דרוש מידע איך גורמים לה לקום בזמן?

[מרים יהלום]

אני רק חושב שכדי שיהיה ניתן לטפל בכלל בזה צריך שיהיה רצון היה נראה לי שהבחורה לר כל כך איכפת לה ברמה שמוכנה להתאמץ לטפל בזה......... מקווה שאני טועה

רצון
ואחריות
לפני זה אין מה לעשות לא מדובר פה בתינוק....

 

[נשמת כל חי תברך]

@נשמת כל חי תברך - הרי העדתם בעצמכם שאתם לא מתמודדים עם האתגר הזה. אז הכי קל לבוא ולהגיד מה הבעיה, אם לא מבינים מה הבעיה. התגובות שלכם קצת תלושות ולא ניתנות ליישום, כי הן ללא נובעות מתוך מקום של הבנת האתגר והבעיה.
ולפותחת- זה דבר ככ נפוץ. אני עצמי כזאת, לא ככ יודעת מה להוסיף מעבר למה שכבר נכתב לפניי.
אבל לא יודעת אם כתבו פה- נורא חשוב לא לשים על זה את כל הפרונט. אני בטוחה שהיא בנאדם מדהים עם אתגר קטן בנושא הזה, לא פייר כלפיה לתת לזה את כל התשומת לב. מספיק הסמינר כנראה עושה את זה. זה נורא מוריד את הבטחון והערך העצמי, מנסיון. גם לא להתפתות להגיד משפטים כמו "את מדהימה ומקסימה ומוכשרת וכו', *אבל*..." אני זוכרת שאצלי כמעט כל פעם שאמרו לי משהו טוב, מיד נדבק לו ה"אבל" הזה על הקימה בזמן וכל המסביב. מה הוא קשור?

ועוד דבר- אכן, הפתרון הוא הגברת תחושת אחריות. אבל מאוד, מאוד, מאוד קשה לעשות את זה בצורה נכונה באופן עצמאי. אנחנו כהורים ככ מעורבים רגשית, שהדבר שכמעט הכי קשה לנו לעשות זה לשחרר אחריות לגמרי. גם אם נדמה שהסרתם לחלוטין- אתם עדיין מחזיקים חזק במושכות, והילד פשוט קולט את זה. לשחרר לגמרי זה מרגיש כמו הפקרת הילד, כשבעצם זאת טובתו. אני ממש ממליצה לקבל עזרה חיצונית, בין אם זה הדרכת הורים, או טיפול רגשי בקטנה לילדה. כמה מפגשים-זה מה שאני אישית הייתי צריכה.
סליחה על האורך

@משתמשת אחת את צודקת בכל מילה רק נא לשים לב לדבריה של הילדה

אבל היא טוענת שזו היא אין לה אפשרות לשנות את זה
ושכולנו נתמודד...

אני אין לי נסיון באמת במצב הזה אבל מהצד אני כן ורואה משו אחד - שאין לה בכלל מוטיבציה לטפל בזה.......
זה מה שאני אומר שוב ושוב
אם היא לא תרצה לעזור לעצמה אף אחד לא יוכל לעזור לה..................

 

[מרים יהלום]

בעיני זה לא רק בנושא הזה
אף אחד בעולם לא יכול לשנות את האדם
יכולים להדריך לנסות לייעץ
שינוי זה רק האדם בעצמו

 

[הקה]

בלת"ק חלקי
אני סבלתי מאוד מהעניין בסמינר וביסודי ושום דבר לא עזר! זה כנראה נבע מהפרעת קש"ר לא מאובחן ולא מטופל.
מה שעזר זה בעיקר כשהתחלתי לעעבוד רחוק מהבית, ואם אני מפספסת את האוטובוס/ הסעה אני בבעיה רצינית, היום אין לי בעיה לעבוד בעבודה שעד לא מזמן זה היה לצאת מהבית פעמיים בשבוע ב7- היום רק פעם בשבוע.
העיקר לתתלה לשאת בתוצאות- בין אם זה יעזור ובין אם לא, ולבדוק קש"ר

 

[בננות:)]

עצה שיכולה אולי לעזור
היו לי מורות (גם ביסודי וגם בסמינר) שהעירו את חברות שלי שהיו מאחרות כרוניות (אני ב"ה לא איחרתי...) כמה נעים לא לענות למורה? כמה נעים לאחר אחרי שהמורה העירה אותך??
כמובן שזה תלוי באופי המוסד לימודים

 

[michalor]

עצה שיכולה אולי לעזור
היו לי מורות (גם ביסודי וגם בסמינר) שהעירו את חברות שלי שהיו מאחרות כרוניות (אני ב"ה לא איחרתי...) כמה נעים לא לענות למורה? כמה נעים לאחר אחרי שהמורה העירה אותך??
כמובן שזה תלוי באופי המוסד לימודים

מה זה העירו - התקשרו בבוקר?

 

[זמר]

מה זה העירו - התקשרו בבוקר?

אכן כן.
פעל ישועות...

 

[שושנה שרה]

אכן כן.
פעל ישועות...

לדעתי- זה הי יכול מאוד לעזור!!!!
רק שהמורות בסמינר שהיא לומדת- בחיים לא יעשו את זה!
הם מדי כבדות ורציניות...

 

[שירה 333]

על הדרך הזו,
יכולה להגיד שהיה תקופה שעזר מאד שחברה קרובה התקשרה אלי כל יום בבוקר,
ונדנדה ונדנדה עד שעניתי (יכלתי להשתיק אבל לרב כן עניתי באיזשהו שלב)
ואחרי שעניתי- לא ניתקה עד ששמעה שקמתי מהמיטה- ובעצמה לא קמה עד שאני קמתי
ואז לא רציתי שהיא תאחר בגללי (כמובן שהכל זה בקשתי האישית זה לא עשתה על דעת עצמה)
אבל זה עצה לבת בעצמה פחות לאמא שלה...

 

[זמר]

לדעתי- זה הי יכול מאוד לעזור!!!!
רק שהמורות בסמינר שהיא לומדת- בחיים לא יעשו את זה!
הם מדי כבדות ורציניות...

אם רק היית יודעת באיזה מוסד לימודים מדובר...
היית מבינה שהכל אפשרי...
(ולא אל תשאלי אותי איזה...)

 

[פרידי שיף]

אני חושבת שצריך להסביר לילדה שזה אחריות שלה- אותה הולכים לסלק מהסמינר ואם היא לא רוצה שיסלקו אותה היא צריכה לעשות כל מה שישאיר אותה במוסד, היא ילדה מספיק גדולה כדי להבין ולקחת אחריות.
ומכירה מקרוב בנות שהבינו שהם צריכות את שעות השינה ופשוט הלכו לישון בזמן.

 

[אברומי 100]

טוב אז אצלי זה עובד בבית ככה [דומה לא בדיוק כי אני בבית אבל מפעיל מוזיקה חזק]
אפשר לחבר מערכת של טיפ לחשמל במרחק גדול מהמיטה להפעיל על ווליום גבוהה במיוחד שלא שייך לישון בו עם שעון שבת קיר בחשמל . וזהו זה נדלק ולא מפסיק עד שהיא קמה מהמיטה...

 

[אלישבע מהצפון]

זה סוג אנשים מסוים. המוח שלהם מלא השראה בלילה. הם לא רואים סיבה ללכת לישון כשהם בשיא הפעילות והמרץ. מבחינתם זה אמצע היום! אז למה לפרוש פתאום לשנת לילה?

אגב כשאני הייתי בגיל הזה, במשך תקופה די ארוכה הייתי הולכת לישון כל יום סביבות 3-4 בלילה (לא בית של גדולים) קמה לסמינר וכשחוזרת בצהרים ישנה קבוע עוד 3-4 שעות.
(היום כבר הולכת לישון בשעות יותר שפויות, אבל עדיין אוהבת מאוד דווקא את השעות של הלילה. העולם שקט ונקי, רעש של ציפורים ומואזין ברקע... כמה השראה וקסם יש לשעות האלו)

 

[אפרת ;)]

בלת"ק חלקי.
האמת, גם אותי הצחיקו פה חלק מהתשובות. כמו ש @נועה noa כתבה, היא ילדה גדולה!!! לא יעזרו עונשים... וגם לא מבצעים...
וכמו שעוד המון כתבו פה יש אופי של ציפורי לילה. יכולה להגיד על עצמי שאני בבוקר חסרת אנרגיה להחריד.
שונאת את הבוקר ומשוגעת על הלילה. מן הסתם שגם היא כזו. ופתרון היחיד הוא להטי עליה את האחריות. את מאחרת? עולה כסף האיחורים שלך? תשלמי את המחיר. ראיתי שמשהו כתב פה (לא זוכרת מי... במחילה...) שאם אין לה כסף שלה שיורידו לה מהפינוקים שלה. ומשהו אחר כתב שאפשר להציב סכום. זה הכסף שלך לקצת מעבר כל חודש. את מאחרת? הסמינר דורש כסף? זה הולך מפה. ואם זה יהיה לה חשוב יש מצב שזה קצת יזיז אותה.
ועוד משהו, יש משהו בסמינר שאפשר לדבר איתו כמו עם בנאדם? להסביר לו את הבעיה?
כי זה לא יעזור שיאיימו. לנסות לדבר איתם ולהסביר את המצב כדי שדבר ראשון את תהיי רגועה שסמינר יש לה.
אח"כ תוכלי לחשוב יותר ביישוב הדעת מה באמת לעשות...
אני חושבת שזה ענין של אחריות. מלא בנות בגילה הולכות לישון בשעות כאלה וקמות כמו ילדות טובות.
השאלה מה אפשר לעשות שיגרום לה לקלוט שזה אחריות שלה ואם לא עכשיו מה יהיה איתה בהמשך החיים...?
מכירה אחת שלא גומרת להצטער שלא עבדה על זה בגיל הצעיר...
ולהסיר אחריות. להודיע לסמינר שהכל דרכה מהיום (ואולי עליה כן יאיימו שיעיפו אותה ), אם ב-2 היא עדיין ערה לומר לה פעם אחת זה יתנקם בך מחר וזהו. עד שפשוט לא תהיה לה ברירה... ובאיזשהוא שלב ברצון יצא מתוכה.
וכמובן כל זה תוך אהבה בלי גבול!! לא לכעוס עליה... היא נורא נורא מסכנה.
מלא מלא הצלחות!!

 

[אפרת ;)]

היו לי מורות (גם ביסודי וגם בסמינר) שהעירו את חברות שלי שהיו מאחרות כרוניות (אני ב"ה לא איחרתי...) כמה נעים לא לענות למורה? כמה נעים לאחר אחרי שהמורה העירה אותך??

ועם זה אני ממש מסכימה! מורה אחת הייתה מעירה את חברה שלי כלללל בוקר ואפילו המנהל היה מתקשר לאבא שלה כל בוקר במשך תקופה...

 

[ברוך2020]

בתור בוגרת סמינר- הצחיק אותי לראות כאן חלק מהתגובות בסמינרים רוב הבנות מדברות בלילה עד שעות מאוחרות!!
ובעניין הפחד מהסמינר- אף פעם לא שמעתי על מקרה שהוציאו בחורה מהסמינר בגלל איחורים!!!!! (מישהי שמעה אולי??) מה שכן, בסוף מחצית צריך לעשות השלמת נוכחות, אחרת א"א להמשיך בסמינר (ושוב-מסדרים את זה, בצורה ממש לא נעימה) זה לשלם כסף (שנתנו כאן מספיק עצות....) ובדר"כ לעשות מבחן/עבודה ובדיוק בגלל זה הבחורה לא חוששת היא יודעת שבסמינר-יש מלא חברות שמדברות עד מאוחר וכן, יש אפשרות לאחר ולהשלים נוכחות (וזה מעצבן מאד בשבילה..) אז נראה לי שהפחד והלחץ פשוט מיותרים, צריך לשים לב שהגבול לא יעבור לגמרי, להזכיר לה ללכת לישון וכו' ולחכות שהגיל יעבור (זה תמיד היה ככה?? אם לא אז כולם מבינים שזה הגיל...) וכל העצות שניתנו בשפע, אבל, לא לשכוח לקחת בפרופורציה היא בכלל לא מסכנה!! זה יחסית נורמאלי וזה באמת בעיה- אבל שלה אישית!
תניחי לה ותיראי שאחרי שהסמינר יסבך אותה כנ"ל היא כבר תיקח אחריות.
כל מה שכתבתי זה מניסיון אישי!!!!

 

[אפרת ;)]

וכן, יש אפשרות לאחר ולהשלים נוכחות (וזה מעצבן מאד בשבילה..)

מסכימה איתך. אבל תלוי על איזה סמינר את מדברת.
כל סמינר ודרכו להעניש.
בסמינר שאני למדתי זו בכלל לא הייתה הדרך! אם היו יותר מידי איחורים המנהל קורא לתלמידה (שזה דבר לא כיפי בכלל!), מעיר פעם פעמיים נותן טבלת מעקב שצריך להחתים כל בוקר את המורה שנמצאת בכיתה שהגעתי בזמן ואחרי תקופה צריך לגשת אליו ולהגיש לו את הטבלה מלאה.
היו לי חברות שזה הפחיד אותן כהוגן והן התחילו לקום כמו בובות והיו לי חברות שהן מאד רצו לבוא ולא הצליחו.
אם הסמינר מעניש והעונש מפחיד אותה יש מצב שזה מה שינער אותה...

 

[פריילאך זיין!!!]

אני הייתי הולכת בכיוון אחר לגמרי... ברור שיש כאן מקום ללקיחת אחריות, אבל הייתי בודקת כיוון נוסף
שמעתי פעם ממטפלת רגשית שקימה מאוחרת מראה על קושי רגשי- לא חייב להיות משהו דרמטי יכול להיות קושי עם חברה/מורה וכו', כדאי לבדוק את זה...
חוץ מזה אם האמא מפחדת לשים גבולות לבת גם כאן יש מקום לעבוד על הסמכות ההורי, (יש היום המון קורסים)

 

[sol key]

שנה ראשונה שלי בכיתה שבה אני לומדת עכשיו
ומייד שמתי לב לבחורה אחת שכל יום מאחרת
כבר בשבוע הראשון- לקחתי אותה לצד ודיברתי איתה
שאלתי אותה למה היא מאחרת? היא אמרה שהיא לא מצליחה לקום בזמן.
אמרתי לה שממש נחמד לי להכנס לכיתה ולראות אותה בבוקר בתפילה. (בימים שהיא כן הצליחה לקום בזמן)
פשוט פירגנתי לה על עצם היותה בכיתה וכמה שהיא מוסיפה ושמרגישים שהיא לא נמצאת וחבל שאנחנו לא מצליחות להנות ממנה כבר מהבוקר
הצעתי לה שאני אתקשר בבוקר להעיר אותה כי אני באמת מחכה לה בבוקר בכיתה
וזה עזר!

 

[פ.נ]

שנה ראשונה שלי בכיתה שבה אני לומדת עכשיו
ומייד שמתי לב לבחורה אחת שכל יום מאחרת
כבר בשבוע הראשון- לקחתי אותה לצד ודיברתי איתה
שאלתי אותה למה היא מאחרת? היא אמרה שהיא לא מצליחה לקום בזמן.
אמרתי לה שממש נחמד לי להכנס לכיתה ולראות אותה בבוקר בתפילה. (בימים שהיא כן הצליחה לקום בזמן)
פשוט פירגנתי לה על עצם היותה בכיתה וכמה שהיא מוסיפה ושמרגישים שהיא לא נמצאת וחבל שאנחנו לא מצליחות להנות ממנה כבר מהבוקר
הצעתי לה שאני אתקשר בבוקר להעיר אותה כי אני באמת מחכה לה בבוקר בכיתה
וזה עזר!

איזה בן אדם אלוף !!!
כמה רגישות לשניה...
שירבו כמוך!!!!
ממש מרגש לקרוא את זה....