הגדת שטיינהרדט
הגדה של פסח. האותיות - כתב ידה של פרנציסקה ברוך. מקור: אתר Winner’s Auctions
בשנת 1918 התבקש האמן יעקב שטיינהרדט לעטר מהודרה ביבליופילית של ההגדה. בתחילה חשב על איור בתחריטים, אולם לאחר מספר פגישות עם פרנציסקה ברוך (אז סטודנטית) שוכנע על־ידה לבצעם בחיתוכי עץ, וגם ביקש ממנה לכתוב עבורו את תוכן ההגדה עברית וגרמנית.
ברוך עדיין לא הייתה מעורה בכתב העברית, ולכן האתגר משך אותה. בשנות לימודיה הראשונות החלה ברוך לעסוק בצורות הכתב העברי, ולימדה את עצמה את מילון הצורות של הכתב העברי בעזרת האוסף העשיר של פרטי האמנות, כתבי היד מימי־הביניים, וספרי הדפוס העתיקים שבמוזיאון הממלכתי למלאכות אמנות, בספרייה הממלכתית, ובספרייה של הקהילה היהודית בברלין. את העתקיה ומחקריה ריכזה בספר סקיצות או מתווים (שנמצא עד היום באוסף מוזיאון ישראל).
לאחר מכן החלה לנסות את כוחה בכתיבה באמצעות עט וקנה. היא ניסתה להעתיק בקפדנות את האותיות האשכנזיות שבהגדת פראג ואותיות יפות אחרות מימי־הביניים ומתקופות מאוחרות יותר. עם האימון היא החלה לחוש שהיא מסוגלת לכתוב את צורתה ורוחה של האות העברית, ולבסוף יצרה כתבה את האותיות להגדת שטיינהרדט שהודפסה בהדפס אבן שיצאה לאור בשנת 1922
הנושאים החמים
