דרוש מידע סמינר שמוציא תואר בתכנות

  • הוסף לסימניות
  • #41
דיברתי עם בנות כאלו ודווקא הן כאלו שעובדות במקומות מצוינים. אבל ציינתי שזאת דוגמא ולא משהו כללי מכיוון שלא בדקתי את הסטטיסטיקה בצורה פורמלית.

אני לא חושבת שאת יכולה לקחת דוגמאות מבנות שעבדת איתם ולהשליך על ההשמה של המכון עצמו.
אם יש לך נתונים פורמליים בכבוד, אבל דוגמאות אינן עובדה כוללת.
אני לכל הפחות הייתי מצפה שכדי להתנסח בצורה חד משמעית ולומר שלוסטיג נכשלים שנה אחרי שנה בהשמה תסתמכי על נתונים כללים ומנותחים.
כי כדי לומר את זה בצורה ברורה את צריכה לקחת את כל הבנות שסיימו את התואר במשך 3-4 השנים האחרונות, לבדוק את ממוצע הציונים, האם הן עובדות או לא, וכמובן באיזה מקום.
אישית מכיוון שעוררת את הסקרנות שלי אני מנסה לחפש סטטיסטיקה ברורה יותר, אם אדע משהו אעדכן.
בדיוק,
לא הבנת אותי נכון,
את מדברת עם בת שסיימה נניח לפני שנה.
ושואלת אותה על הנתונים של כל הקבוצה שלה.
כמה עובדות?
איפה הן עובדות?
כמה זמן לקח להן למצוא את העבודה הראשונה?
המיקרו לא מענין. המאקרו מענין.
אני למשל מכירה לפחות שתים מכל שלושת השנתונים האחרונים.
וידעת מהן נתונים כל כל הקבוצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
דיברתי עם בנות כאלו ודווקא הן כאלו שעובדות במקומות מצוינים. אבל ציינתי שזאת דוגמא ולא משהו כללי מכיוון שלא בדקתי את הסטטיסטיקה בצורה פורמלית.

אני לא חושבת שאת יכולה לקחת דוגמאות מבנות שעבדת איתם ולהשליך על ההשמה של המכון עצמו.
אם יש לך נתונים פורמליים בכבוד, אבל דוגמאות אינן עובדה כוללת.
אני לכל הפחות הייתי מצפה שכדי להתנסח בצורה חד משמעית ולומר שלוסטיג נכשלים שנה אחרי שנה בהשמה תסתמכי על נתונים כללים ומנותחים.
כי כדי לומר את זה בצורה ברורה את צריכה לקחת את כל הבנות שסיימו את התואר במשך 3-4 השנים האחרונות, לבדוק את ממוצע הציונים, האם הן עובדות או לא, וכמובן באיזה מקום.
אישית מכיוון שעוררת את הסקרנות שלי אני מנסה לחפש סטטיסטיקה ברורה יותר, אם אדע משהו אעדכן.
אני מכירה אישית כמה בנות שסיימו שנה שעברה, לפני שנתיים, ולפני 3 שנים..
נכון שיש כאלו שהתקבלו לפיוניר ואחת למיקרוספט (עשתה זאת בכוחות עצמה מצאה מישהו שעובד שם..)
לא עשיתי סקר אז אני לא יודעת.
אבל באמת הרבה מהבנות שם בעבודה הראשונה הסתדרו במקומות יחסית לא משהו..
(אני לא בטוחה שבאחוזים , הם הסתדרו פחות מבנות הסמינרים - הקבוצות של הסמינרים הרבה יותר גדלות..
אבל זה לא נשמע שיש שם השמה מאד טובה, והוא נגיד שההשמה שלהם לא יותר טובה משל הסמינרים, ךמרות הלימודיםשהם כן ברמה מאד מאד גבוה....)

אבל בהחלט אין לי נתונים ממש - וממש אשמח לדעת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אני מכירה אישית כמה בנות שסיימו שנה שעברה, לפני שנתיים, ולפני 3 שנים..
נכון שיש כאלו שהתקבלו לפיוניר ואחת למיקרוספט (עשתה זאת בכוחות עצמה מצאה מישהו שעובד שם..)
לא עשיתי סקר אז אני לא יודעת.
אבל באמת הרבה מהבנות שם בעבודה הראשונה הסתדרו במקומות יחסית לא משהו..
(אני לא בטוחה שבאחוזים , הם הסתדרו פחות מבנות הסמינרים - הקבוצות של הסמינרים הרבה יותר גדלות..
אבל זה לא נשמע שיש שם השמה מאד טובה, והוא נגיד שההשמה שלהם לא יותר טובה משל הסמינרים, ךמרות הלימודיםשהם כן ברמה מאד מאד גבוה....)

אבל בהחלט אין לי נתונים ממש - וממש אשמח לדעת...
כן יש גם אחת שהתקבלה לאמזון, וגם זה לא בעזרת לוסטיג,
למייקרוספט התקבלו כמה,
אבל הרוב שם הלכו לעבוד בלואו טק ואפילו בחברות כח אדם.
אני עכשיו באמצע לעבוד,אבל מקווה בערב להעלות כאן את כל הנתונים מסודרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אני דיברתי עם המנהלת של בית ברכה והיא אמרה לי (זה היה לפני שנה ) שהקבוצה האחרונה שסיימה כולן מרוויחות סביבות 18K עד 20K חוץ מאחת שעובדת 7 שעות ביום ומרוויחה 14K, לגבי הבת שלא ידעה מה זה html אצלנו יש קורס פולסטאק מקיף מאד. ובת שעושה ממש תואר של לב אמרה שיש את זה גם אצלם, בתואר במדעים בהדגשת מדמ"ח אין קורס כזה ואת התואר הזה עושים בבית ברכה
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אני חושבת שאין שם את הקורס הזה אפילו לא כקורס בחירה, כך שהן אמנם מכירות את השם הזה אבל לא יודעות html.
לחברות שלי בבית ברכה הלימודים הרבה פחות עמוסים והן מרגישות שיש להן זמן לדברים נוספים. נראה לי גם שהתואר שם לוקח יותר זמן מהתואר בלוסטיג 3 שנים וסמסטר כשלרוב הבנות זה לוקח לפחות עד פורים של שנה ד. אבל מכירה מישהי שצופפה לעצמה את הלימודים יותר משאר הבנות(למדה גם בנפרד מול האו"פ)
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
ממה שאני הכרתי וראינתי בנות שלמדו ספציפית בלוסטיג הם לא ידעו אפילו מה זה HTML....
אני מדברת על המצב לפני שנתיים בערך, כיום שינו את תוכנית הלימודים ויש להן אופציה להצטרף לבוטקמפ
כמובן שזה לא אומר על מכון לב עצמו,
וברור שבתוכנית שלהם בסמינרים הלימודים ברמה גבוהה.
במבחן ההשמה לוסטיג נכשלים בגדול שנה אחרי שנה.
בבית ברכה זה בדיוק הפוך,
ההשמה שלהם היא הצלחה מסחררת.
התואר בלוסטיג הוא בדיוק כמו שאר הקמפוסים של מכון לב, לא עושים להם הנחות בנ"ז או משהו, הם נבחנות יחד עם כולם באותם מבחנים, השוני היחיד זה רק התקנון הרוחני.
כנראה ראיינת מישהי עם ראש קטן נורא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
התואר בלוסטיג הוא בדיוק כמו שאר הקמפוסים של מכון לב, לא עושים להם הנחות בנ"ז או משהו, הם נבחנות יחד עם כולם באותם מבחנים, השוני היחיד זה רק התקנון הרוחני.
כנראה ראיינת מישהי עם ראש קטן נורא...
אני שוב כותבת,
התואר ברמה מצוינת!! ברור שבהשוואה למהט....
וידע בHTML עדיין לא פרמטר,
בייחוד שהיום זה כבר לא המצב ויש בוטקמפ.
מה שגרוע זה ההשמה,
לא הרמה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
משולש ברמודה את לומדת באחד הקמפוסים של לב? את יכולה לענות לי על כמה שאלות?
אני עכשיו בתקופת מבחנים סמסטר א שנה א, אני לומדת בסמינר אבל יש סיכוי שאני אמשיך את התואר באחד הקמפוסים של מכון לב, עשינו בינתיים מבחנים במבוא למדמ"ח, לינארית א ומערכות ספרתיות ויש לנו בסמסטר הזה גם את מתמטיקה בדידה, במבוא למדמ"ח ולינארית א די הצלחתי במבחנים ב"ה, אבל בספרתיות גיליתי כמה וכמה טעויות אחרי המבחן, (קיבלנו מבחן 000) כך שאני חושבת שאני אעבור אבל ב60-70, לפני המבחן ידעתי את החומר, אבל המבחן היה אמריקאי ממש מכשיל, מכשיל אבל לא קשה, כך שההצלחה היתה קשורה הרבה מאד למזל(לס"ד כמובן) כמעט כמו לידע.
אני חושבת שאם אני אעשה מועד ב אני אוכל להגיע לציון טוב יותר בלי לקרוע את עצמי, את חושבת שזה משתלם?
מה המשמעות לממוצע הציונים? המשמעות קימת רק לממוצע ציונים מפוצץ שירשים את המעסיקים או גם לכמה הממוצע גבוה גם בממוצע גבוה אבל לא מצטיין? יש אנשים שמביאים גליון ציונים למקומות עבודה? ואם כן אולי לספרתיות יש פחות משמעות מלקורסים אחרים כי זה קורס לא מעשי, מתכנתים לא משתמשים בידע הזה, וזה גם לא כמו בדידה שאמנם לא מעשי אבל עם רמת חשיבה גבוהה, אלא טכני יחסית? מועד ב יכול להוריד? איך מועד ב עובד בדיוק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
משולש ברמודה את לומדת באחד הקמפוסים של לב? את יכולה לענות לי על כמה שאלות?
אני עכשיו בתקופת מבחנים סמסטר א שנה א, אני לומדת בסמינר אבל יש סיכוי שאני אמשיך את התואר באחד הקמפוסים של מכון לב, עשינו בינתיים מבחנים במבוא למדמ"ח, לינארית א ומערכות ספרתיות ויש לנו בסמסטר הזה גם את מתמטיקה בדידה, במבוא למדמ"ח ולינארית א די הצלחתי במבחנים ב"ה, אבל בספרתיות גיליתי כמה וכמה טעויות אחרי המבחן, (קיבלנו מבחן 000) כך שאני חושבת שאני אעבור אבל ב60-70, לפני המבחן ידעתי את החומר, אבל המבחן היה אמריקאי ממש מכשיל, מכשיל אבל לא קשה, כך שההצלחה היתה קשורה הרבה מאד למזל(לס"ד כמובן) כמעט כמו לידע.
אני חושבת שאם אני אעשה מועד ב אני אוכל להגיע לציון טוב יותר בלי לקרוע את עצמי, את חושבת שזה משתלם?
מה המשמעות לממוצע הציונים? המשמעות קימת רק לממוצע ציונים מפוצץ שירשים את המעסיקים או גם לכמה הממוצע גבוה גם בממוצע גבוה אבל לא מצטיין? יש אנשים שמביאים גליון ציונים למקומות עבודה? ואם כן אולי לספרתיות יש פחות משמעות מלקורסים אחרים כי זה קורס לא מעשי, מתכנתים לא משתמשים בידע הזה, וזה גם לא כמו בדידה שאמנם לא מעשי אבל עם רמת חשיבה גבוהה, אלא טכני יחסית? מועד ב יכול להוריד? איך מועד ב עובד בדיוק?
הציון הסופי נבחר לפי המועד האחרון, ככה שבהחלט מועד ב' יכול להוריד כמו להעלות.
לרוב מועדי ב' יותר קשים, (לא באופן רשמי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
תודה, את יודעת אולי מה המשמעות של הציון?
השפעה על הממוצע,
ממוצע מחשבים חיבור ציון*נ"ז של כל קורס, ומחלקים בנ"ז של כל הקורסים שנעשו.
יש גם מחשבונים באינטרנט לחשב את זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
גם עם עברתי את מועד א (השאלה לא הייתה ברורה) ועשיתי שוב בשביל נטו שיפור ציון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
גם עם עברתי את מועד א (השאלה לא הייתה ברורה) ועשיתי שוב בשביל נטו שיפור ציון?
השאלה היתה ברורה מאד :)
כמו שכתבו לך- כן, הציון של המועד השני קובע
אם עברת בראשון ובשני לא תאלצי ללמוד ולהיבחן שוב,
לכאורה עדיף לך לא לגשת שוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
גם עם עברתי את מועד א (השאלה לא הייתה ברורה) ועשיתי שוב בשביל נטו שיפור ציון?
כן.
תשקלי טוב טוב אם לגשת למועד ב'.
אישית קיבלתי ציון לא משהו במערכות ספרתיות (מבחן ראשון בתואר...) ולא חזרתי עליו. בקושי משפיע על הממוצע.
כמובן שיש קורסים שכן הייתי ממליצה לעשות מועד ב' וגם זה מאד תלוי בזמן בו נערכת הבחינה.
הכלל הוא שאם לא ברור לך לחלוטין שתצליחי לשפר את הציון בלפחות עשרים נקודות עדיף לא לגשת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
כן.
תשקלי טוב טוב אם לגשת למועד ב'.
אישית קיבלתי ציון לא משהו במערכות ספרתיות (מבחן ראשון בתואר...) ולא חזרתי עליו. בקושי משפיע על הממוצע.
כמובן שיש קורסים שכן הייתי ממליצה לעשות מועד ב' וגם זה מאד תלוי בזמן בו נערכת הבחינה.
הכלל הוא שאם לא ברור לך לחלוטין שתצליחי לשפר את הציון בלפחות עשרים נקודות עדיף לא לגשת.
ואת יודעת אם יש משמעות לממוצע ציונים? או שמבחינת מקומות העבודה הם לא מסתכלים על זה בכלל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
ואת יודעת אם יש משמעות לממוצע ציונים? או שמבחינת מקומות העבודה הם לא מסתכלים על זה בכלל?
עוד אחת כבר שאלה את זה, - אז ככה:
בדכ כותבים בקוח שעשו תואר במדמ"ח/הנדת תוכנה במקום ..X
אם הממוצע הוא ממוצע טוב- מציינים את זה..
אם זה כבר מצטיינת דיקן/נשיא - יציינו את זה - זה בהחלט הישג מרשים...
ובלי קשר גם בלינקדאין לעלות תמונה של מצטיינת דיקן/ נשיא זה בהחלט מרשים (ובצדק!!)
זה לא אומר שמי שהיא לא כזו - לא תמצא עבודה,
אבל בתור גנויור, ברור שמי שהיא מצטיינת דיקן או נשיא זה אומר עליה משהו..
לא ראיתי אף פעם שמישהו צירף גיליון ציונים..
כותבים שתעודות , וגיליונות ציונים ימסרו לפי דרישה (וגם זה רק בקוח של גוניור..)
יש מקומות מסוימים - שכן יבקשו את הגיליונות ציונים - הרוב לא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אפרופו שמדברים פה על השמה,
יש למישהו מידע על הקריטריונים להשמה במוסדות הנ"ל,
הפרדה,חילונים וכדומה,כי שמעתי ממש מקרים מזעזעים של ירידה רוחנית בכל הרבדים,
מחשבה(השקפה), דיבור(מושגים חילונים וכו'), מעשה(לבוש)
ירידה רוחנית יכולה לקרות גם במקום חרדי נפרד.
בעיני ראיתי....
בכל אופן קמא טק מקפידים על סינון לאינטרנט, חדר נפרד לחרדיות וקבוצה של לפחות 3 בנות חרדיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
לא קראיתי את כל האשכול,
אבל דבר אחד חשוב לי לומר לגבי ההשמה,
בבקשההה אל תיהיו מפונקות!!!!!!!!!!!
סיימת לימודים? הכל טרי בראש? קיבלו אותך?? תעופי על זה!
משם כבר תתקדמי הלאה.. (אחרי שאת כבר בפנים עם שנה לפחות ניסיון - את תתקדמי מהר מאוד! מנסיון..)
כל החברות שלי שהתפנקו ולא רצו מטריקס כי מתחילים משכר מינימום,
וחיפשו רק מקום שיתן להם על ההתחלה 15K..
לא נעים להגיד - מוכרות היום בבזאר שטראוס..
לא שאני מזלזלת חלילה, אבל זאת לא היתה המטרה שלהם כשהם כל כך נלחמו על המקצוע הזה, ועבדו קשה מאוד על הציונים.,
ככל שאת מחכה יותר - את פחות רלוונטית..
תתחילי בשכר מינימום - ותוך 4 שנים המשכורת תוכפל כבר פי 4,5,6..
בהצלחה לכולכן!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שלום וברכה לכולם.
אשמח בבקשה לעזרתכם.
ברוך השם אנחנו הגענו לשלב שצריכים להכניס את הבת הבכורה שלנו לסמינר.

אנחנו ממש בבלבול ולא ממש יודעים מה לעשות.
מצד אחד אנחנו מאוד מרגישים שהבת שלנו יכולה להכנס לסמינרים הטובים בירושלים .
(היא התקבלה לישן )
היא ילדה מצוינת בצד הלימודי .
התעודה שלה הכל טוב מאוד בכל המקצועות.
האנגלית שלה ברמה גבוה יחסית לחברות שלה בחשבון כנל ממש מצוינת ברוך השם בכל ההקבצות היא א ברוך השם באמת מצוינת .

כמובן שיראת שמים ודעת תורה אצלינו בבית זה הבסיס להכל .

אז איפה ההתלבטות
אנחנו ספרדים
אנחנו אנשים עובדים.
ובעלי עשה צבא בגיל 20.
עשה ועושה מילואים כלוחם
הוא מפקד על מחלקה אוהב את החיילים שלו והם אוהבים אותו
ואנחנו בכללי בתפיסה שלנו לא קיצונים בכל הקשור לגיוס למי שלא לומד וכו. כמובן שאין שאלה ודעת תורה ומה שרבותנו פוסקים אנחנו עושים ונעשה ללא שאלות גם אם אנחנו לא מבינים בראש שלנו את דעת התורה
אומנם בעלי קובע עיתים לתורה בצורה הכי חזקה וברורה
כל יום משעה 5 בבוקר עד 8 .
ובערב משעה 18 וחצי עד כמעט 23:30
בשכונה שלנו ובכלל שהוא בבית ובעבודה לבוש שחור לבן חרדי כובע בשבת וכו
הוא עצמאי עם תואר
כנל אני בעלת תואר.

ובשיחה עם הרשמת שם שהיא מכירה אותנו באמת כחברה שלנו ושל המשפחה היא אמרה משהו שלא חשבנו עליו.
בגדול המסר הוא אתם הורסים את החיים של הילדה אם תכניסו אותה לסמינר הישן או בכלל לסגנון הסמינרים האלו.
אם כל הכבוד לכם הילדה שלכם לא גדלה בבית חרדי אברכי קלסי . והדבר הזה יבלוט .
בנוסף יגיעו שמועות למנהלת ולתלמידות מה שיעלה את הבת שלי לכוונת של המנהלת וזה בכלל עוד לפני שהבת שלי בטעות תגיד איזה משהו שקיבלה מהבית אבל זה לא הסגנון של הסמינר.
מה שיגרום ללא ספק ליותר מידי חיכוך מול המוסד והדבר הזה יעשה נזק לבת שלי.

היא המליצה לי בחום לחפש מקום אחר שהוא טוב אבל שאנחנו לא נבלוט שם בדברים כאלה ויוכלו להכיל את הבת שלכם.

בהתחלה התנגדתי ממש כי בהרגשה אנחנו מרגישים הכי שייכים לסמינר הישן .

אבל אחרי שנרגענו וחשבנו לעומק אולי זה נכון ולא כדאי להכניס את הילדה הטובה והמקסימה הזו למקום שיש מצב שלא יקבלו אותה כשווה בין שווים ?
א. אשמח מאוד לעצה / תובנה של מי שיכול. או בכלל מי שמבין אותי מניסיון
ב. שמענו על סמינר " יסודות" אשמח לדעת האם יש כאן הורים לתלמידות שם ?
ג. גם סמינר בית שרה בשכונת רמות בירושלים..אם אני מבינה נכון הוא שיך לסניף או משהו כזה.

ממש ממש ממש חשוב לי הסביבה וסגנון הבנות שיהיו טובות ומבתים של חינוך חזק ותורני

תודה רבה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה