עזרה אני כותבת סיפור ודרוש לי מידע

  • הוסף לסימניות
  • #1
מאמינה שלהרבה מכם יצא לכתוב על נושא שאתם לא בקיאים בו.
אני כותבת סיפור שמעורבת בו עובדת סוציאלית והרווחה ואני לא בטוחה מאה אחוז איך הכל עובד.
האם לכתוב קודם את הסיפור כמו שנראה לי ואז לתת למישהי שמבינה בזה לעבור על זה ולתקן, או להתייעץ לפני הכתיבה עם עובדת סוציאלית?
אשמח לדעת מה אתם עושים כשזה קורא
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כדאי להתייעץ לפני כתיבת הסיפור.

הפרטים שתגלי הם לא רק מידע טכני שאפשר להכניס אחר כך לסיפור. כשאת כותבת, המידע שיש לך נכנס בכל מיני צורות, ישירות ובעקיפין (בתיאורים, בדיאלוגים, ברקע), ולכן יש צורך להכיר אותו היטב לפני שאת מתחילה לכתוב.

גם לך מן הסתם יהיה קל יותר לכתוב על משהו שאת מבינה בו (עד כמה שאפשר, לאחר שהתייעצת), ולא לכתוב בצורה מעורפלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מאמינה שלהרבה מכם יצא לכתוב על נושא שאתם לא בקיאים בו.
אני כותבת סיפור שמעורבת בו עובדת סוציאלית והרווחה ואני לא בטוחה מאה אחוז איך הכל עובד.
האם לכתוב קודם את הסיפור כמו שנראה לי ואז לתת למישהי שמבינה בזה לעבור על זה ולתקן, או להתייעץ לפני הכתיבה עם עובדת סוציאלית?
אשמח לדעת מה אתם עושים כשזה קורא
א. ניתן לקבל המון מידע בפורום איש את רעהו, ישנם בפורום כותבים שמשתמשים בזה. זה לא כזה מאמץ.
ב. חפשי אנשים סביבך שמכירים את הנושא. הרבה פעמים ישנם כאלה, במיוחד בנושאים כמו עבודה סוציאלית, שהם די קרובים לעולם האמיתי.
ג. קריאה ומחקר, אם יש לך זמן. או עזרה מתחקירן, אם יש לך כסף. בכל מקרה, לפני הסיפור זה הרבה יותר פשוט מאשר אחרי.

בכל מקרה, אני נוטה לאופציה של גם וגם. גם לחפש מידע קודם, וגם להעביר אחר כך לביקורת אצל מי שמכיר את הנושא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
האמת, אולי הדעה שלי תשמע קצת משונה, אבל אני חושב-

קודם כל תכתבי איך שאת רואה ומדמיינת את זה. תנסי לחשוב איך זה אמור להיות. מקסימום, כשתגיעי לפינות שלא יהיה לך מה לכתוב בהם תתחמקי באלגנטיות ותשאירי כוכבית מודגשת לטיפול בהמשך.
ככה את מעסיקה את הדמיון שלך וכותבת משהו מקורי, ואחרי זה מכווצת את זה ומתאימה להיגיון ולמציאות הקיימת.
איך אמר סופר חשוב שאני לא זוכר את שמו כרגע? ״כשנחה עלי המוזה אני מוחק ומוחק״.
או משהו כזה.

זה מאוד מקדם, ותכלס זה גם כיף ממש.
לעבור אחרי הכתיבה ולתקן, ולשנות, ולשפר וליישר, ועדיין נשאר לטקסט אותו טעם מקורי ומגשש שאפף אותו בהתחלה.
קצת קשה להסביר את זה.
(כמובן שקצת ידע בסיסי צריך. בשביל זה יש שלל ספרי בדיונים בכריכה קשה מהעת העתיקה של הספרות החרדית)

הצלוחעס, כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני חושבת שכדאי מאוד שהפרטים יהיו אמינים, לא לשנות מציאות בשביל הסיפור שלך, שיסתדר לך שם מה שצריך (אלא אם כן את רוצה שהסגנון יהיה מראש אחד כזה שידוע שהפרטים לא כל כך נכונים ומאומתים.)
לדעתי תפני אפילו לאיש\אשת מקצוע אחד, תשאלי אותו את הפרטים שאת צריכה וכך תוכלי לשלב אותם בסיפור.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לדעתי, בשביל השקט שלך, כדאי לך לבנות לבנה ע"ג לבנה בצורה מסודרת. תאספי חומר בכמות ובאיכות שאת חשה אותם כמספקים לצורך הסיפור ואז תני גז, בכל הכוח. ותדעי שאת לא בניסוי ותעיה ואולי עוד רגע בכלל תצטרכי ליצור יצירה חדשה ועוד כמה הדבקות מאולתרות בתקווה שלא יצליחו להציץ.

כי להתחיל בידיעות בערך... ולזרום ואז פתאום צצה תקלה שמחייבת אותך ללכת אחורה לשכתב... זה לא סוף העולם. בטח כשאת עדיין באמצע כתיבה. אבל לא כייף. ולפעמים קצת מוציא תמיץ.

ועכשיו אני חושבת שאולי כמו שפצחן טוען, שלרוץ על עיוור חלקית ואחר כך לשפץ יותר מגניב. אז אם היצירה שופעת בצורה כזו, אהלן וסהלן. את מכירה את עצמך הכי טוב.
ויאללה מחכים ומצפים :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נראה לי תלוי איך מחקרים הולכים אצלך,
יש כאלה שמרוב מחקר מאבדים את הטעם בסיפור,
פשוט תתחילי ומידי פעם במקביל תערכי את המחקר...
ובאמת מחכים, נשמע מעניין!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נראה לי שידע מוקדם ייתן יותר נפח לעלילה
(אפשר לעשות הפוך, אבל אולי העלילה תחמיץ דברים מעניינים ופיקנטיים....)

כדאי להתייעץ לפני כתיבת הסיפור.

הפרטים שתגלי הם לא רק מידע טכני שאפשר להכניס אחר כך לסיפור. כשאת כותבת, המידע שיש לך נכנס בכל מיני צורות, ישירות ובעקיפין (בתיאורים, בדיאלוגים, ברקע), ולכן יש צורך להכיר אותו היטב לפני שאת מתחילה לכתוב.

גם לך מן הסתם יהיה קל יותר לכתוב על משהו שאת מבינה בו (עד כמה שאפשר, לאחר שהתייעצת), ולא לכתוב בצורה מעורפלת.

א. ניתן לקבל המון מידע בפורום איש את רעהו, ישנם בפורום כותבים שמשתמשים בזה. זה לא כזה מאמץ.
ב. חפשי אנשים סביבך שמכירים את הנושא. הרבה פעמים ישנם כאלה, במיוחד בנושאים כמו עבודה סוציאלית, שהם די קרובים לעולם האמיתי.
ג. קריאה ומחקר, אם יש לך זמן. או עזרה מתחקירן, אם יש לך כסף. בכל מקרה, לפני הסיפור זה הרבה יותר פשוט מאשר אחרי.

בכל מקרה, אני נוטה לאופציה של גם וגם. גם לחפש מידע קודם, וגם להעביר אחר כך לביקורת אצל מי שמכיר את הנושא.

קודם כל תכתבי איך שאת רואה ומדמיינת את זה. תנסי לחשוב איך זה אמור להיות. מקסימום, כשתגיעי לפינות שלא יהיה לך מה לכתוב בהם תתחמקי באלגנטיות ותשאירי כוכבית מודגשת לטיפול בהמשך.
ככה את מעסיקה את הדמיון שלך וכותבת משהו מקורי, ואחרי זה מכווצת את זה ומתאימה להיגיון ולמציאות הקיימת.
איך אמר סופר חשוב שאני לא זוכר את שמו כרגע? ״כשנחה עלי המוזה אני מוחק ומוחק״.
או משהו כזה.

אני חושבת שכדאי מאוד שהפרטים יהיו אמינים, לא לשנות מציאות בשביל הסיפור שלך, שיסתדר לך שם מה שצריך (אלא אם כן את רוצה שהסגנון יהיה מראש אחד כזה שידוע שהפרטים לא כל כך נכונים ומאומתים.)
לדעתי תפני אפילו לאיש\אשת מקצוע אחד, תשאלי אותו את הפרטים שאת צריכה וכך תוכלי לשלב אותם בסיפור.

לדעתי, בשביל השקט שלך, כדאי לך לבנות לבנה ע"ג לבנה בצורה מסודרת. תאספי חומר בכמות ובאיכות שאת חשה אותם כמספקים לצורך הסיפור ואז תני גז, בכל הכוח. ותדעי שאת לא בניסוי ותעיה ואולי עוד רגע בכלל תצטרכי ליצור יצירה חדשה ועוד כמה הדבקות מאולתרות בתקווה שלא יצליחו להציץ.

נראה לי תלוי איך מחקרים הולכים אצלך,
יש כאלה שמרוב מחקר מאבדים את הטעם בסיפור,
פשוט תתחילי ומידי פעם במקביל תערכי את המחקר...
ובאמת מחכים, נשמע מעניין!

וואו! תודה לכולם על התשובות היפות!!
זו הפעם הראשונה שאני מתייעצץ בפורום הזה, וממש לא ציפיתי לעזרה והענות כזו!!

יישר כח אתם מדהימים
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לענ"ד, התחקיר אמור להיות לפני הסיפור.

בהנחה שאין לך עובדת סוציאלית בסביבה הקרובה, אז רוב הידע שלך בנושא העובדים הסוציאליים, הוא מספרים שקראת. אולי קצת מידיעות בעיתונים. אולי טיפה'לה מסיפורי ספסל גינה.

ואלו מקורות ידע די גרועים.

יש 'מידע'ים כאלו שהועתקו אוטומטית מספר קריאה אחד למשנהו, מדור אחד למשנהו. בעבר הדוגמה שלי לזה הייתה 'מה מנהל חשבונות עושה בעבודתו'.
תלמידות צעירות בסדנאות כתיבה תמיד ענו בצייתנות "מסכם טורי מספרים", "מסכם מאזנים".
למה? כי ככה הן קראו בספרים, שמנהל חשבונות עושה.
אז תשכחו מזה, מנהל חשבונות לא מסכם שום טורי מספרים. מקסימום מזין אותם לאקסל.
מה הוא עושה? מעביר ממשקים, קולט חשבוניות ידניות, מכין דיווחי מע"מ ומשלם אותם, ועוד כל מיני דברים, שאותם תדעו רק אם תלכו לשבת פיזית במשרד מנה"ח יום אחד, או תבקשו ממנו שיתאר לכם איך נראית העבודה שלו.
*

אחרי התחקיר הראשוני, במהלך כתיבת הסיפור, אמורים לשלוח את הפרקים הרלוונטיים לעו"סית, כדי שתעבור ותאשר שהכל תואם למציאות.

לדוגמה, כשהיה בסיפור קטע שבו הגיבורה מובהלת לחדר טראומה, כתבתי אותו בשיתוף עם אחות שעבדה שם. ('נגיד שאני מביאה לך עכשיו באמבולנס אשה עם פצע ירי צבאי ביד, מה את עושה לה?' - ולפי תשובתה, נכתבה הסצינה הזו. )
והיה גם נהג אמבולנס שגייסתי לעזרה כדי שיתאר 'מה תעשה אם מזעיקים אותך לפנות הומלס שיכור ומסומם מהרחוב'.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #12
סתם דוגמא שקפצה לי לראש בהקשר הזה - הספרים של יונה ספיר, שכמו שאת יודעת מכילים הרבה מאוד חומר שדורש עבודת מחקר מעמיקה, ואיך כבר בקריאה את יכולה ממש לראות את טונות הידע שנשפך מעבר למילים, ואת זה שהנושא ממש נהיר לסופרת.
פעם שאלתי את רות רפפורט (יונה ספיר) לגבי שאלת אמינות שקרתה לי באמצע הכתיבה, והיא אמרה לי שהנתון לא מסתדר עם החוק. כשבדקתי ואמרתי נחרצות שאין מצב שאני משנה, כי כל העלילה שלי בנויה על הקטע הזה, היא ממש נבהלה ואמרה שזה ממש קריטי, ברמת שינוי העלילה מהיסוד.
סתם דוגמא מהצד שממש חידדה לי את ההבנה כמה חשוב לא להמציא פרטים. מקווה שעזרתי:)

אגב, בסוף מצאתי "פרצה" בחוק שעזרה לקטע 'להחליק' , ולכן לא הייתי צריכה לשנות. אבל נראלי שרות ממש לא הייתה מסתמכת על זה בספרים שלה;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
סתם דוגמא שקפצה לי לראש בהקשר הזה - הספרים של יונה ספיר, שכמו שאת יודעת מכילים הרבה מאוד חומר שדורש עבודת מחקר מעמיקה, ואיך כבר בקריאה את יכולה ממש לראות את טונות הידע שנשפך מעבר למילים, ואת זה שהנושא ממש נהיר לסופרת.
פעם שאלתי את רות רפפורט (יונה ספיר) לגבי שאלת אמינות שקרתה לי באמצע הכתיבה, והיא אמרה לי שהנתון לא מסתדר עם החוק. כשבדקתי ואמרתי נחרצות שאין מצב שאני משנה, כי כל העלילה שלי בנויה על הקטע הזה, היא ממש נבהלה ואמרה שזה ממש קריטי, ברמת שינוי העלילה מהיסוד.
סתם דוגמא מהצד שממש חידדה לי את ההבנה כמה חשוב לא להמציא פרטים. מקווה שעזרתי:)

אגב, בסוף מצאתי "פרצה" בחוק שעזרה לקטע 'להחליק' , ולכן לא הייתי צריכה לשנות. אבל נראלי שרות ממש לא הייתה מסתמכת על זה בספרים שלה;)
תכל'ס אבל גם היא משתמשת באנשי מקצוע ותחקירנים לגבי הספרים שלה ולא מסתמכת על הידע שלה...
לכן יש להם את השם שיש להם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אגב, גם אני כשאני צריכה אני עושה תחקירים לעצמי...
אולי יש מקרים שזה לא כל כך נעים לדבר עם כל מיני אנשים,אבל בסופו של דבר כשיש לך את כל המידע ואת יכולה להשתמש בו באמינות, זו הרגשה טובה.
לדעת שאת מגישה לקוראים שלך חומר טוב ואמין...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תכל'ס אבל גם היא משתמשת באנשי מקצוע ותחקירנים לגבי הספרים שלה ולא מסתמכת על הידע שלה...
זמן או כסף. זאת המשוואה. ואם תגידי שזה שהסופרת לא הרימה טלפונים בעצמה אלה שכרה מישהו לשם זה, זה כאילו שהיא לא התאמצה, אז זו טעות בעיניי. עייני ערך שלושת המילים הראשונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
זמן או כסף. זאת המשוואה. ואם תגידי שזה שהסופרת לא הרימה טלפונים בעצמה אלה שכרה מישהו לשם זה, זה כאילו שהיא לא התאמצה, אז זו טעות בעיניי. עייני ערך שלושת המילים הראשונות.
זה ברור.בתור אחת שכותבת ומוציאה ספרים אני יודעת היטב כמה עבודה יש למרות שיש לך עורך\ת ותחקירן.
את מתכוונת לסופרת ועורכת ולתחקירן? לא באה להתווכח, אבל יש אחד שהרעיו והביצוע שלו...
התכוונתי שבגלל שהוא אמין ומלא ידע יש לו שם של ספר איכותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אגב, גם אני כשאני צריכה אני עושה תחקירים לעצמי...
אולי יש מקרים שזה לא כל כך נעים לדבר עם כל מיני אנשים,אבל בסופו של דבר כשיש לך את כל המידע ואת יכולה להשתמש בו באמינות, זו הרגשה טובה.
לדעת שאת מגישה לקוראים שלך חומר טוב ואמין...
אפשר ורצוי להציע לבעלי המקצוע לקבוע פגישה בתשלום.
אלא אם זה מישהו קרוב ומוכר שרוצה ושמח לענות, ולא מציקים לו יותר מדי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אפשר ורצוי להציע לבעלי המקצוע לקבוע פגישה בתשלום.
אלא אם זה מישהו קרוב ומוכר שרוצה ושמח לענות, ולא מציקים לו יותר מדי.

אני התכוונתי יותר לרעיון של ראיון של כל מיני דמויות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מה שאני חושב, אבל שוב, מסתייג
זה לא לכתוב בכלל על נושא שאתם לא שוחים בו
מבחינתי עדיף לדלג או להחליק נושאים מסויימים, מאשר להציג ידע חלקי ומעורפל
אני מרגיש את זה אפילו על הכתיבה של עצמי
כתבתי בעבר על נושאים מסויימים, ואז חזרתי אליהם אחרי שצברתי קצת ידע על הנושא
וזה מביך אותי לקרוא את מה שכתבתי.
האלטרנטיבה היא לכתוב מאוד לאט ובזהירות
תוך כדי לימוד מעמיק, כאילו אתם הולכים לעסוק בתחום.

כותבים על ליטוש יהלומים?
תלכו לחברה, תראו איך עושים את זה, תראיינו בעל מפעל ליטוש, תראיינו עובד מבוגר שמכיר קצת את ההיסטוריה ואיך זה היה פעם לעומת איך העבודה כיום.
תבררו איזה לימודים צריך לעשות, באיזה גיל פורשים, מה האתגרים, מה גובה המשכורת, ובאיזה איזורים בגב כואב אחרי שעות של עבודה, ומה לובשים בעבודה.

כותבים על מקום מסויים, תעשו גוגל ויו, תסעו ברחובות שאתם כותבים עליהם
תקראו ספרים על המקום, תתכננו 'טיול' למקום לפרטי פרטים, ותחפשו ביוטיוב סרטונים של ולוגרים שבאמת טיילו שם, תשאלו אנשים שהיו שם, תתקשרו לאנשים שגרים שם, אפילו רק כדי לשמוע את המבטא שלהם, ככה גם תדעו באיזו שעה אסור להפריע להם..
תחפשו כתבות בעיתונות על המקום, לפעמים הם מציגים זווית שלא חשבתם עליה.
אין לכם את האופציה לעשות את התחקיר?
תכתבו על משהו אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
כותבים על ליטוש יהלומים?
תלכו לחברה, תראו איך עושים את זה, תראיינו בעל מפעל ליטוש, תראיינו עובד מבוגר שמכיר קצת את ההיסטוריה ואיך זה היה פעם לעומת איך העבודה כיום.
תבררו איזה לימודים צריך לעשות, באיזה גיל פורשים, מה האתגרים, מה גובה המשכורת, ובאיזה איזורים בגב כואב אחרי שעות של עבודה, ומה לובשים בעבודה.

כותבים על מקום מסויים, תעשו גוגל ויו, תסעו ברחובות שאתם כותבים עליהם
תקראו ספרים על המקום, תתכננו 'טיול' למקום לפרטי פרטים, ותחפשו ביוטיוב סרטונים של ולוגרים שבאמת טיילו שם, תשאלו אנשים שהיו שם, תתקשרו לאנשים שגרים שם, אפילו רק כדי לשמוע את המבטא שלהם, ככה גם תדעו באיזו שעה אסור להפריע להם..
תחפשו כתבות בעיתונות על המקום, לפעמים הם מציגים זווית שלא חשבתם עליה.
בול. מסכימה עם כל מילה.
אין לכם את האופציה לעשות את התחקיר?
תכתבו על משהו אחר.
אופציה חלופית - תכתבו מראש על מקום שאתם מכירים. עדיף שהגיבור יגור בירושלים ואופי הסיפור ישתנה מאשר שיגור בנתיבות ותספרו בטעות שהוא גר 2 דקות מהיער ו2 דקות מההעתק של פסל החרות...
אפילו סצנה שנמצאת בחוף. קחו מקום שהייתם בו. לא צריך לכתוב אפילו את שם החוף בספר. אבל טעויות כדון כיוון השמש בשקיעה בחוף שמול הכינרת - לא כדאי להסתבך עם זה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה