עזרה מדברים בחרדית? זקוקה לתרגום!

[פנינה 99]

מעולם לא שמעתי את הכינוי שותף.

כינוי מקובל בגור

 

[פינחס רוזנצוויג]

בגור
אבא עושה (טאטע מאך א) זוכר/ קידיש = נולד לי אח/ אחות

 

[מליה]

הזמנה לסעודה

ספרדים: תעשה נטילה
חסידים: מאך המוציא
ליטאים: טול ידים

צ'אלמער'ס: וואש זאך צו ''שאו ידיכם''

 

[בלימי קלפהולץ]

אנציען- לסקרן
אויפציען- להציע מצעים
אפציען- להסתלק
ציציען - למתוח

געגאנגען - הלך.
דערגאנגען די יארן- למרר למישהו את החיים
אפגעגאנגען - הכאב נחלש
דורכגעגאנגען- מעבַר
צוגעגאנגען - היה חזן בתפילה
צוגאנגען - נמס
ארויפגעגאנגען- הבריק רעיון . עלה על שיטה
אויסגעגאנגען - השתוקק.
פארגאנגען - בכי חזק עד כדי איבוד נשימה

 

[בלימי קלפהולץ]

איבערקייען- לדבר שוב ושוב על אותו נושא

 

[zhen]

מוזר לי שלא אמרו פה
פאדשווע- בתרגום נכון זה סוליית נעל
הצ'אלמערים משתמשים בשביל לבקש את החלק השרוף של הלאקשן קוגל

 

[אבא ל6]

"אילן"
בעולם הישיבות הליטאי זה בחור מבוגר שלומד עם בחור צעיר.

 

[אבא ל6]

"קיבוץ"
אצל החילונים ד' ירחם..
אצל הלטאים בחור שגמר ש"ג ביש"ג,
אצל חסידים כבר לא קיים...

 

[נופל וקם]

שכוייח!
יש שכוייח, ישר כוח.
יש שכוונתו נו, בסדר.
ויש שכוונתו הו סוף סוף סיימת...

 

[zhen]

אצל חסידים כבר לא קיים...

דווקא כן קיים

 

[מנוי פרימיום]

אצל החילונים ד' ירחם..
אצל הלטאים בחור שגמר ש"ג ביש"ג,
אצל חסידים כבר לא קיים...

ברסלב - "הקיבוץ" הגדול באומן

 

[בלימי קלפהולץ]

פערטל שיך- נעליים חסידיות שבאותו עם גרביים לבנים ומכנסיים קצרים.
לערנען א האלבן - ימי לימוד קצרים, ימי שישי וראש חודש
שרייבער- מורה למקצועות חול בתלמוד תורה
בִּימקוים- ממלא מקום בחיידר
בויחְן-(בשווא!) מישהו בחיידר שממונה על הספקים או ידיעות של התלמידים (אף פעם לא באמת הבנתי מה התפקיד המדויק)

 

[פרוגמטי]

תכלס זה נהיה אשכול ניבים באידיש...

 

[מנוי פרימיום]

יש שכוייח, ישר כוח.
יש שכוונתו נו, בסדר.
ויש שכוונתו הו סוף סוף סיימת...

ויש את ההוא שדרכתם לו בטעות על הרגל וקיבלתם בתמורה 'שכוייח' שהסביר לכם את חומרת המעשה

 

[בלימי קלפהולץ]

והגדול מכולם:
ביים פייפן- בשעת הדלקת נרות שבת

 

[מנוי פרימיום]

תכלס

 

[בלימי קלפהולץ]

והגדול מכולם:
ביים פייפן- בשעת הדלקת נרות שבת

בצפצוף.

 

[טילון]

לא ממש נכון, זה מגיע ממחוזות פרוגרסיביים, וחבל מאוד שזה נכנס לציבור שלנו, כי יש לזה גם המשך ... ואכמ"ל

ראיתי כבר כמה בפורום זה שהיה חשוב להם להדגיש דברים בסגנון הזה, ומספיק לי זה שלפני עשר שנים לא היה כך, להבין שזה לא צורך אלא השפעה מבחוץ ...


זה ציטוט מהאקדמיה לעברית:

כידוע, בעברית צורת הזכר היא הצורה הסתמית, הלא מסומנת. המשפט 'הקורא לא יוכל להבין זאת' מכוון גם לקוראת, ואילו המשפט 'הקוראת לא תוכל להבין זאת' מוציא את הקורא הזכר.

עם זאת ברור שלפנינו התנגשות בין מנהג הלשון, שספק אם אפשר לשנותו, ובין צורך חברתי שאין לזלזל בחשיבותו. ועדת הדקדוק של האקדמיה לא התעלמה מן הצורך הזה והציעה לנקוט לשון רבים בפנייה המכוונת הן אל נשים הן אל גברים. כמובן אין בכך פתרון מלא, כיוון שצורות הרבים – הן בפעלים הן בשמות – אינן אלא צורות זכר.

נשאלת השאלה אם אפשר להשתמש גם בדרך הרווחת במודעות 'דרושים' שבה מציינים את כפל המין על ידי לוכסן (מהנדס/ת, מתכנת/ת וכיו"ב). קשה להמליץ על דרך זו: נוסף על כך שהיא מסורבלת ועלולה להקשות על הקריאה, היא יוצרת לעיתים צורות לשון בלתי אפשריות. לדוגמה: "איש/ת פרסום" מחייבת את הקריאה 'אִישַׁת פרסום' (במקום 'אֵשֶׁת־'); "כתוֹב/י" מחייבת את הקריאה 'כְּתוֹבִי' (במקום 'כִּתְבִי'). שיטת הלוכסנים יוצרת גם בעיה גרפית כאשר צורת הזכר מסתיימת באות סופית (מוסמכ/ת, ציינ/י וכדומה).

אפשר להציע שבמסמכים רשמיים, כגון תעודות של מוסד אקדמי, יוכנו שתי תבניות – אחת לנשים ואחת לגברים.

הלוכסן זה עוד מילא. אולי לא נראה יפה, ולא מומלץ ע"י האקדמיה, אבל אין בעיה במשמעות שלו- הוא בא לסמן פניה לגברים או לנשים.
הבעיה מתחילה כשמחליפים אותו בנקודה, שלה יש משמעות מקובלת אחרת (ולמיטב ידיעתי לא תקינה מבחינה לשונית), וברור לי שאלו שמשתמשים בה כאן בפורום לא מכירים אותה, אחרת הם כנראה לא היו משתמשים בה.

 

[תילתן]

והגדול מכולם:
ביים פייפן- בשעת הדלקת נרות שבת

מה זה ?
אני מכיר -
הלך פייפן = מקולקל ללא תקנה

 

[BIZZARC- עשירה]

תכלס זה נהיה אשכול ניבים באידיש...

כן
כמו המגזין העולם החרדי שהיה מצורף למשפחה השבוע או שבוע שעבר והתקבל שם רושם שחרדי = חסיד

(אני יודעת שאידיש זה לאו דווקא חסידים ולא כל חסידי מדבר אידיש, אבל זה האסוסיאציה שעלתה לי ככל שקראתי עוד ועוד הודעות באשכול...)