מחיר למשתכן התיישבות חרדית בקצרין?

[פנרס]

מה יקרה כשיבנו 1560 דירות ביישוב

דירות של מחלמ"ש לא כ"כ מעלות היצע/מורידות מחיר כיון שאינן עומדות למכירה בשוק החופשי

תסתכל על ערים בנגב שהכפילו את עצמם באלפי דירות. בכל זאת המחירים רק עלו מזה

 

[%;]

זה לא ענין המפעלים אלא היצף גבוה של עבודות לדוג' שוחטים ומשגיחי כשרות וכן הרבה עבודות של הוראה
אמנם תכנות וכדו' צריך יותר להרחיק לאיזור חיפה אבל ברור שהקהילה החרדית שם נהנית ממגוון גדול של עבודות
אה וזה יותר קרוב מקצרין למרכז / לצפת

השוחטים כמובן אינם עובדים בחצור, משגיחי כשרות גם אינם נדרשים לעבודה בתוך המושב אשר לא קיימים בו כמעט עסקים כשרים, עובדות הוראה תלויות בהיקף הקהילה, ככל שהקהילה גדולה יותר ישנן יותר משרות - אך גם יותר מתמודדות כידוע...
המרחק בין קצרין לחיפה (80 דק') אינו עולה בהרבה על המרחק בין חצור לחיפה (65 דק')
כנ"ל ההפרש בין קצרין לב"ב (2:14) לעומת חצור לב"ב (1:59)

 

[פנרס]

בוודאי,
אם בית שמש הייתה עיר חילונית היא הייתה יקרה בעוד כמה מאות אלפים
תסתכל ג"כ על הפער שבין בני ברק לערים שצמודות אליה

אבל קהילה חרדית קטנה בתוך עיר גדולה? ובעיר מסורתית?

 

[סי 2]

השוחטים כמובן אינם עובדים בחצור, משגיחי כשרות גם אינם נדרשים לעבודה בתוך המושב אשר לא קיימים בו כמעט עסקים כשרים, עובדות הוראה תלויות בהיקף הקהילה, ככל שהקהילה גדולה יותר ישנן יותר משרות - אך גם יותר מתמודדות כידוע...
המרחק בין קצרין לחיפה (80 דק') אינו עולה בהרבה על המרחק בין חצור לחיפה (65 דק')
כנ"ל ההפרש בין קצרין לב"ב (2:14) לעומת חצור לב"ב (1:59)

הבעיה בנתונים שאתה מביא שהם אינם משקפים המציאות בשטח
לדוג' ענין המרחקים הוא גם ענין של זמינות האוטובוסים שאין תדירות גבוהה בכלל מקצרין
לגבי משגיחי כשרות ישנם המון מפעלים באיזור תעשיה בכניסה לחצור שחרדים מהקיהלה עובדים שם
חוץ מזה יש להם המון אופציות לעבוד מסביב לחצור באיזור הגליל המערבי וכדו'
לגבי הוראה ישנם הרבה מורות שעובדות בקריית שמונה/כרמיאל/צפת וכד'
קצרין היא לא רבע שעה מחצור אלא יותר בפרט שהתחבורה לשם תהיה יותר מורכבת מחצור מכיון שחצור יושבת על ציר כביש 90 מה שמוסיף לתחנה המרכזית שלה עוד המון קוים כמו למשל 963 מחצור לירושלים חוץ מהקוים הרגילים שלה
וישנה כמו כן עוד אופציה לקחת אוטובוס לצומת אליפלט שהיא 5 דקות נסיעה משם ששם עוברים הרבה מהאוטבוסים מצפת

 

[סי 2]

ודרך אגב חצור אינה מושבה אלא מועצה מקומית שגודלת בקצב לעבר הגדרתה כעיר

 

[סי 2]

ושני נקודות נוספות
1. חצור היא עיר מיושבת כבר בקהילה מכובדת של חרדים
2.היא הרבה יותר מסורתית יש בה מעל 80% הצבעה לימין

 

[%;]

הבעיה בנתונים שאתה מביא שהם אינם משקפים המציאות בשטח
לדוג' ענין המרחקים הוא גם ענין של זמינות האוטובוסים שאין תדירות גבוהה בכלל מקצרין

הנתונים שהבאתי הם לרכב פרטי, על תחבורה כבר דיברנו בתחילת האשכול...

לגבי משגיחי כשרות ישנם המון מפעלים באיזור תעשיה בכניסה לחצור שחרדים מהקיהלה עובדים שם
חוץ מזה יש להם המון אופציות לעבוד מסביב לחצור באיזור הגליל המערבי וכדו'

מפעלים יש גם בקצרין, 'מסביב לחצור' זה בדיוק קצרין

לגבי הוראה ישנם הרבה מורות שעובדות בקריית שמונה/כרמיאל/צפת וכד'

הפער במרחק בין חצור לעומת קצרין לבין קרית שמונה על 13 דק' בלבד בשעה הזו ברכב פרטי

קצרין היא לא רבע שעה מחצור אלא יותר

אלו הנתונים של מפות גוגל לרכב פרטי בשעות הצהריים

בפרט שהתחבורה לשם תהיה יותר מורכבת מחצור מכיון שחצור יושבת על ציר כביש 90 מה שמוסיף לתחנה המרכזית שלה עוד המון קוים כמו למשל 963 מחצור לירושלים חוץ מהקוים הרגילים שלה
וישנה כמו כן עוד אופציה לקחת אוטובוס לצומת אליפלט שהיא 5 דקות נסיעה משם ששם עוברים הרבה מהאוטבוסים מצפת

קצרין צפויה לגדול ל-20,000 תושבים
כשזה יקרה סביר להניח שגם התחבורה תותאם

 

[סי 2]

הנתונים שהבאתי הם לרכב פרטי, על תחבורה כבר דיברנו בתחילת האשכול...

מפעלים יש גם בקצרין, 'מסביב לחצור' זה בדיוק קצרין


הפער במרחק בין חצור לעומת קצרין לבין קרית שמונה על 13 דק' בלבד בשעה הזו ברכב פרטי
צפה בקובץ המצורף 1361009 צפה בקובץ המצורף 1361010


אלו הנתונים של מפות גוגל לרכב פרטי בשעות הצהריים


קצרין צפויה לגדול ל-20,000 תושבים
כשזה יקרה סביר להניח שגם התחבורה תותאם

כן והציבור החרדי נוסע הרבה יותר בתחצ
אתה מעוות !! אני כתבתי בפירוש שיש הרבה מפעלים בתוך חצור!! במרחק הליכה של 5-10 דק מהשכונה
קרית שמונה היא באמת אולי בכזה פער אבל כרמיאל וצפת ממש ממש לא
לא אמרתי שהיא לא תותאם
רק אמרתי שחצור יותר טובה מכיוון והיא יושבת על ציר משמעותי יותר

 

[%;]

ודרך אגב חצור אינה מושבה אלא מועצה מקומית שגודלת בקצב לעבר הגדרתה כעיר

אם מדברים על קצב הגידול כדאי לראות את המספרים
חצור נוסדה בשנת 1953 ועומדת כעת על 9987 תושבים (ע"פ המכלול), קצב גידול של כ-142 תושבים לשנה
קצרין שנוסדה 24 שנים מאוחר יותר התפתחה בקצב מואץ יותר ועומדת על 7835 תושבים (ע"פ המכלול), קצב גידול של כ-170 תושבים לשנה
וכל זה בזמן שבחצור יש יותר חרדים מקצרין...

 

[סי 2]

אם מדברים על קצב הגידול כדאי לראות את המספרים
חצור נוסדה בשנת 1953 ועומדת כעת על 9987 תושבים (ע"פ המכלול), קצב גידול של כ-142 תושבים לשנה
קצרין שנוסדה 24 שנים מאוחר יותר התפתחה בקצב מואץ יותר ועומדת על 7835 תושבים (ע"פ המכלול), קצב גידול של כ-170 תושבים לשנה
וכל זה בזמן שבחצור יש יותר חרדים מקצרין...

מי אמר שלא ?
זה אינו הנושא!!
מה גם שעתודות הבניה בחצור הם לא פחות ואולי הרבה יותר מקצרין!!!

 

[%;]

כן והציבור החרדי נוסע הרבה יותר בתחצ

בהר יונה יש תח"צ? בחריש? באחיסמך?
מה הראיה משכונות ותיקות?

אתה מעוות !! אני כתבתי בפירוש שיש הרבה מפעלים בתוך חצור!! במרחק הליכה של 5-10 דק מהשכונה

מוזמן לחזור לראשית האשכול, גם בקצרין יש אזור תעשיה מפותח במרחק זהה...

 

[%;]

מה גם שעתודות הבניה בחצור הם לא פחות ואולי הרבה יותר מקצרין!!!

שטח השיפוט של חצור הגלילית (5350 דונם) קטן בכ-47% מתחום השיפוט של קצרין (9380 דונם)

 

[פנרס]

איך הגענו עכשיו לחצור? יש שם הגרלות? על דירות בחצי מליון ו20 אחוזי זכיה?

 

[סי 2]

בהר יונה יש תח"צ? בחריש? באחיסמך?
מה הראיה משכונות ותיקות?

מוזמן לחזור לראשית האשכול, גם בקצרין יש אזור תעשיה מפותח במרחק זהה...

לא הכחשתי את הקיים בקצרין אלא אמרתי שזה קיים לא פחות בחצור
מה גם שבית הבד שכתבת מעסיק כלום עובדים

 

[סי 2]

איך הגענו עכשיו לחצור? יש שם הגרלות? על דירות בחצי מליון ו20 אחוזי זכיה?

לא צריך שם הגרלות בשביל לקנות באיזור המחירים הללו!!
יש שם דירות נורמאליות במחירים שפויים

 

[פנרס]

לא צריך שם הגרלות בשביל לקנות באיזור המחירים הללו!!

דירות חדשות בחצי מליון?

 

[סי 2]

דירות חדשות בחצי מליון?

אתה צודק שלא חדשות אבל אין ספק שזה עדיין פתרון לדיור לא להשקעה
מה גם שהעיר מפוצצת בבתי כנסת יקבלו אותך שם יותר בכבוד!
וגם סוף סוף היא על ציר יותר טוב מקצרין

 

[הבט]

אתה צודק שלא חדשות אבל אין ספק שזה עדיין פתרון לדיור לא להשקעה
מה גם שהעיר מפוצצת בבתי כנסת יקבלו אותך שם יותר בכבוד!
וגם סוף סוף היא על ציר יותר טוב מקצרין

1. מה המחירים שם כהיום?
2. לחרדי שאינו חסיד גור יש מה לחפש שם?

 

[אור אורות]

כתבה מגלובס מלפני כמה שנים על קצרין

פריפריה

אכזבה בקצרין: "חשבנו שיהיו פה הרבה יותר אנשים"​

העיר קצרין אמנם לא גדלה והתרחבה לפי התכנון, אבל קיבלה לאחרונה מרכז עירוני חדש בלב היישוב, בשיתוף התושבים​

גיא נרדי02.05.2017

במרחק 22 ק"מ מהגבול עם סוריה, שמאחוריו משתוללת מלחמת אזרחים מרה, שוכנת קצרין. ההחלטה להקים עיר בגולן התקבלה אחרי מלחמת יום הכיפורים, בניסיון לייצר דומיננטיות ישראלית בשטח. 40 שנים אח"כ, ניתן לקבוע שקצב התפתחות היישוב, שהיה אמור להיות מרכז עירוני-תעשייתי, לא הגשים את ציפיות המתכננים. כיום מתגוררים בקצרין כ-8,000 תושבים, היא עדיין מועצה מקומית ואין בה כמעט תעשייה.
האחראי לדמותה הפיזית של קצרין הוא האדריכל חנן מרטנס, שבמסגרת תפקידו היה הממונה על תכנון הערים במשרד השיכון, ושותף להקמתן של הערים כרמיאל וערד. מרטנס והאדריכל התל-אביבי אלי גבירצמן יצרו תוכנית מתאר שבמרכזה היה אמור לקום מרכז עירוני ליניארי ובשני צדדיו, כמו כנפיים של פרפר, שמונה שכונות מגורים.
- פרסומת -

בפועל, נבנו רק חלק מהמרכז המסחרי ושתי שכונות. כשביקשו לבנות את החלק המזרחי של התוכנית הסתבר שצה"ל הכריז על כל האזור כעל שטח אש. תכנון השכונות עצמן כוון במטרה לעודד את ההליכה ברגל ממקום למקום, והבנייה היתה אמורה להיות נמוכה - עד 3 קומות.
המרכז המסחרי של קצרין תוכנן בין כביש 9088, שמכונה גם דרך החרמון, לרחוב שיאון, שהיה אמור להיות ציר האורך של היישוב. השלב הראשון של פיתוח לב היישוב כלל יצירת שני רחובות סגורים למכוניות, שלאורכם מבנים נמוכים. בחלק המערבי הוקמו שתי שורות חנויות ובצד המזרחי היו אמורים להיות בתי מלאכה. בין שני הרחובות, בעורף של המבנים היה מגרש חניה ששימש גם לפריקה וטעינה ובו מוקמו גם מכולות האשפה. לצד המרכז נבנו לאורך השנים בית המועצה וקניון לב קצרין מכיוון דרום, ובית התרבות ומוזיאון עתיקות הגולן, מצד צפון.
סמי בר לב, ראש המועצה המיתולוגי, שפרש לפני שנים אחדות מתפקידו אחרי יותר מ-30 שנה, מספר שכל הבנייה המקורית בקצרין היתה מבטון מזוין והחלונות היו קטנים, כי חשבו שיהיו הפגזות. "עד לפני חמש שנים זה היה המקום הכי מכוער בקצרין, עם פחי אשפה ורעש. החיים היו יותר חזקים מהמתכננים המקוריים ובמקום בתי מלאכה פתחו פה בית קפה, מסעדה, צימרים, כי זה היה יותר כלכלי. התכנון לא התאים למציאות".
חבר מועצת העיר אורי זכריה, אחד מבעלי בתי המלאכה שהפכו עם השנים לצימרים, מספר שהחלק המרכזי תוכנן אמנם להיות החצר האחורית, אך עם השנים המצב השתנה: "התחילה דינמיקה של חיים, בתי המלאכה הפכו לבתי מסחר וגם בעלי החנויות רצו לפתוח את החזיתות האחוריות".

התכנון החדש של המרכז המסחרי, שעשו האדריכלים דרור גרשון ועירית סולסי, הופך את מגרש החניה הגדול לכיכר גדולה מרוצפת ומגוננת, הכוללת גם מזרקת "מים קופצים" ופסל צבעוני מחופה שברי קרמיקה בסגנון ברצלונה, של האמן רוסלן סרגייב. כל החזיתות של מבני המסחר והמלאכה לשעבר נפתחו לכיוון הכיכר.
את הפער בטופוגרפיה, בין החלק המזרחי למערבי, שהיה אתגר רציני, הם פתרו באופן עדין באמצעות מדרגות ושיפועים מתונים. החניות עברו להיקף הכיכר ולרחוב שיאון, שמלכתחילה, היה רחב מדי לממדי הישוב.
קיראו עוד ב"גלובס"

האדריכל גרשון מספר שבהתחלה, כשהציעו להוציא את המכוניות, הם נתקלו בהתנגדות מצד בעלי העסקים, שחששו שיפסיקו לבוא אליהם: "ברגע שהכל נפתח התחילו להגיע רשתות, בעל הפיצוצייה שהתנגד ואיים בפנייה לבג"ץ הגדיל את רווחיו ועכשיו הוא שותף לבניית עוד קומה, מעל המבנה החד קומתי, שגם בו יש חנויות ומשרדים של העירייה.
"עדות נוספת היא שהמרכז המסחרי חוצות הגולן, שנבנה מדרום מזרח לישוב, התרוקן. מרכז איתן, המקום המדדה, הפך למרכז".
אורי זכריה מספר שבעקבות השיפוץ באים יותר ויותר אנשים: "דרור גרשון שם מזרקה, שזאת אמירה, ונוצרה כאן התרחשות. בעקבות ההנגשה של המקום יש כאן מקום להתנהלות, אנשים התחילו לחגוג פה".
בר לב, שיזם וקידם את הפרוייקט כשכיהן כראש העיר, רואה בו את אחד ההישגים הגדולים שלו: "הפרוייקט עלה בין 12 ל-15 מיליון שקל והכסף הגיע ממשרדי התחבורה והתיירות. המזל שלי הוא שהיה לי מספיק נסיון וכוח מול האנשים והיכרתי את כל התרגילים, וזה היה הפרויקט שאיתו סיימתי את תפקידי כראש מועצה".
החייאת המרכז החדש יכולה אולי להיות בשורה דרמטית גם לממשלה, שחלק ממאמצי הגדלת ההיצע שלה בתחום הדיור מכוונים לקצרין הרחוקה. בסוף 2016 אישרה הוותמ"ל, הוועדה הארצית שהוקמה כדי לקדם בהליכי בזק מתחמים מועדפים לדיור, בנייה של 1,640 דירות בקצרין.

התכנון החדש של המרכז המסחרי נעשה בתהליך ייחודי של שיתוף ציבור. בר לב התוודע לאדריכלים סולסי וגרשון באמצעות משרד השיכון, שקידם בשנת 2003 תוכנית אב חדשה ליישוב. כשהחליט על שיקום המרכז המסחרי פנה אליהם והם הציעו לו גישה חדשנית: צוות משרדם הגיע לקצרין לשני סבבים של מפגשים בני שלושה ימים ונפגש עם הסוחרים, עם תושבים ועם צוות המועצה לתהליך של לימוד ועבודה הנקרא "שאררט". במהלך הסדנה הם גיבשו את התובנות הקשורות למקום ותכננו יחד עם המקומיים את הקונספט החדש.
כשאני מברר עם גרשון מה המשמעות של המושג תהליך משתף, הוא נותן כדוגמה הפוכה עיר צפונית אחרת שביקשה לשקם את המרכז המסחרי, עשתה תחרות שבה זכה אדריכל מת"א, "שישב במשרד ותכנן, וכך דפק את כל המסחר".
הילדים עוזבים לתל-אביב: "ככה זה בפריפריה"
כשאני מנסה לברר אם קצרין הצליחה, אומר סמי בר לב :"זה לא כמו שחשבנו. אם היית מספר לי לפני 40 שנה שיהיו כאן רק 8,000 איש, הייתי אומר שזה לא יכול להיות. חשבנו שקצב האכלוס יהיה הרבה יותר גבוה. מצד אחד, לא מימשנו את החזון המקורי, מצד שני זו הצלחה אדירה, שיש יישוב שממשיכים לבנות בו בתים, שאנשים חיים בו, מתפרנסים".

כשאני שואל איפה הילדים שלו גרים הוא עונה לי "בתל-אביב. ככה זה בפריפריה, כל הילדים עוזבים".
אורי זכריה תקיף הרבה יותר: "בהתחלה היינו אומרים שהאוכלוסייה במקום מורכבת משליש אנשי קבע, שליש נותני שירותים והשאר מעורב. עכשיו יש שליש רוסים, שליש מעורב והשאר דתיים לאומיים. ראש המועצה הוא ממוצא רוסי ולכן מביאים עולים, וגם יש פעילות טבעית של דתי שמביא דתי. יש לי הרגשה שאם ההרכב הפוליטי הנוכחי ימשיך עוד קדנציה, קצרין תהפוך לעופרה".
זכריה כועס על ממשלת ישראל שעדיין לא החליטה מה עתיד רמת הגולן: "כדי שהמקום ישגשג צריך עמדות ברורות של ממשלת ישראל. להרחיק סימני שאלה על ידי סימני קריאה. המדינה העבירה את זה בחוק, אבל לא עשתה מספיק. לא כמו בשטחים".

חוץ מהכותרת, הכתבה לא כזו גרועה.
יש יותר דתיים לאומיים ממה שהם חשבו ("נורא ואיום").
היישוב גדל וגדל, אבל חשבו שיגדל יותר (לא מדשדש).
תכננו אותו עם בתים מוגני ירי... והיום כבר לא צריך את זה!
תכננו אותו לאיזור תעשייה (עם בתי מלאכה בכל פינה ובכבישים הראשיים) וזה הפך לעיר חיה ותוססת, עם צימרים ובתי קפה שהיו בעבר בתי מלאכה.
(רק מה שכתוב בכתבה הזו...) (ניתן לעיין בהדגשים בציטוט)

ואגב, כשבית שמש כמעט והכפילה את עצמה, מחירי הדירות בה הכפילו את עצמם.

 

[טראמפ 2024]

תכננו אותו עם בתים מוגני ירי... והיום כבר לא צריך את זה!

ירי או פצמרי"ם?
כי מהשני נראה שהולך להיות ח"ו לא מעט בשנים הקרובות ...