"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

בקיצור,
אילו היה כתוב "ויגרשון" היה מקום לטעות ולומר שהרועים גרשו מישהו אחר שלא מוזכר בפסוק, ולאו דווקא את בנות רעואל, והרי זה כאילו היה כתוב "ויגרשו"
???
 
בס"ד

לכל מאן דבעי!

אני מוכר סט נפלא של "אם למקרא לתלמיד" פרי עמלו של הרב ניסן שרוני, מחבר הספר המפורסם "אם למקרא ולמסורת", שיצא לו מוניטין בזכות חכמת הדקדוק שלו, שבאה לידי ביטוי בקיצור נמרץ בשיעוריו הנמצאים בעמוד היוטיוב הרשמי של כולל "חזון עובדיה".

הסט כולל את הספר "אם למקרא לתלמיד" - כללי הקריאה הנכונה בלשון קלה וברורה, מלעיל ומלרע, שווא נע ושווא נח, תנועות גדולות וקטנות, קמץ גדול וקמץ קטן, דגש ורפה, מפיק ה', פתח גנובה, מדיני שליח ציבור, קריאת שמע כהלכתה, כוח התפילה ומעלתה, טעויות המצויות בתפילה, שאלות ולתשובות והדרכה למורה בכיתה; ואת הספר "טעם למקרא" - בצירוף דיסק שמע וערכת כרטיסים, לימוד טעמי המקרא בשיטה חווייתית ומהנה, תומכי זיכרון, ציורים מרהיבים, משימות ושעשועונים, שאלות ותרגילים, תרגילים לשינון בהדרגה, הדרכה להכנת פרשה, תפקידי הטעמים, כללי הטעמים, מדיני קריאת התורה, גרמן חדש לבר מצוה והדרכה למורה בכיתה.

הסט נמכר ב-100 ש"ח (לא כולל משלוח).

בברכה,
אברהם כהן - 0507324247
 

קבצים מצורפים

  • טעם למקרא הדמיה.png
    טעם למקרא הדמיה.png
    3.1 MB · צפיות: 38
  • אם למקרא הדמיה.png
    אם למקרא הדמיה.png
    KB 947.6 · צפיות: 40
נערך לאחרונה ב:
הוראה של הראב"ד הגאון ר' משה שטרנבוך בעניין קריאת זכור.
זֵכֶר עמלק ואח"כ זֶכֶר עמלק
 
הוראה של הראב"ד הגאון ר' משה שטרנבוך בעניין קריאת זכור.
זֵכֶר עמלק ואח"כ זֶכֶר עמלק
כוונתו של הראב"ד שליט"א היא שלא יחזרו על המילה 'זכר' לבד אלא מתחילת הפסוק.
 
הוראה של הראב"ד הגאון ר' משה שטרנבוך בעניין קריאת זכור.
זֵכֶר עמלק ואח"כ זֶכֶר עמלק
אכן ואמר משום חשש הפסק, וזכור לי טעם נוסף משום שתיקון תוכ"ד נחשב כמוחק את מה שאמר ולא רק כעוד אפשרות.
אמנם הרבה גדולי עולם [כבעל האגרות משה ועוד] נהגו כן וראוי להביא גם דעתם.
 
ווארט ששמעתי מיהודי יקר:
תמורה · טז א ·
תנא אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה.
מרומז בשלושת המילים בפרשתינו שהנוסחה המדוייקת נשתכחה, ואלו הם:
יהלו ם
ונקד ש
וישפ ה
 
נערך לאחרונה ב:
איך אתם נוהגים?

כתב הערוה"ש (תר"ץ סכ"א) 'ולכתחילה לא יפסיק אפילו בין פסוק לפסוק אלא כדי נשימה. ובין סימן לסימן ינוח איזה רגעים, דצריך לקרותה כאיגרת',
האם כוונתו בין פרשה לפרשה או בין פרק לפרק, ונסתפקתי כיון שבפשטות סימן הוא פרק, אבל הרי ידוע שחלוקת הפרקים אין יסודה בעם קדוש וא"כ מדוע להדגיש חלוקה זו?

'ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו' (פרק ו' פסוק יג) שתי תלישות על 'ויאמרו' וראיתי שהרב ריאחי טוען שישנם שתים כדי להדגיש שהוא נקרא במלעיל, ורבים שאלתי ולא שמעתי שנהגו כן אלא רק מדגישים במעט את היוד ורוב הניגון בריש.
 
איך אתם נוהגים?

כתב הערוה"ש (תר"ץ סכ"א) 'ולכתחילה לא יפסיק אפילו בין פסוק לפסוק אלא כדי נשימה. ובין סימן לסימן ינוח איזה רגעים, דצריך לקרותה כאיגרת',
האם כוונתו בין פרשה לפרשה או בין פרק לפרק, ונסתפקתי כיון שבפשטות סימן הוא פרק, אבל הרי ידוע שחלוקת הפרקים אין יסודה בעם קדוש וא"כ מדוע להדגיש חלוקה זו?

'ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו' (פרק ו' פסוק יג) שתי תלישות על 'ויאמרו' וראיתי שהרב ריאחי טוען שישנם שתים כדי להדגיש שהוא נקרא במלעיל, ורבים שאלתי ולא שמעתי שנהגו כן אלא רק מדגישים במעט את היוד ורוב הניגון בריש.
אני קורא עם הדגש על היוד= מלעיל
 
העירוני לאחר קריאת התורה:
"קחם-נא אלי ואברכם" קריאתו במלעייל (משום המתג שתחילת המילה).
ראיתי שבהקדמה לתיקון 'סימנים' עוסק בענין מילה מחוברת שהיא נסו"א.
מה אתם אומרים?
במקרה שהבאת אז זה משנה היכן להשמיע הטעם, האם על ''קחם'' או על ''נא'' וזה משנה את המנגינה.
(כנראה לכן שמו לב שלא קראת במילעיל וזה הבדל משמעותי במנגינה)
 
'ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו' (פרק ו' פסוק יג) שתי תלישות על 'ויאמרו' וראיתי שהרב ריאחי טוען שישנם שתים כדי להדגיש שהוא נקרא במלעיל, ורבים שאלתי ולא שמעתי שנהגו כן אלא רק מדגישים במעט את היוד ורוב הניגון בריש.
ראה במצ"ב, הערה סז
 

קבצים מצורפים

  • קונטרס תורת הקורא על מגילת אסתר תשע''ו מתוקן.pdf
    1.9 MB · צפיות: 51
איפה אפשר לקנות את התוכנה דיוקי סופרים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה