מידע שימושי מקצוע שווה או מתאים? או- האם בסמינר מתכוננים לחיים?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
את נחמי אני מכירה מגיל צעיר. בת 19 מקסימה והבכורה של תמי חברתי.
היא בכיתה י"ב בתיכון מצוין.
יש לה הבנה באנשים וחיבור ואינטואיציות. היא החברה הבוגרת שפונים אליה לעצה ולסתם עידוד. היא נערה מיוחדת ולא רק כי היא הבת של אמא שלה.
היא צריכה לבחור מסלול לשנה הבאה, והבחירה הזו מטלטלת את ההורים ואותה. אני משוחחת עם תמי רבות, ויודעת שהיא אחת מתוך הורים רבים בצומת הזו.

מבחן תי"ל כיוון אותה לאחד משלושת המסלולים שהסמינר מציע.
לא, היא לא תלמד הנדסאים. גם ראית חשבון לא מתאים לה. אין בסמינר שלה אדריכלות וזה ממילא לא תחום שמושך אותה.

מתאים לה ללמוד מקצוע טיפולי.
היא תהיה מטפלת מבוקשת,
או מאבחנת מעולה.

תמי חושבת שלא נכון ללמוד מקצוע טיפולי בגיל 18.
בעוד שנתיים, אולי כשתתקרב לנישואין, יהיה על מה לדבר. אם נחמי תקבל החלטה מושכלת על המסלול הזה, ימצאו את המסלול המוסמך והמתאים.
ההורים מאחלים לה להיות אם ואישה בישראל ולא רק פונקציה של עובדת = שכר טוב.
הם לא רוצים שתכבול את עצמה למקצוע שבעוד 5 שנים היא תחפש את פתח המילוט ממנו.
הם מקווים להתפתחות מקצועית שתשמח אותה כל יום.
הם רוצים עבורה התפתחות אישית ולימוד תורני מעמיק וחברה טובה ובסיס חזק לחיים.

היא בכיתה י"ב בתיכון מצוין

היא רוצה לבנות את עצמה, לעבור תהליך עומק.
היא רוצה לשאול שאלות ולבסס עולם רוחני בוגר.
היא רוצה לבחור את עתידה המקצועי מתוך מודעות והיכרות את עולם העבודה
היא רוצה להכין את עצמה לחיים שיש בהם.

בדיוק בשבילה, ובשביל בנות מדהימות כמוה, קם סמינר "ראשית דעת".
שנה של רוח, מעשה וצמיחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כדאי אולי לפרט מה בדיוק הסמינר מציע?
אני מבינה שלימודי קודש
מה זה אומר הכרות עם עולם העבודה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
1686512923541.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כדאי אולי לפרט מה בדיוק הסמינר מציע?
אני מבינה שלימודי קודש
מה זה אומר הכרות עם עולם העבודה?
יום בשבוע מוקדש להתנסות מעשית. כל אחת יוצאת להתנסות בסביבת עבודה שבה היא שוקלת לעבוד בעתיד. באופן הזה היא מכירה את התפקידים השונים בתחום, מתנסה באופן מעשי וכך ההחלטה על מקצוע מתקבלת מתוך היכרות וידע.
למעשה שנה של לימודי קודש.
לימודי קודש ברמה אחרת, במודל שמקובל בחלק מהסמינרים האמריקאים.
פיתוח אישי, הרחבת אופקים ומנהיגות
פלוס :)
  • תהליך מעמיק לבחירת תחום מקצועי
  • הכוונה אישית לבחירה, השלמת ידע ובנית מסלול לטווח ארוך.
  • אנגלית עד הגשה למבחן פטור. זה נחוץ לכל מקצוע רציני, וחוסך כמה וכמה קורסי חובה בהמשך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יום בשבוע מוקדש להתנסות מעשית. כל אחת יוצאת להתנסות בסביבת עבודה שבה היא שוקלת לעבוד בעתיד. באופן הזה היא מכירה את התפקידים השונים בתחום, מתנסה באופן מעשי וכך ההחלטה על מקצוע מתקבלת מתוך היכרות וידע.

לימודי קודש ברמה אחרת, במודל שמקובל בחלק מהסמינרים האמריקאים.
פיתוח אישי, הרחבת אופקים ומנהיגות
פלוס :)
  • תהליך מעמיק לבחירת תחום מקצועי
  • הכוונה אישית לבחירה, השלמת ידע ובנית מסלול לטווח ארוך.
  • אנגלית עד הגשה למבחן פטור. זה נחוץ לכל מקצוע רציני, וחוסך כמה וכמה קורסי חובה בהמשך.
אשמח לדבר איתך בפרטי
איך אפשר?
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
יום בשבוע מוקדש להתנסות מעשית. כל אחת יוצאת להתנסות בסביבת עבודה שבה היא שוקלת לעבוד בעתיד.
אנגלית עד הגשה למבחן פטור. זה נחוץ לכל מקצוע רציני, וחוסך כמה וכמה קורסי חובה בהמשך.
רעיו מעולה וכל כך חשוב!
אשמח לדבר איתך בפרטי
איך אפשר?
תודה
כנ״ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נשמע מעולה.
הביקורת שככל הנראה תעלה היא שזה יגרום לדחיית גיל הנישואים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נשמע מבטיח

אני רק שאלה, למה שזה לא יהיה הקונספט של י"ב?
שאלה מצוינת. יש לנו תשובה על כך, אבל נשמח לשמוע ממורות והורים האם חושבים שזה אפשרי
מי הרבנים שעומדים מאחורי המיזם?
מי הרב שילווה את הסמינר?
הסמינר בברכת אחד מגדולי מנהיגי הדור אך עדיין לא בקשו ממנו רשות לכתוב את שמו בפרסומים, בעז"ה בהמשך.
הכוונה וליווי חינוכי וערכי של הרב זכריה גרינוולד שליט"א, ראש ישיבות ומנהל סמינר "מאור" לבנות מארה"ב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נשמע מעולה.
הביקורת שככל הנראה תעלה היא שזה יגרום לדחיית גיל הנישואים...
+ הרגשה של "בזבוז" שנה כביכול...
כי חברותיהן תסיימנה שנה לפניהן את הלימודים והמקצוע ןחיי החברה
וגם מבחינה כלכלית - יש פה תשלום בעצם על שנה נוספת

לא שוללת חלילה- שואלת
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
  • הוסף לסימניות
  • #16
נשמע מעולה.
הביקורת שככל הנראה תעלה היא שזה יגרום לדחיית גיל הנישואים...

+ הרגשה של "בזבוז" שנה כביכול...
כי חברותיהן תסיימנה שנה לפניהן את הלימודים והמקצוע ןחיי החברה
וגם מבחינה כלכלית - יש פה תשלום בעצם על שנה נוספת

לא שוללת חלילה- שואלת
הסיפור של ללמוד מקצוע שנתיים, להתחתן בסוף י"ד ולצאת מיד לעבוד במקצוע אותו למדו, כבר לא רלוונטי לרוב הבנות (לפחות בסמינרים הליטאיים. בחסידיים הסיפור שונה, ושם צריך מענים אחרים).

בהוראה יש שנה ג', חלק גדול מהבנות ממשיך אחרי שנה ג' להשלמה בנוות ישראל וכד'. גם במקצועות של מהט ממשיכים ללמוד. יש בנות שהמקצוע אותו הן רוצות לא קיים בסמינר אבל הן נשארות בכל זאת במסגרת בתשלום מלא ומיד אחרי י"ד מתחילות השלמות וממשיכות ללמוד במשך כמה שנים.
יש כאלה שרק אחרי הסמינר ושנה אחת או שתיים של התנסות מגלות שהן לא מתאימות למקצוע אותו למדו, או שצורת ההעסקה והעבודה לא טובה לאורח חייהן. הן מתחילות לחפש השלמות והסבות ומתגלגלות לעיתים במשך כמה שנים בקורסים כאלה ואחרים עד שמוצאות את המקצוע שמתאים להן.
במקביל, גם בגלל התארכות הלימודים/ יוקר המחיה/ מצוקת הדיור, גיל הנישואין עלה. לפני 20 שנים בסוף י"ד רוב הבנות בסמינרים הליטאיים היו נשואות. היום לא.

הבנות מתחתנות תוך כדי לימודים ועבודה, ושורדות את השנים הקשות של תחילת החיים תוך כדי פרויקט גמר, השלמת לימודים ועבודה של 9 שעות בשכר מינימום. כל אחת והדרך שבה היא משלבת את כל פונקציות החיים.

לכל אחת מהדוגמאות האלו יש כמה וכמה אשכולות התייעצות בפרוג, חלקם כבר מ2011, 2015, ובסיבובים מדויקים עד ימינו אנו.
(המשך בהודעה הבאה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
השנתיים בסמינרים טובות למי שרוצה ומתאימה ללמוד ראית חשבון, הנדסאים, ואולי גם אדריכלות. הן משלמות על המסגרת, יוצאות עם מקצוע, ומי שמצליחה להשתלב בעבודה ומתמידה בה לאורך שנים לא מבזבזת זמן.

מה עם 50% מהבנות שמתאימות לתחומים הומניים? הן מחפשות פתרונות אחרים כדי לא "לבזבז" שנתיים ו30,000 ש"ח.

יש שהולכות למקומות שמשלבים אקדמיה
יש שהולכות למסגרות של שנה אחת עם תעודה כלשהי, כדי לבזבז רק שנה אחת ולא שנתיים
יש שהולכות למסגרות של שנת קודש.

הרוב נשארות בסמינרים, משלמות על שנתיים, כדי להשאר בחברה טובה ולקבל את החלק החינוכי בסמינר.
כשמסיימות ובמקביל לעבודה ו\או נישואין ממשיכות\ מתחילות ללמוד, ומשלמות שוב על המסלול שמתאים להן.

רבות לומדות בסמינר מקצוע מתוך מבחר מצומצם. אחרי כמה שנים מחפשות את השינוי, ההתקדמות, ההסבה. בגיל 26 עם קטנטנים ומשכנתא זה כבר הרבה יותר קשה.

עד היום אין מסגרת של שנה חינוכית וערכית שמתאימה לבנות ממשפחות שמורות בלי להתפשר על חברה מתאימה.
ובשבילן סמינר ראשית דעת קם.

שנה של בנית אישיות- לקחת אחריות על החיים ועל הבחירות
שנה של התעלות רוחנית- שמוקדשת להכנה עמוקה ואמיתית לכל התפקידים שמצפים בהמשך החיים (והשעות והמטלות של "המסלול" לא דוחקות את החלק הרוחני לתחתית סדר העדיפויות...)
שנה של הכרות ומודעות- את עולם העבודה האפשרי, המקצועות, בנית תוכנית עבודה מסודרת מתוך שיקול דעת ובלי כבלים של היצע בסמינר ספציפי. על בסיס התנסות מעשית ויציאה לשטח.


זו שנה שמעניקה לבנות מסלול מסודר ובהיר. שחוסכת הרבה זמן, כסף, התלבטויות ושינויים בהמשך החיים. זו דרך שנראית ארוכה לרגע, אבל קצרה ונכונה (וזולה) יותר בכל פרמטר אפשרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יש נקודה שצריכה להתברר
לאיזה סגנון משפחות/בנות האירוע פונה ?
נקודה נוספת
המטרה היא שאחרי שנה בנות יפנו לאיפה?
אקדמיה למינה? השתלמויות סמינרים? תכנית אחרת שיש לכם בקנה?
אני אסביר מה מפריע לי
בעצם ישנה טענה שהמקצועות בסמינרים מוגבלים
האמת יש בזה
אבל
השאלה האם המטרה היא למצוא פתרון אמתי בלי צורך באקדמיה
שכנראה זה הזרם השמרני היה רוצה שיקרה
או אולי לצאת מתוך נקודת הנחה שבת בת 19 וחצי שנה אחרי תיכון (תיכון מסיימים בגיל 18-18 וחצי)
כשירה יותר להתמודד עם האקדמיה למינה
והמטרה היא שהיא תדע איזה מקצוע היא רוצה
שזה כנראה פחות יקסום לשמרנים שבינינו
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #19
השנתיים בסמינרים טובות למי שרוצה ומתאימה ללמוד ראית חשבון, הנדסאים, ואולי גם אדריכלות. הן משלמות על המסגרת, יוצאות עם מקצוע, ומי שמצליחה להשתלב בעבודה ומתמידה בה לאורך שנים לא מבזבזת זמן.

מה עם 50% מהבנות שמתאימות לתחומים הומניים? הן מחפשות פתרונות אחרים כדי לא "לבזבז" שנתיים ו30,000 ש"ח.

יש שהולכות למקומות שמשלבים אקדמיה
יש שהולכות למסגרות של שנה אחת עם תעודה כלשהי, כדי לבזבז רק שנה אחת ולא שנתיים
יש שהולכות למסגרות של שנת קודש.

הרוב נשארות בסמינרים, משלמות על שנתיים, כדי להשאר בחברה טובה ולקבל את החלק החינוכי בסמינר.
כשמסיימות ובמקביל לעבודה ו\או נישואין ממשיכות\ מתחילות ללמוד, ומשלמות שוב על המסלול שמתאים להן.

רבות לומדות בסמינר מקצוע מתוך מבחר מצומצם. אחרי כמה שנים מחפשות את השינוי, ההתקדמות, ההסבה. בגיל 26 עם קטנטנים ומשכנתא זה כבר הרבה יותר קשה.

עד היום אין מסגרת של שנה חינוכית וערכית שמתאימה לבנות ממשפחות שמורות בלי להתפשר על חברה מתאימה.
ובשבילן סמינר ראשית דעת קם.

שנה של בנית אישיות- לקחת אחריות על החיים ועל הבחירות
שנה של התעלות רוחנית- שמוקדשת להכנה עמוקה ואמיתית לכל התפקידים שמצפים בהמשך החיים (והשעות והמטלות של "המסלול" לא דוחקות את החלק הרוחני לתחתית סדר העדיפויות...)
שנה של הכרות ומודעות- את עולם העבודה האפשרי, המקצועות, בנית תוכנית עבודה מסודרת מתוך שיקול דעת ובלי כבלים של היצע בסמינר ספציפי. על בסיס התנסות מעשית ויציאה לשטח.


זו שנה שמעניקה לבנות מסלול מסודר ובהיר. שחוסכת הרבה זמן, כסף, התלבטויות ושינויים בהמשך החיים. זו דרך שנראית ארוכה לרגע, אבל קצרה ונכונה (וזולה) יותר בכל פרמטר אפשרי.
ואחרי השנה הזו איפה הבנות ילכו ללמוד את המקצועות ההומניים המדוברים?
במכללות והאקדמיה?
אז הן יכולות לעשות את זה מיד בסוף י"ב בלי לבזבז עוד שנה נוספת בדרך...
לדוג' בת שמתאים לה ורוצה ללמוד קלינאות תקשורת
השנה אצלכם לא תתן לה שום דבר
היא תבזבז עוד שנה ואז תלך למכללה
מה השנה הזו הוסיפה לה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
יש נקודה שצריכה להתברר
לאיזה סגנון משפחות/בנות האירוע פונה ?
נקודה נוספת
המטרה היא שאחרי שנה בנות יפנו לאיפה?
אקדמיה למינה? השתלמויות סמינרים? תכנית אחרת שיש לכם בקנה?
אני אסביר מה מפריע לי
בעצם ישנה טענה שהמקצועות בסמינרים מוגבלים
האמת יש בזה
אבל
השאלה האם המטרה היא למצוא פתרון אמתי בלי צורך באקדמיה
שכנראה זה הזרם השמרני היה רוצה שיקרה
או אולי לצאת מתוך נקודת הנחה שבת בת 19 וחצי שנה אחרי תיכון (תיכון מסיימים בגיל 18-18 וחצי)
כשירה יותר להתמודד עם האקדמיה למינה
והמטרה היא שהיא תדע איזה מקצוע היא רוצה
שזה כנראה פחות יקסום לשמרנים שבינינו
ואחרי השנה הזו איפה הבנות ילכו ללמוד את המקצועות ההומניים המדוברים?
במכללות והאקדמיה?
אז הן יכולות לעשות את זה מיד בסוף י"ב בלי לבזבז עוד שנה נוספת בדרך...
לדוג' בת שמתאים לה ורוצה ללמוד קלינאות תקשורת
השנה אצלכם לא תתן לה שום דבר
היא תבזבז עוד שנה ואז תלך למכללה
מה השנה הזו הוסיפה לה?
כאילו מרגיש שזה פשוט מכינה (רוחנית) קדם אקדמאית
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה