חגים חוברת מתכונים לחגים

  • הוסף לסימניות
  • #1
ערב ר"ה תשפ"ג



מלכה דבורה ע"ה [או מלכה די., כפי שנהגנו לכנותה באנגלית] היתה חברת נפש של אמא שלי. היא גרה בבנין לידינו. אישה צדיקה, של פעם, פשוטה, פשוטה, צנועה. אישה שמחה וחייכנית, בעלת לב שופע ומידות טובות, בעלת חסד גדולה ובעיקר ידעה מלכה דבורה להוקיר תודה לאחרים. את השידוך של מלכה דבורה ובעלה עשתה אמא שלי.

------

בכל יום, נהגה מלכה דבורה ללוות את בניה להסעה לתלמוד תורה. ממתינה היתה איתם עד שעלו להסעה והתיישבו. כשהפליג הטנדר לדרכו היתה מלכה דבורה שבה לביתה.

אותו בוקר התחיל כבכל בוקר, אך מהר מאוד הפך הוא לבוקר מר ונמהר, עצוב. בוקר כזה שייזכר לעד ויותיר חלל גדול בליבם של אינספור אנשים.

אמא שלי התיישבה לעבוד במשרד הביתי ולפתע שמעה חריקה מהרחוב. הצצה מהחלון הפונה לרחוב לא גילה לה דבר אודות האסון שהתחולל באות רגעים בכביש, ממש בסמיכות לביתה.

היא הציצה בשעונה. זו השעה הקבועה בה מלווה מלכה דבורה את בניה להסעה. משהו בלב שלה אמר לה שהחריקה קשורה לחברתה הטובה. אבא שלי ניסה להרגיע אותה ואמר לה שהיא סתם דואגת. אבל אמא שלי, הלב שלה אמר לה אחרת.

מבוהלת היא ירדה במדרגות הבנין כשאחד השכנים אמר לה "מישהו נהרג בכביש". היא רצה בלובי של הבנין אל הרחוב. ביציאה מהבנין עצרה אותה שכנה אחרת ומנעה ממנה לצאת "לך אסור לצאת עכשיו..."

אמא שלי הבינה.

בצום גדליה של שנת תש"ס, נגדעו חייה של מלכה דבורה ע"י טרקטור שפינה אשפה בסיומה של שביתה במחלקת התברואה של ירושלים.

מלכה דבורה יצאה כרגיל בכל בוקר ללוות את בניה להסעה. הטרקטור, שליח רע של הבורא, נסע אחורה מבלי לאותת וגדע באחת את חייה מול עיני ילדיה הרכים. הבשורה המרה היכתה בהלם את כל מכריה של מלכה דבורה ועננה כבדה ירדה על השכונה. השכונה איבדה את אחת מדמויות ההוד שלה. אישה צדקנית, כזו שכולם אהבו והוקירו. בפטירתה הותירה חלל גדול בלב של חברה טובה ו....מתגעגעת.

יהיה זכרה ברוך.

ולמה אני מספרת את כל זה עכשיו?

כי החוברת הזו שמופצת לקראת החגים, ועוגה שהעלתה ניקית יקרה באתר פרוג, הזכירו לי אותה. את מלכה דבורה

למלכה דבורה היה בן שהיה כבן 5. ילדים נוספים עוד לא היו לה והיא כל כך רצתה.

שנה אחת אירחה מלכה דבורה את ההורים שלה מארה"ב ולפיכך שמרה בביתה שני ימי חג של שמחת תורה. היום השני יצא ביום שישי. מה שאומר שהיו שלושה ימים רצופים של חג ושבת אצלה בבית.

באותה שנה, ערב שמחת תורה, ילדה אמא שלי את אחי הצעיר. אמי שילדה בשערי צדק היתה לבד אותו יום שישי, חג השני של שמחת תורה. אבא שלי לא בא לבקר אותה כיון שהיה עסוק עם הילדים האחרים וארגון שלום זכר.

אבל היא הגיעה.מלכה דבורה. ברגל צעדה מביתה שבשכונת מטרסדורף אל בית החולים שערי צדק. אמי שהופתעה מהביקור שאלה אותה איך יש לה זמן לבוא כשיש לה אורחים וערב שבת וכו' והיא ענתה בפשטות, "במילא איני יכולה לעשות דבר בבית כי ההורים שלי שומרים חג שני, אז באתי".

אמא שלי התרגשה ואמרה לה "כעת חיה, בשנה הבאה, את תהיי כאן בעז"ה, במיטה זו, אחרי לידה, את תראי".

חלפה שנה.

בשמחת תורה היתה מלכה דבורה מאושפזת באותה מחלקה לאחר לידת בנה השני, אחרי הבן שהיה בן 5.

מאז, בכל שנה, היתה שולחת לנו מלכה דבורה עוגה מיוחדת לשמחת תורה, ליום ההולדת של אח שלי, לאמא שלי שבירכה אותה "כעת חיה ותלדי", ולכבוד יום ההולדת של בנה.

לרוב היא שלחה את העוגה שהעלתה הניקית בפרוג- עוגת שכבות קשת איטלקית.

לבסוף היו לה, למלכה דבורה ארבעה ילדים.
[טעות בחוברת, כתבתי שם 5]



יהיה זכרה של מלכה דבורה ברוך.

ויהיו הדברים והחוברת הזו לעילוי נשמתה.



שנה טובה,

כתיבה וחתימה טובה,

שנת ברכה והצלחה.

שנה של אושר ושמחה.

שנה של בריאות ונחת.

שנת גאולה בעז"ה.

שנה של תחיית המתים.

שנה שנזכור תמיד להוקיר תודה לאלו שאנו חייבים להם.

אמן!



ואיך אפשר בלי תודה לכל מי שמגיע לו,

תודה רבה לבורא עולם שעזרני עד כה ונתן בי הכוחות והיכולות להביא אליכם את החוברת הזו.

תודה למשפחתי, שפני הניסיון של המתכונים. בהזדמנות זו סליחה על כל מה שנאלצתם לטעום ולא אהבתם....לא מבטיחה לא להמשיך בזה. זו סליחה בלי קבלה לעתיד.

תודה לאנשים מיוחדים ונפלאים שפגשתי על אם הדרך ובצמתים שונים בחיי, אנשים שלימדו אותי להמשיך הלאה ולדחוף בעשייה גם כשלא הכל הולך כמו שרוצים. ההצלחה שלי- יש לכם חלק בה.

תודה גדולה לגרפיקאית המדהימה והמסורה נחמי רנד, הניקית @נחמה רובין שלא נבהלה מכמות החומר, מהדרישות שלי ומההוספות ברגע האחרון.

תודה להמוני הנשים שמהן אני מקבלת משוב חם ומרוצה מהמתכונים. המשוב שלכם הוא השמן שמניע את גלגלי החוברות האלו.

תודה גדולה!



העני.


ועוד משהו קטן
תודה גדולה לחברותיי המקסימות מקבוצת פרוגיסטיות עילית, קבוצה הביקורת שלי הם בטעימות של המתכונים והן בביקורת לתמונות.
תודה מיוחדת ל @פילפילון הרוח החיה שלנו.
ישר כוחכן!

הערה:
בהעברת החומר לגרפיקאית השתבשו בכמה מקומות כמויות הכוסות.
הכלל הוא-
במתכונים שלי כוסות וכפות וכו' ימדדו תמיד במידה שלימה [כןס אחת, שתיים וכו'], ברבעי כוסות/כפות, שליש, חצי ושלושת רבעי.
כל מדידה אחרת היאטעות שהשתבשה בהיפוך הספרות
אני ראיתי שיבושים כאלו ב2-3 מקומות שכתוב 5.2 כוסות- וזה 2.5. אין אצלי דבר כזה שהוא לא שלם, רבע, שליש
חצי אןו שלושת רבעי. אז אם נתקלתם בדבר כזה- תהפכו את הספרות 5.2=2.5
מתנצלת!
אם שלחתם את החוברת למישהו, כדאי ליידע גם אותו כדי למנוע עוגמת נפש.
כאן גם אציין עוד כמה דברים:
1. כוסות= תמיד כוס חד פעמית לשתיה קרה אא"כ צויין אחרת
2. תבניות:
תבנית ענקית= חד פעמית הגדולה ביותר
A4=בינונית, אחת מתחת הענקית
קטנה מ A4= מלבנית שמשמשת בד"כ לפשטידות. מידה אחת מתחת A4
 

קבצים מצורפים

  • חוברת מתכונים חגים תשפג..pdf
    7.5 MB · צפיות: 1,313
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
וואו!!! (נגמרו לי המילים גם על הסיפור וגם על החוברת....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
העני, ריגשת!!
את ממש אמנית רב תחומית
כל חומר שאת לוקחת את עושה ממנו יצירת אמן
בכתיבה, בקולינריה, יצירה
אמנית ביחסי אנוש
ו..אמנית הרגש...

תודה רבה על החוברת הזו ועוד רבות לפניה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מדהים!
תודה רבה!

רק מזכירה שהכוסות הן בכוס חד פעמית ולא כוס מדידה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
וואוו העני איזה סיפור !
מעלה רגש ודמעות! ואיזה צדיקה אמא שלך שברכתה התקימה.

תודה רבה על טוב ליבך השופע לפרגן לנו כאלו מתכונים נהדרים
בכל פעם מחדש ,
והכל מסודר ומוגש בטוב טעם!
יישר כח!
תבורכי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תודה ענקית!
הכל ברור, נח ומסודר, ממש מתנה גדולה ושווה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
וואו העני תודה רבה!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

עוד מעט תיטרק מגירת תשפ"ה ומפתח יינעץ בתוכו וינעל אותו. תחתיו תיפתח מגירת תשפ"ו הבעל"ט.

רגע לפני פרידה ממגירת השנה החולפת, אני פותחת אותה. קולות שונים היא משמיעה, המגירה, והריחות שבה מתערבבים בריח של דם, אש ועשן.

נוברת קצת במגירה. מלחמה. שנה נוספת שחלפה ומהמגירה שלה עדיין זועקים קולות קרב, אזעקות עולות ויורדות, מרחבים מוגנים, חיילים שנופלים ומותירים אחריהם חור ענק בליבו של העם שלנו, חטופים שטרם שבו לאדמת ארץ ישראל וכל יום שם, בשבי, כנצח. משפחות קרועות שחלל גדול נפער בליבותיהם. קולות שריקה של טילים וקולות נפץ של המפגש שלהם עם מיירטים. נפילים, חלקי יירוט. מלחמת איראן. בניינים שקרסו, בתים שחרבו, ערימות של שברי מלט וחול. בתים שהיו לאבק פורח. קורבנות שעלו על מוקד הנפילות הללו ומשפחות שנותרו ללא קורת גג וללא מקור פרנסה. כאב אינסופי. דמעות.

מזיזה הצידה את המלחמה ומגלה תאונות דרכים, טביעות, טרף, מחלות, מיתות משונות.

ריח חריף של שכול עולה מן המגירה. שנה קשה היתה השנה החולפת. שנה בה אסון רדף אסון. שבר התרסק על שברים אחרים.

שנה קשה שבה נשאה האנטישמיות ראש, השנאה לעם היהודי התעצמה. בתי כנסת שנשרפו, נאצות שנכתבו על קירות מוסדות יהודיים ברחבי העולם, והגיעו עד מנות כשרות שהוזמנו לטיסה. אומות שקוראות להחרמת העם היהודי. תזכורות לימים אפלים שחשבנו שהיו ולא ישובו עוד.

יש במגירה תיקיה טריה, דמעותיה טרם יבשו, כתמי הדם שלה עדיין חמים וריח של אבל עמוק עולה ממנה. נשמות קדושות שנרצחו רק בגלל יהדותם. נשמות גדולות שהסיפורים אודות גדלותם מתפרצים מתוך התיקיה. רושמות צוואה לעם. ה' יקום דמם ויביא מרפא למשפחותיהם. אני שומעת עליהם סיפורי גדלות מפעימים, מרגישה כל כך קטנה מול הנשמות הגדולות כל כך האלו. משתדלת ללמוד מעט ממעשיהם הטובים, ולהקנות אותם לעצמי. כואבת במיוחד את כאבה של הקילה של חלק מבני משפחתי, קהילת רמות ב' על אובדן שלושה מאנשי הרוח שלהם. הקב"ה ירפא לכאבם ויעזור לאלמנות הנרצחים. הי"ד.

ויש בה במגירה הזו גם מאבק עיקש. מאבק של קודש. מלחמה על הזהות היהודית. על קיום התורה והמצוות. על שמירת השבת. על לימוד התורה. בעיקר על לימוד התורה. שנה שבה התקיים הנאמר בישעיהו: "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו". שולי העם שכל רצונם הוא להביא לחורבן היהדות, הרס הדת, וכיבוי הגחלת היהודית הבוערת בעוז בעמ"י. שוליים שנלחם בכל כוחו בנימי נפשו של העם היהודי.

שנה שבה נרדפו בני התורה, גיבורי החיל היושבים בישיבות וכל עסקם הוא בתורה. זו שארץ ישראל ניתנה לעם ישראל בזכות לימודה וקיומה. סנקציות. רדיפה. שלילת זכויות.

מאז ומתמיד, בכל מלחמותיהם של עם ישראל, עוד לפני כיבוש ארץ ישראל ע"י יהושע ובמלחמות הכיבוש ואלו שאחריהם, התחלק העם לשני מחנות. המחנה האחד יצא לחזית ללחום מלחמה פיזית באויב. המחנה השני נותר בעורף, ישב ולמד תורה. והתאחדו הכוחות אלו עם אלו. כוח התורה שבעורף הוא שנתן את כוח ההצלחה בחזית. וכוח הלחימה בגיבוי כוח התורה הביא לניצחונות גדולים והאדרת שמו של הקב"ה בעולם.

לא מעטים הם הסיפורים שסופרו מפי חיילים ואנשי צבא ששהו במלתעות עזה וחשו בחוש את כוח התפילה ולימוד התורה של עמ"י. כוח שנכנס בעוצמה, כוח של ערבות הדדית. הכוח הזה חייב להישמר. בלעדי כוח התורה אין לנו אחיזה בארץ ישראל כלל כנאמר בויקרא "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי...וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ..."

בזמן הזה שבו נרדפים לומדי התורה, אין פעולה מתבקשת יותר מלהתחזק בתורה ובמצוות. כל אחד במקומו הוא. כל אחד במצבו הוא, בדרגה שבו הוא נמצא. מעורר השתאות ורגש גדול הוא מראה אלפי תלמידי החינוך הממלכתי העומדים בתוקף על זכותם להניח תפילין, לא מוותרים, לא נכנעים לעוכרי הדת.

מעוררת התפעלות היא מגמת החיזוק בלימוד התורה בישיבות הקדושות. עוד דף גמרא, עוד סוגיא, עוד רש"י ותוספות, עוד פלוגתא, עוד שעה של לימוד, עוד ריתחא דאורייתא, עוד אביי ורבא. מרגש היה לעבור בבין הזמנים ליד בתי הכנסת ולשמוע את קול התורה מהדהד בעוז מבין כותליהם. "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".

מעוררת התפעלות היא התופעה של אלפי חיילים שלוחמים בחזית וקיבלו על עצמם לבישת ציצית כמגן, כשכפץ הגנה בקרב.

מעוררת השתאות היא העובדה שאלפי בני נוער, נשמות טובות של עמ"י, מתכנסים במדרשיות, בתי כנסיות ובתי מדרש כדי להעמיק את ידיעותיהם בתורה, כדי לחזק את זהותם היהודית דווקא בעת הזו.

כל אלו, ראויים להערכה גדולה.

סוגרת את המגירה. נפרדת משתפ"ה, מבקשת שהשנה הבאה לא תהיה קשה כל כך. קול טריקת המגירה מעיר אותי מהמחשבות. מביטה לרצפה, משהו שם מנצנץ. יהלום.

מרימה את היהלום. מנין בא? שוב פותחת את המגירה, מרוקנת אותה מכל הקושי והרע שאספה במהלך השנה החולפת, וכשאני מגיעה לתחתית המגירה אני מגלה בה יהלומים. והרבה.

מוציאה חופן. מביטה בהם. משהו משתקף דרכם. כל יהלום מספר סיפור אחר. סיפר של נס. סיפור של חסד. סיפור של משהו טוב שקרה השנה. חטופים שזכו לחזור הביתה, לצידם כאלו שזכו להגיע לקבר ישראל. מחבלים שהתגלו רגע לפני אסון. כוחות רשע שחוסלו.

יהלום נוסף מספר את סיפורי הניסים הגלויים שהיו מנת חלקינו יום יום בזמן המלחמה עם איראן. פצועים שהחלימו כנגד כל הסיכויים, תאונות שנמנעו ברגע האחרון, אינספור חסדים מאבא אוהב.

עוד יהלום, ועוד אחד, ועוד. המון. חסדים כלליים, ויהלומים פרטיים של כל אחת ואחת מאיתנו.

אז היו בה בשנה הזו גם המון יהלומים שהקב"ה פיזר לנו בינות לסלעים. עלינו מוטל התפקיד לחפש אותם. לראות אותם. להתבונן בקרני האור הגדול שיוצאים מהם, בהילת החסד העוטפת אותם ולהודות לבורא העולם. יום, יום. לבקש ולהתפלל שהשנה הבאה, תשפ"ו תמטיר עלינו גשם של יהלומים שיהיו עבורינו כטל תחייה בזמנים קשים.

ולוואי ובזכות התורה ובזכות המעשים הטובים של כל אחד ואחד מהעם הנפלא שלנו, כל אחד כאפשרותו, כל אחד בדרגתו, נזכה לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה. שנה של אחדות בעם, שנה שבה נראה כל אחד מעלת חברו ולא חלילה את חסרונו, שנה שבה נזכה לשובם של כל החטופים, שנה שבה יבוא קץ לסבל הגדול של המשפחות שמצפות כל כך לחזרתם של היקרים להם, שנה שלא ייפול עוד חייל, שנה שנדע בה רק טוב והצלחה.

שנה שקול התורה יהדהד בעוצמה בעולם כולו, וידעו כל עמי הארץ כי ה' הוא האלוקים.



שנה טובה ומתוקה



רק עוד כמה מילים,

יחד נתפלל לשלומם הרוחני [והגשמי] של לומדי התורה. נתפלל שיצלחו לעמוד מול כל הניסיונות לדכא אותם, לשבור את הגב האיתן שלהם.

נתפלל גם שהרודפים את בני התורה ישכילו להבין שדרכם אינה דרך. נתפלל שיזכו לראות את גדולת התורה ומעלתה. את ההגנה האדירה שהיא מביאה על העם שלנו, ועל העולם כולו.

כמו תמיד, מבקשת מאוד להתפלל עבור אנשי צבא שנוגעים לליבי אישית, שיחזרו הביתה ללא פגע

גדעון בן אירית

עמוס בן אירית

משה נחום בן פעסיל פנינה

וכל שאר הלוחמים.

-----------------------

ובשולי הדברים, כמה הערות:

-בחוברת הושקעו הרבה מאוד מאמצים וזמן, אך לא מן הנמנע שנפלו בה טעויות אנוש. קבלו בהבנה.

-אין להעביר את החוברת לקבוצות ללא אישור מפורש. העברה לקבוצות ללא אישור מפורש, הרי הוא גזל. אפשר להעביר לפרטיים.

- כל המתכונים נמדדים בכוסות מדידה של 180 מ"ל [חד פעמי פשוט]

וכמובן, תודות:

-תודה למשפחתי היקרה, שפני ניסיון בטעימות. תודה שטעמתם. תודה שהערתם. תודה גם שפירגנתם. זה בסדר גם שלא תמיד אהבתם...

-תודה גדולה שמורה לאמא שלי שאת הנתינה מכל הלב למדתי ממנה.

-תודה לביתי היקרה על האפשרות להשתמש במצלמה שלה, ותודה שצילמת בשבילי כשאני לא הצלחתי לצלם טוב מספיק.

-השנה הוספו מתכוני אורח- מתכונים מאת נשים אחרות. תודה לכל המתנדבות, הקב"ה ימלא שכרכן

-תודה ענקית לחברתי היקרה והמיוחדת, הגרפיקאית האלופה איידי וייס שעשתה את עבודתה בשקט, בחכמה ובכישרון רב. כבר לפני מספר חוברות ביקשה לערוך חוברת ואני, בשיכחתי הרבה, שכחתי שביקשה. הפעם ב"ה זכרתי וזכות גדולה היא עבורי העיצוב שלה. תבורכי. את שותפה מלאה לחוברת הזו.

-תודה לחברותיי מאחת הקבוצות שנאלצו לראות את התמונות בתקופה האחרונה גם כשהיו מאוד רעבות. תודה על ההערות. תודה שהייתן שם בשבילי בעצה טובה ובפרגונים. נתתן לי כוח להמשיך.

-תודה לאנשים טובים שמלווים אותי בחיי ונותנים לי כוח ודחיפה להמשיך הלאה במה שאני עושה. ימלא ה' שכרם

-ומעל הכל תודה לבורא העולם שנתן בי את הכוח, העניק לי את המתנה המופלאה של היכולות במטבח. אני מקווה שאני עושה נחת להקב"ה במקום הזה.

העני



אה,
מצאתם טעות הקלדה? אפשר לדלג הלאה. מן הסתם תצליחו להבין למה הכוונה. אין צורך לרשום כאם באשכול אודותיה.
בן אדם אני. בן אדם פשוט. טעויות הקלדה הם חלק ממני. כמעט סימן היכר. וגם אם אעבור על הכתוב עשר פעמים, העין שלי את רובם לא תקלוט
אז לא נורא, יחד עם המתנה הכל כך משתלמת הזו [כן אני יודעת שאין הנחתום מעיד וכו', אבל יש כאן גם מתכוני אורח וגם גרפיקאית אלופה על העיצוב], קיבלתם קצת טעויות הקלדה. נראה לי שווה בכל זאת.


כרגיל, אם יש שאלות, אני כאן. [כשאני כאן]

בס"ד
מי ישלח משלוח מנות לאמא ?

את עסוקה, עמוסה ?תשושה ?
(מלתקן או לחפש תחפושות, או סתם כך בלי סיבה מיוחדת:)
בעיצומם של ימי ההכנות והשמחה
המטבח נראה כמו מחסן של עלית---
הבית מלא בצלופן מרשרש,
ואת?
עסוקה בלחשב למי מגיע משלוח "מכובד" (ההורים והשוויגר),
למי "חמוד" (השכנה מהבנין הסמוך)
ולמי "העיקר לצאת ידי חובה" (ממלאת מקום בגן פעם בחודשיים :).
עברת על כל הרשימה שלך?
שמת לב שחסרה שם מישהי מיוחדת במינה?
מישהי שבלעדיה אין סעודה, אין תחפושות, ובעיקר - אין בית?
נכון, אני מדברת עלייך.
מי ישלח משלוח מנות לאמא?

מי יניח לך על השולחן (שניקית כבר חמש פעמים היום) חבילה יפה עם מילים חמות?
מי יגיד לך-"וואו, את פשוט מלכה!
איך תיקתקת את הניקיונות, והבישולים,
והתחפושת של הכהן הגדול שחסר לה בדיוק החושן ב-12 בלילה?"
אז חוץ מלבדוק אם האוזן-המן במילוי פרג או שוקולד,
מצ"ב מתכון מקטיפה לאוזני המן פריכים במיוחד -
אזני המן .jpg

הגיע הזמן שתתני לעצמך משלוח מנות !
תעצרי לרגע הכל, תסתכלי במראה ,ותתני לעצמך "משלוח מנות" של מילים
מתוקות,חריפות ושנונות כמו שרק את יודעת ועם כל העוצמה !
  • מחיאת כפיים סוערת- על זה שלא איבדת את השפיות כשהילד החליט להתחפש ל"תיבת נח" יומיים לפני פורים.
  • מילה טובה-תזכירי לעצמך שאת המנוע של הבית, את לא "רק" מכינה אוכל, את רוקחת זיכרונות, הריח של המטבח שלך הוא האחדות וההווי של המשפחה.
  • טפיחה על השכם- על כל הפעמים שאמרת הכל בשמחה כשבפנים רק רצית לישון עד פסח (של שנה הבאה).
  • הכיני לעצמך משלוח מנות חם ומפנק- קני לך משהו מיוחד שאת אוהבת עטפי אותו באריזה(אמיתית, כן) וכתבי לך מילים טובות שהיית רוצה לשמוע ולהשמיע לעצמך...
  • הכיני לך כוס קפה (חמה!)- קחי שוקולד איכותי (זה שאת מחביאה למעלה מאחורי הקמח מצה), ותגידי לעצמך בקול:
    "אשרי שזכיתי! אני מדהימה, אני מסורה, (וושתי לא היתה שורדת יומיים בניהול המטבח שלך:)))))
  • הכיני לבעלך רשימה מה לקנות עבורך, ממש מפורט בדיוק כמו שאת אוהבת :)) בקשי שיוסיף ברכה חמה ויכין לך משלוח מפנק !

הערכה עצמית היא לא מותרות, היא חובת הישרדות!
אמא שמוחאת לעצמה כפיים היא אמא שיש לה כוח למחוא כפיים לילדים שלה.
אמא שמעריכה את עצמה- הילדים שלה מעריכים אותה ואת עצמם !
אל תחכי שמישהו יביא לך את ה"יישר כוח",
תני אותו כאן ועכשיו לעצמך -כי מגיע לך !

חודש אדר הוא חודש של "ונהפוך הוא",
בואי נהפוך את המבט - במקום להסתכל רק על מה שעוד לא הספקנו,
שעוד לא עשינו שלא אמרו לך שלא קנו לך -
תסתכלי על המפעל האדיר שהקמת בין כותלי הבית שלך
ועל כל רגע ורגע של חיות ואור ושמחה וצחוק שם- שלהם - שלך הוא הכל זה את ! ובזכותך !

פורים שמח, מבדח ומלא בהערצה והערכה עצמית (מוצדקת וביושר!!)
ולא נשכח -
תפילות חמות שיתקבלו הלוואי, פורים- כיפורים שנזכה לנצל בס"ד!
בכל רגע, בכל בקשה פשוטה גם תוך כדי ה'מלא עשייה' שיש ביום הזה, תודה לד' בשמחה
כל הפושט יד נותנים לו - לוואי אמן

בהערצה !
שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.

אפשר להעביר לפרטיים. העברה לקבוצות כפופה לאישורי.

להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה