הנושאים החמים
- פותח הנושא -חיה-
- פורסם בתאריך
-
- תגיות
- יום הזיכרון לחללי צהל
- הוסף לסימניות
- #2
לא. לא. לא.
הכתיבה- כרגיל, הזויה!
הכתיבה- כרגיל, הזויה!
- הוסף לסימניות
- #3
תודה!
- הוסף לסימניות
- #5
תודה!
- הוסף לסימניות
- #6
נהדר. מסר חשוב ונוקב, הגשה מעולה.
אם כי, בהתחשב בפורום, מרשה לעצמי להעיר:
הלם קרב הוא לא הסוף.
הסוף הוא גאולה, שבה:
יאבד ה'לבד'
ויחייך הלום קרב
אם כי, בהתחשב בפורום, מרשה לעצמי להעיר:
הלם קרב הוא לא הסוף.
הסוף הוא גאולה, שבה:
וגם בבית
יאבד ה'לבד'
ויחייך הלום קרב
- הוסף לסימניות
- #7
תודה!
הרעיון שעומד מאחורי השיר הוא שעם הזמן כולם ממשיכים הלאה בחיים וזיכרון המלחמות מסתכם במעשי גבורה שמקימים עליהם אנדרטות ונופלים שקוראים על שמם כיכרות.
לעומת זאת אצל הלומי הקרב המלחמה אינה היסטוריה ואינה זקוקה להנצחה, הם מרגישים תקועים בעבר עם אותם ריחות וצלילים כשכולם כבר עמוק אחר כך.
הבית שכתבת אכן מוסיף את הסוף הטוב האמיתי בעזרת ה'.
ורק שנזכה כבר ל"וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות" ואז נזכה לא רק לתחיית המתים בגוף אלא גם בנפש.
- הוסף לסימניות
- #9
תודה!
הייתי כותבת שמשמח אותי לשמוע, אבל מוזר לי לכתוב את זה בהקשר לנושא כואב כמו זה.
אז פשוט תודה על התגובה!
- הוסף לסימניות
- #10
הכאב קיים ולא סותרת אותו השמחה
