עזרה איך עובדים עם עורך ותחקירן ספרותי?

  • הוסף לסימניות
  • #1
איך מתנהלת העבודה בין הסופר לעורך / תחקירן?
הבנתי שעדיף שהסופר ידע כמה שיותר מידע על מה שהוא כותב, כך שהכתיבה יוצאת יותר משכנעת/ריאליסטית.. אז איך זה עובד עם תחקירן - שהוא זה שעושה את המחקר?
מה בערך התפקיד של כל אחד מהם?
ומה העלות שלהם?
 
נערך לאחרונה ב:
הפיתרון
נתחיל בזה שאין לי הרבה ידע, אבל את המעט שיש... אני פה בשביל לחלוק אותו עם מי שרוצה. הההסברים מבוססים על שיחות שלי עם עורכים ומנסיון של עמיתים שהוציאו ספרים...

אז יש שני סוגי עורכים - כמו שכתבו כל החכמים מעליי.
עורך לשוני, וספרותי.

הלשוני - העבודה מאוד פשוטה.
גמרת לכתוב? שלח את הקובץ לעורך, הוא יתקן אותו, אתה תעבור על התיקונים (או שלא), וזהו.
ספרותי - מורכב בהרבה.
בגדול העבודה מחולקת למספר אבני דרך.
1- בניית תקציר. הסיפור של הסיפור. טקסט של 500-2000 מילה שמתאר את הספר, הדמויות הראשיות בו, מהן מטרותיהן ולמה.
זהו טקסט לא ספרותי, יבש וכמה שיותר רציונלי.
את התקציר אפשר לכתוב לבד, עדיף ורצוי, או להיעזר בעורך. ככל שתיעזרו יותר - תשלמו יותר.

2- בניית הפרקים. מה קורה בכל פרק?
שורה שתיים תספקנה בהחלט לתיאור.
זהו טקסט לא ספרותי, יבש וכמה...
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא יודעת ממש מניסיון אישי -
אבל מניחה שתחקירן עובד לפני שהסיפור כתוב, ואילו העורך עובר על הסיפור אחרי שכבר כולו כתוב. זו עבודה אחרת לגמרי, לדעתי...
באשר למחירים - שלחתי לאחרונה את הסיפור שלי לעורכת, שלוקחת 10 ש"ח למילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
באשר למחירים - שלחתי לאחרונה את הסיפור שלי לעורכת, שלוקחת 10 ש"ח למילה.
זה לא טעות? או אולי סיפור קצר?
כי לא נראה לי שמשלמים על עריכת ספר חצי מליון שקל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה לא טעות? או אולי סיפור קצר?
כי לא נראה לי שמשלמים על עריכת ספר חצי מליון שקל.​
טעיתי בחישוב
:sne:
התכוונתי לעשר אגורות...
בכל אופן, בספר ששלחתי לה יש 60000 מילים, ואני משלמת לה 6000 ש"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא יודעת ממש מניסיון אישי -
אבל מניחה שתחקירן עובד לפני שהסיפור כתוב, ואילו העורך עובר על הסיפור אחרי שכבר כולו כתוב. זו עבודה אחרת לגמרי, לדעתי...
באשר למחירים - שלחתי לאחרונה את הסיפור שלי לעורכת, שלוקחת 10 ש"ח למילה.
העורכת מתקשרת לשאול על כל מילה שמתקנת או שיש לה יד חופשית לשנות כרצונה?
בקיצור איך מתנהלת העבודה בפועל?
שאלה נוספת:
@מ. י. פרצמן כתבה באיזשהו מאמר שעריכה מוסיפה בערך 15-20% מילים מעבר לנכתב. האומנם?
אשתי ואני כותבים ספר מתח/ פנטזיה אני מתלבט תמיד האם לעשות קישור לספר, מכיוון שהוא רחוק כיום מרחק שנות אור מרמתו בשיתופים הראשונים בפורום שאוחז כעת בערך ב75000 מילה. ספר ממוצע מהז'אנר מצריך בדר"כ כ 90000 מילה. ישנם קטעים נוספים שאמורים להיכתב אך לא נראה לי שיותר מ כ5000 מילה.
האם לסמוך על הניפוח של העריכה? או שלא תמיד זה כך.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
העורכת מתקשרת לשאול על כל מילה שמתקנת או שיש לה יד חופשית לשנות כרצונה?
העורכת מציעה וממליצה, והסופרת בוחרת אם לקבל. כמובן לא שולחים ספר להדפסה מייד אחרי סבבי העריכה, אלא הסופרת עוברת על התיקונים ומביעה את דעתה. בד"כ אם היא בחרה את העורכת, היא כנראה תסמוך על דעתה המקצועית ותסכים עם רוב ההערות שלה. אבל תמיד אפשר לדון ולחשוב ביחד, ולהגיע למסקנות על מה שהכי טוב לספר.
או שלא תמיד זה כך.
לא תמיד.

(כותבת מניסיון שלי. חשוב לשמוע דעות וחוויות נוספות.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
העורכת מציעה וממליצה, והסופרת בוחרת אם לקבל. כמובן לא שולחים ספר להדפסה מייד אחרי סבבי העריכה, אלא הסופרת עוברת על התיקונים ומביעה את דעתה. בד"כ אם היא בחרה את העורכת, היא כנראה תסמוך על דעתה המקצועית ותסכים עם רוב ההערות שלה. אבל תמיד אפשר לדון ולחשוב ביחד, ולהגיע למסקנות על מה שהכי טוב לספר.

לא תמיד.

(כותבת מניסיון שלי. חשוב לשמוע דעות וחוויות נוספות.)
בקיצור עורכת זה לא פתרון לעצלנים שנמאס להם לעבוד על הספר, ולעבור עליו שוב ושוב, עד הסוף הטוב.
התלבטתי האם לתייג גם אותך ואת @הדוויג לדיון (יש בפורום עורכים נוספים?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בקיצור עורכת זה לא פתרון לעצלנים שנמאס להם לעבוד על הספר, ולעבור עליו שוב ושוב, עד הסוף הטוב.
התלבטתי האם לתייג גם אותך ואת @הדוויג לדיון (יש בפורום עורכים נוספים?)
יש לי ניסיון מועט מאד בעריכה
יש תיקונים פשוטים שלא צריך לשאול את הסופר - בתחום הדקדוקי (ובכל זאת כל התיקונים נערכו עם 'עקוב אחר שינויים' והסופר יכול לראות כל פסיק ששינו לו...
יש כאלה שמאד מחוברים לטקסט שלהם. לא כולם חופשיים כל כך למסור את ההשקעה שלהם למישהו אחר שיעשה בו כרצונו)
יש שינויים גדולים יותר, אופי של דמות, מהלך, אירוע - שעל זה אפשר להעיר וגם להמליץ על השינוי הרצוי והסופר הוא זה שצריך לכתוב את זה. אולי אם יבקש העורך יכתוב גם. אבל בעיני עדיף שהסופר יעשה את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בקיצור איך מתנהלת העבודה בפועל?
שאלה נוספת:​
אני רק בתחילת הדרך... היא כרגע קוראת את הספר. מניחה שכשתסיים היא תחזיר לי אותו עם הערות.

ורק חשוב לי לציין שיש הבדל גדול בין עריכה ספרותית לבין עריכת לשון.
עורך הלשון מקבל ספר סופי לגמרי, ובעיקרון לא מעיר על התוכן בכלל, אלא רק על תקינות השפה. הספר לא אמור לעבור שינוי מהותי לאחר עריכת לשון, מה שאין כן בעריכה ספרותית.
(אני עורכת לשון. יצא לי קצת לייעץ גם מבחינה ספרותית, אבל זו הייתה עבודה אחרת לגמרי, ומתומחרת אחרת).
ועוד הדגשה חשובה: עריכה ספרותית אינה פוטרת עריכת לשון (אלא אם כן העורך מחזיק בשני הכובעים גם יחד, ומתחייב לשים לב גם ללשון). אחרי סיום העריכה הספרותית, הספר חייב לעבור גם עריכת לשון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני רק בתחילת הדרך... היא כרגע קוראת את הספר. מניחה שכשתסיים היא תחזיר לי אותו עם הערות.

ורק חשוב לי לציין שיש הבדל גדול בין עריכה ספרותית לבין עריכת לשון.
עורך הלשון מקבל ספר סופי לגמרי, ובעיקרון לא מעיר על התוכן בכלל, אלא רק על תקינות השפה. הספר לא אמור לעבור שינוי מהותי לאחר עריכת לשון, מה שאין כן בעריכה ספרותית.
(אני עורכת לשון. יצא לי קצת לייעץ גם מבחינה ספרותית, אבל זו הייתה עבודה אחרת לגמרי, ומתומחרת אחרת).
ועוד הדגשה חשובה: עריכה ספרותית אינה פוטרת עריכת לשון (אלא אם כן העורך מחזיק בשני הכובעים גם יחד, ומתחייב לשים לב גם ללשון). אחרי סיום העריכה הספרותית, הספר חייב לעבור גם עריכת לשון.
אני משער שההודעה הקודמת בעניין התעריף התייחסה לעורכת ספרותית כי המחיר גבוה מאוד עבור עריכת לשון
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אשתי ואני כותבים ספר מתח/ פנטזיה אני מתלבט תמיד האם לעשות קישור לספר, מכיוון שהוא רחוק כיום מרחק שנות אור מרמתו בשיתופים הראשונים בפורום שאוחז כעת בערך ב75000 מילה. ספר ממוצע מהז'אנר מצריך בדר"כ כ 90000 מילה. ישנם קטעים נוספים שאמורים להיכתב אך לא נראה לי שיותר מ כ5000 מילה.
האם לסמוך על הניפוח של העריכה? או שלא תמיד זה כך.
א. ממש לא בהכרח שעריכה משמינה את הספר. יש מקרים שהיא דווקא מרזה אותו.
ב. לא חושב שצריך לכוון בדווקא למספר מילים מסוים. יותר חשוב שכל מילה תהיה חשובה ותתרום לספר. אם זה המצב, הרי שגם אם הספר יצא בסוף 60 אלף מילה או 120 אלף מילה זה לא ממש משנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אשמח לכוון את הדיון יותר למטרה בה הוא נכתב:
איך מתנהלת העבודה בין הסופר לעורך / תחקירן?
האם התחקירן נכנס לויקיפדיה במקומי, או שהוא עושה עוד דברים?
האם העורך משנה לי את הטקסט, יוצר דברים חדשים, וכד'?
בנוגע לעריכת לשון, זה נושא בפ"ע
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אחרי סיום העריכה הספרותית, הספר חייב לעבור גם עריכת לשון
בהחלט חשוב. לאחרונה נתקלתי בספר שנחשב ספר איכותי ונתקלתי כל הזמן בטעויות לשוניות, מיד בדקתי האם נערכה עריכה, ואכן, עריכה ספרותית היתה, אבל כנראה לא עריכת לשון. זה היה כל כך חבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני משער שההודעה הקודמת בעניין התעריף התייחסה לעורכת ספרותית כי המחיר גבוה מאוד עבור עריכת לשון​
אכן. עריכת לשון מתומחרת אחרת - לפי מספר תווים לגיליון דפוס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
א. ממש לא בהכרח שעריכה משמינה את הספר. יש מקרים שהיא דווקא מרזה אותו.
בדרך כלל היא מרזה את הספר לי פעם אחת אחת ירדו בערך 40 אלף מילים...
:(
ב. לא חושב שצריך לכוון בדווקא למספר מילים מסוים. יותר חשוב שכל מילה תהיה חשובה ותתרום לספר. אם זה המצב, הרי שגם אם הספר יצא בסוף 60 אלף מילה או 120 אלף מילה זה לא ממש משנה.
זו גישה נכונה מאוד.
לא משנה כמה מילים כתבתם, בטוח לא זו תהיה הכמות הסופית...
אשמח לכוון את הדיון יותר למטרה בה הוא נכתב:

האם התחקירן נכנס לויקיפדיה במקומי, או שהוא עושה עוד דברים?
תחקירן אמור לעשות הרבה יותר מלהיכנס לויקיפדיה, הוא אמור לדבר עם אנשים אמיתיים, עם אנשי מקצוע שמבינים בנושאים של הספר ועוד.
האם העורך משנה לי את הטקסט, יוצר דברים חדשים, וכד'?
בדרך כלל לא יוצר דברים חדשים, זה התפקיד שלך, התפקיד שלו הוא לשנות את הטקסט כדי שיהיה יותר מובן, חד, וכ'.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה