מידע שימושי מנהגים מעניינים באוכל של פסח

[חוחית]

מכירה כאלו ששותים רק את המים שהכינו לפני הפסח
כאילו-
ממלאים דוד ענק לפני החג במים ורק איתם משתמשים
כמובן שגם את הכלים הירקות וכו שוטפים רק עם המים האלו (נס שלא מתקלחים איתם)
רק לדמיין את זה....
אותי מעניין מה עושים אם נגמר באמצע החג??

יש לזה הסבר הלכתי, כי ניתן לבטל חמץ לפני פסח.
בפסח עצמו-זה לא אפשרי.
ומכאן בא המונח "כשר לפסח-ערב פסח".

צריך להבדיל בין חומרה הלכתית-שיש לה ביסוס הלכתי,
ובין מנהגים- ואני ח"ו לא מזלזלת, שאין להם ביסוס הלכתי.

 

[לארג']

העניין הוא לא במתוקה אלא להשתמש כמה שפחות בדברים קנויים.
הרבה עושים פטל ביתי

למה?
לא סומכים על הכשרות או סתם להרגיש פסח?

 

[איטא]

אכן, מנהג כל הונגריה תחתית היה שלא לאכול דגים בפסח כלל, והסיבה היא, כי הדייגים ההונגרים היו רגילים להניח לחם טבול במים על זימי הדגים כדי שישארו בחיים אחרי שלייתם מהנהר וימכרו טריים.
המאכל 'פלצ'ע פיש' הוא שריד למנהג הנ"ל.

ומחכים כל השנה לפאלשע

 

[ש.ב.א]

למה?
לא סומכים על הכשרות או סתם להרגיש פסח?

הרבה משפחות נוהגות לקנות רק מה שהכרחי.
והרבה גם עניין של מסורת.
(זה אותו הבד"ץ של כל השנה...)

 

[פינחס רוזנצוויג]

"כשר לפסח-ערב פסח".

המונח הנ"ל שייך רק בחלב ומוצריו, כי הפרות בעבר היו אוכלות חמץ או חשש חמץ, ויש פוסקים שאוסרים לשתות חלב מפרה שאכלה חמץ בפסח.

 

[ש.ב.א]

יש משפחות שלא אוכלות ירקות עם גרעינים

 

[פינחס רוזנצוויג]

הרבה משפחות נוהגות לקנות רק מה שהכרחי.
והרבה גם עניין של מסורת.
(זה אותו הבד"ץ של כל השנה...)

כבר אמר הרב מבריסק שמה שצריך הכשר, לא מועיל הכשר, וכיון שכל השנה לא כל כך צריך הכשר, לכן הרבה יותר קל לסמוך על מערכות הכשרות מאשר בפסח, שכל זיק וזיז יכול לאסור את המאכל כולו.

 

[נסיך אוסטרי]

בלי קשר לאשכול סתם מנהג יפה שנהגו בפרס ועוד מקומות.

 

[ליטאי פשוט]

סבא שלי היה אומר שמצות יד הם חמץ גמור..
(כנראה בבדיחותא)

 

[תמי אחת]

למה?

אצל ההורים שלי משתמשים מה שפחות במתועש.
לא עניין שלא סומכים על הכשרות, כמו שיכולות להיות יותר מכשלות, כשמדובר במפעל (זוכרים את המיונז שהכריזו בכל בתי הכנסיות בכניסת החג שהוא מקטניות? זהו...).
דבר שעושים בבית - יש יותר שליטה ופיקוח עליו.
מעבר לזה יש גם את העניין של פסח - לא אוכלים הכל, מקפידים יותר
(אצל בעלי, אגב, סוברים הפוך. מה שבכשרות מהודרת- בבחינת עונג יום טוב, ואדרבא - למה לא?

 

[לארג']

סבא שלי היה אומר שמצות יד הם חמץ גמור..
(כנראה בבדיחותא)

מי שלא יודע טוב טוב לעשות מצות יד(בחבורה) בקלות יכול להגיע לחמץ

 

[לארג']

אצל בעלי, אגב, סוברים הפוך. מה שבכשרות מהודרת- בבחינת עונג יום טוב, ואדרבא - למה לא?

אני אישית גם כזה,הבעיה שאנחנו מתארחים

 

[נסיך אוסטרי]

צנון מופיע כבר ברס"ג והוא מנהג עתיק מאוד, ובקש"ע [אונגרין עליון] כתוב שהוא המנהג המובחר.

נכון. אבל זה לא כרפס. כרפס זה או פטרוזיליה או סלרי כמבואר בחתם סופר בשם רבו הגר"נ אדלר, ויש עניין בכרפס דווקא (ע"פ אריז"ל) כמבואר בספרים. ואלו ואלו דא"ח.

 

[תמי אחת]

אני אישית גם כזה,הבעיה שאנחנו מתארחים

לא יודעת. אצל ההורים שלי לא חסר כלום.
תרכיז משובח. אם מוהלים בסודה - אז יש גם תוסס.
עוגות מעולות, למרות שהן בלי שוקולד.
אוכל מצוין, וגסטרונומיה ברמה.
בחיים לא הרגשנו מסכנים, וגם היום לא. אחים שלי שמחים להמשיך את המסורת הזו

 

[שוקולד פרה]

לגבי המים ההורים שלי נוהגים כך
בערים הגדולות החרדיות נסגר מאגר המים לפני פסח וכל החמץ שאולי יש שם בטל לפני פסח בשאר הערים לא נסגרים מאגרי המים ויכולים להיות שם חמץ שנכנסו בתוך החג
זה המקור ההלכתי שידוע לי לגבי אילו שאוגרים מים לכל הפסח (לא כזה מסובך...)

 

[הקה]

אין כמעט תבלינים- בערך פפריקה, מלח, פלפל, שום, ראש סלרי- המון!!!!!!!!!!!!! רק תראו את המרק בפסח... יש לו ריח טעים וחזק של סלרי מגורד.
אצל בעלי- אוכלים מצות עטופות במפית, מקלפים הכל כולל הכל אבל אם בשלו לפני החג- לא מקלפים.
קטניות לא- שמן קנולה- כן!

 

[הכי הכי]

חותכים נייר טואלט לכל החג לפני (גם בסוכות) למניעת פעולה שאפשר לעשותה קודם החג

 

[הקה]

ושכחתי לכתוב- המשקה הלאומי בפסח- מיץ תפוזים!

 

[פישל לוי]

מכירה כאלו ששותים רק את המים שהכינו לפני הפסח
כאילו-
ממלאים דוד ענק לפני החג במים ורק איתם משתמשים
כמובן שגם את הכלים הירקות וכו שוטפים רק עם המים האלו (נס שלא מתקלחים איתם)
רק לדמיין את זה....
אותי מעניין מה עושים אם נגמר באמצע החג??

קונים שישיות שמולאו לפני החג

 

[**rb]

בלי קשר לאשכול סתם מנהג יפה שנהגו בפרס ועוד מקומות.
צפה בקובץ המצורף 1348610

אצל אבא שלי היו עושים את זה
כל המשפחה המורחבת, כולל דודות זקנות וילדים מופרעים....