הנושאים החמים
חני כהן :)
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #1
עמדתי שם, מול שלושה גברים חמורי סבר ואטומי הבעה.
"אז מה מניע אותך להיות חברת כנסת?", כחכח הראשון בגרונו.
"מטרה, שליחות, רצון לשינוי", יריתי את המילים בהתלהבות. עיניי ברקו כשני ניצוצות בחשיכה.
השלושה החליפו מבטים תמהים ביניהם. נראה שהתשובה שלי לא סיפקה אותם.
"שאלה שניה", הכריז האמצעי בעל האף הארוך והכרס המשתפלת. "מדוע את חושבת שאת הראויה לתפקיד?"
"אני אחת שנותנת את כל כולי, מסורה, נאמנה לסובבים, אכפתית. אני מוכנה להקריב-"
"טוב, שאלה שלישית", קטע אותי האחרון. עיניו יורות לגלוג. "מה היית עושה בשביל התפקיד?"
"אקדיש את בקריי, אתרום את לילותיי, אקריב את כל ימיי ושנותיי למען הציבור", סיימתי.
השלישיה הביטו זה בזה. בוחנים אותי מקרסול ועד קודקוד. נראה שהתשובות שלי לא מצאו חן בעיניהם.
"מצטער, גברת", צקצק הראשון בלשונו.
"זה לא זה", המשיך השני.
אולי כדאי שתחפשי משהו אחר", הציע השלישי.
"רגע", עצרתי אותם רגע לפני שיחרצו את גורלי. "אפשר עוד ניסיון אחרון?", נשאתי מבט מתחנן.
השלושה התאספו לדיון קצר שבסופו ענו בחיוב: "החלטנו לתת לך הזדמנות נוספת ואחרונה. אם תעני נכון - תקבלי את התפקיד".
"תשאלו שוב את השאלה השלישית", ביקשתי.
"ובכן, מה הייתי עושה בשביל התפקיד?"
"הייתי שוברת שולחנות וכיסאות בשביל זה", אמרתי.
"וואו. וואו. מדהים", הריע הראשון.
"ואוו! איזו תשובה. איזה עומק", הניף השני את ידו בהתלהבות.
"התקבלת", חייך השלישי. "בהצלחה בתפקיד. את בהחלט ראויה לו".
כיום אני חברת כנסת מאוד מוערכת ששוברת כל שולחן וכיסא שנקרה בדרכה.
זה לא קל. יש המון מוקשים בדרך, אבל אני מתגברת על כל המכשולים בגבורה. כי כזו אני - חדורת מטרה.
"אז מה מניע אותך להיות חברת כנסת?", כחכח הראשון בגרונו.
"מטרה, שליחות, רצון לשינוי", יריתי את המילים בהתלהבות. עיניי ברקו כשני ניצוצות בחשיכה.
השלושה החליפו מבטים תמהים ביניהם. נראה שהתשובה שלי לא סיפקה אותם.
"שאלה שניה", הכריז האמצעי בעל האף הארוך והכרס המשתפלת. "מדוע את חושבת שאת הראויה לתפקיד?"
"אני אחת שנותנת את כל כולי, מסורה, נאמנה לסובבים, אכפתית. אני מוכנה להקריב-"
"טוב, שאלה שלישית", קטע אותי האחרון. עיניו יורות לגלוג. "מה היית עושה בשביל התפקיד?"
"אקדיש את בקריי, אתרום את לילותיי, אקריב את כל ימיי ושנותיי למען הציבור", סיימתי.
השלישיה הביטו זה בזה. בוחנים אותי מקרסול ועד קודקוד. נראה שהתשובות שלי לא מצאו חן בעיניהם.
"מצטער, גברת", צקצק הראשון בלשונו.
"זה לא זה", המשיך השני.
אולי כדאי שתחפשי משהו אחר", הציע השלישי.
"רגע", עצרתי אותם רגע לפני שיחרצו את גורלי. "אפשר עוד ניסיון אחרון?", נשאתי מבט מתחנן.
השלושה התאספו לדיון קצר שבסופו ענו בחיוב: "החלטנו לתת לך הזדמנות נוספת ואחרונה. אם תעני נכון - תקבלי את התפקיד".
"תשאלו שוב את השאלה השלישית", ביקשתי.
"ובכן, מה הייתי עושה בשביל התפקיד?"
"הייתי שוברת שולחנות וכיסאות בשביל זה", אמרתי.
"וואו. וואו. מדהים", הריע הראשון.
"ואוו! איזו תשובה. איזה עומק", הניף השני את ידו בהתלהבות.
"התקבלת", חייך השלישי. "בהצלחה בתפקיד. את בהחלט ראויה לו".
כיום אני חברת כנסת מאוד מוערכת ששוברת כל שולחן וכיסא שנקרה בדרכה.
זה לא קל. יש המון מוקשים בדרך, אבל אני מתגברת על כל המכשולים בגבורה. כי כזו אני - חדורת מטרה.
נערך לאחרונה ב:
על כן אני לא רואה צורך להעיר לחברת כנסה דגולה והיפותטית שכמוך...
