עזרה מדברים בחרדית? זקוקה לתרגום!

[יאנקאלע]

נמצא ברקיע... צריך לחיות את זה בכדי להבין אבל ברעיון הכוונה לחברה'מן.....

אצלינו כשמגיעים שניים כאלו
אומרים שאפשר להתפלל מעייריב
כי כבר צאת "הכוכבים"

 

[הפצחן]

?

איך זה שעד לאחרונה לא נתקלתי בצורה הזו בשום מקום גם לא במאמרי האקדמיה לעברית?

גיגלתי קצת השינוי מסלש לנקודה הוא באמת שינוי שנוצר לאחרונה והאקדמיה לעברית מתנגדת אליו.

אכן כן. זו שטות גמורה, אין קשר בין הנקודה לשימוש הנעשה בה. סתם הבל פמיניסטי.
מאוד מעצבן אותי שלאחרונה יותר ויותר נוהגים להשתמש בצורת הניסוח הזו בפרוג.

ארחיב, שהאקדמיה לא מעודדת במיוחד גם את השימוש בלוכסן בדרך כלל, כיוון שהשימוש בו יוצר טעויות והקשרים לשוניים פגומים. אנשים שמתעסקים בכתיבה שיווקית לומדים איך לנצל הטיות בעברית (בשבילך, רצית וכדו׳) כדי לפנות לזכר ולנקבה כאחד. בכל אופן עדיף לפנות בלשון זכר, זה תקין לגמרי, מובן והגיוני - וגם הרבה פחות מסרבל…

 

[תרנגולת]

יש משפטים נחמדים אצל משפחות כמו במוצאי שבת "רבנו יצא?"

ספוילר: .

יצא זמן רבנו תם?

 

[נועושש]

"את שומעת? "
חרדית קלאסית: כן התחלתי, יש לך הצעה?
שאר הזרמים: כן שומעת, דברי...

 

[TYPE:{programmer}]

דיברתי עם מישהו "נישט פון אונזרע"
בענייני עבודה
ואז אמרתי "רגע, לא אחזתי!"
והוא התחיל לחפש מסביב מה כן/לא החזקתי....
אז נתתי לו "פירוש רש"י" על המילה.
נ.ב.
מאז הוא מרבה להשתמש בה.... יש לי זכויות יוצרים?
אולי הוא עוד יחזור בתשובה בזכות זה....

 

[rand]

סוכר, שערות סבתא, ימבמבם.
תלוי מאיפה אתה.

אג'ואים וגוגואים כנל.

לגבי להכנס הביתה:
להיחנס לעומת להיקנס

לורד או טוש.

להכנס עם כ רפויה? בחיים לא שמעתי
מי אומר ככה

 

[יאן]

להכנס עם כ רפויה? בחיים לא שמעתי
מי אומר ככה

ירושלמים

 

[יאן]

הזמנה חסידית:
החתן הבחור המופלג וי"ג גם הרב
הכלה הבתולה המהוללה

הזמנה ליטאית:
החתן
הכלה

באופן כללי חסידים נוהגים פאר סלסול והידור הרבה יותר מליטאים.
זה מתחיל בפאות וממשיך עד הדף פרשת שבוע של היניק וחכים מהגנון.

 

[נועושש]

בסמינר וולף כששואלים מישהי על הבחור שהיא סגרה איתו ווארט אם הוא "מהישיבה"
הכוונה אם הוא מפונוביז'

 

[יעל זלמנוביץ]

אני עובדת עם אנשים גם מהמגזר הכללי, ניגשה אלי קולגה לעבודה ושאלה אותי מה הפרוש המילה נגיד, איך מתרגמים אותה בחרדית....לא הבנתי מה היא רוצה, הייתי בטוחה שהיא עובדת עלי , היא המשיכה ואמרה מה אפשר לומר במקום המילה נגיד... (הגלגלים במח שלי עובדים קשה ואני אומרת לעצמי מה היא מתכונת לנאמר?)ואז היא סיפרה לי שהיא עוקבת באינסטגרם אחרי משהי חרדית שכל הזמן אומרת הנגיד הרב.....
התגלגלתי מצחוק כמו שהרבה זמן לא צחקתי והסברתי לה שנגיד בהסבר פשוט לעם זה תורם גדול ובחילונית זה פילנטרופ.....

 

[א. כהנא]

אלה הם גדולי האומה:
חזון איש 5
רשב"ם
ראב"ד

 

[יועצת נישואין]

כך יש לכתוב בעברית תקנית
זה שיש מי שעשה מזה אלילות (ואגב- מי שכך יקדים את הן' לם') זה כבר עניין אחר

לא ממש נכון, זה מגיע ממחוזות פרוגרסיביים, וחבל מאוד שזה נכנס לציבור שלנו, כי יש לזה גם המשך ... ואכמ"ל

ראיתי כבר כמה בפורום זה שהיה חשוב להם להדגיש דברים בסגנון הזה, ומספיק לי זה שלפני עשר שנים לא היה כך, להבין שזה לא צורך אלא השפעה מבחוץ ...


זה ציטוט מהאקדמיה לעברית:

כידוע, בעברית צורת הזכר היא הצורה הסתמית, הלא מסומנת. המשפט 'הקורא לא יוכל להבין זאת' מכוון גם לקוראת, ואילו המשפט 'הקוראת לא תוכל להבין זאת' מוציא את הקורא הזכר.

עם זאת ברור שלפנינו התנגשות בין מנהג הלשון, שספק אם אפשר לשנותו, ובין צורך חברתי שאין לזלזל בחשיבותו. ועדת הדקדוק של האקדמיה לא התעלמה מן הצורך הזה והציעה לנקוט לשון רבים בפנייה המכוונת הן אל נשים הן אל גברים. כמובן אין בכך פתרון מלא, כיוון שצורות הרבים – הן בפעלים הן בשמות – אינן אלא צורות זכר.

נשאלת השאלה אם אפשר להשתמש גם בדרך הרווחת במודעות 'דרושים' שבה מציינים את כפל המין על ידי לוכסן (מהנדס/ת, מתכנת/ת וכיו"ב). קשה להמליץ על דרך זו: נוסף על כך שהיא מסורבלת ועלולה להקשות על הקריאה, היא יוצרת לעיתים צורות לשון בלתי אפשריות. לדוגמה: "איש/ת פרסום" מחייבת את הקריאה 'אִישַׁת פרסום' (במקום 'אֵשֶׁת־'); "כתוֹב/י" מחייבת את הקריאה 'כְּתוֹבִי' (במקום 'כִּתְבִי'). שיטת הלוכסנים יוצרת גם בעיה גרפית כאשר צורת הזכר מסתיימת באות סופית (מוסמכ/ת, ציינ/י וכדומה).

אפשר להציע שבמסמכים רשמיים, כגון תעודות של מוסד אקדמי, יוכנו שתי תבניות – אחת לנשים ואחת לגברים.

 

[יועצת נישואין]

אלה הם גדולי האומה:
חזון איש 5
רשב"ם
ראב"ד

חנן 10 .........

 

[חיה ארנטרוי]

יש הבדלים ענקיים בין אידיש הונגרית לירושלמית
זה גם יעזור לך?

 

[חיה ארנטרוי]

ובנימה של צחוק
הלו אני רוצה דירה מהשווער- ליטאי
לא חולם על דירה מהשווער -חסידי

הגזמתי?

 

[ברכי פינקל]

לא ממש נכון, זה מגיע ממחוזות פרוגרסיביים, וחבל מאוד שזה נכנס לציבור שלנו, כי יש לזה גם המשך ... ואכמ"ל

ראיתי כבר כמה בפורום זה שהיה חשוב להם להדגיש דברים בסגנון הזה, ומספיק לי זה שלפני עשר שנים לא היה כך, להבין שזה לא צורך אלא השפעה מבחוץ ...

טוב סליחה
לא התכוונתי לעורר שיח פמינסטי
וגם לא לבדוק מה אומרת האקדמיה המהוללת

אז אנסה שוב:
בהתאם לרוח הדברים והדוברים:

אם יש לך מילה או מושג או מונח שיתאים לפרויקט שלי
אשמח לקבלו
(לא אמרתי תשלחי, לא תשלח ואפילו תשלחו..)

 

[ברכי פינקל]

יש הבדלים ענקיים בין אידיש הונגרית לירושלמית
זה גם יעזור לך?

כן!
בטח!
תודה..

 

[חיה ארנטרוי]

גענדיגט (סיימתי) אידיש הונגרי
געקאנשעט (סיימתי) אידיש ירושלמי

הארטע איי (ביצה קשה) אידיש הונגרי
חמענדה ביצה קשה אידיש ירושלמי

אויף יצא לי מהראש יש עוד המון
אני ינסה להזכר בהמשך עוד

 

[ברוך הוא]

"מיזמוירים" = בלילות חנוכה אצל האדמור

לאו דווקא אצל האדמו"ר.

"מארש" = כל שיר שמח, (בלי קשר למקצב)

לא נכון, מארש בקרלין נחשב רק ניגון שהוא מארש בעצם.

 

[יאנקאלע]

דיברתי עם מישהו "נישט פון אונזרע"
בענייני עבודה
ואז אמרתי "רגע, לא אחזתי!"
והוא התחיל לחפש מסביב מה כן/לא החזקתי....
אז נתתי לו "פירוש רש"י" על המילה.
נ.ב.
מאז הוא מרבה להשתמש בה.... יש לי זכויות יוצרים?
אולי הוא עוד יחזור בתשובה בזכות זה....

זה גם מגיע מאידיש
איך האלט נישט קאפ= אני לא אוחז ראש