דרוש מידע הוריך גרושים!

[נופל וקם]

את/ה בדיוק מה שהקב"ה נתן לי, והכי טוב/ה לי בעולם!!!!!

להגדיל להדפיס ולתלות!

גם לנשואים!

 

[am creative]

אני קוראת את האשכול הזה, ומרגישה שפספסה כאן אולי איזו הדגשה -
אנשים מתביישים לספר על התמודדות וכישלון בחיי נישואין. הרבה לפני גרושין, זה אולי תחושה של 'אני לא בסדר' 'לא מספיק מוצלח'... 'לכולם הכל עובד ובסדר ורק לנו לא'
לא בטוחה מאיפה זה מגיע, אבל זו עובדה. בסדר לספר על התמודדויות מסוימות, ועל אחרות- מתביישים ומסתירים, גם אם הם כלל לא אשמים.

 

[יהיה בסדר !!!!!!!]

@בתהליך את באמת בתהליך ......... אבל !

מלא התפעלות מהתיאור שלך !!! אחרי הכל יש דרך גם איך להתגרש !!!!!!! ולא מצווה לריב ולהרוס לשני את החיים ......
לא מסתדרים ? אפשר לגמור גם רגוע ברוב המקרים והלוואי שכך יהא תמיד...
את סמל ודוגמא לאנושיות איך צריך להתנהג !!!!

כן גם אם לא מסתדרים לחיות יחד אבל עדיין טובת הילד זה שהוריו ידברו רגוע בינהם ולא במריבות וכעסים מה שפוגע ישירות לתפקוד הילד !!!!
ועוד משהו לא נראה שחשבת על זה אבל תודה שציינת שאת מורה ... [ סמכות של איש חינוך ולא סתם איש זול....] מחזק הרבה שלא יחשבו אני התגרשתי אני אפס אני דפוק לא יוצלח ווכו' לא ! זה לא נכון ! הנה גם מורה מצליחה אשת חינוך מנהלת כתה + בית עם ילדים ללא בעל התגרשה כי זה מה שה' הוביל ....

תודה תודה !!!!! מצדיעים לך !!!
בברכת ישועת ה' כהרף עין !!!!

 

[זושא כץ]

בנוגע להתייחסות הילדים לעניינים מסוג זה, אציין הארה שראיתי פעם (אם אני זוכר נכון, מהרב שלמה הופמן זצ״ל):


כמובן שיש לסייג ולחדד:
1. מדובר בילד קטן. מימד המקום כן משמעותי אצל ילד גדול יותר.
2. כעבור זמן אין ספק שגם ילד קטן מתגעגע להורה שנעלם פתאום מהחיים (אם-כי ככל שהילד קטן יותר, זיכרון ההורה הנעלם מתעמעם אצלו. ולכן דווקא חשוב לתחזק אצלו את הזיכרון באופן בריא, וזו אכן מלאכה שצריכה להיעשות בחכמה - מצד אחד לתחזק את הזיכרון, ומצד שני לא להפוך את הזיכרון והגעגוע למשהו מורכב ומתוסבך שרק יזיק לילד. אפשר ללמד ילד איך להתגעגע בצורה בריאה).

אבל העיקרון הוא שצורת ההתמודדות של ילד קטן עשויה להיות שונה ופחות מורכבת מהתמודדותו של מבוגר. על מנת שלא לגרום להתמודדות מורכבת אצל הילד, יש להשאיר את הפשטות על כנה ולהעביר לילד מסר פשוט: אבא לא פה. עכשיו הוא בשמים, והוא מסתכל עלינו ואוהב אותנו משם. זהו.
אצל ילדים לא צריך ליצור פשטות, הפשטות כבר שם באופן טבעי. מה שצריך זה לא לפגוע בפשטות הזו. כשמשדרים לילד פשטות, הפשטות הטבעית שלו נותרת על כנה.

אני חושב שהענין הזה נכון הן בקרב ילדים יתומים והן בקרב ילדים להורים גרושים.
במקרה שההורים הגרושים רבים ביניהם, זה סיפור בפני עצמו ולא נוגע להודעה הזו.


נ.ב. כתבתי את הנלענ״ד מסברא. איני איש מקצוע.

מעבודה עם בחורים בארגון של יתומים
כל אחד נזכר בחסר של ההורה בזמן אחר ובתדירות אחרת, כשזה קורה , זה שורף עד לשמיים, לא משנה כמה זמן עבר, ובן כמה הוא היום.
כדבריהם: "אף אחד לא מבין אותי אז, אני רוצה משהו שאין אופציה להשיג אותו בשום צורה"
או הייתי רוצה את אבא שלי גם אםהוא היה משאר צמח עד היום".

 

[זושא כץ]

אנשים אוהבים לומר על המתגרשים שאין להם כח להתמודד. וזה מאד מעצבן. וגם קצת נכון בהשוואה לפעם.
ההסבר לזה הוא מה שכותב הרב וולבה זצ"ל באחד מספריו פרקי קנין דעת.
שהדעת זה חיבור, ופעם כח הדעת היה יותר חזק וזה נתן חיבור יותר גדול, כיום כח הדעת נחלש אצל אנשים והחיבור נפגע.

ובקיצור,
זה לא בעיה של זוג ספציפי, אלא מצב ש"ח הדור והחיים כולו.
כמו שפעם היו לומדים בלי מזגן ומאווררים, וכיום שאין מזגן כולם הולכים הביתה, וזה לא קשור לויכוחים וצעקות אם בן אדם מתפנק או לא רוצה ללמוד.
כך זה בגירושין, גם לאלה שנשואים אין כח להתמודד רק הם לא התנסו בניסיון קשה כזה. ובניסיון שלהם, יכול להיות שגם הם אין להם כח להתמודד.

 

[מתכנתת+]

מעבודה עם בחורים בארגון של יתומים
כל אחד נזכר בחסר של ההורה בזמן אחר ובתדירות אחרת, כשזה קורה , זה שורף עד לשמיים, לא משנה כמה זמן עבר, ובן כמה הוא היום.
כדבריהם: "אף אחד לא מבין אותי אז, אני רוצה משהו שאין אופציה להשיג אותו בשום צורה"
או הייתי רוצה את אבא שלי גם אםהוא היה משאר צמח עד היום".

עצוב מאוד.
אבל עדיין אי אפשר להשוות סבל לסבל
יש לצערינו עוד סוגי רגעים שורפים עד לשמיים

 

[תמי אחת]

ובקיצור,
זה לא בעיה של זוג ספציפי, אלא מצב ש"ח הדור והחיים כולו.
כמו שפעם היו לומדים בלי מזגן ומאווררים, וכיום שאין מזגן כולם הולכים הביתה, וזה לא קשור לויכוחים וצעקות אם בן אדם מתפנק או לא רוצה ללמוד.
כך זה בגירושין, גם לאלה שנשואים אין כח להתמודד רק הם לא התנסו בניסיון קשה כזה. ובניסיון שלהם, יכול להיות שגם הם אין להם כח להתמודד.

הדור שונה בעוד כמה דברים, לא רק בכמות הכוחות. להשוות פעם להיום זה פשוט לא הולך
(פעם למדו בלי מזגן ומאוורים? אל תלכו רחוק. פעם לא היו כמעט מזגנים בירושלים. לא, לא כי הדור הפך למפונק כמו שהחום הפך לחמסין ובלתי אפשרי להתמודד איתו.
עכשיו תשליכו את המשל שכתבתם - לנמשל)

 

[מרובע]

ידיד שהתגרש שלח בקשה לכל החברים והמשפחה: בבקשה אל תדברו על הנושא הזה.
כך למרות שיש נטיה לדבר (כמו כל אסון שאנשים לא מסוגלים לבלוע אותו בשתיקה ומוכרחים לשוחח כדי לעכל)
זה עזר שכשהתחילו לפתוח את הנושא היו אלו שהעירו: "בקשת פלוני שלא ידברו עליו, תכבדו".

אולי כדאי להמליץ לכל גרוש/ה לעשות כן, לפעמים אנשים לא מדברים מרוע אלא מבהלה והלם - כדי להרגע.
תמצאו דרך אחרת להרגע, או לפחות תעשו את זה בפורומים ממש סגורים (כמו בין איש לאשתו בחדרי חדרים, אם זה מתאים לכם).

 

[מרובע]

מספר ר' שלמה לוינשטיין:

בן דודי ר' יצחק לווינשטיין זצ"ל אשר היה משמש בקודש

 

[stars]

מספר ר' שלמה לוינשטיין:

בן דודי ר' יצחק לווינשטיין זצ"ל אשר היה משמש בקודש
צפה בקובץ המצורף 1261868

סיפור מיוחד ותגובה כ"כ אופיינית לרב שטיינמן זצ"ל.

 

[ליבש]

אני קוראת את האשכול הזה, ומרגישה שפספסה כאן אולי איזו הדגשה -
אנשים מתביישים לספר על התמודדות וכישלון בחיי נישואין. הרבה לפני גרושין, זה אולי תחושה של 'אני לא בסדר' 'לא מספיק מוצלח'... 'לכולם הכל עובד ובסדר ורק לנו לא'
לא בטוחה מאיפה זה מגיע, אבל זו עובדה. בסדר לספר על התמודדויות מסוימות, ועל אחרות- מתביישים ומסתירים, גם אם הם כלל לא אשמים.

לדעתי הסיבה למציאות זו היא שלהתייעץ עם חברה/ אחות או משהו אחר שאינו מקצועי עלול לעיתים להחריף את המצב.
ברור שגם בהתמודדויות פשוטות הקיימות אצל כל זוג וגם התמודדויות מורכבות כדאי ומומלץ לשתף איש מקצוע.

 

[הקה]

לכל אלו שטוענים שתמיד יש בעיה לאחד הצדדים או שיכלו להסתדר- שמעתי לא מזמן מהרב חזקיהו יוסף קרלינשטיין שלפעמים הזיווג הראשון הוא לא הנכון אלא שהתחתנו מכל מיני סיבות- תפילות, וכדו'. אלא שהם באמת לא מתאימים אחד לשני, מתגרשים ומתחתנים עם הזיווג הנכון והאמיתי.

 

[חיימשלי...]

@הודיה לוי. ואוו מצטרפת לכל התגובות למעלה סיפור מדהים. תמשיכי דחוף!!!

@בתהליך כמה אומץ וגילוי לב. אין לך מושג כמה ריגשת אותי תודה...

 

[BATELCAP]

שמחה שקראתי את השרשור הזה.
בעיקר נתן לי כח - לסתום את הפה.
יש סיפור גירושין מכוער מאוד שאני מכירה מקרוב. את שני הצדדים. ידוע בערך לכל העיר...
באה חברה ושאלה אותי אם אני יודעת משהו - אמרתי לה מיד שאין לי עניין להיכנס לזה. והאמת דווקא רציתי להסביר את הצד של האבא ששותק - כנגד האמא שלא מפסיקה לבלבל את המח (סליחה על ההתנסחות. גם את הצד שלה ניתן להבין). אז עכשיו יש לי כח - לשתוק יותר.

 

[חני כהן :)]

בחברה החרדית.

מה זה קשור????

לצערי זה קשור.

אני רוצה לספר לך שלא מזמן עמדתי ליד דלת של חדר מורות בסמינר ושמעתי את המורות מרכלות על מישהי שהתגרשה. עמדתי מאחורי דלת, הלב שלי התרסק לשמוע את המילים שגלשו משם.

זה בסה"כ הייתה עוד שיחה מלאה בהומור, אותי היא חנקה מבפנים.

יש המון מה ללמוד מהחברה החרדית החל מהתנדבויות של מד"א, זק"א, תרומות, יד שרה - אין קץ לחסד של הציבור החרדי. אבל בנושא של רכילות, כבוד לזולת ולשה"ר מרגיש לי שיש עוד מה להתקדם.

אני כותבת את זה מהמקום הכי כואב בלב שלי. זה שורט אותי כל פעם מחדש לשמוע את העקיצות האלה,
הדיבורים מאחורי הגב. הלגלול והזלזול.

כל הנשמות נחצבו מכסא הכבוד. אלוקים חס על הכבוד של כל אחד מהילדים שלו.

לנו אין רשות להתנהג בצורה לא מכבדת לאף אחד, גם לא מאחורי הגב.

מי אמר שלברך ברכת המזון מברכון חשוב יותר מרכילות, מי אמר שללכת עם חצאית אמצע חשוב יותר

מכבוד הזולת. כמובן שאפשר גם וגם. אבל שאני שומעת שמדברים על ההיא שלא מתפללת בכוונה וזו שלא הולכת

בצניעות. זה כואב לי. שורט לי מבפנים.

 

[החכמה צודקת]

אני רוצה לספר לך שלא מזמן עמדתי ליד דלת של חדר מורות בסמינר ושמעתי את המורות מרכלות על מישהי שהתגרשה.

לא יפה לצותת......

 

[Savyon]

אני רואה את העליונות של המורות על הסיפורים, לצערי הרב,

חדר מורות בסמינר ושמעתי את המורות מרכלות על מישהי שהתגרשה. עמדתי מאחורי דלת, הלב שלי התרסק לשמוע את המילים שגלשו משם.

ואיך חברה פעם סיפרה לי שהיא קוראת לחדש מורות "חדר לשון הרע"
בחדרי מורות הרכילויות הכי עסיסיות...\

ועזבו מספורי גרושים כואבים
אצלנו הייתה מורה שהייתה לוחצת בטוב וברע על בנות לספר כל מיני דברים אישיים מאוד
ואחכ הייתה מספרת את זה לעוד מורות כדי להראות כמה בנות אוהבות אותה ובקשר איתה...

דמי נשפך!!! בלי הגזמה....

 

[TYPE:{programmer}]

אז אם בחדר המורות-
נשות החינוך מרכלות על ההורים,
אז אין מה להתפלא
כשהילדות צוחקות/ מעליבות
חברה בת להורים גרושים.

 

[דוקים]

לצערי זה קשור.

אני רוצה לספר לך שלא מזמן עמדתי ליד דלת של חדר מורות בסמינר ושמעתי את המורות מרכלות על מישהי שהתגרשה. עמדתי מאחורי דלת, הלב שלי התרסק לשמוע את המילים שגלשו משם.

זה בסה"כ הייתה עוד שיחה מלאה בהומור, אותי היא חנקה מבפנים.

יש המון מה ללמוד מהחברה החרדית החל מהתנדבויות של מד"א, זק"א, תרומות, יד שרה - אין קץ לחסד של הציבור החרדי. אבל בנושא של רכילות, כבוד לזולת ולשה"ר מרגיש לי שיש עוד מה להתקדם.

אני כותבת את זה מהמקום הכי כואב בלב שלי. זה שורט אותי כל פעם מחדש לשמוע את העקיצות האלה,
הדיבורים מאחורי הגב. הלגלול והזלזול.

כל הנשמות נחצבו מכסא הכבוד. אלוקים חס על הכבוד של כל אחד מהילדים שלו.

לנו אין רשות להתנהג בצורה לא מכבדת לאף אחד, גם לא מאחורי הגב.

מי אמר שלברך ברכת המזון מברכון חשוב יותר מרכילות, מי אמר שללכת עם חצאית אמצע חשוב יותר

מכבוד הזולת. כמובן שאפשר גם וגם. אבל שאני שומעת שמדברים על ההיא שלא מתפללת בכוונה וזו שלא הולכת

בצניעות. זה כואב לי. שורט לי מבפנים.

כל מה שכתבת נכון מאד.
נכון במאת האחוזים!
אבל לא קשור לציבור החרדי.
השיימינג שקיים בציבור הכללי עובר את כל הקוים האדומים שאפשר בכלל לדמיין.

נ.ב. ולהוציא שם רע על ציבור, ולהגיד שזה קשור בדוקא לציבור החרדי, זה לא פחות חמור מכל רשימת העוולות שכתבת.

 

[TYPE:{programmer}]

ואיך חברה פעם סיפרה לי שהיא קוראת לחדש מורות "חדר לשון הרע"
בחדרי מורות הרכילויות הכי עסיסיות...\

ועזבו מספורי גרושים כואבים
אצלנו הייתה מורה שהייתה לוחצת בטוב וברע על בנות לספר כל מיני דברים אישיים מאוד
ואחכ הייתה מספרת את זה לעוד מורות כדי להראות כמה בנות אוהבות אותה ובקשר איתה...

לא ראויה להיות אשת חינוך.
וגם לא מורה למלאכה בכיתה א'.
בשום אופן!!!
חד וחלק.