עזרה עוצרים לטרמפיסטים!

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #23
  • הוסף לסימניות
  • #26
ככה זה, נוסעי התח"צ הם אליטיסטים, הם רגילים שהדלת נסגרת לבד...
זה רק הצעירים.
אנחנו עוד טרקנו בכוח את הדלת של תא המטען באוטובוסים, שהיה מחולק לשניים...
והשתדלנו שלא לפחות ממהירות של 250 קמ"ש
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אם לא, זה היה נפתח חזרה...

איך? עולה מאליו? יש כח משיכה...

(זה לא היה משוכלל כמו הקלאפות של המטבחים שיש היום ;))


אבל אני לא יכול להכחיש כי מעולם לא טרקתי במהירות פחותה מ 250....
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #29
איך? עולה מאליו? יש כח משיכה...
(זה לא היה משוכלל כמו הקלאפות של המטבחים שיש היום ;))
אבל אני לא יכול להכחיש כי מעולם לא טרקתי במהירות פחותה מ 250....
לא חשבתי שאני אצטרך להגיב...
זה היה קופץ חזרה אם לא היו דופקים את זה בכוח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
עם כל ההערות פה לטרמפיסתים אם אפשר גם להעיר, בבקשה אם אתה נהג רכב והינך נוסע עייף ומותש בשעות המאוחרות של הלילה, -זכור שגם הבחור שעכשיו מנסה לעצור לידך טרמפ בשולי הכביש, גם הוא מותש, עייף, רעב, צמא, וכו' והוא בשונה ממך תלוי בחסדי אחרים, אז אנא לפני שהינך מתחיל לשכנע את עצמך שמגיע לו שהינו פרזיט וכדו', זכור שאנו בשונה מכל העמים מצווים על מצוות החסד ובמצווה קלה כ''כ כמו זו, יכולים להרוויח עולם ומלואו [וגם לעשות טוב לבחור ישיבה שהוא נזר הבריאה].
ולא שבאתי ח''ו וחלילה להטיף מוסר אלא רק אם אפשר, לחשוב גם על השני ולא אך ורק על נוחותי בלבד .
תודה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #31
עם כל ההערות פה לטרמפיסתים אם אפשר גם להעיר, בבקשה אם אתה נהג רכב והינך נוסע עייף ומותש בשעות המאוחרות של הלילה, -זכור שגם הבחור שעכשיו מנסה לעצור לידך טרמפ בשולי הכביש, גם הוא מותש, עייף, רעב, צמא, וכו' והוא בשונה ממך תלוי בחסדי אחרים, אז אנא לפני שהינך מתחיל לשכנע את עצמך שמגיע לו שהינו פרזיט וכדו', זכור שאנו בשונה מכל העמים מצווים על מצוות החסד ובמצווה קלה כ''כ כמו זו, יכולים להרוויח עולם ומלואו [וגם לעשות טוב לבחור ישיבה שהוא נזר הבריאה].
ולא שבאתי ח''ו וחלילה להטיף מוסר אלא רק אם אפשר, לחשוב גם על השני ולא אך ורק על נוחותי בלבד .
תודה.
המסקנה המתבקשת, אם אתה טרמפיסט ואתה עולה לרכב, תשתדל לכבד ולשמור על שקט...
(יש כאלה שעולים כמה ביחד לטרעמפ , התפספס להם הקטע שזה אזור פרטי, הנייעס הכי חמים הכי עסיסים בלי לצאת מהאוטו..)

וכמובן גם מהצד השני, של הנהג.
זה שאתה לוקח מישהו לא אומר שאתה יכול לשאול אותו שאלות אישיות...

מסופר (אמיתי) על איזה איש טחון ובא בממון שעצר טרעמפ בשעה 10 בבוקר לאברך שביקש להגיע אל הכוילל,
בדרך האיש מתענין, מה, מתי מתחיל הכוילל? ענה לו האברך, בשעה 9
נו, ולא מפריע לחברותא שלך שאתה מגיע ככה שעה מאוחר? ענה לא, זה בסדר..
רגע, ואם ראש כוילל נותן לך מילגה, ואתה מאחר יורד לך מהמלגה? ענה לא, ראש הכוילל הוא אדם מתחשב...
וככה המשיך והמשיך..

כשהם נכנסים לרחוב של הכוילל, כמה בלוקים לפני מדובר באתר בניה וחפר שם טרקטור.
אמר לו האברך "אתה רואה את הטרקטור שם?, הוא לא חופר, הוא רק מתענין."
-------
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מכירים את האלו שיש להם "עייצס" (עצות) לנהג?
תדליק מזגן, תנמיך ת'מוזיקה, תפתח חלון, תעשה וישרים, תתדלק (!!), למה אתה נוסע בכתום, למה אתה עוקף מימין...
הלוווווווו! אני הנהג או אתה?
תגיד תודה ושב בשקט.
ואם לא אז אל תתפלא פעם הבאה שאני לא יעצור לך, אפילו שהרכב ריק ואני בדיוק נוסע לכיוון.
(נכתב מניסיון מר בנושא. לא אוהב לקחת טרמפים, בגלל כאלו אנשים.
ולמרות זאת אני משתדל כן לקחת, חסד...
רק בבקשה פעם הבאה כשאתם עולים לטרמפ שימו ליבכם לכך.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
יש לי סיפור לצד השני, עצות לנהג שלוקח טרמפ
אתה באמת לא חייב כלוםםםםםםם וכל הכבוד שהעלית,
ואם נדנדו לך ולא כ"כ רצתי ורק בסוף הסכמת- אז בכלל
אבל פעם עמדתי בתחנת אוטובוס שנמצאת ליד אזור לא ממש סימפטי, אבל בסדר,
קורה לי שאני נוסעת משם
ואז עוצרת לידי מכונית עם משפחה חרדית ומציעה לי לעלות,
הסברתי שממש אין צורך והאוטובוס שלי כבר מגיע אבל בני הזוג מקדימה ממש משכנעים ומתלהבים מהמצוה הגדולה ודי בלית ברירב עליתי כי כבר לא היה לי נעים לסרב, אמרתי להם לאיפה אני צריכה להגיע והם אמרו לי: בטח, אנחנו מגיעים ממש עד לשם
נכנסתי והתיישבתי מאחורה עם שיירת הילדים שלהם ששפכו עלי מהבקבוק ופיזרו עלי במבה,
אנחנו נכנסים לעיר
והבת הגדולה אומרת- טוב, אבא תוריד אותה, מספיק שהסענו אותה עד כאן
ושאר הבוגרים מצטרפים והאבא אכן עוצר את רכבו ואומר לי- טוב, יפה שהסענו אותך עד כאן, חסכנו לך מלא
אז לא, לא חסכתם לי כלום
כי מאיפה שהורדתם אותי בכניסה לעיר אין ליתחבורה הביתה
והלכתי המון ברגל עד התחנה ושם נסחבתי ב2 אוטובוסים צפפופים הביתה
מוחל טובות
מי שהחליט להעלות טרמפיסט, אף אחד לא כפה אותך באזיקים
תעשה את זה כבר נורמלי
(לא אמרתי להאריך את הדרך בשבילו, אבל כן מינימים של אנושיות...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מעטים מאוד.
הגזמתי קצת בדוגמאות,
אבל בהחלט הרבה טרמפיסטים "מרגישים בבית".
שיחות טלפון אישיות, לא שמים חגורה, אוכלים ומלכלכים את כל הסביבה...

ולא מדבר על ההוא שלקחתי כמה דק' נסיעה,
וכל הדרך הוא נדנד לי על הרכב וביקש לנהוג בו(!!)
אח"כ חודשיים לא העליתי בחורים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
והבת הגדולה אומרת- טוב, אבא תוקיד אותה, מספיק שהסענו אותה עד כאן
ושאר הבוגרים מצטרפים והאבא אכן עוצר את רכבו ואומר לי- טוב, יפה שהסענו אותך עד כאן, חסכנו לך מלא
סתם משפחה לא מחונכת בעליל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לפני שהינך מתחיל לשכנע את עצמך שמגיע לו שהינו פרזיט וכדו',
חס ושלום! אם מישהו חושב שאתה פרזיט אל תעלה עליו גם אם הוא מציע,

ולעניננו חשב חשבתי על כזה רעיון - הרי כל מו"ע היא כיכרות ובין כיכר לכיכר כידוע - ישר עד הכיכר הבאה
ואם נניח מישהו עומד בכיכר השבטים לכיוון קרית ספר - חסד לעצור לאנשים שמה, אין אוטובוסים כמעט, - בטוח הוא צריך לפחות עד לכיכר של אביי ורבא, אז לא צריך לשאול "לאן אתה" פשוט אפשר להעלות ואז להמשיך ישר,
הלאה, בכיכר הריטב"א לכיוון גן הדסים - כיכר גן הדסים - עליה מאד קשה,
שדרות יחזקאל - אין לאן לפנות בפנים, וזה עליה מאד קשה.
נתיבות המשפט - כמעט ואין לאן לפנות - רק ישר לשתי הכיוונים.
העליה של מסילת ישרים - יש שם קצת אוטובוסים אבל הם מפוצצים גם בשעות הרגועות - אפשר להעלות מישהו את כל מסילת ישרים
שערי תשובה - כנ"ל מגרין פארק ועד קסם אין לאן לפנות חוץ מחזון דוד שזה כבר אחרי העליה הקשה.

לדעתי - הסיבה שהרבה אנשים לא עוצרים היא בגלל הכאב ראש והבלבול מוח שבדבר
ובאמת זה קשה, אני יודע מנסיון,
אבל אם תחשבו שאתם עוצרים ממקום מסויים עד מקום מסויים כמו המקומות האלה - בלי לחשבן לאן הטרמפיסט צריך, פשוט להעלות ושיגיד כשהוא רוצה לרדת -
דבר ראשון, זה הרבה פחות בלבולי מוח לשניכם
וגם הרבה פחות התחברות לטרמפיסט - אתה פותח דלת בנקודה אחת ובעוד נקודה, זהו.

תחשבו שאתם מנדבים חצי דקה וכמה טיפות דלק, בשביל מה? בשביל לעזור לאברכים שבסך הכל רוצים להגיע בזמן לכולל, בינינו, כמה אנחנו מדברים על ההערכה לתורה, על השקעה, כמה אנחנו מוכנים להעניק קצת על חשבון הפרטיות שלנו.

ועוד מילה. זה באמת קשה, מי כמונו יודע כמה קשה בימינו לחרדי ממוצע למצוא רכב טוב, בתקציב מתאים, לדאוג שיראה טוב, שיישאר נקי.
מי יודע כמה מחשבה ולילות ללא שינה השקענו כדי שיהיה לנו גם איזה גרוטאה בחניה.
ועכשיו סוף כל סוף הגיע הזמן להנות,להדליק מוזיקה ומזגן, לתת גז ולראות את האני מהעבר או את בן דמותו העכשווי מחכה בתחנה בחום.
ועכשיו מבקשים ממני לסובב ימינה, לשבור ת'תאוצה, לחרוק בבלמים, לפתוח את החלון לחום שמקדם את פניך, לנהל שיחת צעקות עם הטרמפיסט התורן, לשמוע אוטובוס מצפצף לך, להתקדם קצת ולגלות בתדהמה במראה שהטרמפיסט החליט לעלות לאוטובוס, בזמן שאל שדה הראיה שלך נדחף בחור עם תפילין, ואחרי שאתה מחליט לקחת אותו אז "אח'שלי, אולי אתה לוקח אותי עד היכל יצחק, מ'תה אומר, תעשה מצווה!" (סיפור אמיתי, טוב, חוץ מהקטע עם האוטובוס.)
אבל, וזה אני מעיד מנסיון, בעיקר שלי אבל גם של אחרים.
מי שלוקח טרמפיסטים - רואה ניסים בעניין הרכב, תקצר היריעה מהכיל את כל התלאות שיכולות לקרות לכל בעל רכב, וההוצאות הנלוות, אואה, כל תיקון תיקון,
למעשה, כל רכישת רכב, בעיקר במגזר, היא סוג של הימור - האם המנוע/גיר/אלטרנטור/טיימינג/סטרטר/מדחס/מצבר - מחק את המיותר - ילכו אצלי או אצל הפרייאר הבא שיקנה את הרכב, כל רכיב חי על זמן שאול, כפשוטו, ולא נותר אלא לקוות שאם ילך אחד - ילכו כל השאר בעקבותיו, ולא כשאחליף מדחס ילך ראש מנוע וכשאחליף ראש מנוע ילך האלטרנטור וכו' וכו' עד שהיה עדיף אילו היה נמכר לברזל בפעם הראשונה.
יש כאלו שקנו סובארו מ2002 וחמש שנים לא היה כלום ויש כאלו שקנו קורולה 2012 ובשנתיים הם הוציאו עליה שליש ממחיר הרכב (שהוא, גילוי נאות, פי שלוש מעלות הסובארו הנ"ל).
אין אפשרות לדעת מי בקצו ומי לא בקיצו, מי יטרד ומי ישקט,
ובמאמר המוסגר, נגלה את אזנכם שזו הסיבה בשלה בעלי הרכבים מפחדים להעלות טרמפיסטים, אין לדעת איזה קש ישבור את גב הגמל.
אך הניסיון הוכיח שאלו שמעלים טרמפיסטים משתייכים הרבה יותר לקטגוריה הראשונה, של האנשים שכל ענייני רכבם על מי מנוחות בסייעתא דשמיא מופלאה.
זה מה שעיני חזו, אשמח אם מישהו שחולק עימי את אותה תובנה יכתבנה גם - למען אדע שאיני לבד בסירה.

זהו, רץ למצוא טרמפ לסדר ב'. בהצלחה לכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אתה באמת לא חייב כלוםםםםםםם וכל הכבוד שהעלית,
ואם נדנדו לך ולא כ"כ רצתי ורק בסוף הסכמת- אז בכלל
למה לא חייב מצוות חסד היא חובה אולי אי אפשר לכפות ע'ז אבל זוהי חובה גמורה בהלכה [וודאי שיש מקרים יוצאי דופן אבל בכללי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
מי שלוקח טרמפיסטים - רואה ניסים בעניין הרכב, תקצר היריעה מהכיל את כל התלאות שיכולות לקרות לכל בעל רכב, וההוצאות הנלוות, אואה, כל תיקון תיקון,
לא הכל צריך להיות בנוי על ניסים העניין העיקרי הוא שהרוויח נצח שעשה חסד ליהודי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה