דיון קטעים לא אמינים בספרים

  • הוסף לסימניות
  • #1
רק לי יש אלרגיה לכל מיני קטעים שנפוצים בספרים ולא ממש מתיישבים עם ההגיון?
אם גם לכם, נשמח שתכתבו אותם פה כדי לדעת ממה להמנע :)

לי למשל מאד מפריע- באלו נתקלתי די הרבה:
-שעזהתות אטורן כייו לחטוו הט קול שגיעוט אקטיו אעפשריות
שהזאטוט התורן חייב לכתוב את כל שגיאות הכתיב האפשריות
מה אין סיכוי שאת חלק מהאותיות הוא יודע לכתוב נכון???

-בספרות המתח כשהסוכנים המסתוריים לוחצים ידיים ולאחר שאחד מהם עוזב את האזור השני שם לב שיש לו פתק בכף היד
איך הוא לא הרגיש קודם???
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
  • הוסף לסימניות
  • #4
צריך לבדוק אם יש מגיה.
ואם כן, האם הוא עשה באמת את העבודה שלו..
אבל צריך לזכור שגם אנשים עושים טעויות.. (כמובן לא באופן מוגזם).

בקשר לקטעים הלא אמינים:
יש את הנבל שתמיד מתואר כצללית מסתורית, מדבר בקול שקט וקר. ונקודה למחשבה, האם כשהוא היה ילד, הוא גם צחק כמו נבלים מתמחים?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
ובכן, לי זה לא מפריע כמעט, כי כל ספר שנחשד בעיניי ככזה שעלול להכיל חוסר אמינות במינון רעיל - אינו נקרא על ידי. או במילים אחרות - אני כמעט ולא קוראת, ולכן אין לי בעיה עם חומרי הקריאה שיש בשוק.

וברצינות:
כן, זה מציק ביותר. מהסיבה הפשוטה שספר טוב הוא מציאות חליפית. ומציאות, מה לעשות, צריכה להיות מציאותית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
דווקא פתק ביד זה הדבר הכי הגיוני בעיני
אבל יש דברים שבאמת צורמים. כל מיני הצלחות בלתי סבירות ,והסתברויות בלתי צפויות שבעיני הסופר זה הסתבר יפה מאד.
שגיאות כתיב זה דבר מאד מעצבן אבל זה לא דבר לא אמין כמו שסתם חסר אינטליגנציה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שגיאות כתיב זה דבר מאד מעצבן אבל זה לא דבר לא אמין כמו שסתם חסר אינטליגנציה

ב"ה

אני חושבת שהיא התכוונה שכאשר מסופר על זאטוט שכותב בשגיאות, תמיד יהיו שם את -כל- שגיאות הכתיב האפשריות - וזה לא אמין. הרי סטטיסטית הגיוני יותר שחלק הוא כן יכתוב נכון.

(כלומר - לא דובר על שגיאות כתיב בספר, אלא על חוסר אמינות בספר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ב"ה

אני חושבת שהיא התכוונה שכאשר מסופר על זאטוט שכותב בשגיאות, תמיד יהיו שם את -כל- שגיאות הכתיב האפשריות - וזה לא אמין. הרי סטטיסטית הגיוני יותר שחלק הוא כן יכתוב נכון.

(כלומר - לא דובר על שגיאות כתיב בספר, אלא על חוסר אמינות בספר)

בדיוק התחלתי לכתוב תגובה דומה וחסכת לי…

בהפוך על הפוך, כשמנסים לכתוב בשגיאות - יוצאת שגיאה מוגזמת שלא קיימת במציאות.

כמו גם כשמנסים לכתוב בשפה ילדותית מופרכת, או בעילגות שחייבת להתבטא בכל מילה ומילה, כמו שדנו קצת בסוף האשכול הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ומה עם הגיבור שמחפש מתוך צרור מפתחות את המפתח לשער שיביא אותו אל החופש, וזה אף פעם לא יהיה המפתח הראשון? מה, יש גם ניסים בעולם!
המציאות עולה על כל דמיון. דמיון בנוי על סבירות: מה הסיכוי שדבר כזה יקרה. (1 מתוך מספר המפתחות). במילים אחרות: במצב כזה, מה הדבר שהכי סביר לקרות? בוודאי לא שהמפתח הראשון יתאים.

במציאות, סיכוי קלוש יכול להתרחש באופן אקראי, אבל בסיפור זה לא יראה אמין. מסתייגת: מודה, לא יהיה כזה נורא לשבור את החוק הזה מידי פעם.. אבל אני אוהבת להיות טרחנית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני לא סובלת שדמויות לא עושות כהוגן את התפקיד שלהם.

אם הוא עורך דין מנוסה, למה הוא מופתע מממצאים שמביאים למשפט? אם הוא שוטר, למה הוא לא לקח את הפרטים של כל העדים שהיו באירוע? אם הוא נבל למה הוא לא בדק מתחת לכל הספות? מה זה הקטע הזה שדמויות לא מסיימות עבודה כמו שצריך.

אם הם לא עושים את העבודה שלהם, למה הם לא מפוטרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
צריך לבדוק אם יש מגיה.
הכוונה כנראה לעורך, בקונטקסט של האשכול הנוכחי.

קטעים לא אמינים מבחינתי:
-כשכל הגיבורים מדברים באותו משלב וסגנון.
זה שאתה סופר ציני לא אומר שכל הדמויות שלך צריכות לדבר כך, בפרט כשזה לא תואם לאפיון.
-שימוש בביטויים קלישאתיים ולא כנים. (לדוגמא חיוך ממזרי. אתה ראית פעם ממזר? והוא חייך???;))
-כמובן, דאוס אקס מכינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני לא סובלת שדמויות לא עושות כהוגן את התפקיד שלהם.

אם הוא עורך דין מנוסה, למה הוא מופתע מממצאים שמביאים למשפט? אם הוא שוטר, למה הוא לא לקח את הפרטים של כל העדים שהיו באירוע? אם הוא נבל למה הוא לא בדק מתחת לכל הספות? מה זה הקטע הזה שדמויות לא מסיימות עבודה כמו שצריך.

אם הם לא עושים את העבודה שלהם, למה הם לא מפוטרים?
אולי זה האפיון של הדמות? לא מסיימת עבודה? בינונית?
יש גם מקום בעולם לכאלה.... ובינינו, רובינו כאלה.

אותי מעצבן הקטע ההפוך - דמויות מושלמות לחלוטין בספרים. (נכון, זה יותר סגנון כתיבה של פעם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אולי זה האפיון של הדמות? לא מסיימת עבודה? בינונית?
יש גם מקום בעולם לכאלה.... ובינינו, רובינו כאלה.

אותי מעצבן הקטע ההפוך - דמויות מושלמות לחלוטין בספרים. (נכון, זה יותר סגנון כתיבה של פעם)
לא אפיון דמות אלא אפיון של עבודת סופר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לא אפיון דמות אלא אפיון של עבודת סופר...
לא חושבת כך.
האם כשאת עושה עבודה, בטוח כיסית את כל מקרי הקצה? את כל האפשרויות? לא קרה לך ששכחת משהו?
הרבה יותר אנושי והגיוני שתהיה טעות.
וככה גם בספרים.
ואפשר גם לבחור בתור אפיון שהדמות תהיה בינונית.
כן, לא כל שוטר הוא חד ופיקח, ולא כל אולפניסטית היא מהשורה הראשונה.
וגם לא כל סופר, נכון :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא חושבת כך.
האם כשאת עושה עבודה, בטוח כיסית את כל מקרי הקצה? את כל האפשרויות? לא קרה לך ששכחת משהו?
הרבה יותר אנושי והגיוני שתהיה טעות.
וככה גם בספרים.
ואפשר גם לבחור בתור אפיון שהדמות תהיה בינונית.
כן, לא כל שוטר הוא חד ופיקח, ולא כל אולפניסטית היא מהשורה הראשונה.
וגם לא כל סופר, נכון :)
מי מחפש שלמות?
אבל עד לשלמות יש איזה רמה שכל קורא אינטליגנטי מצפה לו ויש סופרים לצערינו שנופלים בפרטים בצורה ממש מגוחכת ומשפילה
קחי דוג' צמחיה וגידולים במקום האירועים, מאכלי עם, לבוש , מנהגים ועוד.
דבר נוסף דמות תמיד יכולה להפתיע ויכולה ליצור התנהגויות שלא מתאימות לה, אבל אם היה איזה קונפליקט שהביא אותה לשם ומסתדר בצורה הגיונית יפה אז זה עובר ואפילו משבח את העלילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לא חושבת כך.
האם כשאת עושה עבודה, בטוח כיסית את כל מקרי הקצה? את כל האפשרויות? לא קרה לך ששכחת משהו?
הרבה יותר אנושי והגיוני שתהיה טעות.
וככה גם בספרים.
ואפשר גם לבחור בתור אפיון שהדמות תהיה בינונית.
כן, לא כל שוטר הוא חד ופיקח, ולא כל אולפניסטית היא מהשורה הראשונה.
וגם לא כל סופר, נכון :)
כן, אבל לא כשהסופר משתמש בזה כדי לפתור את הקונפליקט בספר,
חיפשו חיפשו את הנעדר, בסוף מצאו אותו מתחת לספה, כל הספר חיפשו אותו, לא ידעו מה לעשות,
כי לא חשבו לפעול נורמלי.
נוצר כאן קונפליקט ב'כאילו' כי יש כאן דמות 'בינונית' שלא עולה על דעתה למלא את תפקידה כמו שצריך ולחפש...
זה מעורר חוסר אמינות בסיפור, שכביכול תפרו את ה'החור' הזה, בשביל שיהיה סיפור.
אה, וגם סוף מפתיע, (ומעצבן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מעניין, כשראיתי את הכותרת לא חשבתי על הקטעים האלה.
שגיאות כתיב, זה לא ממש בלתי אמין והפתק שהחליף ידיים נשמע לי כמו דבר הגיוני ממש.
אני הלכתי על כיוונים אחרים: כשהטובים תמיד מנצחים באופן פתטי עד מעורר גיחוך, שאנשים הם כבר לא אנשים אלא מלאכים בלבוש בשר ודם, שבאופן מעורר התפעלות כל חבורות הילדים מנצחות, הן אפילו מצליחות להגיע לעבר (!) ולשנות אותו (!) ממש שישו ושמחו.
אם כבר כותבים דברים מורכבים, תנו להם את היופי של דברים מורכבים. תנו הסברים נורמלים איך אנשים עוברים לעבר. ולא, חור תולעת הוא לא ההסבר, כי עד היום אף אחד לא הצליח לעבור דרכו. מצידי תמציאו, אבל למען השם עם אינטליגנציה. תבנו עולם שלם שמסביר איך הדבר אפשרי, אבל על תבנו על זה שזה פשוט הגיוני, כשזה לא. הקורא לא טיפש.
ועד כאן שפכתי את את עצבי הרופפים על קטעים בלתי אמינים בסיפורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אולי זה האפיון של הדמות? לא מסיימת עבודה? בינונית?
יש גם מקום בעולם לכאלה.... ובינינו, רובינו כאלה.
מקבלת, אבל צריך השלכות. אם הספר מסתיים בגילוי הגדול שהפושע היה אחד מהעדים, ולא מפטרים את השוטר שלא זימן אותו לתשאול, זה מאכזב.

עריכה: בדיוק מה ש @מלכה יזדי כתבה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא חושבת כך.
האם כשאת עושה עבודה, בטוח כיסית את כל מקרי הקצה? את כל האפשרויות? לא קרה לך ששכחת משהו?
הרבה יותר אנושי והגיוני שתהיה טעות.
וככה גם בספרים.
ואפשר גם לבחור בתור אפיון שהדמות תהיה בינונית.
כן, לא כל שוטר הוא חד ופיקח, ולא כל אולפניסטית היא מהשורה הראשונה.
וגם לא כל סופר, נכון :)
לגמרי נכון. אבל יש חלקים בסיסיים מתוך כל עבודה. אי אפשר להגיד שהדמות בלש, בלי להציג אותו עושה מינימום של בלשנות בסיסית. אי אפשר להגיד שדמות היא שר צבא, בלי להראות אותה מובילה מלחמה. אי אפשר להגיד שדמות היא רב מרגלים ולהראות שכולם מכירים את שמה והמראה שלה. אי אפשר להגיד שדמות היא מתכנת, למרות שבכל פונקציה שלה חסר צומדיים. יש דברים בסיסיים שבעל תפקיד אמור לעשות. ואם הוא לא עושה אותם - צריך להיות הסבר בתוך העלילה וגם השלכות בתוך העלילה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה