מעניין שמכל אתרי הכלכלה האתר 'ביזפורטל' מפמפם כתבות ללא הפסקה על ירידות מחירים
בשאר האתרים גם מדברים פה ושם על ירידות כאלה ואחרות אבל לא בכזה היקף.

מעניין מה האינטרס שלהם לעומת האתרים האחרים?
ככל הנראה
הם מעוניינים לגרום לאנשים להיכנס לשוק ההון
 
בהסכמות עם האוצר יש מקור תקציבי נוסף שיכול לשמש את גולדקנופף לטובת העניין: הובטח למשרד השיכון תקציב חד־פעמי של 300 מיליון שקל למה שהוגדר "האצת הנדל"ן", ואמור לסבסד עלויות פיתח מגרשים במכרזים לבנייה רוויה. אם זה המקור התקציבי להבטחות לקריית גת, אזי העיר שהבטיחה לקלוט עשרות אלפי חרדים זוכה בכל הקופה.
קריית גת לא ידועה בזכות מזג אוויר קריר במיוחד, אבל הסכמות שהתגבשו בין ראש העיר לגודלקנופף נחתמו על קרח. מכרז בודד שבו מגרשים לבניית 5,300 דירות בבת אחת הוא אירוע נדיר עד לא קיים. בדרך כלל רמ"י משווקת מגרשים במנות קטנות יותר כדי לא להציף את האזור בדירות חדשות שיובילו לצניחת מחירים ולבריחת יזמים.
בתקופה שבה הריבית על הלוואות יזמים היא מעל 6%, והקונים מתרחקים מאתרי המכירות, קשה להאמין שחברות הבנייה יתנפלו על כל כך הרבה מגרשים. זאת ועוד, המגרשים האלה צפויים להיות יקרים מהמצופה משום שאת המענקים שהובטחו לקריית גת יממנו בכסף שישלמו הקבלנים. אם לעלויות הפיתוח יוסיפו 30 אלף שקל לדירה, תהיה לקבלנים הוצאה של עוד 3 מיליון שקל למגרש לבניית 100 דירות למשל.
בנוסף לכך תוכניות הבניה לשתי השכונות במכרזים אושרו רק לפני חודש, ולפי הערכות יחלפו שנתיים לפחות עד שיתאפשר להוציא היתר בנייה. משתי הסיבות האלה לא הייתה הצדקה מקצועית למהר ולפרסם מכרזים כל כך גדולים. לבהילות יש רק הסבר הגיוני אחד: היא איפשרה לגולדקנופף לבצע את המחטף ולהבטיח לראש העיר קריית גת סכומים שבקרוב לא יוכל להבטיח לראשי ערים אחרות.
https://www.calcalist.co.il/article/hyvpmmubn

האמת היא שרמ"י לא בדיוק פרסמה מכרז, אלא רק מודעה שבה היא מעדכנת כי ביוני תפורסם חוברת המכרז ובה התנאים, ההסכמים והעלויות. בדרך כלל מועדי פרסום החוברות האלה נדחים, כך שלא בטוח שביוני מועד הפרסום לא יידחה. אז בינתיים תנאי המכרז לא ידועים, לא העלויות ולא שיעור הדירות שיימכרו בהנחה, וגם כמה ביקוש יהיה למגרשים האלה, ומכאן שגם לא ידוע מה יהיו הכנסות המדינה. הכל יכול להשתנות, הדבר היחיד שלא ישתנה הוא העובדה שלראש העיר קריית גת כבר יש הבטחה חתומה ומתועדת באמצעי התקשורת למענק של מאות מיליוני שקלים.
ההסכמות עם קריית גת נוגעות בליבה של מחלוקת עמוקה בין רמ"י למשרד האוצר. רמ"י היא רשות ממשלתית המוגדרת "מפעל עסקי". תפקידה לנהל את קרקעות המדינה. היא מתקיימת מהכנסות משיווקי הקרקעות ואינה נשענת על תקציב המדינה. הגאות בשנים האחרונות בנדל"ן הניבו לה הכנסות עתק: בשנת 2022 היא הכניסה 37 מיליארד שקל, ושנה קודם 31 מיליארד שקל. את ההכנסות בניכוי הוצאות היא מעבירה מידי שנה לבעלי הקרקע: המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח. המחלוקת עם האוצר היא בשאלה מהן ההוצאות הלגיטימיות של רמ"י או של השר הממונה עליה. לכל משרד ממשלתי נקבע תקציב שמבוסס על מדיניות הממשלה. אבל לשר שרמ"י כפופה לו יש בנוסף לתקציב ארנק נפרד. החשש של האוצר, שמתממש בהסכם עם קריית גת, הוא כי השר ישתמש בכסף למימוש מדיניות שלא הוסכם עליה בממשלה. במקרה של קריית גת זו פעילות שמקנה עדיפות למגזר אחד על חשבון יתר התושבים.
 
בהסכם עם קריית גת, הוא כי השר ישתמש בכסף למימוש מדיניות שלא הוסכם עליה בממשלה. במקרה של קריית גת זו פעילות שמקנה עדיפות למגזר אחד על חשבון יתר התושבים.
הוסכם ועוד איך. מדיניות הממשלה כפי שנכתבה בתכניות רבות מזה שנים, להקצות דירות לפי צרכי הציבור החרדי.
ההסכם הזה מממש אחוז מזערי ממדיניות זו.
ההסכם לא מקנה עדיפות למגזר אחד על חשבון אחר. הציבור החרדי זכאי לקורת גג כמו כל ציבור אחר, בפועל הוא מקבל הרבה פחות.
 
מה?

נו, הבנק המציא פה כסף מהאויר?
הבנק מקבל מאה שקלים אמיתיים, ואז מלווה אותם לראובן, אלא שראובן אינו דורש דווקא את השטר שאותו קיבל הבנק, אלא שבחשבונו של שמעון יירשמו עוד מאה שקלים, אם החשבון הזה הוא באותו הבנק (או אפי' בבנק אחר, כל עוד לא נדרשת המרת מט"ח, עיי"ש), הבנק לא היה צריך לתת כסף לאף אחד אלא רק לרשום אותו לזכותו של שמעון, מה שלא ימנע ממנו לחזור על פעולה זו ביחס ללוי, וכמו שהבאתי לעיל מרובי והמכלול.
הניסוח הנכון לא היה 'שורת קוד', אלא 'רשומה דיגיטלית'.
 
בהסכמות עם האוצר יש מקור תקציבי נוסף שיכול לשמש את גולדקנופף לטובת העניין: הובטח למשרד השיכון תקציב חד־פעמי של 300 מיליון שקל למה שהוגדר "האצת הנדל"ן", ואמור לסבסד עלויות פיתח מגרשים במכרזים לבנייה רוויה. אם זה המקור התקציבי להבטחות לקריית גת, אזי העיר שהבטיחה לקלוט עשרות אלפי חרדים זוכה בכל הקופה.
קריית גת לא ידועה בזכות מזג אוויר קריר במיוחד, אבל הסכמות שהתגבשו בין ראש העיר לגודלקנופף נחתמו על קרח. מכרז בודד שבו מגרשים לבניית 5,300 דירות בבת אחת הוא אירוע נדיר עד לא קיים. בדרך כלל רמ"י משווקת מגרשים במנות קטנות יותר כדי לא להציף את האזור בדירות חדשות שיובילו לצניחת מחירים ולבריחת יזמים.
בתקופה שבה הריבית על הלוואות יזמים היא מעל 6%, והקונים מתרחקים מאתרי המכירות, קשה להאמין שחברות הבנייה יתנפלו על כל כך הרבה מגרשים. זאת ועוד, המגרשים האלה צפויים להיות יקרים מהמצופה משום שאת המענקים שהובטחו לקריית גת יממנו בכסף שישלמו הקבלנים. אם לעלויות הפיתוח יוסיפו 30 אלף שקל לדירה, תהיה לקבלנים הוצאה של עוד 3 מיליון שקל למגרש לבניית 100 דירות למשל.
בנוסף לכך תוכניות הבניה לשתי השכונות במכרזים אושרו רק לפני חודש, ולפי הערכות יחלפו שנתיים לפחות עד שיתאפשר להוציא היתר בנייה. משתי הסיבות האלה לא הייתה הצדקה מקצועית למהר ולפרסם מכרזים כל כך גדולים. לבהילות יש רק הסבר הגיוני אחד: היא איפשרה לגולדקנופף לבצע את המחטף ולהבטיח לראש העיר קריית גת סכומים שבקרוב לא יוכל להבטיח לראשי ערים אחרות.
https://www.calcalist.co.il/article/hyvpmmubn

האמת היא שרמ"י לא בדיוק פרסמה מכרז, אלא רק מודעה שבה היא מעדכנת כי ביוני תפורסם חוברת המכרז ובה התנאים, ההסכמים והעלויות. בדרך כלל מועדי פרסום החוברות האלה נדחים, כך שלא בטוח שביוני מועד הפרסום לא יידחה. אז בינתיים תנאי המכרז לא ידועים, לא העלויות ולא שיעור הדירות שיימכרו בהנחה, וגם כמה ביקוש יהיה למגרשים האלה, ומכאן שגם לא ידוע מה יהיו הכנסות המדינה. הכל יכול להשתנות, הדבר היחיד שלא ישתנה הוא העובדה שלראש העיר קריית גת כבר יש הבטחה חתומה ומתועדת באמצעי התקשורת למענק של מאות מיליוני שקלים.
ההסכמות עם קריית גת נוגעות בליבה של מחלוקת עמוקה בין רמ"י למשרד האוצר. רמ"י היא רשות ממשלתית המוגדרת "מפעל עסקי". תפקידה לנהל את קרקעות המדינה. היא מתקיימת מהכנסות משיווקי הקרקעות ואינה נשענת על תקציב המדינה. הגאות בשנים האחרונות בנדל"ן הניבו לה הכנסות עתק: בשנת 2022 היא הכניסה 37 מיליארד שקל, ושנה קודם 31 מיליארד שקל. את ההכנסות בניכוי הוצאות היא מעבירה מידי שנה לבעלי הקרקע: המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח. המחלוקת עם האוצר היא בשאלה מהן ההוצאות הלגיטימיות של רמ"י או של השר הממונה עליה. לכל משרד ממשלתי נקבע תקציב שמבוסס על מדיניות הממשלה. אבל לשר שרמ"י כפופה לו יש בנוסף לתקציב ארנק נפרד. החשש של האוצר, שמתממש בהסכם עם קריית גת, הוא כי השר ישתמש בכסף למימוש מדיניות שלא הוסכם עליה בממשלה. במקרה של קריית גת זו פעילות שמקנה עדיפות למגזר אחד על חשבון יתר התושבים.
איך הגעת ל-7 שנים?

התבע כבר מאושרת
בקרית גת היתרי בניה לוקח שנה וחצי בערך
בניה בפועל עוד 3-4 שנים

אולי כוונתך לעבודות פיתוח שלוקח עוד זמן ? (שנה - שנתיים)
לפי מה ש @כמו הרוח כותב נראה שגם 7 עד 10 שנים עדיין זה לא מספיק זמן ....
 
את המענקים שהובטחו לקריית גת יממנו בכסף שישלמו הקבלנים. אם לעלויות הפיתוח יוסיפו 30 אלף שקל לדירה, תהיה לקבלנים הוצאה של עוד 3 מיליון שקל למגרש לבניית 100 דירות למשל.
נו אז זה יכלל כמובן במחיר הדירה שישולם לקבלנים, ויוצא שהרוכשים החרדיים עצמם יממנו את הדמי לא יחרץ לדהרי,
מה כלכליסט רוצים עוד למען השם
סליחה שנולדנו
 
התחלות בניה של 2023 בירידה חדה!
כמה? אף אחד לא יודע...
מצד שני:
מה הביקוש? אינפלציה כבושה - פירושו,
שיש ביקוש היסטרי לדירות רק שאף אחד לא מממש אותו, כך שחודש ינואר מצטבר לפברואר, ופברואר למרץ, ומרץ מצטבר לאפריל,
מצד שני מחודש לחודש הנ"ל (התחלות בניה) ממשיך לרדת,
מה יקרה עוד כמה חודשים?
פיצוץ! בדיוק כמו בקורונה.
דבר שני
יו"ר איגוד השמאים אישר והודה,
שהירידה במחירי הנדל"ן בישראל באחוזים,
לא מנוטרלת ממחיר למשתכן ומחיר מטרה
כך שאם כן ננטרל את זה,
הירידה היא זניחה ביותר,
וכן יש עדיין עליה באזורים מסוימים בארץ!

אז שלא יספרו לנו סיפורים על ירידות חדות במחירי הדירות!!!
 
נערך לאחרונה ב:
התחלות בניה של 2023 בירידה חדה!
כמה? אף אחד לא יודע...
מצד שני:
מה הביקוש? אינפלציה כבושה - פירושו,
שיש ביקוש היסטרי לדירות רק שאף אחד לא מממש אותו, כך שחודש ינואר מצטבר לפברואר, ופברואר למרץ, ומרץ מצטבר לאפריל,
מצד שני מחודש לחודש הנ"ל (התחלות בניה) ממשיך לרדת,
מה יקרה עוד כמה חודשים?
פיצוץ! בדיוק כמו בקורונה.
דבר שני
יו"ר איגוד השמאים אישר והודה,
שהירידה במחירי הנדל"ן בישראל באחוזים,
לא מנוטרלת ממחיר למשתכן ומחיר מטרה
כך שאם כן ננטרל את זה,
הירידה היא זניחה ביותר,
וכן יש עדיין עליה באזורים מסוימים בארץ!

אז שלא יספרו לנו סיפורים על ירידות חדות במחירי הדירות!!!
איפה יש עליות?
 
התחלות בניה של 2023 בירידה חדה!
כמה? אף אחד לא יודע...
מצד שני:
מה הביקוש? אינפלציה כבושה - פירושו,
שיש ביקוש היסטרי לדירות רק שאף אחד לא מממש אותו, כך שחודש ינואר מצטבר לפברואר, ופברואר למרץ, ומרץ מצטבר לאפריל,
מצד שני מחודש לחודש הנ"ל (התחלות בניה) ממשיך לרדת,
מה יקרה עוד כמה חודשים?
פיצוץ! בדיוק כמו בקורונה.
דבר שני
יו"ר איגוד השמאים אישר והודה,
שהירידה במחירי הנדל"ן בישראל באחוזים,
לא מנוטרלת ממחיר למשתכן ומחיר מטרה
כך שאם כן ננטרל את זה,
הירידה היא זניחה ביותר,
וכן יש עדיין עליה באזורים מסוימים בארץ!

אז שלא יספרו לנו סיפורים על ירידות חדות במחירי הדירות!!!
אתה מתעלם מכל החברות שכבר קנו שטח ועובדים על היתרים ובניה
סתאם לדוגמא מעיר שאני מכירה
ברכסים כרגע יש מחסור מטורף בדירות לקניה ( מוכנות) מנגד המחירים עלו בצורה הזויה
אבללל יש צפי בניה של 2,000 דירות רק ב 5 שנים הקרובות!!! חברות כמו כפיר, מצפה השחר ועוד שכבר משווקים את הדירות
מהכרות קרובה עם הנושא יש הרבה מאד זו"צ שמשוועים לדירה אבל לא מוכנים לשלם את המחירים ההזויים שדורשים וברור לכולם שלא יצליחו לאכלס כ"כ הרבה דירות במחירים כאלה, הרי תושבי רכסים יש אולי אולי כמה מאות שיקנו , ואף אחד לא יגיע מהמרכז בשביל לקנות 3 חדרים ב 1.4 צמוד למדד תשומות הבניה שעוד 3 שנים שיהיה מוכן יגיע ל 1.5 ומעלה
( ולראיה פרויקט חזו"א שכבר שנה לא גמרו למכור את כל הדירות)
ברור לכולם שהבועה תתנפץ והמחירים ירדו ...
 
מצחיק מאוד
העליות שאתה מביא זה מאיזורים של הייסוסייטי עם הרבה כסף ביד
ולא משקפים את מדד המחירים הכלל ארצי
בערך כמו להביא ראיה ממנהטן וטוקיו
 
מצחיק מאוד
העליות שאתה מביא זה מאיזורים של הייסוסייטי עם הרבה כסף ביד
ולא משקפים את מדד המחירים הכלל ארצי
בערך כמו להביא ראיה ממנהטן וטוקיו
אתה יודע מה..
בשבילך, אני אשאל כך
איפה יש ירידות במחירים - תן לי במחיר דירה ולא באחוזים
תודה!
 
קבל סיפור מכלי שני:
אתמול מישהו סיפר לי
שהתעניין על דירה במתחם הסופרים של שריקי
רצו עליה לפני כמה חודשים 3.5 מליון
לפני כמה ימים הוא סגר ב2.99
ירידה של יותר מחצי מליון
לא סטטיסטיקות והערכות אלא מעשה שהיה
ואיך כתבת? ועוד...!
 
קבל סיפור מכלי שני:
אתמול מישהו סיפר לי
שהתעניין על דירה במתחם הסופרים של שריקי
רצו עליה לפני כמה חודשים 3.5 מליון
לפני כמה ימים הוא סגר ב2.99
ירידה של יותר מחצי מליון
לא סטטיסטיקות והערכות אלא מעשה שהיה
ואיך כתבת? ועוד...!
כמה חדרים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה