שיר לפרוק

  • הוסף לסימניות
  • #1
היו שאהבו אותו כי יש לו ריח משגע
היו שאהבו את התקווה שהוא נתן
היו שאהבו אותו נוגע לא נוגע
ויש שאהבו לראות אותו מתוך ביתם
אני לא אוהב אבל אליו מתגעגע
כי בלי שאף אחד יבחין אוכל לבכות בו את חיי
גשם
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אמאלה
נעתקה לי הנשימה.

מזמן ומעט מאוד כמה קטעים כ"כ תפורים היטב,
וגם בקריאה שלישית ורביעית
אין מילה מיותרת, או סתמית,
והדו-תלת-רב משמעות מחזיק לאורך כל הקטע.

סופרים רבי שם היו מורידים את המילה האחרונה ונותנים לקורא לנחש,
אבל זה היה מאוד מתסכל...

תודה.
אפשר להעתיק לעצמי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בשמחה.
ותודה על המחמאות.

לגבי ה'גשם' -
נראה לי שלולא נכתבה אי אפשר היה להסיק שהכוונה לגשם, לא?
אפשר להפוך אותו לשיר "טאבו" - שיר שהנושא שלו לא מוזכר בכלל, והקורא צריך לנחש מהו בעקבות הרמזים השתולים בשיר.
בכל אופן, שיר נוגע מאוד ומעורר הזדהות מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
היו שאהבו אותו כי יש לו ריח משגע
היו שאהבו את התקווה שהוא נתן
היו שאהבו אותו נוגע לא נוגע
ויש שאהבו לראות אותו מתוך ביתם
אני לא אוהב אבל אליו מתגעגע
כי בלי שאף אחד יבחין אוכל לבכות בו את חיי
גשם
ואוו.

היו שאהבו מיד כשהיא הופיעה
קרניה מייבשות הפנים
לא נותנת אפשרות להציץ
לראות את הדמעות שבפנים

אני לא אוהב אבל מעדיף
להדחיק כאב של שנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
היו שאהבו אותו כי יש לו ריח משגע
היו שאהבו את התקווה שהוא נתן
היו שאהבו אותו נוגע לא נוגע
ויש שאהבו לראות אותו מתוך ביתם
אני לא אוהב אבל אליו מתגעגע
כי בלי שאף אחד יבחין אוכל לבכות בו את חיי
גשם
אני בוכה. זהו
(ואין גשם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
היו שאהבו אותו כי יש לו ריח משגע
היו שאהבו את התקווה שהוא נתן
היו שאהבו אותו נוגע לא נוגע
ויש שאהבו לראות אותו מתוך ביתם
אני לא אוהב אבל אליו מתגעגע
כי בלי שאף אחד יבחין אוכל לבכות בו את חיי
גשם
אחד הדברים שעקבתי אחריהם עד היום בפורום הזה, היו השירים שלך.
עמוקים עד טביעה, נוגעים-נוגים, מרעידים את הנשמה, משאירים אותך בסוף עם פה פעור כמה דקות(!).
תודה על זה, מדהים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אין מילים!
ממש נוגע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
  • הוסף לסימניות
  • #14
אחת הסיבות הטובות לגשם...

אגב,

אילו עוד משמעויות יש כאן?

אני, עד השורה של 'לבכות בו את חיי' חשבתי על געגועים לבנאדם שנמצא לא נמצא.

זה היופי, אם מצליחים לכתוב שיר שכל אחד יכול לקחת אותו לכיוון שלו.
כלומר, לשמור לכל האורך על משמעויות נוספות - ולא רק כל שירה מזכירה משהו אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ויש שאהבו לראות אותו מתוך ביתם
ואיך השורה הזאת ממשיכה את המשמעות שכתבת על האדם האהוב?
בדר"כ רוצים לראות אותו בתוך הבית ולא מתוך הבית...

אולי כשהוא תיכף מגיע? :LOL:
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ואיך השורה הזאת ממשיכה את המשמעות שכתבת על האדם האהוב?
בדר"כ רוצים לראות אותו בתוך הבית ולא מתוך הבית...

אולי כשהוא תיכף מגיע? :LOL:
לא כל אדם שאת מתגעגעת אליו חי איתך בבית...
אולי מסתכל בבית בתמונות?
בכל מקרה, זה שיר. הוא יכול להיות לא ברור לגמרי ונתון לפרשנות. זה מה שמבדיל אותו ממאמר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בכל מקרה, זה שיר. הוא יכול להיות לא ברור לגמרי ונתון לפרשנות. זה מה שמבדיל אותו ממאמר...
נכון.
לכן קצת התפלאתי על הקביעה שהמשמעות כביכול נמשכת לאורך כל השורות.

אולי כך המח של כולנו עובד.
קובעים עובדה ואז כל חלקי הפאזל מסתדרים לנו לבד גם אם זה לא מדויק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אולי כך המח של כולנו עובד.
קובעים עובדה ואז כל חלקי הפאזל מסתדרים לנו לבד גם אם זה לא מדויק...
אם השיר טוב מספיק.
כותב צריך לייצב איזה שהוא נעלם עם אלמנטים שמסתדרים לאורך כל השורות.
זה אכן מורכב.
אם הכותב נאמן רק להרגשה האישית ולו ולא 'רואה בעיניים זרות'
זה יראה גיבוב של חידות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
היו שאהבו אותו כי יש לו ריח משגע
היו שאהבו את התקווה שהוא נתן
היו שאהבו אותו נוגע לא נוגע
ויש שאהבו לראות אותו מתוך ביתם
אני לא אוהב אבל אליו מתגעגע
כי בלי שאף אחד יבחין אוכל לבכות בו את חיי
גשם
וואו
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת יום של גשם
מִי יִתְּנֶנּוּ גֶּשֶׁם \ מִירִי וּסְטֶנְרַיְךְ⁠

בַּקַּיִץ אָמַרְנוּ מִי יִתְּנֵנוּ רוּחַ אֱלוּל,
וּבֶאֱלּוּל אָמַרְנוּ מִי יִתְּנֵנוּ הוֹד רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָמַרְנוּ מִי יִתְּנֵנוּ אֵימַת הַכִּפּוּרִים,
וּבְיוֹם כִּפּוּר אָמַרְנוּ מִי יִתְּנֵנוּ שִׂמְחַת סֻכּוֹת.

וְעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים מִי יִתְּנֵנוּ גֶּשֶׁם.

אֲבָל כְּשֶׁיָּבוֹא הַגֶּשֶׁם לֹא נֹאמַר דָּבָר.
נַעֲמֹד בַּחוּץ, יְחֵפִים,
תַּחַת טְפִיפוֹתָיו הָרוֹקְדוֹת
רֹאשֵׁנוּ שִׁכּוֹר מֵרֵיחוֹ⁠
נִלְחַשׁ לְעַצְמֵנוּ⁠
בְּרָכָה.

יש ימים שהגשם מזכיר לי את מה שאיבדתי.
לא כי הוא נופל, אלא דווקא בגלל מה שלא מצליח לרדת. יש משהו בטיפות המהססות האלה—אלה שמתנפצות על האוויר עוד לפני שהן נוחתות—שגורם לי לחשוב על כל הדברים שלא השלמתי איתם עד הסוף.
פעם הייתי חושבת שגשם הוא ודאות: עננים מתקדרים, הלב מתכונן, ואז הוא פשוט מגיע. היום אני כבר לא בטוחה. הגשם התחיל להתנהג כמו אנשים—מבטיח, נעלם, חוזר בלי אזהרה. לפעמים הוא מגיע רק כדי להזכיר לך שלא הכול בשליטתך; לפעמים הוא מתעכב כדי שתלמדי לחכות.
הגשם השבור הזה, זה שלא מסוגל להחליט אם הוא רוצה להיות סערה או דממה, גורם לי להתעכב על שאלות שלא קיבלו תשובה.
מה עושה אותנו שלמים? האם השלמות נמצאת ברגעים הגדולים, או דווקא בטיפות המאוחרות, הקטנות, אלה שנראות חסרות משמעות אבל מצליחות לגעת במקום שאף סערה לא נגעה בו?
ואולי אנחנו דומים לו יותר ממה שנוח לנו להודות. מתהלכים בעולם כמו ענן מלא—אבל לא יודעים איך להתחיל לרדת. מחזיקים דברים בפנים, עובדים שעות נוספות בלהסתיר. עד שמשהו קטן—ריח של אדמה רטובה, שורה משיר, איזו תנועה כמעט־לא־מורגשת של הלב—מזכיר לנו שהכול בתוכנו מבקש בסך הכול להישפך.
ובאמת, נדמה לי שכל ההתרגשות מהגשם היא קצת מוגזמת.
הוא יורד, הוא מפסיק, הוא שוב מתחרט—ולכולנו יש סבלנות אליו רק כי הוא גשם.
אם בן אדם היה מתנהג ככה, כבר מזמן היינו אומרים שהוא לא יציב רגשית.
אבל משום מה, כשזה הטבע ולא אנחנו, הכול נסלח.
אולי זה היתרון שלו: הוא לא צריך להיות שלם, לא צריך להסביר את עצמו,
לא צריך להתנצל על כל טיפה שנפלה עקום.
הלוואי שגם לנו היו מרשים ככה,
פשוט לרדת.
גם אם בגלל זה אנחנו קצת שבורים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה