מאמר בחרוזים!

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום!

מצרף כאן מאמר בחרוזים שכתבתי על פרשיית אנג'ל וכל המסתעף,
קודם כל אני מדגיש שגמרתי אותו לפני פטירתו של מרן רה"י זצוק"ל,
ועוד לפני ההתנצלות הרישמית שלהם, אבל כבר לא היה לי סבלנות לשנות.


אבקש מאוד את הערותיכם כדי שאוכל להשתפר בזה,
הן בעריכה הלשונית שתהיה יותר זורמת ותקינה, והן שהחרוזים יהיו יותר מוצלחים,
מתנצל על האריכות, בהמשך אני מקווה שאוכל לכתוב את אותו מסר הרבה יותר מתומצת.

העיקר הוא המסר, ופחות חשובה לי הערות על החומר שבחלקו כבר פחות רלונטי, וכתוב בצורה מאוד מסויימת,
תודה רבה מראש !!!


----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
כותרת: 'סוד הפרדוקס'
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

כן יבוא או לא יבוא מאנג'ל פיוס, הציבור שלנו רק לגדולי ישראל יש ציות, אמונה צרופה בו יתברך ובשליחיו בלי שום דיסקוס, ולעוכרי ישראל יש לנו בוז, הן לאלו שרוצים שאנחנו מפה בהקדם ננוס, והן לאלו המתיימרים עלינו לחוס, ודואגים שניקח את הקידמה השוויון והליברליות לאבטיפוס, ומדמיינים להיות לנו כאפוטרופוס, הרי יוצא מהם ריח מינות, לא נסכים שיטפטפו לנו שום מוסר שמועס, בטח לא מהנאורים העמי הארץ שאם יודעים מהתנ"ך כמה פסוקים זה כבר יהיה ממש פלוס!

מילא שמכנים אותנו 'דוס', אבל לא נמחל על כבוד התורה שנהיה אצלם למרמס, אין מחילה לאביר הלב האפיקורוס, שעדיין עומד במרדו כמו טווס, גם אם הוא נושא את התואר בדימוס, בתור פוליטיקאי לא היה מי יודע מוצלח ושוס, ולא לדבר על מה שנשמע מהעוסקים במיאוס, גילתה לנו כמה היא לא 'איש טוב' ממש אחזתנו פלצות, ל"ע ציטוטים אפלים מועתקים מבית היוצר של שר התעמולה ימ"ש גבלס, לדאבוננו חוצים קווים אדומים מה שעד כה היה קבוע כסטטוס, 'נאורים מהאליטה' אבל מתנהגים כאחרון האנרכיסטים מתחרים עם 'אנונימוס', ומה שווה התנצלות כפויה ורפויה שנזרקה בפאתוס, זו התנהגות אטומה ומלאה חספוס, ובהחלט לא מנחם אותנו ציוצים מהדובר בלי ביסוס, כי זה לא עובד כך הוקוס פוקוס, לדאבוננו אין זה סוד כמוס, שהרבה שלמונים נשפכים ושבעזרתו מנסים אינטרסים לתוכינו לפלס!

מספיק הטמטם סביב חוק הגיוס, נושא שמכל זווית ראיה כבר לאוס, שעמום אחד גדול כל הפולמוס, נראה תרגיל הסחה ממשפטי האלפים שנמצא די במצב גסוס, למרות עשרות העדים שגייסו מכל רחבי הגלובוס, ולמרות השחיתויות כדוגמת השימוש שלא כחוק בפגסוס, לא הולך להם ובינתיים העניין די במסמוס, ועל הכול תוצאות הבחירות ש(רק)ברסמי השמאל כבר לא הבוס, כדי שלא נעיז לפגוע בשארית שליטתם שע"י בג"ץ משחיתים את המדינה בלי היסוס, ובכך בלגיטימציה הבינלאומית של הממשלה לנגוס, מזיקים והורסים מכל הבא ליד בבחינת 'תמות נפשי עם פלשתים' כמו מתאבדי חמאס, ומאיימים שח"ו אם יהיה צו 8 לא יהיה למטוסי הקרב מילואימניקים לטוס, האמת זה מפחיד רק אלו שמאמינים שהניצחון הוא בזכות 'אלה ברכב ובסוס'!

בס"ה פנטזיית 'השוויון' מעניין את העם כמו כמה הם מעלות הצלזיוס, כשלג דאשתקד שעל גבי הרי הטאורוס, ואולי כמו שובר הגלים בים האוקיינוס והסכר בנהר הנילוס, מקסימום כשלום העוגה ההיא עם המוס, אמנם יש להם די והותר זמן וכסף לטייל נע ונד בטוסטוס ובמטוס, שיואילו בטובם לעקוב אחר חקר צמח עץ האקליפטוס, או לבקר ביער שליד נהר האמזונוס, ולא יזיק גם יציאה לאיי הונדורוס, שיתעסקו במניעת הכחדה של הפנדה והטיגרוס, או בכלל במצוקת האנטילופות!

והם לא נעצרים בחוק הגיוס ומתערבים לנו גם בהדרה באוטובוס, כנראה עוד לא שמעו על בעיות התחבורה שם כל כך דחוס, שיא הטירוף מגיע בנושא התקציב ובזה הם שמים את כל הפוקוס, משגעים את המדינה בכל הרדיוס, בחלומותיהם מדמים לייצר נגדנו קונצנזוס, ומפיצים שנאה והסתה במדיה ובעיתונות ככל שיסבול הנייר והקולמוס, ומרימים קול צעקה שאת קופת המדינה מנסים לחמוס, החרדים הם פרזיטים וסחטני כסף רעבתנים אחוזי בולמוס, כנראה מתגעגעים ל'ממשלת בנדיט-ואלוף יהיר' 'ממשלת כל חתוליה' זה נשמע אולי כקוריוז, יש רק בעיה אחד שנציגינו לא מכונים בשמות איימן ועבאס, תכלי'ס בחשבון בנק יפרגנו לנו רק מינוס, מצידם החרדים זכאים רק לסנקציות ומיסים לחנוק ולקנוס, ואולי שנתפרנס מכיוס, הפטנט הרי ידוע 'הכה בחרדים והצל את עצמך' אנטישמיות אותנטית בדיוק כמו אצל הרוס!

שנאתם הוא לכל מי שלא מתבייש ביהדותו לעמוס להדס לאביעוז להורקנוס ולאטיאס, 'הריווח הגדול' שבשונה מאצלם שונאים את כל העדות ללא הבדל מוצא וזה כולל גם את קלונימוס וארבוס, הם יצעקו שאין לנו המאמינים הפנאטים ערך בעולם התכל'ס, לדידם החרדי האשכנזי במקרה הטוב מבין במנת טשולנט דשנה וגפילטע לא פחות מקלופס, והספרדי בכלל מבין רק בפיתה בחומוס, התעמולה הוא אותו חומר רק גרוס, זה מה שקורה כשאין אידיאולוגיה והיסוד הרוס, שנים על גבי שנים חוזרים על עצמם ופועלים באותו דפוס, כאילו והיה זה וירוס, המטרה מקדשת את האמצעים העיקר לצור כאן כאוס, שנאתם מעביר אותם על דעתם ואנו שווים בעיניהם כגרעיני הסברוס והקוסקוס, מי יודע אולי הם חושבים שהם נמצאים במשחקי השנתיים באולימפוס, אם הם באמת רוצים לעזור לנו אז די לדבר 'על' החרדים ידברו נא 'עם' החרדים אין מנוס, לא מובן למה הם לא באים לדון איתנו ע"ז ואולי לצורך העניין חלו בסחוס!

למרות ששוללים מאיתנו כל פריווילגיה ולוקסוס, ופועלים כ"כ להביא אותנו למצב פחוס, אכן מצליחים להעלות לנו קצת את הפיוז, אבל לא שווה לנו על זה כל היום לכעוס, הרי זה מטרתם ולא ניתן להם את זה כבונוס, ההסתה מלובה בתקשורת מקורה מכמה מסכנים בחוסר מעש, הם מוצפים בתקציבי עתק משונאי דת וימין כדוגמת ג'ורג סורוס, אבל לדאבונם הציבור החרדי בדברים יותר ערכיים עסוק ומלא בסיפוק עמוס, וברור גם שהעם לא טיפש ומבינים שעיסוק התקשורתי האובססיבי הזה כולו מכור וכבוס, וכשכך הם פני הדברים אין פלא שהאימון בהם בדרדור וכסיפור הידוע עם ההוא שצעק לוקוס לוקוס!

האמת ידועה לכולם שלחיות כמו יהודי ערכי לא תמיד מגיע כך בקלות ובחפוז, אי אפשר לזכות 'לסופה מישור' בלי 'דרך שתחילתה קוצים' בדיוק כמו הקקטוס, הבחירה הוא אם 'להשתעבד' למצוות הבורא כדי לחיות חיים רגועים 'וחופשיים' מחומריות שהמוח יהיה בדברים טובים תפוס, או 'להשתעבד' לחומריות ללא גבולות וח"ו להיות 'חופשיים' ממצוות הבורא ויחד עם זה את רגיעת הנפש לצמיתות להפסיד ולגנוז, בשביל להכיר בערך זה לא צריך מומחה גדול לדיאגנוס, ולתגלית הזו גם אין צורך לחוקר כקולומבוס, אלא להפנים את מאמר המדען היהודי ההוא מתורת הייחוס, 'חיים צנועים מביאים ליותר אושר מאשר כל הבזבוז', אלא מאי 'הם' לא מוכנים להתמודד עם הקושי ומעדיפים חיים קלים וכך הערכים שלהם באיפוס, לא תשמעו את זה מהם אבל בסתר ליבם הם מקנאים בנו זה האמת, וההסתה הנוראה נגדנו הוא בסך הכול דרך להשקיט את הקנאה והמצפון וזה בדיוק מה שעומד מאחורי הפרדוקס, לולי אמנותינו בגדולי ישראל לא יכלנו לשרוד 'צדיק באמנתו יחיה' בא חבקוק והעמידן על אחת, לא בכדי יוצא קצפם נגד גדו"י כי רק הם קרש ההצלה שלנו בעודינו בגלות!

אמנם עם ישראל מלומד בקשיים ובכל זאת חייבים לנסות להשפיע לנפץ את המיתוס, שלא נגיע ח"ו למצב שנצטרך לחיות כאן כבספרד כמו אותו קרלוס האנוס, 'כאשר יענו אותנו כן נרבה ונפרוץ' בס"ד זה יהיה לנו לאות, לא יעזור להם כלום ובסוף עוד יתהפך להם הכל כחרב פיפיות, יחד עם זה מאוד נקווה שאור היהדות עוד יאיר להם ויזכו לקיים 'אשר באת לחסות', נתפלל לריבונו של עולם שהשנאה תתאדה מהעולם כמו פפירוס, ועד ביאת ינון תחת שרביטם של גדו"י נמשיך להתחזק בג' עמודים שהעולם עומד נתאחד יחד בכינוס, ויה"ר שרק ישועות לרוב כולנו נישא בכוס, רק חבל שאין לאנג'ל קצת נימוס, כי אז מזמן היינו ממשיכים לצרוך מהם לחם פרוס, בשבילם מזה פספוס!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
וואה....
תוכן מדהים חזק ואיכותי, החרוזים מפעימים יש בהחלט כשרון, השכלת להכניס במאמר הזה הרבה מאוד פרמטרים,
משעשע משפטים אלו שכתובים די ברמז
גילתה לנו כמה היא לא 'איש טוב' ממש אחזתנו פלצות
בהחלט לא מנחם אותנו ציוצים מהדובר בלי ביסוס,

אמנם הניסוח צריך קצת עיבוד ותיקון לשיפר את זרימת הקריאה, באתר פה תוכל הרבה לשוטט ולהחכים,
עפ"י צורת ביטוי, אני מנחש שאתה לא דובר עברית מלידה !? ויתכן שבזה נעוץ הקצת סירבול!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
תודה.
אכן עברית לא שפת אם רק שפת אב (מזה משנה?!)
מקווה להתעשר בזה קצת, כי לא מצאתי בפורום כאן הרבה על חרוזים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מקווה להתעשר בזה קצת, כי לא מצאתי בפורום כאן הרבה על חרוזים!
פעם היה פה יהודי תלמיד חכם, טחינה גולמית שמו. הוא כתב שירים בחרוזים מחודדים ומצחיקים, כל כך נהניתי לקרוא אותו. עד שהוא החליט שכדאי לו לממש את הפוטנציאל שלו במקום יותר משתלם. אהבתי שהוא גם השקיע מאד במשקל השורות.
הנה חלק מהיצירות:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה