דיון קטעים לא אמינים בספרים

  • הוסף לסימניות
  • #1
רק לי יש אלרגיה לכל מיני קטעים שנפוצים בספרים ולא ממש מתיישבים עם ההגיון?
אם גם לכם, נשמח שתכתבו אותם פה כדי לדעת ממה להמנע :)

לי למשל מאד מפריע- באלו נתקלתי די הרבה:
-שעזהתות אטורן כייו לחטוו הט קול שגיעוט אקטיו אעפשריות
שהזאטוט התורן חייב לכתוב את כל שגיאות הכתיב האפשריות
מה אין סיכוי שאת חלק מהאותיות הוא יודע לכתוב נכון???

-בספרות המתח כשהסוכנים המסתוריים לוחצים ידיים ולאחר שאחד מהם עוזב את האזור השני שם לב שיש לו פתק בכף היד
איך הוא לא הרגיש קודם???
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
  • הוסף לסימניות
  • #4
צריך לבדוק אם יש מגיה.
ואם כן, האם הוא עשה באמת את העבודה שלו..
אבל צריך לזכור שגם אנשים עושים טעויות.. (כמובן לא באופן מוגזם).

בקשר לקטעים הלא אמינים:
יש את הנבל שתמיד מתואר כצללית מסתורית, מדבר בקול שקט וקר. ונקודה למחשבה, האם כשהוא היה ילד, הוא גם צחק כמו נבלים מתמחים?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
ובכן, לי זה לא מפריע כמעט, כי כל ספר שנחשד בעיניי ככזה שעלול להכיל חוסר אמינות במינון רעיל - אינו נקרא על ידי. או במילים אחרות - אני כמעט ולא קוראת, ולכן אין לי בעיה עם חומרי הקריאה שיש בשוק.

וברצינות:
כן, זה מציק ביותר. מהסיבה הפשוטה שספר טוב הוא מציאות חליפית. ומציאות, מה לעשות, צריכה להיות מציאותית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
דווקא פתק ביד זה הדבר הכי הגיוני בעיני
אבל יש דברים שבאמת צורמים. כל מיני הצלחות בלתי סבירות ,והסתברויות בלתי צפויות שבעיני הסופר זה הסתבר יפה מאד.
שגיאות כתיב זה דבר מאד מעצבן אבל זה לא דבר לא אמין כמו שסתם חסר אינטליגנציה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שגיאות כתיב זה דבר מאד מעצבן אבל זה לא דבר לא אמין כמו שסתם חסר אינטליגנציה

ב"ה

אני חושבת שהיא התכוונה שכאשר מסופר על זאטוט שכותב בשגיאות, תמיד יהיו שם את -כל- שגיאות הכתיב האפשריות - וזה לא אמין. הרי סטטיסטית הגיוני יותר שחלק הוא כן יכתוב נכון.

(כלומר - לא דובר על שגיאות כתיב בספר, אלא על חוסר אמינות בספר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ב"ה

אני חושבת שהיא התכוונה שכאשר מסופר על זאטוט שכותב בשגיאות, תמיד יהיו שם את -כל- שגיאות הכתיב האפשריות - וזה לא אמין. הרי סטטיסטית הגיוני יותר שחלק הוא כן יכתוב נכון.

(כלומר - לא דובר על שגיאות כתיב בספר, אלא על חוסר אמינות בספר)

בדיוק התחלתי לכתוב תגובה דומה וחסכת לי…

בהפוך על הפוך, כשמנסים לכתוב בשגיאות - יוצאת שגיאה מוגזמת שלא קיימת במציאות.

כמו גם כשמנסים לכתוב בשפה ילדותית מופרכת, או בעילגות שחייבת להתבטא בכל מילה ומילה, כמו שדנו קצת בסוף האשכול הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ומה עם הגיבור שמחפש מתוך צרור מפתחות את המפתח לשער שיביא אותו אל החופש, וזה אף פעם לא יהיה המפתח הראשון? מה, יש גם ניסים בעולם!
המציאות עולה על כל דמיון. דמיון בנוי על סבירות: מה הסיכוי שדבר כזה יקרה. (1 מתוך מספר המפתחות). במילים אחרות: במצב כזה, מה הדבר שהכי סביר לקרות? בוודאי לא שהמפתח הראשון יתאים.

במציאות, סיכוי קלוש יכול להתרחש באופן אקראי, אבל בסיפור זה לא יראה אמין. מסתייגת: מודה, לא יהיה כזה נורא לשבור את החוק הזה מידי פעם.. אבל אני אוהבת להיות טרחנית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני לא סובלת שדמויות לא עושות כהוגן את התפקיד שלהם.

אם הוא עורך דין מנוסה, למה הוא מופתע מממצאים שמביאים למשפט? אם הוא שוטר, למה הוא לא לקח את הפרטים של כל העדים שהיו באירוע? אם הוא נבל למה הוא לא בדק מתחת לכל הספות? מה זה הקטע הזה שדמויות לא מסיימות עבודה כמו שצריך.

אם הם לא עושים את העבודה שלהם, למה הם לא מפוטרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
צריך לבדוק אם יש מגיה.
הכוונה כנראה לעורך, בקונטקסט של האשכול הנוכחי.

קטעים לא אמינים מבחינתי:
-כשכל הגיבורים מדברים באותו משלב וסגנון.
זה שאתה סופר ציני לא אומר שכל הדמויות שלך צריכות לדבר כך, בפרט כשזה לא תואם לאפיון.
-שימוש בביטויים קלישאתיים ולא כנים. (לדוגמא חיוך ממזרי. אתה ראית פעם ממזר? והוא חייך???;))
-כמובן, דאוס אקס מכינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני לא סובלת שדמויות לא עושות כהוגן את התפקיד שלהם.

אם הוא עורך דין מנוסה, למה הוא מופתע מממצאים שמביאים למשפט? אם הוא שוטר, למה הוא לא לקח את הפרטים של כל העדים שהיו באירוע? אם הוא נבל למה הוא לא בדק מתחת לכל הספות? מה זה הקטע הזה שדמויות לא מסיימות עבודה כמו שצריך.

אם הם לא עושים את העבודה שלהם, למה הם לא מפוטרים?
אולי זה האפיון של הדמות? לא מסיימת עבודה? בינונית?
יש גם מקום בעולם לכאלה.... ובינינו, רובינו כאלה.

אותי מעצבן הקטע ההפוך - דמויות מושלמות לחלוטין בספרים. (נכון, זה יותר סגנון כתיבה של פעם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אולי זה האפיון של הדמות? לא מסיימת עבודה? בינונית?
יש גם מקום בעולם לכאלה.... ובינינו, רובינו כאלה.

אותי מעצבן הקטע ההפוך - דמויות מושלמות לחלוטין בספרים. (נכון, זה יותר סגנון כתיבה של פעם)
לא אפיון דמות אלא אפיון של עבודת סופר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לא אפיון דמות אלא אפיון של עבודת סופר...
לא חושבת כך.
האם כשאת עושה עבודה, בטוח כיסית את כל מקרי הקצה? את כל האפשרויות? לא קרה לך ששכחת משהו?
הרבה יותר אנושי והגיוני שתהיה טעות.
וככה גם בספרים.
ואפשר גם לבחור בתור אפיון שהדמות תהיה בינונית.
כן, לא כל שוטר הוא חד ופיקח, ולא כל אולפניסטית היא מהשורה הראשונה.
וגם לא כל סופר, נכון :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא חושבת כך.
האם כשאת עושה עבודה, בטוח כיסית את כל מקרי הקצה? את כל האפשרויות? לא קרה לך ששכחת משהו?
הרבה יותר אנושי והגיוני שתהיה טעות.
וככה גם בספרים.
ואפשר גם לבחור בתור אפיון שהדמות תהיה בינונית.
כן, לא כל שוטר הוא חד ופיקח, ולא כל אולפניסטית היא מהשורה הראשונה.
וגם לא כל סופר, נכון :)
מי מחפש שלמות?
אבל עד לשלמות יש איזה רמה שכל קורא אינטליגנטי מצפה לו ויש סופרים לצערינו שנופלים בפרטים בצורה ממש מגוחכת ומשפילה
קחי דוג' צמחיה וגידולים במקום האירועים, מאכלי עם, לבוש , מנהגים ועוד.
דבר נוסף דמות תמיד יכולה להפתיע ויכולה ליצור התנהגויות שלא מתאימות לה, אבל אם היה איזה קונפליקט שהביא אותה לשם ומסתדר בצורה הגיונית יפה אז זה עובר ואפילו משבח את העלילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לא חושבת כך.
האם כשאת עושה עבודה, בטוח כיסית את כל מקרי הקצה? את כל האפשרויות? לא קרה לך ששכחת משהו?
הרבה יותר אנושי והגיוני שתהיה טעות.
וככה גם בספרים.
ואפשר גם לבחור בתור אפיון שהדמות תהיה בינונית.
כן, לא כל שוטר הוא חד ופיקח, ולא כל אולפניסטית היא מהשורה הראשונה.
וגם לא כל סופר, נכון :)
כן, אבל לא כשהסופר משתמש בזה כדי לפתור את הקונפליקט בספר,
חיפשו חיפשו את הנעדר, בסוף מצאו אותו מתחת לספה, כל הספר חיפשו אותו, לא ידעו מה לעשות,
כי לא חשבו לפעול נורמלי.
נוצר כאן קונפליקט ב'כאילו' כי יש כאן דמות 'בינונית' שלא עולה על דעתה למלא את תפקידה כמו שצריך ולחפש...
זה מעורר חוסר אמינות בסיפור, שכביכול תפרו את ה'החור' הזה, בשביל שיהיה סיפור.
אה, וגם סוף מפתיע, (ומעצבן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מעניין, כשראיתי את הכותרת לא חשבתי על הקטעים האלה.
שגיאות כתיב, זה לא ממש בלתי אמין והפתק שהחליף ידיים נשמע לי כמו דבר הגיוני ממש.
אני הלכתי על כיוונים אחרים: כשהטובים תמיד מנצחים באופן פתטי עד מעורר גיחוך, שאנשים הם כבר לא אנשים אלא מלאכים בלבוש בשר ודם, שבאופן מעורר התפעלות כל חבורות הילדים מנצחות, הן אפילו מצליחות להגיע לעבר (!) ולשנות אותו (!) ממש שישו ושמחו.
אם כבר כותבים דברים מורכבים, תנו להם את היופי של דברים מורכבים. תנו הסברים נורמלים איך אנשים עוברים לעבר. ולא, חור תולעת הוא לא ההסבר, כי עד היום אף אחד לא הצליח לעבור דרכו. מצידי תמציאו, אבל למען השם עם אינטליגנציה. תבנו עולם שלם שמסביר איך הדבר אפשרי, אבל על תבנו על זה שזה פשוט הגיוני, כשזה לא. הקורא לא טיפש.
ועד כאן שפכתי את את עצבי הרופפים על קטעים בלתי אמינים בסיפורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אולי זה האפיון של הדמות? לא מסיימת עבודה? בינונית?
יש גם מקום בעולם לכאלה.... ובינינו, רובינו כאלה.
מקבלת, אבל צריך השלכות. אם הספר מסתיים בגילוי הגדול שהפושע היה אחד מהעדים, ולא מפטרים את השוטר שלא זימן אותו לתשאול, זה מאכזב.

עריכה: בדיוק מה ש @מלכה יזדי כתבה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא חושבת כך.
האם כשאת עושה עבודה, בטוח כיסית את כל מקרי הקצה? את כל האפשרויות? לא קרה לך ששכחת משהו?
הרבה יותר אנושי והגיוני שתהיה טעות.
וככה גם בספרים.
ואפשר גם לבחור בתור אפיון שהדמות תהיה בינונית.
כן, לא כל שוטר הוא חד ופיקח, ולא כל אולפניסטית היא מהשורה הראשונה.
וגם לא כל סופר, נכון :)
לגמרי נכון. אבל יש חלקים בסיסיים מתוך כל עבודה. אי אפשר להגיד שהדמות בלש, בלי להציג אותו עושה מינימום של בלשנות בסיסית. אי אפשר להגיד שדמות היא שר צבא, בלי להראות אותה מובילה מלחמה. אי אפשר להגיד שדמות היא רב מרגלים ולהראות שכולם מכירים את שמה והמראה שלה. אי אפשר להגיד שדמות היא מתכנת, למרות שבכל פונקציה שלה חסר צומדיים. יש דברים בסיסיים שבעל תפקיד אמור לעשות. ואם הוא לא עושה אותם - צריך להיות הסבר בתוך העלילה וגם השלכות בתוך העלילה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה