דרוש מידע האם הפסקת תרפיה באומנות באמצע טיפול מזיקה כמו בטיפול רגשי

[משיבת נפש]

תלוי מאד מאד בקשר ובתהליך הטיפולי שהיה.
ממש לא הייתי אומרת שפגישה אחת מספיקה !!
אלא אם כן מדובר בטיפול לא מיטיב.

נכון מאוד מסכים עם כל מילה

והוא אשר אמרתי אם יודעים לעשות זאת בצורה נכונה ובריאה מספיק גם מפגש אחד

 

[פרק שירה]

והוא אשר אמרתי אם יודעים לעשות זאת בצורה נכונה ובריאה מספיק גם מפגש אחד

מפגש אחד לא מספיק לצורה נכונה ובריאה.
מפגש אחד מספיק כאשר הטיפול לא מיטיב.
כאשר יש טיפול טוב. המטופל צריך לעבור תהליך נכון של עיבוד סביב הפרדה.

 

[משיבת נפש]

הוא אשר אמרתי
אין שום חילוק ואני מסכים עם מה שכתבתם

ישנם אנשים שה' ית' נחן אותם בכישרון
ואכן הם יודעים לעשות זאת גם במפגש אחד בצורה בריאה ונכונה

וכל השאלה הוא במטופל ובמטפל

 

[אמונתך]

אני חושבת שחייב בירור מידי מיד !!!!!
את כותבת שזה לא טיפול אלא מיומנויות וכישרים חברתיים
השוק הזה מאוד פרוץ ואין השגחה(של כל סוגי המטפלים למינהם) וניראה לי שיש לך מספיק נורות אדומות שמצלצלות בקול רעש גדול.
כמובן שיש מטפלים ומטפלות מקסימים אך תמיד צריך לבדוק ולא לסמוך בעיניים עצומות!!!!
כל סידרה של טיפולים טובה חיבת בשיתוף מלא של ההורים
פעם בחודש פגישה עם ההורים
אבל כאן את כותבת כישורים חברתיים לא הבנתי מה החיסיון הגדול
עד כדי כך שאתם כהורים מצליחים להתבלבל ולפחד שאתם מתערבים יותר מידי .. לא נשמע לכם מפחיד והזוי?
ילד אמור לחזור ממפגש כזה שמח ומרוצה בכישורים חברתיים פשוט משחקים עם הילד ומקנים לו מיומנויות על מה ולמה החיסיון???

 

[אמונתך]

למה שלחתם לטיפול באומנות כדי לטפל בכישורים חברתיים ?
מעניין מימי קיבלתם המלצה ?
לא בעמדת ביקורת חלילה אלא מתעניינת

 

[Rachelly]

אני כותבת כעו"סית קלינית ומטפלת בילדים בגיל הרך (0-6), בגיל הזה בעיקר, הורים הם חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי. ופגישות הורים חייבות להתקיים לפחות אחת לשלושה שבועות.
אני מתפלאת איך לאחר 10 מפגשים, היא עוד לא עדכנה אתכם. במיוחד שהילד חוזר מוצף כל כך, לפי מה שאת מתארת.
זה ברור שאתם חייבים לדבר איתה ולבדוק מה קורה בתוך חדר הטיפול איתה, אילו רגשות הוא מביא לחדר, אילו קשיים מציפים אותו לצד הכוחות שלו - ובכלל מהן המטרות שלה בטיפול בילד.

שיתוף פעולה וכימיה הורה - מטפל, הוא חובה עבור טיפול מיטיב בילד.

ובהקשר לילד, איך הילד הולך אליה לטיפול? ילדים בגיל הזה אינם מסתירים את הרגשות שלהם כלפי אנשים, אפשר לראות שאם טוב לו, הוא אמור ללכת אליה שמח ומצפה.

אנחנו כהורים חייבים להיות עירניים ולשים לב שהטיפול מיטיב איתו ונכון עבורו.

וכן.. לצערנו נושא הטיפול הרגשי מאד פרוץ, וצריך לברר היטב לפני ששולחים ילד לטיפול...

בהצלחה יקרה, מקווה שתמצאו את הדרך לדבר עם המטפלת, ולשקול אפשרות סיום/המשך.

 

[פרומי לוריא]

למה שלחתם לטיפול באומנות כדי לטפל בכישורים חברתיים ?
מעניין מימי קיבלתם המלצה ?
לא בעמדת ביקורת חלילה אלא מתעניינת

יש קבוצות חברתיות בהנחיית קלינאיות תקשורת, הן מתמקדות בפיתוח מיומנויות חברתיות- התהליך מתבצע בקבוצות קטנות ויש מפגשי הורים.

 

[אמונתך]

יש כל מיני סוגים של פיתוח כישורים חברתיים
אך כאן שלחה למטפלת באומנות בגיל כ''כ צעיר
יכול להיות שהסיפור יותר מורכב

 

[פרומי לוריא]

יש כל מיני סוגים של פיתוח כישורים חברתיים
אך כאן שלחה למטפלת באומנות בגיל כ''כ צעיר
יכול להיות שהסיפור יותר מורכב

כנראה שהסיפור באמת מורכב יותר.
כי באמת היה לי מוזר שהלכו לטיפול רגשי כדי לפתח מיומנויות חברתיות.
מה שכן - אם הקושי נובע מביישנות וחוסר ביטחון בחברה לעיתים כן מפנים אותם לטיפול רגשי.

 

[המאחד]

את כותבת שזה לא טיפול אלא מיומנויות וכישרים חברתיים

נטו, נטו מיומנויות חברתיות.

בתשובה למי ששאל, הילד לא תקשר טוב בחברה.

היה חשש שאולי זה נופל על קטע רגשי.

בפחות מגיל-5, אין קבוצות טיפול להקניית כישורי חברה.

למעשה הילד היה עם נוזלים באוזניים ברמה שהקשתה עליו ממש לשמוע.

הוא צבר פערים בשפה ובחברה.

בשפה מטופל אצל קלינאית מקצועית ביותר, הולך וחוזר ממנה עם ניצוצות בעיניים. מתקדם.

בחברה התרגל להיות עוף בודד, לא מפתח אינטרקציה חברתית, וחייב לקבל כלים לכניסה לחברה.
לדעת להיות אסרטבי, יוזם, לדעת להנות מכל מה שיש לחברה להציע...

הבדידות הפריע לו מאד והוא לא הצליח לעזור לעצמו לפרוץ את החומות.
גם בתיווכה של הגננת (שהיא מיוחדת במינה) הוא עדיין התקשה.
ההורים הזמינו חברים הביתה, יזמו מפגשים ולא היתה התקדמות מאד משמעותית.

אז כדי לוודא שאין קושי רגשי, הוא הלך לתרפיה (חוץ מזה שאומנות מדברת אליו מאד)

 

[פרומי לוריא]

אגב, יש קלינאיות תקשורת שאלופות ממש בתחום החברתי- תקשורתי !
ואני באמת יודעת על קבוצות חברתיות מגיל 5 שנים.

 

[המאחד]

אגב, יש קלינאיות תקשורת שאלופות ממש בתחום החברתי- תקשורתי !
ואני באמת יודעת על קבוצות חברתיות מגיל 5 שנים.

אדרבה,
אם אפשרי,
אשמח להמלצות.

 

[יעל גימל]

רק רגע.
ומה הילדון החמוד אומר?
מה הוא מספר?
כששואלים אותו אם הוא רוצה להמשיך ללכת או לא, מה הוא מגיב?
אם משחקים איתו עם בובות, כמו בהשלכה, על הבובות, ממש לנסות ייצר חדר טיפולים כזה, עם בובת מטפלת ובובת ילדון, מה הוא אומר? איך הוא משחק?
לאורך כל האשכול לא מצאתי תגובה שמתייחסת למה הילד אומר, מבטא, מרגיש.
מבט זקן בעיניים יכול להיות מכל מיני סיבות.

ומסכימה. טיפול בילד בגיל כזה חייב לכלול את ההורים, לא בחדר אבל בהדרכה.
ייתכן והמטפלת עדיין לא הצליחה לעמוד על טיבו, אולי הוא ילד עם נפש גדולה ויפה, ורגיש מאד, שהיא לא מצליחה עדיין להבין.
אבל שווה להקשיב לה ולשאול אותה. בפשטות.
ולפני כן, להקשיב עדין עדין לילד בעצמו.

בהצלחה לכם, כנראה אתם הורים נפלאים!

 

[המאחד]

החמוד, חוזר מכונס, לא משתף כלום ממה שהיה בחדר הטיפולים.

הוא לא מתנגד להמשיך ללכת.

כי אם היה מבקש להפסיק החבילה היתה מתפרקת, אין טעם לכפות טיפול עם מטפלת ספציפית.

מצד שני לא מפגין שמחה/ציפיה או הנאה.

שדברים אחרים כן משמחים אותו כמו הליכה לקלינאית.

הרעיון עם ההדמיה של חדר הטיפולים באמצעות משחק לא נוסה. אבל זה בהחלט רעיון.

 

[יעל גימל]

זה יהיה מעניין אם תספרו...

 

[שולי איטח]

כל הנושא של אתיקה ממש צורם לי פה!!
אני גם שולחת למטפלות
והם כל הזמן מדגישות לילדים שמה שהם אומרים לא יוצא מהחדר
אז לבת שלי בת 14 זה מקובל עלי, ואם המטפלת רוצה לשתף היא שואלת אותה קודם
לבן בן 12 אני עוד יכולה גם להבין
אבל לילד בן 5??
אין מצב שיש אתיקה בגיל הזה, אולי חלילה במקרה של סיכון
צריך חכמה לשתף את ההורים בלי שהילד ידע שכל מילה שלו מועברת
אבל ההורים בגיל הזה חיבים להיות שותפים פעילים לגמרי כולל להיות בחלק מהמפגשים
אולי זה לא מקצועי וצר לי שאני מביעה את דעתי הנחרצת
אבל בתור אמא לא הייתי ממשיכה אם יש לי הסתיגויות
יש לנו מספיק חושים בריאים לדעת אם זה לא זה

גם את נושא הפרידה בכמה מפגשים עדין לא הבנתי
הילדה שלי החליטה שלא מתאים לה/
הילד החליט שאין לו כח למטפל/
ראינו שזה לא טוב
למה למשוך כמה מפגשים??

 

[אמונתך]

אני מתוקף עבודתי גם אומרת שאם רוצים לשתף אני לא מעבירה הלאה אלא אם כן אני חיבת ומיידעת לפני כן
אבל
מעודדת מאוד את הילד לשתף במה שקורה והוא יכול וכדאי לספר לאמא מה היה על מה דיברנו וכו.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[המאחד]

זה יהיה מעניין אם תספרו...

הסימולציה של חדר הטיפול לא הניבה תוצאות שיכולות לכאורה להעיד על משהו.

הילד בחר דמות של בובה נחמדת למטפלת, קאובוי חמוד קטן שייצג את עצמו.

"המטפלת" ברכה לשלום את הקאובוי, הקואובוי הנהן בברכה.

"מה שלומך חמוד?"

"ב"ה"

"מה אתה רוצה שנעשה היום"?

"בית"

"יש לך משהו מותק לספר על הבית הזה?"

"כן"

"המטפלת" מתחילה להתרגש... אולי מפה תצא הדרמה והישועה?

"היום אבא לקח אותי בדרך לגן, לגינה"

!!

"איזה יופי, מה עשית בגינה"

"יאללה אמא, בואי נשחק משחק אחר"

תם הניסוי.

 

[מירי עוס]

כותבת כעו"ס קלינית אשר עובדת בעיקר עם ילדים בגיל הרך והוריהם.
בגילאים כ"כ צעירים אני לרוב מטפלת בצורה דיאדית- הורה וילד בחדר.
על כל ילד ישנה חשיבה, כמובן, ולפעמים אמליץ על טיפול פרטני, אבל לרוב זה יהיה דיאדי.
זה לא מתבגר, כן? ולא קרוב לכך.
זה ילד שצריך את ההורה שלו בשביל לבסס אמון בעולם, ובמטפל, בשביל לייצר רצף של שינוי והמשך עבודה בבית.
ההורה הוא לא נספח, הוא חלק מהותי בשינוי הטיפולי. זוהי גישתי.
קל וחומר שהדרה של ההורים מהטיפול בגיל כזה היא מוזרה בעייני. ועוד יותר שלא קויימו שום מפגשי הדרכה, בכלל מוזר...

חוויות מהגן/אירועים אחרים הוא כן משתף? במידה וכן, ההתכנסות שלו וחוסר השיתוף המילולי לאחר הטיפולים הוא גם יוצא דופן.
מצד שני, אם הוא נקשר אליה (לא נשמע כך מדברייך), זו גם בעיה להפסיק ללא שום עיבוד. פלונטר.

וטיפול באמצעות אומנויות הוא לגמרי טיפול רגשי, פשוט האומנות היא כלי דרכו העולם הפנימי מקבל ביטוי, במקום או לצד טיפול שיחתי/דרך משחק.

 

[המאחד]

כותבת כעו"ס קלינית אשר עובדת בעיקר עם ילדים בגיל הרך והוריהם.
בגילאים כ"כ צעירים אני לרוב מטפלת בצורה דיאדית- הורה וילד בחדר.
על כל ילד ישנה חשיבה, כמובן, ולפעמים אמליץ על טיפול פרטני, אבל לרוב זה יהיה דיאדי.
זה לא מתבגר, כן? ולא קרוב לכך.
זה ילד שצריך את ההורה שלו בשביל לבסס אמון בעולם, ובמטפל, בשביל לייצר רצף של שינוי והמשך עבודה בבית.
ההורה הוא לא נספח, הוא חלק מהותי בשינוי הטיפולי. זוהי גישתי.
קל וחומר שהדרה של ההורים מהטיפול בגיל כזה היא מוזרה בעייני. ועוד יותר שלא קויימו שום מפגשי הדרכה, בכלל מוזר...

חוויות מהגן/אירועים אחרים הוא כן משתף? במידה וכן, ההתכנסות שלו וחוסר השיתוף המילולי לאחר הטיפולים הוא גם יוצא דופן.
מצד שני, אם הוא נקשר אליה (לא נשמע כך מדברייך), זו גם בעיה להפסיק ללא שום עיבוד. פלונטר.

וטיפול באמצעות אומנויות הוא לגמרי טיפול רגשי, פשוט האומנות היא כלי דרכו העולם הפנימי מקבל ביטוי, במקום או לצד טיפול שיחתי/דרך משחק.

תודה על התשובה המפרטת.

מספר סיפורים ואירועים מהגן.

לגבי קשר, לא נראה שהוא נקשר אליה במיוחד.