"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

זקף קטן:
מה זה לרוב? מלעיל או מלרע? והאם יש כלל בזה?
 
לכל מאן דבעי!

אני מוכר סט נפלא של אם למקרא לתלמיד וטעם למקרא ב-100 ש"ח מאת המחבר, בעל חכמת הדקדוק, הרה"ג ניסן שרוני שעמל רבות סביב הוצאת הספרים עבור התלמידים היקרים. נוסף על כך, מצורף דיסק מושקע לעילא ללימוד טעמי המקרא מאת הרב ניסן שרוני.
בברכה,

אברהם כהן - 0507324247.
 

קבצים מצורפים

  • 20201015_054441.jpg
    20201015_054441.jpg
    KB 658.6 · צפיות: 47
עדיין דרוש לנו.
emuneh1:LOL:gmail.com
 
השבוע מפטירים (אשכנזים) גם עניה סוערה
בחלק מהחומשים שכחו לציין זאת
 
השבוע מפטירים (אשכנזים) גם עניה סוערה
בחלק מהחומשים שכחו לציין זאת
זאת השבת בר-מצווה של אבי שליט"א.
ואף בשנה ההיא יצא ר"ח אלול בשבת ונדחתה הפטרת ראה לפרשה זו.

אלא שאף אחד לא סיפר לו זאת...

רק במהלך התפילה שם ליבו לכך, והספיק להכין גם את הפטרה זו במהלכה.
 
הפטרת האזינו זה אריח ע"ג אריח או אריח ע"ג לבינה?
אני לא חקרתי את הנושא, בכל אופן אצלנו זה אריח ע"ג לבינה בניגוד לנדפס ב"סימנים"
לכן אבקש ממי שיש לו תיקון עם עימוד של אריח ע"ג לבינה להביא כאן צילום
בתודה מראש
 
הפטרת האזינו זה אריח ע"ג אריח או אריח ע"ג לבינה?
אני לא חקרתי את הנושא, בכל אופן אצלנו זה אריח ע"ג לבינה בניגוד לנדפס ב"סימנים"
לכן אבקש ממי שיש לו תיקון עם עימוד של אריח ע"ג לבינה להביא כאן צילום
בתודה מראש
כנ"ל אצלינו
יש לי בבית שני תיקונים שבשניהם זה נדפס אריח ע"ג אריח
בשונה מהנביא אצלינו בביהכנ"ס
 
במדוייקים זה אריח ע"ג אריח כן הוא בכא"צ
8_22


וכן בלנינגרד
page65-220px-Leningrad-codex-08-samuel.pdf.jpg

אבל אצלנו אריח ע"ג לבינה

280px-Samuel_b_22.jpg

בינתיים יצרתי "תיקון" ללא שם עימוד ע"מ לא להתבלבל
ועדיין אבקש ממי שיש לו תיקון עם עימוד של אריח ע"ג לבינה להביא כאן צילום
 

קבצים מצורפים

  • שירת דוד.pdf
    KB 86.5 · צפיות: 62
למישהו יש מידע האם משנה תורה קוראים בטעם עליון?
 
למישהו יש מידע האם משנה תורה קוראים בטעם עליון?
לנוהגים לקרוא בטעם תחתון בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן ורק בשבועות קוראים בטעם העליון
יש לקרוא במשנה תורה בטעם התחתון
כיון שכל הטעם שקוראים רק בשבועות בטעם העליון הוא משום שבו ניתנה תורה וכמבואר בביאור הלכה סי' תצד
ועל כן אין הדין שונה במשנה תורה מפרשת ואתחנן
 
הנוהגים לקרוא בטעם תחתון בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן-לא נוהגים לקרוא במשנה תורה כלל
 
ההבדל בין טעם העליון לטעם התחתון הוא, שטעם העליון הוא הטעמים שנתנו לעשרת הדברות כשנאמרו בסיני לעצמם (גם של יתרו וגם של ואתחנן), וטעם התחתון הם הטעמים שניתנו בקריאתם כחלק מספר התורה.
ולכן בהרבה מקומות נוהגים לקרוא בטעם העליון רק בשבועות כיון שבשבועות אנחנו קוראים את העשרת הדברות משום מעמד הר סיני ולא סתם כסדר קריאה בספר תורה, לכן ההתיחסות לזה הוא כדברות ולא כפסוקים.
מאידך נהגו בהרבה קהילות (כמדומני בעיקר אצל החסידים) שאף כשקוראים בתורה פרשת יתרו או ואתחנן, קוראים בטעם העליון משום שהקריאה מעורר הזמן וממילא שייך בו עניין קבלת התורה.
אולם כל זה דוקא בקריאה ממש, אבל משנה תורה לא נחשב כחיוב קריאה ברבים (אפי' שהרבה נוהגים לקרותו מספר ברבים), ולכן הוא כמו לעבור הסדרה שניים מקרא מספר תורה שאז לכאורה אין שום ענין לאמרו בטעם העליון.
 
הנוהגים לקרוא בטעם תחתון בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן-לא נוהגים לקרוא במשנה תורה כלל

זאת מניין לך???
ידוע לי על גדולים וטובים שאינם נמנים על קהילות החסידים כהגרא"י זלזניק שנהגו כן
 
העירוני לאחר קריאת התורה:
"קחם-נא אלי ואברכם" קריאתו במלעייל (משום המתג שתחילת המילה).
ראיתי שבהקדמה לתיקון 'סימנים' עוסק בענין מילה מחוברת שהיא נסו"א.
מה אתם אומרים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה