פונט טסתם פעם? כנראה שנתקלתם בפונט הזה :)

  • הוסף לסימניות
  • #1
מישהו יודע מה המקור של הפונט הזה
1687859906778.png



ולא - זה לא ציפורן של איתמר נתן (גם אני חשבתי..) כי זה נמצא בדרכונים הישנים שיצאו עוד הרבה לפני..

 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ולא - זה לא ציפורן של איתמר נתן (גם אני חשבתי..) כי זה נמצא בדרכונים הישנים שיצאו עוד הרבה לפני..
אכן כן
ראיתי את זה כבר מזמן
ואז הבנתי מאיפה איתמר שיחזר את ציפורן פלוס
אבל אין מה לומר
השחזור יותר מקצועי מהמקור
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מה שידוע לי שמי שעיצב את הדרכון הישראלי זה פרנציסקה ברוך
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
זה דרכון ישן.
הדרכונים החדשים מכילים עוד איזה פונט יבש וחיוור.
טוב זה ברור - לאיתמר יש ידי זהב
אבל אני סתם רוצה להתחקות אחרי היוצר - לנסות לראות אם יש לו עבודות טיפוגרפיות וכדו'
אולי זה איתמר (איסמר) דוד.
בוודאי אתה מכיר את הבלוג הבלתי נתפס:
מה שידוע לי שמי שעיצב את הדרכון הישראלי זה פרנציסקה ברוך
מעניין.
אם כי היא כמעט לא ידעה עברית, אמנם עיצבה גופנים וכו', אבל קשה להאמין ששלטה כך בקליגרפיה, כך שגם אם העיצוב שלה, הכתיבה כנראה לא.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
אולי זה איתמר (איסמר) דוד.
בוודאי אתה מכיר את הבלוג הבלתי נתפס:
כןן, איך אפשר לא להכיר
העולם הטיפוגרפי העברי חייב רבות לבחור המוכשר הזה

זה דרכון ישן.
הדרכונים החדשים מכילים עוד איזה פונט יבש וחיוור.
פעם היה כבוד לאות העברית :)

אם כי היא כמעט לא ידעה עברית, אמנם עיצבה גופנים וכו', אבל קשה להאמין ששלטה כך בקליגרפיה, כך שגם אם העיצוב שלה, הכתיבה כנראה לא.
למה לא?
157_2-2.jpg

זה למשל הגדה שלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כןן, איך אפשר לא להכיר
העולם הטיפוגרפי העברי חייב רבות לבחור המוכשר הזה


פעם היה כבוד לאות העברית :)


למה לא?
157_2-2.jpg

זה למשל הגדה שלה
התמונה חסומה לי (תוכל להעלות ב-PDF?)
ראיתי את התיאור עליה בבלוג של אאא:
הגדת שטיינהרדט

הגדה של פסח. האותיות - כתב ידה של פרנציסקה ברוך. מקור: אתר Winner’s Auctions

בשנת 1918 התבקש האמן יעקב שטיינהרדט לעטר מהודרה ביבליופילית של ההגדה. בתחילה חשב על איור בתחריטים, אולם לאחר מספר פגישות עם פרנציסקה ברוך (אז סטודנטית) שוכנע על־ידה לבצעם בחיתוכי עץ, וגם ביקש ממנה לכתוב עבורו את תוכן ההגדה עברית וגרמנית.

ברוך עדיין לא הייתה מעורה בכתב העברית, ולכן האתגר משך אותה. בשנות לימודיה הראשונות החלה ברוך לעסוק בצורות הכתב העברי, ולימדה את עצמה את מילון הצורות של הכתב העברי בעזרת האוסף העשיר של פרטי האמנות, כתבי היד מימי־הביניים, וספרי הדפוס העתיקים שבמוזיאון הממלכתי למלאכות אמנות, בספרייה הממלכתית, ובספרייה של הקהילה היהודית בברלין. את העתקיה ומחקריה ריכזה בספר סקיצות או מתווים (שנמצא עד היום באוסף מוזיאון ישראל).

לאחר מכן החלה לנסות את כוחה בכתיבה באמצעות עט וקנה. היא ניסתה להעתיק בקפדנות את האותיות האשכנזיות שבהגדת פראג ואותיות יפות אחרות מימי־הביניים ומתקופות מאוחרות יותר. עם האימון היא החלה לחוש שהיא מסוגלת לכתוב את צורתה ורוחה של האות העברית, ולבסוף יצרה כתבה את האותיות להגדת שטיינהרדט שהודפסה בהדפס אבן שיצאה לאור בשנת 1922
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה