דרוש מידע אנג'ל נגד נתן גלנט!

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
חלה שמחוברת לחלה שלידה מהצדדים זה גם קצה לפי הנוסחה הזו?
לפי השיטה שהמנהג להוריד את הקצוות הוא משום חשש גזל שפעם היו כולם מניחים את חלותיהם בתנור אחד וחששו מגזל אחד מהשני ממה שנדבק על הפת בצדדים, אזי גם במקרה שציינת יש להוריד את הקצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
לפי השיטה שהמנהג להוריד את הקצוות הוא משום חשש גזל שפעם היו כולם מניחים את חלותיהם בתנור אחד וחששו מגזל אחד מהשני ממה שנדבק על הפת בצדדים, אזי גם במקרה שציינת יש להוריד את הקצה.
זה הרבה פחות משווה פרוטה ולא דומה למציאות של פעם - אז כל אחד הביא את הבצק שלו
היום כל אחד קונה לחמניה as is, כמות שהיא.
מי שלא מתאים לו לחמניה שתלשו לה כמה פירורים יכול לבחור לחמניה שנדבקו אליה כמה פירורים.
גזל אין פה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
זה הרבה פחות משווה פרוטה ולא דומה למציאות של פעם - אז כל אחד הביא את הבצק שלו
היום כל אחד קונה לחמניה as is, כמות שהיא.
מי שלא מתאים לו לחמניה שתלשו לה כמה פירורים יכול לבחור לחמניה שנדבקו אליה כמה פירורים.
גזל אין פה.
מזכיר את הילדים שבוחרים את הסופגנייה עם הכי הרבה אבקת סוכר.... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
לפי השיטה שהמנהג להוריד את הקצוות הוא משום חשש גזל שפעם היו כולם מניחים את חלותיהם בתנור אחד וחששו מגזל אחד מהשני ממה שנדבק על הפת בצדדים, אזי גם במקרה שציינת יש להוריד את הקצה.
יש לך מקור לזה? או שזה מסברא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
זה הרבה פחות משווה פרוטה ולא דומה למציאות של פעם - אז כל אחד הביא את הבצק שלו
היום כל אחד קונה לחמניה as is, כמות שהיא.
מי שלא מתאים לו לחמניה שתלשו לה כמה פירורים יכול לבחור לחמניה שנדבקו אליה כמה פירורים.
גזל אין פה.
נכון שאין בזה גזל, רק מכח זה נתפתח המנהג [לחלק מהדעות] וכיון שנהגו כך המשיכו לנהוג,
"כי מה?! אמא שלי וסבתא שלי עשו כך ואני לא אעשה כך?! מה אני לא יהודייה כשרה?!" סוף ציטוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
נתן היקר,
אנג'ל נתנו לך במתנה את הקצוות במשך 70!! שנה
כרגע משיקולים כאלו ואחרים הם הפסיקו את המתנה,
מה אתה מתלונן?

קיצער, שנה גישה ותתענג על ההיסטוריה
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
נתן היקר,
אנג'ל נתנו לך במתנה את הקצוות במשך 70!! שנה
כרגע משיקולים כאלו ואחרים הם הפסיקו את המתנה,
מה אתה מתלונן?

קיצער, שנה גישה ותתענג על ההיסטוריה
רק תשנו את המשקל....

זה קצת מעצבן, שבגלל שזה משהו פעוט אז אנשים מוותרים או אומרים תעזוב זה כלום
נכון שיתכן והאדם לעצמ לא כדאי לו להתעסק בזוטות בשביל הרוגע וכו' אבל לאחרים אין זכות לזלזל או לפטור כלאחר יד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
אנג'ל הכריזה לאחרונה מלחמה אישית עליי, והגדילה את משקל הלחם הפרוס ל900 גרם. במקום 750.
הנושא נלעס רבות, תרתי משמע, אך ברצוני להסביר את חומרתו באמצעות שרטוט פשוט.
הרעיון הוא שקצוות הלחם, "הנשיקות" כלשון ילדינו, לא שמישים כמעט.
כבר מזמן קדום שכל חברות השיווק במלחמה כוללת כל כלל הצרכנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
העם כועס ודורש שינוי
קבלו את הנתונים המספריים של המון העם שנפגע מהגזירה הקשה:
5 חתימות !
ובמילים: ח--מ--ש חתימות קוראות לשינוי המצב ומוטב שעה אחת קודם!!!
:p

חתמו עכשיו ולא תחוללו שינוי:
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
לפי השיטה שהמנהג להוריד את הקצוות הוא משום חשש גזל שפעם היו כולם מניחים את חלותיהם בתנור אחד וחששו מגזל אחד מהשני ממה שנדבק על הפת בצדדים, אזי גם במקרה שציינת יש להוריד את הקצה.
מנה המקור שלך לזה יש הסברים אחרים לגמרי כמו קשה לשכחה אבל אני לא זוכר ואין לי סבלנות לחפש כרגע את המקור

כי מה?! אמא שלי וסבתא שלי עשו כך ואני לא אעשה כך?! מה אני לא יהודייה כשרה?!" סוף ציטוט.

ציטוט מאיפה זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
אצלנו זה היה נקרא תמיד
לשיקה
ולא נשיקה.

הנה
המאמר מהמקדמת ללשון עברית.

קצה הלחם​

כיכר לחם


איך נקראים הקצוות של כיכר הלחם?

השם הפשוט ביותר הוא כמובן קצה הלחם. אך בקרב הדוברים מהלכים השמות "נשיקה" ו"לשיקה".

את הכינוי נשיקה אפשר אולי להבין כמקום שבו כיכרות הלחם שבתנור נושקות זו לזו. בספרות חז"ל מקום המגע הזה מדומה דווקא לנשיכה: במשנה נזכרים "ככרות נושכות זו בזו" (טבול יום א, א), ור' עובדיה מברטנורא מפרש: "שנדבקו כל כך עד שכשבא להפרידן נושכות זו מזו, כלומר שנתלש מקצת מאחת מהן ועולה עם חברתה". עם זאת כיכרות לחם הנאפות יחד נדבקות זו לזו בעיקר בצידן.

שימוש בְּמילה שמשמעה 'נשיקה' לציון קצה הלחם מוכר גם בשפות אחרות – לרוב בלשון הדיבור ולעיתים רק בניבים מסוימים. לפי שעה עלה בידינו לאתר שימושים כאלה בפולנית, באיטלקית ובצרפתית. באחד מניבי הגרמנית משמשת מילה שמשמעה 'פה קטן' לציון קצה הלחם הנדבק באפייה לכיכר הסמוכה.

בפי מקצת הדוברים משמש השם לשיקה. מילה זו אינה גזורה משורש עברי קיים, ומקורה אינו ברור. יש הסוברים שהיא נולדה בהשפעת צליל המילה הפולנית calusek (נשיקה) המשמשת בלשון הדיבור במשמעות קצה הלחם. כן ייתכן שהצורה לשיקה אינה אלא גלגול של נשיקה. העיצורים ל' ונ' קרובים, ולעיתים הם מתחלפים ביניהם, למשל: לִשְׁכָּה (ירמיהו לה, ד) לעומת נִשְׁכָּה (נחמיה ג, ט); מַרְגָּלִית (בעברית) לעומת מַרְגָּנִית (על פי מַרְגָּנִיתָא בארמית; שתיהן בעקבות המילה היוונית margarites). ואולי השפיעו שני הגורמים יחד – המילה הפולנית וקרבת העיצורים.

נעיר כי בלשונות אחרות יש לקצה הלחם כינויים שונים ומשונים. בפולנית למשל, לצד calusek שהזכרנו, משמשת המילה piętka שמשמעה 'עקב'; בצרפתית קצה הלחם מכונה croûton – 'קרום', 'מעטפת קשה'; ובניבים שונים של הגרמנית משמשות מילים שמשמען 'קָצֶה', 'כפתור', 'פקעת' ועוד.
 
כבר מזמן תהיתי איך זה שבשנת 2022 עדיין לא מייצרים לחם שבו כל הפרוסות בגודל אחיד, עדיף בצורה מרובעת, ובלי ה'קשה'.
כבר המציאו רכב חשמלי, חיסון לקורונה, כטב"מים מתקדמים, בשר מודפס, מזגן שנדלק בהוראה קולית, מקרר שמזמין מעצמו מצרכים שנגמרו, ועוד כל מיני דברים משונים.
כל כך קשה לייצר פרוסות לחם נורמליות בגודל אחיד?
כן.
כי אז צריך תבניות.
וזה עולה כסף וזמן להכניס ולהוציא...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה