דיון מעניין אותי מה דעתכם >

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני מגיע ממקום שידעו לבשל אוכל טעים,
מאוד מאוד טעים ו - - בשפע
אולי זה "ישב" על זה שהם היו ניצולי שואה
אולי כי הם חשבו שילד שמנמן זה ילד בריא, לא יודע.

אבל להגיש..על הפנים :cry:
תמיד השולחן היה מסודר לכבוד שבת כמו שמקובל, וזהו
לשולחן הגישו לסועדים מנות ע-נ-ק-י-ו-ת..
צלחות בגודל צמיג אופנוע..
הרים של אורז תפוחי אדמה ורבע עוף במידה XXXL..לכל אחד
מרק עוף בקערת ענק
ודגים..אני לא אהבתי אז לא אכלתי..

בראשי חודשים כשהיינו לומדים רק חצי יום היה מקובל שילדים נוסעים לילדים אחרים עד הערב,
אני זוכר שכשהוזמנתי לבתי חברים חשבתי לעצמי בארוחת הצהרים שציפור אוכלת יותר מהם..
וכשהוזמנו אלינו והוגש האוכל לשולחן..הם חשבו שהצלחת למרכז השולחן ולא מנה אישת..

ואז הכרתי את אשתי,
שם עולם הפוך - שונאים את המטבח והבישול ואוהבים מאוד את מה שמסביב..
בשבת השולחן ערוך בטוב טעם ודעת
הכל תואם להכל, המפיות והסכום נהדרים, אגרטלים קטנים עם פרחים במרכז השולחן,
ובצלחת :rolleyes:
גורנישט..פרוסה דקיקה של גפילטע פיש מתוק להחריד..
אבל - על מוגש על עלה חסה טיפטופי חזרת ליד..
כך זה כל המנות - כלום אוכל והרבה סטייל ויופי.

עד היום כשראש השנה מתקרב ואשתי רצה מחנות לחנות ומאתר עיצוב אחד לשני ומתכננת את שולחן החג,
ואני שהולך לשוק להשיג את הכי טרי והכי איכותי..
לא החלטתי מי יותר עושה נכון?
לגלות סוד? בסתר ליבי אני חושב שהיא צודקת אבל לא מספיק אמיץ להודות..
ולא לענות "דרך המלך" או "גם וגם" כי זה לא יהיה מעשי

אז מה לדעתכם יותר חשוב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם זה או או אז הצלחות העשירות והמלאות לוקחות בוודאות, עם כל הכבוד לחבקים והפלייסמנטים, אם האוכל מספיק עשיר אז הוא יהיה מכובד גם בלעדיהם.
ולא שהעיצוב לא חשוב, הוא מפאר את שולחן השבת/חג ומרחיב את העין והלב אבל בסופו של דבר הוא משני לאוכל
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני מגיע ממקום שידעו לבשל אוכל טעים,
מאוד מאוד טעים ו - - בשפע
אולי זה "ישב" על זה שהם היו ניצולי שואה
אולי כי הם חשבו שילד שמנמן זה ילד בריא, לא יודע.

אבל להגיש..על הפנים :cry:
תמיד השולחן היה מסודר לכבוד שבת כמו שמקובל, וזהו
לשולחן הגישו לסועדים מנות ע-נ-ק-י-ו-ת..
צלחות בגודל צמיג אופנוע..
הרים של אורז תפוחי אדמה ורבע עוף במידה XXXL..לכל אחד
מרק עוף בקערת ענק
ודגים..אני לא אהבתי אז לא אכלתי..

בראשי חודשים כשהיינו לומדים רק חצי יום היה מקובל שילדים נוסעים לילדים אחרים עד הערב,
אני זוכר שכשהוזמנתי לבתי חברים חשבתי לעצמי בארוחת הצהרים שציפור אוכלת יותר מהם..
וכשהוזמנו אלינו והוגש האוכל לשולחן..הם חשבו שהצלחת למרכז השולחן ולא מנה אישת..

ואז הכרתי את אשתי,
שם עולם הפוך - שונאים את המטבח והבישול ואוהבים מאוד את מה שמסביב..
בשבת השולחן ערוך בטוב טעם ודעת
הכל תואם להכל, המפיות והסכום נהדרים, אגרטלים קטנים עם פרחים במרכז השולחן,
ובצלחת :rolleyes:
גורנישט..פרוסה דקיקה של גפילטע פיש מתוק להחריד..
אבל - על מוגש על עלה חסה טיפטופי חזרת ליד..
כך זה כל המנות - כלום אוכל והרבה סטייל ויופי.

עד היום כשראש השנה מתקרב ואשתי רצה מחנות לחנות ומאתר עיצוב אחד לשני ומתכננת את שולחן החג,
ואני שהולך לשוק להשיג את הכי טרי והכי איכותי..
לא החלטתי מי יותר עושה נכון?
לגלות סוד? בסתר ליבי אני חושב שהיא צודקת אבל לא מספיק אמיץ להודות..
ולא לענות "דרך המלך" או "גם וגם" כי זה לא יהיה מעשי

אז מה לדעתכם יותר חשוב?
בקיצור
תמונות או טעימות ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לא אהבתי את השאלה: 'מי יותר עושה נכון'
זאת נקודת מוצא מתקילה, תחרותית, לא משרתת שום דבר טוב, מובילה לגאווה או אשמה.

אשתך תורמת את חלקה, את מה שהיא טובה בו, ואתה תורם את שלך.
היא דואגת לטפל ואתה לעיקר.
כמו פרי בקליפה נאה....

ואם תדעו לאהוב את זה, את הילדים שלכם תגדלו בלי קונפליקטים בעניין....

החיים זה לא: או היא או אני, החיים זה: גם אני וגם היא....
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לא אהבתי את השאלה: 'מי יותר עושה נכון'
זאת נקודת מוצא מתקילה, תחרותית, לא משרתת שום דבר טוב, מובילה לגאווה או אשמה.

אשתך תורמת את חלקה, את מה שהיא טובה בו, ואתה תורם את שלך.
היא דואגת לטפל ואתה לעיקר.
כמו פרי בקליפה נאה....

ואם תדעו לאהוב את זה, את הילדים שלכם תגדלו בלי קונפליקטים בעניין....

החיים זה לא או היא או אני, החיים זה גם אני וגם היא....
קשה לא @להסכים !
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ולא לענות "דרך המלך" או "גם וגם" כי זה לא יהיה מעשי

אז מה לדעתכם יותר חשוב?
אני עדיין חושבת שאפשר גם וגם.
אין עניין להעמיס כמויות אוכל שהגוף מתקשה להתמודד איתן. בל תשחית לגוף. ולא בסתירה - להגיש באופן אסתטי.
סתם דוגמא שעולה לי בשלוף: לדחוס אורז לצלחת ח"פ ולהפוך אותה לצלחת האוכלים. כך הוא יראה יפה ומאורגן. אפשר, כמובן, לפזר למעלה תוספות.
עכשיו: אפשר לדחוס את האורז במרקית, אפשר בלפתנית, ואפשר בכוס שגזרו עצמי ממנה. השאלה כמה אתם מעוניינים להניח לכל אחד בצלחת.
הבנתם את העיקרון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נראה לי שהתפלגות הדעות בנושא תהיה מגדרית...
דעתי היא יותר בכיוון של - לא זה ולא זה. זה נשמע ששתי המשפחות הקצינו...
בכל עניין בחיים - לא טוב להתמקד יותר מדי בפן אחד ויחיד. היופי של העולם הוא המורכבות, והאתגר הוא למצוא את האיזון הנכון.
אולי תנסו למתן אחד את השנייה - פחות להגזים עם האוכל ופחות להגזים עם ההגשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני מגיע ממקום שידעו לבשל אוכל טעים,
מאוד מאוד טעים ו - - בשפע
אולי זה "ישב" על זה שהם היו ניצולי שואה
אולי כי הם חשבו שילד שמנמן זה ילד בריא, לא יודע.
שמעתי פעם מהרבנית נוישטאט שסיפרה שאמה, שהייתה ניצולת שואה, הייתה נותנת להם לאכול המון מאכלים לא בריאים, ממותקים ומשמינים. לדוד שלה היה מפעל של ממתקים (מקווה שאני לא טועה בפרטים) והוא היה נותן להם כל שבוע מלאי גדול והם היו אוכלים ואוכלים. מלא סוכר, מלא שמן ומרגרינה, מטוגנים וכו'.
הסיבה לכך הייתה כי באמת בשואה ילד רזה היה ילד חולה - אז הסיקו מכך שכמה שיותר שמן ומלא זה בריא. רק שלא יהיו רזים חלילה.
כמובן שבסופו של דבר היא הבינה שזה לא בריא, אבל זו הייתה התפיסה.
ילד רזה = חולי.
ילד מלא = בריאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
  • הוסף לסימניות
  • #11
בתור סטייליסטית במגוון תחומים,
אבחר באוכל ולא בבועה מסביב!
כי תכלס, ילדים צריכים לצאת שבעים בבטן, ולא בעיניים!

אבל למה זה או זה או זה?
אין אפשרות לשלב ביניהם?
עם שת"פ, יכול לצאת כאן תוצאות נדירות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני מתחברת לאסטטיקה.....
קשה לי עם בלגן על השולחן. לא אוהבת שיש בל תשחית.....
אבל נהנית מהשידוך המוצלח שלך ושל אשתך. מענין לראות תמונה של שולחן שבת גם אסטטיקה וגם אוכל מושקע....
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ולא לענות "דרך המלך" או "גם וגם" כי זה לא יהיה מעשי
תסביר למה זה לא מעשי
למה זה סותר אחד את השני?
אני לא הבנתי
אלא אם כן אתה רוצה למלא את השולחן בצלחות מפוצצות אוכל
והיא רוצה למלא אותו באגרטלים ?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הלואי עלי ככה..
אני גם סביב העיצובים כל הזמן וגם סביב האוכל ֿ(שפע וטעם!) של האוכל,
והוא נח בשביל ששנינו נצבור כח :) אה, ושוטף כלים!
ככה גדלתי, אמא שלי עושה הכל, וככה נח לי, לא אוהבת שמתערבים לי במטבח..
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
תלמד דף היומי בדיוק הסוגיות של עכשיו אורחיה דידיה אורחיה דידה עולה עמו ואינה יורדת עמו וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בעייני הכי חשוב-
שפע, טעם ואסתטיקה.
כלומר, שאנשים יצאו הכי הכי שבעים מהארוחה. שלא יהיה צל של תחושה שאולי אין מספיק אוכל...
מה שכן, שהאוכל יהיה מוגש בצורה נעימה לעין, איכותית ואסתטית וזהו.
בבית הורי למשל מקפידים על השפע והטעם ועל היופי והעיצוב פחות. כלומר, המפה יפה ואלגנטית, הצלחות נחמדות וההגשה סטנדרטית אבל ההדגש על אוכל לשובע ובשפע ופחות על הנצנץ של הכוס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני גדלתי על שפע מטורף של אוכל,,,, ועיצוב פשוט וחמוד
אבל זרקו כמויות אוכל כל שבוע.
לדעתי צריך לחשוב איך לשלב יפה בין השתיים, כמויות שתואמות את הצרכים של הסועדים, שלא יהיה רעבים, אוכל איכותי הכי שאפשר,
וגם אסטטיקה.....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה