דרוש מידע "פדהאל". זהירות מספוילרים! אם לא קראתם ועדיין מתכננים לקרוא - אל תיכנסו!

מצב
הנושא נעול.
באופן כללי הספר בחר להתמקד בגיבורי איסתרק, מהללאל, יוזבד ולתת לכל אחד מהם במה שיש בה מן שחזור של התמודדות העבר:
איסתרק- התמודדות עם חטיפה, הפעם מהצד של המחפש אחר החטוף, כמו גם חזרה לימי הנעורים העליזים.
מהללאל- חזר להיות הבחור האמיץ שמסתובב בין פשוטי העם ומגלה להם שגם בהם טמון ניצוץ גדלות, בדיוק כמו שהיה בתור הנסיך מיכאל.
ועל יוזבד כבר כתבתי מקודם.
 
אבל זה לא מענין ולא הזמן המתאים
זה הספר האחרון שאמור להשאיר טעם טוב
ולצערי בגלל הנ"ל ועוד כמה פשלות הוא לא היה כזה
זה נראה שבמקום לכתוב מה שהיא רוצה ופשוט לזרום על הכתיבה מבלי לחשוב על מה יגידו
(והיא אלופה בזה..)
נראה שהפעם היא מאוד התחשבה בדעת המבקרים שכעסו על ההריגה של יקוואל
ולכן לא הרגה אפדמות משמעותית הפעם ובאמת חבל..
יש צדק במה שאת אומרת,
אבל אל תשכחי שהסופרת כתבה את יוזבד (הדמות) והיא אוהבת אותו כשם שהיא אוהבת כל דמות שהיא יצרה מאפס, מה הפלא שהיא רוצה שגם הקהל ישנה את החשיבה עליו ויאהב אותו טיפה יותר?
(וכן, עלי זה עבד, אבל אולי בגלל שגם מקודם אהבתי אותו)

עריכה: ויש גם את העניין הקטן ההוא של לדאוג שהאחיות של דיזר ישוחררו, ומי יותר מתאים לשחרר אותם מדמות שאנחנו יודעים שאמורה להיות בבבל ולחזור מתי שהוא?
 
האם גם לכם יש השערה מה זהותו המקורית של הקבצן עם החץ בעורף?
לא הייתי עולה על זה שזה אבא שלו
אם לא המפתח דמויות בסוף...
 
כנראה שאת לא בקיאה מספיק ;) מיד עליתי עליו וזה היה מצחיק לפגוש אותו שוב
לא זה לא הענין ברור שזכרתי שלאבא של מהללו יש חץ תקוע בראש
אבל מאחר וקראתי את המפתח לפני שהגעתי לקטע שמדבר עליו בפדהאל
בגלל זה הבנת ישר שזה הוא
הבנטוס?
 
גם החילונים הם יהודים...
זה נכון, אבל ממש ממש לא בהשוואה או בהקשר לשודדים האלה.
(אולי זה היה מהלך שנועד לתת יתר אמפתיה ליוזבד- שאישותו בוקרה וקוטלה בנמרצות?)
כנראה! חוץ מהעובדה שכמו שצוין כבר שמישהו היה צריך לחלץ את אחיותיו של דיזר... (ד"א אגב, סתם מעניין האם כוונתו של שאול כשהוא ביקש לחלץ אותם היתה טובה או שהוא פשוט לקח את זה כמוצא אחרון להתפצל מיוזבד אחרי שלהיכנס איתו לריב רציני לא הצליח.. למרות... שלפי התנהגותו בסוף נראה שגם הוא הפך לרוע מוחלט שזה כל כך מוזר!!)
אבל זה לא מענין ולא הזמן המתאים
זה הספר האחרון שאמור להשאיר טעם טוב
ולצערי בגלל הנ"ל ועוד כמה פשלות הוא לא היה כזה
זה נראה שבמקום לכתוב מה שהיא רוצה ופשוט לזרום על הכתיבה מבלי לחשוב על מה יגידו
(והיא אלופה בזה..)
נראה שהפעם היא מאוד התחשבה בדעת המבקרים שכעסו על ההריגה של יקוואל
ולכן לא הרגה אפדמות משמעותית הפעם ובאמת חבל..
תכלס אם היא להרוג דמות... אז את מי???
(..מי הייתם רוצים שימות.. חח... או יותר נכון, מי היה פחות חבל..)
 
תכלס אם היא להרוג דמות... אז את מי???
(..מי הייתם רוצים שימות.. חח... או יותר נכון, מי היה פחות חבל..)
קודם כל לדעתי זה ואחד פספוס שהיא לא הרגה מישהו
כי זה פשוט לא הגיוני שיש כל כך הרבה קרבות בספר הזה ואפחד לא מת
אני מתלבטת בין פדהאל תכלס כי המוות שלו היה מצטלם הכי טוב הוא היה מקריב את עצמו
לממען ההריגה של יוסף הרגע שבו לרגע ירד לי הלב שהוא מת ואז גילתי שזו רק הציפור
היה אחד המאכזבים כי זה היה קיי'צי ברמות כמו כל הספר הזה
אופציה שניה זה דיזר אבל תכלס הוא חמוד נורא אז טוב שנשאר בחיים
 
קודם כל לדעתי זה ואחד פספוס שהיא לא הרגה מישהו
כי זה פשוט לא הגיוני שיש כל כך הרבה קרבות בספר הזה ואפחד לא מת
אני מתלבטת בין פדהאל תכלס כי המוות שלו היה מצטלם הכי טוב הוא היה מקריב את עצמו
לממען ההריגה של יוסף הרגע שבו לרגע ירד לי הלב שהוא מת ואז גילתי שזו רק הציפור
היה אחד המאכזבים כי זה היה קיי'צי ברמות כמו כל הספר הזה
אופציה שניה זה דיזר אבל תכלס הוא חמוד נורא אז טוב שנשאר בחיים
אז את מי?
(תכלס אולי פדאהל היה פחות חבל, אבל אולי אחרי שהוא החליט שהוא הולך לזה...)
באמת היה מלאא קיטשיות.
אני נסה לחשוב את מי..
 
זה נראה שבמקום לכתוב מה שהיא רוצה ופשוט לזרום על הכתיבה מבלי לחשוב על מה יגידו
הייתה צריכה להקדיש את פרק הסיום באירוסין של רנה והאביר בנטיליאן לכל מכורי הסידרה לערוך מסיבת פרידה חגיגית עם כל הדמויות כולל קידות הדדיות (כמה חיכיתי לראות את מהללאל קד בפני אולה..)

ואת שאר הספר פשוט לכתוב סיפור טוב בלי התחשבות בקוראים (ובלי להזכיר את קנז ישי ועוד כמה בצורה מאולצת כל כך)
 
ממש לא!
לקרוא במשך ספר שלם על דמות ראשית ואז להרוג אותה זה הכי גרוע שיכול להיות
לא הייתי פותחת את הספר פעם שניה אם הייתה הורגת את פדהאל אחרי שהציל את איסתרק
אבל את דיזר לא היה אכפת לי אם מיה הייתה הורגת
 
אני מתלבטת בין פדהאל
תכלס שאני חושבת על זה, אם הוא היה מת עם דיאלידאן היו הרבה יותר אוהבים אותו... (היו כאלה שממש לא אהבו תדמות. אם הוא היה מקריב את עצמו ומת הוא היה חוטף הרבה אהדה.. שיוכיח שהוא לא רק מתמרמר כל הזמן אלא גם עושה משהו.. והוא באמת עשה, אבל אם הוא היה מת מזה הוא היה הופך לגיבור..)
 
ממש לא!
לקרוא במשך ספר שלם על דמות ראשית ואז להרוג אותה זה הכי גרוע שיכול להיות
לא הייתי פותחת את הספר פעם שניה אם הייתה הורגת את פדהאל אחרי שהציל את איסתרק
אבל את דיזר לא היה אכפת לי אם הייתה הורגת
באמת דפוק, אבל אם הדמות מכינה את עצמה למוות הזה מראש מבחירה זה משהו אחר.
אם זה היה, נניח, איסתרק בסוף הספר או מהללאל בסוף הספר, לא היו סולחים לה לעולם
מצאתי את מי להרוג..:devilish: את יוזבד
-את האמת ממש לא דחוף לי שמישהו ימות, דוקא אוהבת הפיאנד.
 
ובלי להזכיר את קנז ישי ועוד כמה בצורה מאולצת כל כך)
לא דווקא אליך, סתם כי זה בהודעות האחרונות ותפסתי את הציטוט.
קריאת האשכול הזה ממש משעשעת. מצד אחד התלונות על חוסר היחס לדמויות הישנות, מצד שני תלונות על ההתייחסות המאולצת והקצרה.
אז בעצם הקוראים כאן רצו ספר של 3000 עמודים, עם עלילה ארוכה ומפותלת שבו לכל דמות יש מקום מכובד.

בעצם, זה מה שיש. איסתרק+מהללאל+יוזבד. אם פדאהל הוא רק הפרק האחרון אבל חלק מכל הספר האדיר הזה זה בסדר, לא?
 
קודם כל לדעתי זה ואחד פספוס שהיא לא הרגה מישהו
כי זה פשוט לא הגיוני שיש כל כך הרבה קרבות בספר הזה ואפחד לא מת
אני חשבתי על הנסיך הקטנטן (הנסיך שלמה)
כלומר, לא אוהבת שתינוקות לא שורדים אבל זה היה יוצר די אמינות (וגם קצת היה מראה לאיסתרק שלא הכל בידיים שלו, שהוא הציל ילד אחד מתוך ארומונו של יוסף אבל הילד השני מת בתוך הארמון שלו)
אוף יצאתי טראגית
 
באמת דפוק, אבל אם הדמות מכינה את עצמה למוות הזה מראש מבחירה זה משהו אחר.
אם זה היה, נניח, איסתרק בסוף הספר או מהללאל בסוף הספר, לא היו סולחים לה לעולם
מצאתי את מי להרוג..:devilish: את יוזבד
-את האמת ממש לא דחוף לי שמישהו ימות, דוקא אוהבת הפיאנד.
גם על יקוואל אפשר לומר שהוא הכין את עצמו למוות ובחר בטוב כדי להציל אחרים ובכל זאת אף אחד לא התלהב יותר מדי מהמוות שלו...
 
קריאת האשכול הזה ממש משעשעת.
על זה, לכל הפחות, לא אמורים להיות חילוקי דעות (ציטוט.. הסכם שלום עם ברכיהו... בשינוי מילים קל:sne:)
דרך אגב זה התלונות, על חוסר היחס והתייחסות מאולצת וקצרה
אז בעצם הקוראים כאן רצו ספר של 3000 עמודים, עם עלילה ארוכה ומפותלת שבו לכל דמות יש מקום מכובד.
חחח........ במילים כאלה או אחרות, כן......
גם על יקוואל אפשר לומר שהוא הכין את עצמו למוות ובחר בטוב כדי להציל אחרים ובכל זאת אף אחד לא התלהב יותר מדי מהמוות שלו...
יקוואל לא התכונן למות הוא התכוון להספיק לברוח לפני שההר יתמוטט! מסתבר שהכין את עצמו לאפשרות כזאת אבל את, כקורא, לא היית מוכנה!
במיוחד שעד שסוף סוף הוא הבין...! והיה כל כך חבל עליו
 
אז בעצם הקוראים כאן רצו ספר של 3000 עמודים, עם עלילה ארוכה ומפותלת שבו לכל דמות יש מקום מכובד.
אם הספר היה בסגנון וברמה של איסתרק או מהללאל לא היה אכפת לאף אחד את מי היא הזכירה ואת מי לא.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה