזכיר לי מאוד את ההספד על הגב' גלושטיין ע"ה, שבעלה סיפר, שלא רצתה לקחת עבודות נוספות
כדי להיות עם הילדים בבית. לדעתי, מי שיכולה והמצב בבית מאפשר לה- זה המצב האידאלי.]

 

[ר.ב.ב.ש]

אין אף אחד שחולק שהמצב האידיאלי הוא שאמא תהיה עקרת בית, תשלח את ילדיה ברוגע ושלווה, בשמחה והתלהבות, תלך איתם יחד אל הגן/בית ספר, ובשעה אחת תחכה להם עם ארוחה חמה ומזינה, ותקבל אותם לאחר שהכינה בבוקר את ארוחת הצהרים, והספיקה לנוח לצבור כוחות לשבת עם הילדים, לדבר איתם, לשחק איתם, ולהשכיב לישון בשקט ושלווה,
אבל המצב הזה לא קורה, כי אלף ואחד סיבות,
אבל מה הנקודה הכואבת? שבזכותה המטפלות עמוסות עד למרץ הבא [תנסו לקבוע תור למטפלות הטובות], זה לא רק שעות העבודה, אלא העיסוקים מסביב לעבודה, והחוסר רוגע ושלווה שלא קשור לעבודה, אלא לטלפון, לאינטרנט, למייל, ולעוד כל מיני דברים שמסיחים את הדעת.

 

[חן פלוס]

אני שמעתי מאחת שפעם או פעמיים בשבוע מחזירה את הילד יותר מוקדם זה נתן לו הרגשה של”ימי חופש” וצומי אם יש אפשרות כזו זה ממש מוצלח

 

[הדר אזולאי]

חייבת לומר
בתור רכזת צהרונים פשוט שבצהרון שיש פיקוח לא אמורות לצוץ בעיות משמעותית שיוצרות בעיות רגשיות עד כדי כך
חשוב לשיים לב לאינטראקציה של הילד עם הצוות
היום בצהרונים יש סדר יום מובנה חוגים פעילויות יצירת קשר חברתי מצוין

 

[רחלה 123]

הייתי מחלקת את זה לשניים
צהרון , והשעות שאחרי הצהרון.
הצהרון עצמו הוא מסגרת מצויינת לילד מאשר להסתובב בחום הנורא, לפתוח את הדלת לבד ולהיות עם האחים הקטנים, או לבלות אצל השכנים כשאין לנו מושג מי שומר עליהם שם.
כמובן זה במקרה שהצהרון מפוקח, הצוות מקצועי ולא כולן בחורות...

בנוגע לשעות שאחרי הצהרון כאן יש בעיה מסוימת , אין לי עינין לעורר נקיפות מצפון, אבל פשוט לשים לב לזה. מאד מורכב עם ארבעה חמישה ילדים לקבל את כולם בשעה 16:00 עייפים מהעבודה, עם עוד עשרות מטלות ותוך שלוש שעות לדחוס גם שעות איכות , גם בילויים וכיף עם אימא , גם ארוחת ערב מקללות והשכבה. אף אחת לא מלאך וזה בלתי אפשרי.
לכן ברור שאם יש אפשרות יום אחד לחזור מוקדם, לנוח לפני ואז לקבל את הילדים רעננה, לעשות מטלות ואז להיות פחות לחוצה.
לקחת את אחד הילדים לשעה של פינוק רק לו,
אני ממש בעד.

 

[הדס99]

חייבת לומר
בתור רכזת צהרונים פשוט שבצהרון שיש פיקוח לא אמורות לצוץ בעיות משמעותית שיוצרות בעיות רגשיות עד כדי כך
חשוב לשיים לב לאינטראקציה של הילד עם הצוות
היום בצהרונים יש סדר יום מובנה חוגים פעילויות יצירת קשר חברתי מצוין

הלוואי.. לצערי היו לי צהרונים שהצוות לגמרי לא השתדל, זה היה מן בייביסיט ללא תעסוקה מסודרת, משעמם , מריבות, בלי ברירה הפסקתי לשלוח (על אף שהמשיכו לגבות ממני, הם גובים בתחילת שנה לכל השנה כעסקת תשלומים בלי אפשרות לבטל). אלתרתי והפסדתי עבודה כו'- כי לא היתה אופציה לשלוח
ומדובר ברשת מוכרת
בפעם אחרת כשגננת אימהית לקחה על עצמה את הצהרון- זה היה מושלם

 

[פוקה פוקה]

לדעתי. עדיף שהילדים ישארו בצהרון
יש משחקים חברים אוכל
כי לא תמיד בבית האמא רגועה
ויש לה את הכח לתת לילד את הצומי
שמגיע לו
שימו לב שילדים קטנים בסביבות
השעות 2 עד 4
הם עייפים עצבנים ואח"כ זה עובר להם אין כמו להיות עם האמא
אך רק שבאמת לא לשכוח יחס. צומי. והמון אהבה

 

[חנה תהילה]

תשאלו גננות

זו טעות לשאול גננות.
הגננות אוחזות ב'לפני 20 שנה'
כמו שהגננת אמרה לי בסוף שנה: איזה ילדים מחונכים יש לך
ממש לא רואים עליהם שהם בצהרון
לצערי הן לא מבינות שהעולם השתנה וזו המציאות כיום.

 

[ב תחילת החיים]

זו טעות לשאול גננות.
הגננות אוחזות ב'לפני 20 שנה'
כמו שהגננת אמרה לי בסוף שנה: איזה ילדים מחונכים יש לך
ממש לא רואים עליהם שהם בצהרון
לצערי הן לא מבינות שהעולם השתנה וזו המציאות כיום.

חברה שלי בת 25 והיא לא התחילה בגיל 5 לגנן..
מי רואה את הילדים יותר טוב מהם?

 

[הדס99]

זה בהחלט מתסכל,
הצהרון זה לא פתרון אולטמטיבי,
לשם השוואה- בחו"ל יום לימודים ארוך, או אצל הבנים יום לימודים ארוך- מתפקד הרבה יותר טוב ומוצלח
והמצב היום שאכן רוב רובם של ההורים זקוקים לצהרונים- מחייב שינוי באופן הפעלת הצהרונים במקום לנגן להורים שבלאו הכי אין להם ברירה איזה נזקים נגרמים לילדים

 

[מרים גגגגג]

אני חושבת שילדים להורים עובדים לפעמים להורים יש מוטיבציה יותר להשקיע מאמהות אחרות

 

[הדס99]

אני חושבת שילדים להורים עובדים לפעמים להורים יש מוטיבציה יותר להשקיע מאמהות אחרות

או רגשות אשמה

 

[צחית]

אשתי עובדת יום מלא ושולחת את הילדים לצהרון עד 16:00
לאחרונה היא שוחחה עם יועצת רגשית של בי''ס מסוים
והיא אמרה לה שבשנים האחרונות מעל 80 % מבעיות רגשיות שיש לה לטפל הם של בנות נשארות בצהרון.
לכן אשתי שוקלת לעזוב, ולעבור לחצי יום עבודה.
נפשי בשאלתי למומחים שבקהילות ולמודי הניסיון
האומנם??
אשמח למידע אמתי ופחות להשערות וכו'
שכוייח לכל המגיבים!

זה מתחיל להיות היום כמו בקיבוצים פעם
שכל היום הילדים ביחד ויש שעת השכבה של ההורים
אפשר לבדוק איך השפיע על הילדים אז
וכמובן שלחשבן שדור דור והשפעותיו