הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #21
שלום וברכה לכל העונים והמסייעים והעוקבים באשכול זה.
אני הקטן פתחתי את האשכול.
ואני יודע שאלו שנמצאים באותו תהליך, או שלאחרונה עברו אותו - הנושא הזה מעניין אותם.
אז היום היה לי בשעטו"מ טסט שני.
ספוילר - נכשלתי.
על מה?
על כל מיני דברים קטנים, הרוב הייתי מתווכח אתם, (למשל נסיעה איטית מדי... חביבי בבית שמש בשעות הבוקר לנסוע מהר זה אומר לדרוס אנשים..., אבל לך תוכיח...)
ופעמיים בצדק (או שלא, תחליטו אתם).
פעם אחת משאית זבל פנתה לצד כדי שאוכל לעבור, אך דא עקא שהותירה עבורי רק מעבר צר מאוד. ותוך כדי שאני מנסה להשתחל בינה לבין המכונית החונה בצד ימין, באיטיות ובזהירות, בווום, בלימה. נצמדתי יותר מדי לרכב החונה... נו שויין טעות.
ועוד פעם נבלמתי בטענה שהתקרבתי מהר מדי לעיקול באזור שאין בו שדה ראייה מספיק... נו טעות (של הטסטר אולי?)
אבל מה כן, הרגשתי, ואולי זו סתם הרגשה ותו לא, שבהתחלה, כאשר עליתי לטסט, לא הפסקתי לשנן לעצמי, ואפילו לפזם בשקט את המילים "אין עוד מלבדו", ובמשך כל הזמן הזה הטסטר היה נחמד, ואפילו ישנוני, היה נראה כאילו אני מסיע איזה סבא'לה חביב למרפאה... וברגע שתחושת הנצחון עלתה. הפסקתי לפזם... ואז, הוא התעורר. העיר. בלם. וכו' וכו'...
הוי אומר שלטסט לא צריך כישרון, ואני יודע את זה, בשיעור שלפני הטסט אני נסעתי חלק. ואילו זה שהיה אמור להיות אחרי עשה כל טעות אפשרית, מלא לעצור על קו עצירה, סטיה ותחילת נסיעה ללא איתותים ועד לחנייה מזעזעת.
ואילו בשעת הטסט, אני טעיתי (לפחות לדברי הבוחן) ואילו התלמיד השני, בן דוד - אם זה מעניין אתכם - עבר...
אז מה צריך - המון סייעתא דשמיא, עוד קצת אמונה, קמצוץ של רוגע ושלווה.
כישרון? נכון צריך אבל לא זה קובע.
אם אני למדתי משהו מהטסט הראשון והשני, (ואני מקווה שלא אצטרך ללמוד מהטסטים הבאים...) זה שצריך להסתכל על כל העניין הזה בדרך אחרת. שהרי לפי הסטטיסטיקה היבשה הרוב לא עוברים בטסט הראשון, וכן לא בשני. ויש הרבה מאוד נהגים מוכשרים שלא עוברים גם בשביעי. זה באמת ענין של סייעתא דשמיא נטו. (ושאף אחד לא ימכור לכם אחרת...)
אלא מאי?
צריך להסתכל על זה כך: ישנם 28 שיעורים חובה. ובדר"כ בשיעורים האחרונים נוהגים סתם ומשננים את אזור הטסטים (לאלו שלומדים מהר...). ואז יש כמה שיעורים שעולים כפול כסף, כל פעם עם מורה אחר (יש עצבנים ויש נחשים... הרי צריך לדעת גם לנהוג עם השוויגער או האח הלחוץ לידך...). ומהשיעורים האלה אתה לומד ומכניס טוב טוב לראש עד כמה חשוב לזכור כל פרט ופרט. שהרי בשיעורים לא למדתי (לפחות לא בצורה כל כך מוקפדת) כמה זה נקרא לנסוע מהר/ לאט, מה נחשב להיצמדות/זליגה, מה זה הסתכלות/מבט. מה זה חניה/עצירה אקראית...
אבל אי"ה בעתיד, בכל פעם שאעלה לכביש, ואקלע לסיטואציות שהיו לי בטסט אני אדע פי שניים איך להתכונן לקראתם, ואיך להימנע או לעבור אותם בבטחה, כאשר דמותו של כל אחד ואחד מהטסטרים יעמוד לנגד עיני, ורגלו תנוח על בלמו...
דברים שלולא הטסט לעולם לא הייתי לומד. ואם כן זה היה בדרך הכואבת...
לגבי תגובות, חיזוק וטיפים יתקבלו בברכה.
ואם אתה מאלו שרוצים לייאש (בדרך כלל מדובר באלו שהתייאשו כבר ורוצים לשכנע את כולם/עצמם בצדקת הדרך ובחוסר צדקת הממסד...)
אז בבקשה - בעדינות.
רק בשורות טובות
אני הקטן פתחתי את האשכול.
ואני יודע שאלו שנמצאים באותו תהליך, או שלאחרונה עברו אותו - הנושא הזה מעניין אותם.
אז היום היה לי בשעטו"מ טסט שני.
ספוילר - נכשלתי.
על מה?
על כל מיני דברים קטנים, הרוב הייתי מתווכח אתם, (למשל נסיעה איטית מדי... חביבי בבית שמש בשעות הבוקר לנסוע מהר זה אומר לדרוס אנשים..., אבל לך תוכיח...)
ופעמיים בצדק (או שלא, תחליטו אתם).
פעם אחת משאית זבל פנתה לצד כדי שאוכל לעבור, אך דא עקא שהותירה עבורי רק מעבר צר מאוד. ותוך כדי שאני מנסה להשתחל בינה לבין המכונית החונה בצד ימין, באיטיות ובזהירות, בווום, בלימה. נצמדתי יותר מדי לרכב החונה... נו שויין טעות.
ועוד פעם נבלמתי בטענה שהתקרבתי מהר מדי לעיקול באזור שאין בו שדה ראייה מספיק... נו טעות (של הטסטר אולי?)
אבל מה כן, הרגשתי, ואולי זו סתם הרגשה ותו לא, שבהתחלה, כאשר עליתי לטסט, לא הפסקתי לשנן לעצמי, ואפילו לפזם בשקט את המילים "אין עוד מלבדו", ובמשך כל הזמן הזה הטסטר היה נחמד, ואפילו ישנוני, היה נראה כאילו אני מסיע איזה סבא'לה חביב למרפאה... וברגע שתחושת הנצחון עלתה. הפסקתי לפזם... ואז, הוא התעורר. העיר. בלם. וכו' וכו'...
הוי אומר שלטסט לא צריך כישרון, ואני יודע את זה, בשיעור שלפני הטסט אני נסעתי חלק. ואילו זה שהיה אמור להיות אחרי עשה כל טעות אפשרית, מלא לעצור על קו עצירה, סטיה ותחילת נסיעה ללא איתותים ועד לחנייה מזעזעת.
ואילו בשעת הטסט, אני טעיתי (לפחות לדברי הבוחן) ואילו התלמיד השני, בן דוד - אם זה מעניין אתכם - עבר...
אז מה צריך - המון סייעתא דשמיא, עוד קצת אמונה, קמצוץ של רוגע ושלווה.
כישרון? נכון צריך אבל לא זה קובע.
אם אני למדתי משהו מהטסט הראשון והשני, (ואני מקווה שלא אצטרך ללמוד מהטסטים הבאים...) זה שצריך להסתכל על כל העניין הזה בדרך אחרת. שהרי לפי הסטטיסטיקה היבשה הרוב לא עוברים בטסט הראשון, וכן לא בשני. ויש הרבה מאוד נהגים מוכשרים שלא עוברים גם בשביעי. זה באמת ענין של סייעתא דשמיא נטו. (ושאף אחד לא ימכור לכם אחרת...)
אלא מאי?
צריך להסתכל על זה כך: ישנם 28 שיעורים חובה. ובדר"כ בשיעורים האחרונים נוהגים סתם ומשננים את אזור הטסטים (לאלו שלומדים מהר...). ואז יש כמה שיעורים שעולים כפול כסף, כל פעם עם מורה אחר (יש עצבנים ויש נחשים... הרי צריך לדעת גם לנהוג עם השוויגער או האח הלחוץ לידך...). ומהשיעורים האלה אתה לומד ומכניס טוב טוב לראש עד כמה חשוב לזכור כל פרט ופרט. שהרי בשיעורים לא למדתי (לפחות לא בצורה כל כך מוקפדת) כמה זה נקרא לנסוע מהר/ לאט, מה נחשב להיצמדות/זליגה, מה זה הסתכלות/מבט. מה זה חניה/עצירה אקראית...
אבל אי"ה בעתיד, בכל פעם שאעלה לכביש, ואקלע לסיטואציות שהיו לי בטסט אני אדע פי שניים איך להתכונן לקראתם, ואיך להימנע או לעבור אותם בבטחה, כאשר דמותו של כל אחד ואחד מהטסטרים יעמוד לנגד עיני, ורגלו תנוח על בלמו...
דברים שלולא הטסט לעולם לא הייתי לומד. ואם כן זה היה בדרך הכואבת...
לגבי תגובות, חיזוק וטיפים יתקבלו בברכה.
ואם אתה מאלו שרוצים לייאש (בדרך כלל מדובר באלו שהתייאשו כבר ורוצים לשכנע את כולם/עצמם בצדקת הדרך ובחוסר צדקת הממסד...)
אז בבקשה - בעדינות.
רק בשורות טובות
),
לא עוברים.
