דרוש מידע חייבת עזרה. פעוט שפוצע עד זוב דם

  • הוסף לסימניות
  • #61
תודה לכולם.
כמה פרטים שבסערת הרגשות נשמטו.
כל האלימות הזאת התחילה בזמן האחרון, בשבועות האחרונים, די בבת אחת.

בעבר כשהיה ממש קטן (בין פחות משנה) הייתה תקופה שנשך אבל הפסיק
אז, כל פעם כשבא לנשוך עשה בעצמו תנועה עם האצבע ''לא'' כי ידע שאנחנו כועסים. וכך הפסיק לאט לאט.

אבל מה שקורה בשבועיים האחרונים והמהירות שבה זה הגיע - לחלוטין בלתי נסבל.
הוא ילד טוב, מנשק המון המון את כולנו, מביע הרבה אהבה וגם כשהוא שורט ומרביץ נראה שהוא לא מבין את חומרת העניין, אולי רואה בזה משחק אולי משעמום, אולי שילוב של השניים,
הוא מחייך ומושיט את היד לעוד שריטה, כשאנחנו מראים שאנחנו עצובים הוא שוב מרחם ומנשק, וחוזר לסורו.
ניסינו הכל ונראה שאנחנו בדרך להדרכת הורים מקצועית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
נראה שאנחנו בדרך להדרכת הורים מקצועית.
להבנתי הדלה....
כאן נמצא הפיתרון...
זו לא נוסחת קסם, אלא שינוי דרך חיים בנקודות מסויימות...
בהצלחה רבה, והמון המון נחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
מכירה תינוק שהיתה לו בעיה בויסות חושי וכך היה מתנהג.
הוא ילד טוב, מנשק המון המון את כולנו, מביע הרבה אהבה וגם כשהוא שורט ומרביץ נראה שהוא לא מבין את חומרת העניין, אולי רואה בזה משחק אולי משעמום, אולי שילוב של השניים,
הוא מחייך ומושיט את היד לעוד שריטה, כשאנחנו מראים שאנחנו עצובים הוא שוב מרחם ומנשק, וחוזר לסורו.
ניסינו הכל ונראה שאנחנו בדרך להדרכת הורים מקצועית.
צריך פשוט לטפל בו! שלחו אותו להידרותרפיה (בריכה טיפולית)
ואם זה מעודד, היום הוא ילד נהדר - בריא, חברותי, מנומס, חביב, חכם. ב"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
כל האלימות הזאת התחילה בזמן האחרון, בשבועות האחרונים, די בבת אחת.
בדיוק הייתי בדרך לשאול מתי התחיל.
שאלת העיתוי יכולה ללמד אותנו הרבה דברים.
נסו לחשוב מה קרה בזמן האחרון. שינוי? חוויה חדשה ומסעירה? שינוי בהתפתחות של אחותו הקטנה?
כאשר היכולות הוורבליות אינן מפותחות דיין , ביחס למבוגרים (נכון לכל הפעוטות), הם חווים את הכל, אך החוויה נשארת בפנים מאחר ואין להם את המילים בתוכם להבין את מה שעובר עליהם.
לכן אגב, מומלץ לתווך ולהסברי גם לתינוקות ממש רכים חוויות חדשות, קל וחומר טראומטיות.
הנ"ל עשוי להיות מועצם אצל פעוטות שלא מדברים, או מדברים מעט, גם ביחס לבני גילם. בפרט שאת מתארת ילד חכם ותקשורתי:
בעבר כשהיה ממש קטן (בין פחות משנה) הייתה תקופה שנשך אבל הפסיק
אז, כל פעם כשבא לנשוך עשה בעצמו תנועה עם האצבע ''לא'' כי ידע שאנחנו כועסים. וכך הפסיק לאט לאט.

יכול להיות קושי תחושתי וקשיי ויסות, אבל אז היינו מצפים לראות את זה בכל שלבי ההתפתחות.
איך הוא היה בתור תינוק קטן?

בקיצר, ממליצה גם ללכת להדרכה מקצועית, יתכן ממש שתהיה קצרת טווח ויתכן שלא, אבל שווה לנסות.
אגב, בב"ב יש את המרכז לגיל הרך, שנותן מענה גם לדברים כאלו. ללא עלות, לתושבי העיר.
גילוי נאות: אני עובדת בו:). לחילופין אפשר לפנות להתפתחות הילד.

ואחרון, ממש מרגישים את האהבה והחשיבה על הילד. ובכלל מעריצה אותך שהוא איתך בבית כל היום, יחד עם תינוקת...נשמע לי קשששוווח. כבוד.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #68
טעות שלישית.
סטירה היא ממש לא כלי חינוכי. ממש לא!
גם פעם שהיה מקובל, זה היה הפעלה ומשמעת, ממש לא כלי חינוכי.
אבל היום, גם זה לא עושים.

קורה התפרצויות להורים, גם אנחנו בני אדם. אבל אל תהפכו את זה חלילה לדרך חינוכית או לשיטה. לא להפוך קרחת לאידאולוגייה.
אגיב כאן ומכוון לצאת ידי חובה לכל המצקצקים, בתוקפים, שולחי פרצוף כועס או אל ו שניסו לתקוף בהודעה פרטית וגילו שאין לי.......

כשהגדרתי את ההכאה ככלי חינוכי התכוונתי לדבר פשוט, כשאנחנו מחנכים ילדים יש לנו מגוון רחב של דברים שאנו משתמשים בו, דוגמא אישית, הבעות שמחה ועצב, התניה, חוויה (הן שלילית והן חיובית) נתינה ולקיחה וכדו'.
(לא כ"כ ברור לי מה לא הבנת/ם בפרט שאתה כותב באותה משפט, מחד "זה היה הפעלה ומשמעת" ומאידך "ממש לא כלי חינוכי").
אחד מהכלים הקיימים (נתון יבש, מצטער) הוא ההכאה, אפשר לדון שעות האם הכלי אפקטיבי או לא, האם יש שינוי בין פעם להיום, האם וכמה ניתן להשתמש בו ובעיקר מתי, אבל ברור שיש כזה כלי שנקרא לתת סטירה.
אתם טוענים שאסור להשתמש בכלי הזה? מכבד את דעתכם, מכיר את הדעה הזאת וחושב שמצדדיה הולכים עם הראש בקיר בלי להתחשב בנסיבות בשטח, אבל צר לי, לא זה נושא האשכול, ואין טעם להסטת האשכול לנושא זה, וודאי לא עם דמגוגיה.
נושא האשכול הוא אמא נואשת שמנסה להבין איך מתנהגים כשבנה החמוד משתולל ומכה עד זוב דם וכו', אם תשים לב, הדיון התפתח סביב הנושא החינוכי, איך צריך להגיב, מעקב אחר גורמים אפשריים, כמה הוא נמצא עם ילדים אחרים, משך התופעה ועוד.
במקביל, אני התייחסתי לנושא ההכאה כשהיא כתבה שהיא לא התאפקה ונתנה לו סטירת לחי כשהיא לא חשבה שהיא תגיע למצב הזה, ועל זה הגבתי ש-לא! אין חיה כזאת להרביץ לילד בתור כעס ואיבוד שליטה! חוץ מזה שאין מה להסתכל על ההכאה כ"אף לא חשבתי שאגיע למצב הזה".

וכל התגובה הזאת הגיע בגלל זעזוע מהמשפט האחרון:
קורה התפרצויות להורים, גם אנחנו בני אדם.
תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? אם אסור להכות ילד אז קורה שמתפרצים עליו ומכים אותו בחוסר שליטה? את העמיתים שלך בעבודה אתה גם מכה בחוסר שליטה, ואין מה לעשות קורה התפרצויות כי כולנו בני אדם???? את אשתך אתה גם מכה כי כולנו בני אדם?
שים לב, אתה שולל את ההכאה ככלי חינוכי ובאותה נשימה אתה מתיר אותה כאיבוד שליטה??????
אני יכול לומר לך, שאם קרה וצעקתי על הילדים מתוך התפרצות, יכולתי אח"כ לנחם את עצמי ש"קורה, כולנו בני אדם" אבל לנהוג באלימות כי אנחנו בני אדם? בחיים לא! ואם היה לי צד שנתתי סטירה לילד שלי וזה לא היה מוצדק ישבתי אח"כ והתנצלתי בפניו (כן, גם לילד בן שלוש!!!!) והסברתי לו שאבא יכול לטעות.


מה אני יגיד לך, מצטרף לתגובה שכתבה לך ההיא שאוהבת להבין:
כל מילה מיותרת.
בהצלחה!
אפשר להמשיך להתקיף!
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אין לי כח לקרוא את כל השרשור
אבל לא מתאפקת מלהגיב- איזו אמא!!!!
את נשמעת/בעלך עם כל כך הרבה אורך רוח, אלופים!!!
וזה עוד נשמע הבכור שלך, נכון?
אז קודם כל הרבה נחת, ומאחלת לך שאת כל האש שהוא מפרק עכשיו בכח עוד יפרק הלאה בתורה....

וכן, תתיעצי, כדאי לך לכי לאבחון ראשוני, יש לי חברה שהלכה עם ילד קל יותר אבל גם עם התקפי זעם בלתי נשלטים
וגילתה ילד תחושתי מאד עם קושי תקשורתי קל (וסד לימודים רגיל) , מאותו יום היא התחילה לחיות, הם קיבלו הנחיות טיפים, ריפוי בעיסוק וטיפול רגשי מהקופה
זה עטף את הילד ואותם
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
כל האלימות הזאת התחילה בזמן האחרון, בשבועות האחרונים, די בבת אחת.
אם כך אז כנראה שהוא משדר מצוקה (לא מסתבר בעיית תקשורת או תחושתיות)
שלום, אני על סף יאוש,
יש לי ילד מתוק שיהיה בן שנתיים עוד שלושה חודשים.
יש לנו תינוקת בת כמה חודשים שאנו שומרים עליה מכל משמר, כי הוא עשוי פשוט לפרק אותה ברגע קטן של אי שימת לב.
אני דואגת במיוחד כי הוא אמור להיכנס למעון לראשונה באלול הקרוב,
ואני חוששת שהוא יעשה את זה לכל הילדים והמטפלות, אני בעצם כמעט בטוחה שזה מה שהוא יעשה.
התינוקת יכולה לגנוב לו את התשומת לב, ויכול להיות שהוא מחפש תשומת לב שלילית (מה שנפוץ בגיל הזה)
רק בבית. לעיתים בשבתות אצל אמא שלי היה עם ילדים אחרים
יכול להיות שזה אחד הגורמים, ילד חייב חברה, מסגרת עם ילדים נוספים בשביל ההתפתחות שלו
מעניין איך הוא עם הילדים האחרים.
ושנה הבאה יכול להיות שיקח לו קצת זמן אבל בסוף יש סיכוי שהוא יצליח להסתגל ולהשתלב בחברה
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
תתפללן
תקפצו לרופא ילדים שישלול בעיה פיזיולוגית
ותקדימי אותו קומי 5 דקות לפניו תעסקי אותו בכל הזמן "המת" שיש לו
בסוף זה עובר
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
בלתק
שווה להתייעץ עם מיכל דליות ברדיו 103
יום שישי ב11
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
אגיב כאן ומכוון לצאת ידי חובה לכל המצקצקים, בתוקפים, שולחי פרצוף כועס או אל ו שניסו לתקוף בהודעה פרטית וגילו שאין לי.......

כשהגדרתי את ההכאה ככלי חינוכי התכוונתי לדבר פשוט, כשאנחנו מחנכים ילדים יש לנו מגוון רחב של דברים שאנו משתמשים בו, דוגמא אישית, הבעות שמחה ועצב, התניה, חוויה (הן שלילית והן חיובית) נתינה ולקיחה וכדו'.
(לא כ"כ ברור לי מה לא הבנת/ם בפרט שאתה כותב באותה משפט, מחד "זה היה הפעלה ומשמעת" ומאידך "ממש לא כלי חינוכי").
אחד מהכלים הקיימים (נתון יבש, מצטער) הוא ההכאה, אפשר לדון שעות האם הכלי אפקטיבי או לא, האם יש שינוי בין פעם להיום, האם וכמה ניתן להשתמש בו ובעיקר מתי, אבל ברור שיש כזה כלי שנקרא לתת סטירה.
אתם טוענים שאסור להשתמש בכלי הזה? מכבד את דעתכם, מכיר את הדעה הזאת וחושב שמצדדיה הולכים עם הראש בקיר בלי להתחשב בנסיבות בשטח, אבל צר לי, לא זה נושא האשכול, ואין טעם להסטת האשכול לנושא זה, וודאי לא עם דמגוגיה.
נושא האשכול הוא אמא נואשת שמנסה להבין איך מתנהגים כשבנה החמוד משתולל ומכה עד זוב דם וכו', אם תשים לב, הדיון התפתח סביב הנושא החינוכי, איך צריך להגיב, מעקב אחר גורמים אפשריים, כמה הוא נמצא עם ילדים אחרים, משך התופעה ועוד.
במקביל, אני התייחסתי לנושא ההכאה כשהיא כתבה שהיא לא התאפקה ונתנה לו סטירת לחי כשהיא לא חשבה שהיא תגיע למצב הזה, ועל זה הגבתי ש-לא! אין חיה כזאת להרביץ לילד בתור כעס ואיבוד שליטה! חוץ מזה שאין מה להסתכל על ההכאה כ"אף לא חשבתי שאגיע למצב הזה".

וכל התגובה הזאת הגיע בגלל זעזוע מהמשפט האחרון:

תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? אם אסור להכות ילד אז קורה שמתפרצים עליו ומכים אותו בחוסר שליטה? את העמיתים שלך בעבודה אתה גם מכה בחוסר שליטה, ואין מה לעשות קורה התפרצויות כי כולנו בני אדם???? את אשתך אתה גם מכה כי כולנו בני אדם?
שים לב, אתה שולל את ההכאה ככלי חינוכי ובאותה נשימה אתה מתיר אותה כאיבוד שליטה??????
אני יכול לומר לך, שאם קרה וצעקתי על הילדים מתוך התפרצות, יכולתי אח"כ לנחם את עצמי ש"קורה, כולנו בני אדם" אבל לנהוג באלימות כי אנחנו בני אדם? בחיים לא! ואם היה לי צד שנתתי סטירה לילד שלי וזה לא היה מוצדק ישבתי אח"כ והתנצלתי בפניו (כן, גם לילד בן שלוש!!!!) והסברתי לו שאבא יכול לטעות.


מה אני יגיד לך, מצטרף לתגובה שכתבה לך ההיא שאוהבת להבין:

בהצלחה!
אפשר להמשיך להתקיף!
בהקשר להכאה - כל מה שאתם אומרים, אלו דברים מאוד נכונים -לפני מעשה!!, כן! לפני מעשה צריך לדעת שאסור להכות כשמתפרצים או כשמאבדים שליטה, אך, ופה מגיע האך החשוב, לאחר מעשה - כשהמעשה נעשה - אין מה להגיד לעצמינו שזה היה אסור, זה לא יעזור!! - רק ימלא אותנו בנקיפות מצפון שלא יקדמו אותנו לשום מקום!! בדיוק ההיפך! גם הקב"ה מקבל אותנו כשאנו נופלים- שבע יפול צדיק וקם, אז אם הקב"ה מקבל אותנו איך שאנחנו, גם אנחנו צריכים לקבל את עצמינו איך שאנחנו עם כל הנפילות והחולשות שלנו, שלא יובן לא נכון -אני לא אומרת שבגלל זה מותר להתרשל ולהגיד לעצמינו שמותר להרביץ כי כך אנחנו, לא! אלא לאחר מעשה לקבל את הנפילה (כמו שהקב"ה מקבל את הנפילה) ולחשוב מה ניתן ללמוד מזה - מה גרם לכך, ולמה זה קרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
אגיב כאן ומכוון לצאת ידי חובה לכל המצקצקים, בתוקפים, שולחי פרצוף כועס או אל ו שניסו לתקוף בהודעה פרטית וגילו שאין לי.......

כשהגדרתי את ההכאה ככלי חינוכי התכוונתי לדבר פשוט, כשאנחנו מחנכים ילדים יש לנו מגוון רחב של דברים שאנו משתמשים בו, דוגמא אישית, הבעות שמחה ועצב, התניה, חוויה (הן שלילית והן חיובית) נתינה ולקיחה וכדו'.
(לא כ"כ ברור לי מה לא הבנת/ם בפרט שאתה כותב באותה משפט, מחד "זה היה הפעלה ומשמעת" ומאידך "ממש לא כלי חינוכי").
זה בדיוק הנקודה. לדעת להבדיל בין הפעולות שאנו עושים.
חינוך כמשמעו הוא, לחנך את הילד שילך בדרך הישר לאורך ימים ושנים.
הפעלה ומשמעת , היינו שכעת אני מעוניין שיעשה כך וכך בלי שום קשר לעתיד הילד. דוגמא? ילד שמכניס אצבע לחשמל בתור שובבות. כשהוא יהיה גדול הוא יעשה את זה? לא. אבל כרגע אני מעניש אותו על זה.
וערבבת כאן משני הדברים יחד,
דגומא אישית, חוויה, זה חינוך.
אבל נתינה ולקיחה (ענישה ופרסים) זה הפעלה בלבד, וזה לא מחנך את הילד כלל.
אחד מהכלים הקיימים (נתון יבש, מצטער) הוא ההכאה, אפשר לדון שעות האם הכלי אפקטיבי או לא, האם יש שינוי בין פעם להיום, האם וכמה ניתן להשתמש בו ובעיקר מתי, אבל ברור שיש כזה כלי שנקרא לתת סטירה.

אתם טוענים שאסור להשתמש בכלי הזה? מכבד את דעתכם, מכיר את הדעה הזאת וחושב שמצדדיה הולכים עם הראש בקיר בלי להתחשב בנסיבות בשטח, אבל צר לי, לא זה נושא האשכול, ואין טעם להסטת האשכול לנושא זה, וודאי לא עם דמגוגיה.
אינני מכיר את מר.
אבל לדעת כל יועצי החינוך והמחנכים בימינו, [בתוכם הרב שטיינמן ור' גרשון זצ"ל] אסור כלל להשתמש בענישה פיזית וודאי לא כשיטה.
והניסיון בדור האחרון מראה שאין כלי מזיק יותר לחינוך הילדים מהכאה.
אז נכון, רובינו גדלו ככה... אבל מה לעשות הילדים שלנו גדלים בדור אחר.
וכל התגובה הזאת הגיע בגלל זעזוע מהמשפט האחרון:

תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? אם אסור להכות ילד אז קורה שמתפרצים עליו ומכים אותו בחוסר שליטה? את העמיתים שלך בעבודה אתה גם מכה בחוסר שליטה, ואין מה לעשות קורה התפרצויות כי כולנו בני אדם???? את אשתך אתה גם מכה כי כולנו בני אדם?
שים לב, אתה שולל את ההכאה ככלי חינוכי ובאותה נשימה אתה מתיר אותה כאיבוד שליטה??????
אני יכול לומר לך, שאם קרה וצעקתי על הילדים מתוך התפרצות, יכולתי אח"כ לנחם את עצמי ש"קורה, כולנו בני אדם" אבל לנהוג באלימות כי אנחנו בני אדם? בחיים לא! ואם היה לי צד שנתתי סטירה לילד שלי וזה לא היה מוצדק ישבתי אח"כ והתנצלתי בפניו (כן, גם לילד בן שלוש!!!!) והסברתי לו שאבא יכול לטעות.
חלילה, אל תעות את דבריי על אף שהמקלדת סובלת בדומיה...
אין שום היתר להכות ואין שום היתר לאבד שליטה. חד משמעית.
אבל ברוב מוחלט של המקרים שבהם אתה מרשה לעצמך להכות את ילדיך... תהיה כנה עם עצמך, אתה לא חייב להודות כאן בפומבי. זה לא היה מתוך מקום של נטו טובת הילד, אלא קצת קצת עצבים/התפרצות/ואלף פעם כבר אמרתי לך ש...
וזה שכתבתי, שכנראה קרה לכולם התפרצות על ילד, כי כולנו בני אדם. ומי שזה לא קרה לו מעולם, שירים את היד.
ובהחלט ! חובה על ההורים לבקש סליחה מילד במקרה של התפרצות גם אם זה ילד בן 3, אין חולק.

ולא לשכוח שחלק עיקרי בחינוך הילדים היקרים, זה תפילות. ושוב תפילות ושוב ושוב ושוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
נראה שאנחנו בדרך להדרכת הורים מקצועית.
דבר ראשון כל הכבוד לכם על הסבלנות, ילד כזה זה לא קל, מתיש ומעייף מאוד.
מאוד מעריכה שזה הדרך שבחרתם.
אני חושבת שהילד בעצמו זקוק לאיזה משהו שיעזור לו,
זה יכול להיות טיפול של ויסות חושים, תרפיה ודברים כאלו.
גם בגיל צעיר כזה יש מקומות שמתעסקים בזה ונותנים מענה מקצועי לילד.
יכול להיות שצריך לקנות לו איזה משחק שמאוד מעניין אותו והוא יכול לשבת עליו, (גם לילד הכי מופרע יש משהו שהוא יכול לשבת עליו שעות).
והמון בהצלחה וסיעתא דישמיא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אני שמעתי על ילדה ששרטה בגן ולימים התברר שעברה התעללות,
צריך להשגיח 24 שעות ביממה, ולבדוק הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
שלום, אני על סף יאוש,
ניסינו הכל ונראה שאנחנו בדרך להדרכת הורים מקצועית.
האמת שסיפור כזה עוד לא שמעתי!
קיבלתם החלטה נבונה ביותר. ולא נותר רק לאחל לכם המון בהצלחה וס"ד בגידול הילדים.

נ.ב. נשמח לשמוע איך טיפלתם לבסוף והאם עזר.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
בעיה כשמראש מתמקדים בעיצוב התנהגות והצבת גבולות - על חשבון העזרה הדחופה הנצרכת! ומעצבים התנהגות כאילו אין מצוקה! לא מטפלים בה, כי ממוקדים ב'גבולות'.
לפעמים דווקא הצבת הגבולות היא העזרה הכי גדולה לילד!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
מניסיון אישי:
הילד זקוק נואשות לתשומת לב!!!!!!!!!!!!
תנסו לחשוב מה קרה בתקופה האחרונה למה הוא מרגיש שהוא לא מקבל תשומת לב מספיקה
יכול להיות בהחלט שזה בגלל התינוק הקטן שלוקח ממנו את כל המקום שלו שהיה רגיל אליו תמיד
לפחות ככה זה היה אצלינו, ופשוט התחלנו לתת לו כל הזמן תשומת לב, ושלא יראה איך אמא שלו מניקה את התינוק הקטן שזה גם משגע אותם לפעמים.
בהצלחה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה