דרוש מידע נושא לעוס:)

  • הוסף לסימניות
  • #24
  • הוסף לסימניות
  • #25
לי מפריע כל רעשי האכילה
אבל הכי מפריע- אלו שהאף שלהם סתום או שיש להם פוליפים
והם נושמים בקול
ואוכלים בקולי קולות
כל החדר עסוק איתם בהתענגות על האוכל
באכילת תפוח עסיסי וכו'

אני ממש אומרת לעצמי שאני מתגברת ומתעלמת (למרות הקושי הגדול)
מדברת לעצמי,, נכון זה מגעיל, מבחיל, לא נימוסי וכו' ואני לא שומעת את זה.

לא עוזר ממש
אבל לפחות עושה לי הרגשה של אדם מרומם :)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #26
יש אנשים רגישים יותר לרעשי רקע,

דיבור עצמי עוזר במעט: "לא אסון, סה"כ מישהו אוכל",
"אי אפשר להכריח בנאדם לאכול בלי קולות - הוא אפילו לא שם לב",
"אוכל או נשימה - יש להם רעש טבעי"
"לפעמים גם לי יוצא רעש באכילה" וכו

אם בלתי אפשרי, והאוזן לא מוכנה להתעלם - דבר שגורם לעצבים שגוררים תגובות לא הולמות,
עדיף לצאת מהאיזור, עד לאיפוס.

אבל הכי חשוב, תעשו טובה, אל תעירו לילדים ולאחרים,
לילדים - זה מפתח אצלם בדיוק את אותו קושי,
חבל לעודד את ההפרעה הזו אצל מי שיכול לחיות בלעדיה, וזה גם חוזר למעיר בגדול...
ולאחרים - די, אל תתנו למישהו להרגיש רע כי הוא אוכל, לא נעים להיות זה שצריך לפתח אכילה לא נשמעת, בפרט שמי שמעיר על כך, לא שם לב שגם כשהוא אוכל הוא מרעיש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני תמיד אהבתי את המחמירים באכילת מצה לאכול באופן 'שישמיע לאוזניו', לצאת ידי כל השיטות.
והוא תענוג, המראה הנלבב הזה של כל עורכי הסדר יושבים ולועסים בקול רם את הלחם עוני, כדי אכילת פרס.
זה נותן לי אנרגיות לשנה שלימה.
בליל הסדר הסיבה טהורה כדי לסיים מהר את הכזית בזמן קצר.
ואם ממלאים את הפה בכמות גדולה ולועסים זו התוצאה.

לפני שנים שמעתי אדם שהיה בשליחות במקום שרחוק מן היהדות מאד.
לפני ליל הסדר הוא היה במצוקה אמיתית.
איך מסבירים לתינוקות שנשבו הללו את האכילה המהירה, את החפזון, את מילוי הפה וכו'
מי שלא מבין יכול לפרש את הדברים בצורה מעוותת ולהפסיד.
הוא הביא להם דוגמא מתחרות ריצה.
איך כל חלקיק שניה קריטי.
למרות הזיעה ושער הפזור והמראה הלא מלבב של האדם הרץ.
גם כאן, הוא אמר להם, יש משמעות לכל רגע וגרם.
הם זרמו איתו אכלו במהירות ולעסו כהוגן...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #32
ב"ה שזה לא מפריע לך
יש כאלו שמנסים להתעלם אבל זה לא עוזר
זה כ"כ מפריע להם שהם מחפשים קיר קרוב להטיח בו את הראש
לא יכולתי לתאר זאת טוב יותר.
מי שלא סובל מזה, לא יכול להבין איזה סבל נוראי זה. נורא נורא נורא ואיום.
לי מפריע כל רעשי האכילה
אבל הכי מפריע- אלו שהאף שלהם סתום או שיש להם פוליפים
והם נושמים בקול
ואוכלים בקולי קולות
סיוט של החיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
תנסה ב5 דקות הבאות לא לחשוב על מלפפון
(רמז: אתה לא תפסיק לחשוב עליו...)
יתכן וכוונת הדברים לא ברורה מספיק.
כאשר אדם מעסיק את עצמו במשהו, אז יתר החושים פחות פעילים באותה שעה.
אם בשעת הארוחה האדם יפעיל את כח המחשבה (הרי אי אפשר לדבר או לעבוד באותם רגעים), אז חוש השמיעה יהי' פחות פעיל, וכך גם תחושת ההצקה תקטן.
בפירוש לא היתה כוונה להיות פאסיבי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
הכי קשה זה כשמשהו אוכל בננה בסביבה...
סבל אמיתי.
מזדהה מאד עם פותח/ת האשכול.
לדעתי ענין של חינוך בבית. אצלינו זה דבר שמדברים עליו ומעלים עליו מודעות :לאכול בלי רעשים ובפה סגור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
עברתי על התגובות של כולם,
אני רואה כאן דיונים על 'מה הסיבה להפרעה' או 'פתרונות להתגבר על ההפרעה',
אבל למה כמעט אף אחד לא חושב שזה חסר נימוס ודוחה ללעוס בפה פתוח???
מילא כשמדובר בילדים קטנטנים, אך מדוע אנשים בוגרים לועסים בקולי קולות???
בררררררררר
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
עברתי על התגובות של כולם,
אני רואה כאן דיונים על 'מה הסיבה להפרעה' או 'פתרונות להתגבר על ההפרעה',
אבל למה כמעט אף אחד לא חושב שזה חסר נימוס ודוחה ללעוס בפה פתוח???
מילא כשמדובר בילדים קטנטנים, אך מדוע אנשים בוגרים לועסים בקולי קולות???
בררררררררר
זה ממש נכון ...אבל אותו אחד שואל מה לעשות במצב הזה שאנשים לועסים עם פה פתוח ?!!!?!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה