דרוש מידע איך עושים את זה? גמילה מטיטול

  • הוסף לסימניות
  • #1
איך גומלים ילד בן 3-שלא בקטע להגמל?
אשמח לעצות/טיפים מניסיון.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא גומלים.
מה שכן אפשר לנסות ליצור שיח סביב העניין שלילדים גדולים אין טיטול בתקווה שהוא יביע רצון מעצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אם הוא לא בקטע- זה לא ילך!
אפשר לגרום לו לרצות...
זה דורש מהילד ללמוד את עצמו, להשקיע, המון אורך רוח והמון סבלנות לעצמו
הוא חייב רצון חזק כדי להשקיע בזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זהו שהוא ממש מבין ענין אך לא בענין-שלם עם עצמו והטיטול...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
פרגונים ופרגונים ופרגונים
מבצעים...
עזרה.
כמובן להתחיל בסיר
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
איך גורמים לו לרצות?
קודם כל, מסבירים לו בצבעים חיים את המצב השונה- החדש
גורמים לעיניים שלו לנצוץ.
אח"כ לוקחים אותו לקנות ביחד לבנים חדשות
עושים טקס זריקת הטיטולים של התינוקים
יושבים איתו, מבטיחים לו עדש כל פעם שמצליח
מעודדים אותו גם אם מפשל.
מלמדים אותו להבדיל בין היציאות.
המלצה: לגמול אותו בבת אחת גם ביום וגם בלילה (להוציא את הטיטול מהלקסיקון)
חשוב מאוד! דורש המון אורך רוח מצד ההורים
לרוץ איתו 10 פעם בדקה, לרבוץ שם שעות, לנקות אחריו ולכבס בגדים כל הזמן.
אבל זו תקופה עוברת וזה שווה את זה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לחכות עוד כמה חודשים, חבל על המאמצים, כנראה הוא עוד לא בשל,
ברגע שיהיה בשל זה יקח בדיוק יומיים,
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
פרגונים ופרגונים ופרגונים
מבצעים...
עזרה.
כמובן להתחיל בסיר

קודם כל, מסבירים לו בצבעים חיים את המצב השונה- החדש
גורמים לעיניים שלו לנצוץ.
אח"כ לוקחים אותו לקנות ביחד לבנים חדשות
עושים טקס זריקת הטיטולים של התינוקים
יושבים איתו, מבטיחים לו עדש כל פעם שמצליח
מעודדים אותו גם אם מפשל.
מלמדים אותו להבדיל בין היציאות.
המלצה: לגמול אותו בבת אחת גם ביום וגם בלילה (להוציא את הטיטול מהלקסיקון)
חשוב מאוד! דורש המון אורך רוח מצד ההורים
לרוץ איתו 10 פעם בדקה, לרבוץ שם שעות, לנקות אחריו ולכבס בגדים כל הזמן.
אבל זו תקופה עוברת וזה שווה את זה!
הבעיה היא שלא מבין את הקטע של לידע כשצריך להתפנות....
בכל אופן תודה על הטיפים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
שיטה מעולה -
מחליטים על תאריך יעד (שבועות? אבל אולי זה קרוב מדי. יום הולדת של x או תאריך אחר),
ומתחילים לפמפם לו שבתאריך המדובר הוא יהיה גמול וללא טיטול.
בכל החתלה, לסבא וסבתא, לאחים, ובכל הזדמנות לומר משפט או שניים שבתאריך המדובר יוסי יהיה גדול / יוסי יהיה בלי טיטול / יוסי ילך לשירותים כמו הגדולים / כיד הדמיון הטובה עליכם וכפי המילים המקובלות אצלכם בבית לנושא זה.
בהתחלה הוא יתנגד: לא רוצה, רוצה להיות קטן רוצה להיות עם טיטול.
ועונים לו בשלווה ובנחת - נכון. עכשיו אתה עדיין קטן עם טיטול, אבל בתאריך איקס אתה כבר תהיה גדול ולא יהיה לך יותר טיטול.
אחרי כמה ימים כאלו הוא כבר לא יתנגד, וזה יתן לו זמן להתרגל למחשבה ולקבל את זה.
וכשמגיע הזמן המדובר, פשוט מורידים את הטיטול.
גמלתי ככה ארבעה ילדים שכנראה חששו מהמעבר אל הלא מוכר והעדיפו את נוחות הטיטול, וכשהגיע הרגע הם פשוט נגמלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הבעיה היא שלא מבין את הקטע של לידע כשצריך להתפנות....
בכל אופן תודה על הטיפים.
באמת צריך לקחת אורך רוח.
אחרי כיומיים של פספוסים הם קולטים לבד את התחושה (שעד עכשיו לא הכירו כי היה טיטול). פשוט לא להילחץ מהפספוסים אלא להתייחס לזה כאל תהליך למידה (שלדעתי בגיל 3 הוא מהיר מאוד), צריך לפספס כמה פעמים כדי ללמוד מה מרגישים לפני
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הבעיה היא שלא מבין את הקטע של לידע כשצריך להתפנות....
בכל אופן תודה על הטיפים.
בהתחלה קשה להבין את זה כי הם רגילים בלי לחשוב כלל.
אבל הם קולטים את זה יופי אחרי פעם ופעמיים שמפשלים מסבירים להם מה קרה כאן, מלמדים אותם כיצד לחכות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
איך גומלים ילד שברגע שמורידים לו את החיתול בוכה וצורח ללא הפסקה!
משדר אומללות ! מבקש בתחנונים שאי אפשר לעמוד בהם שהוא רוצה חיתול !
וזה אחרי ממתקים והבטחות למיניהם , פלימוביל וכו' .
לא רוצה שום דבר . רק בוכה שרוצה חיתול .
רחמים . לא עמדנו בזה !
החזרנו לו לכמה שבועות .
ופשוט לא יודעים איך להמשיך .
הילד לא רוצה . מתנגד בתוקף . מדובר על 3 פלוס .
עוד מעט גן עירייה ....
מה עושים ???
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
שיטה מעולה -
מחליטים על תאריך יעד (שבועות? אבל אולי זה קרוב מדי. יום הולדת של x או תאריך אחר),
ומתחילים לפמפם לו שבתאריך המדובר הוא יהיה גמול וללא טיטול.
בכל החתלה, לסבא וסבתא, לאחים, ובכל הזדמנות לומר משפט או שניים שבתאריך המדובר יוסי יהיה גדול / יוסי יהיה בלי טיטול / יוסי ילך לשירותים כמו הגדולים / כיד הדמיון הטובה עליכם וכפי המילים המקובלות אצלכם בבית לנושא זה.
בהתחלה הוא יתנגד: לא רוצה, רוצה להיות קטן רוצה להיות עם טיטול.
ועונים לו בשלווה ובנחת - נכון. עכשיו אתה עדיין קטן עם טיטול, אבל בתאריך איקס אתה כבר תהיה גדול ולא יהיה לך יותר טיטול.
אחרי כמה ימים כאלו הוא כבר לא יתנגד, וזה יתן לו זמן להתרגל למחשבה ולקבל את זה.
וכשמגיע הזמן המדובר, פשוט מורידים את הטיטול.
גמלתי ככה ארבעה ילדים שכנראה חששו מהמעבר אל הלא מוכר והעדיפו את נוחות הטיטול, וכשהגיע הרגע הם פשוט נגמלו.
נשמע מענין!
תהליך אבשלה לילד ולאמא....
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
איך גומלים ילד שברגע שמורידים לו את החיתול בוכה וצורח ללא הפסקה!
משדר אומללות ! מבקש בתחנונים שאי אפשר לעמוד בהם שהוא רוצה חיתול !
וזה אחרי ממתקים והבטחות למיניהם , פלימוביל וכו' .
לא רוצה שום דבר . רק בוכה שרוצה חיתול .
רחמים . לא עמדנו בזה !
החזרנו לו לכמה שבועות .
ופשוט לא יודעים איך להמשיך .
הילד לא רוצה . מתנגד בתוקף . מדובר על 3 פלוס .
עוד מעט גן עירייה ....
מה עושים ???
ממש ממליצה על השיטה שכתבתי כאן למעלה. לקבוע תאריך יעד ולפמפם במשך תקופה.
אבל לפני כן תרפו למשך כמה ימים לגמרי לגמרי, כביכול כדי לאפס את התחושות סביב הנושא.

אל תילחצו מגן עיריה, יש עוד כמה חודשים, וכשהם נגמלים זה קורה בשניה. הכי חשוב שלא להכניס מטענים רגשיים ואמוציות סביב הנושא, כי אז הגמילה נסחבת.

בגיל הזה אין מספיק הבנה להבטחות, זה רק יוצר תסכול כי ההתניה לעתיד לא מספיק ברורה להם.
מה שכן, אני נותנת שוקולד צ'יפס או עדש על כל ישיבה בשירותים (בהתחלה. בהמשך הם מעצמם מגיעים לשירותים רק כשיש להם להתפנות, ואז מקבלים על זה שהצליחו). בלי לדבר על זה או להבטיח לעתיד, פשוט אחרי שיוצא מהשירותים - נותנת עדש ביד על זה שהלכת לשירותים כמו גדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מנסיון שלי במיוחד לבן, זה תהליך שיכול לקחת חודשיים - חצי שנה
רק סבלנות
פשוט כל יום כשהוא חוזר מהת"ת / מעון, מורידים לו בפשטות את הטיטול,
בלי הרבה דיבורים,
ומראים לו בהשג יד את הכיוון לשירותים / סיר...
להתאזר בהמון סבלנות והרטבות ו.. ו... תהליך של שבועיים ומעלה, זה פשוט קורה, ובעזרת ה' יכנס לשטנץ'......בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני אמא לבכורה שתכף חוגגת 3 (חודשיים ל3) , כבר יותר משלושה חודשים אנחנו בגמילה וטרם עלה בידינו .
בהתחלה זה היה נראה מבטיח, והיא אכן קבלה עדש על כל פעם שהלכנו איתה לשירותים, ושרים ביחד "עוד לא עוד לא" ונהנים מהילדה הגדולה שנהיתה לנו, וכבר חשבנו להוריד טיטול בלילות בהמלצת חברות ומשפחה.
ואז נהיה לי לחץ בעבודה משהו מעבר ללחץ רגיל, וזה חלחל הביתה, והשפיע ישירות על הגמילה.
זה התמשך חודש שבו חזרנו לטיטול של הלילה, אבל עדיין ביתי לא חזרה למצב של יחסית גמולה.
היא לא מבקשת ללכת לשירותים, וגם כשאני שואלת מידי פעם אם היא צריכה לשירותים היא עונה לא.
ורק כשאני רואה אותה מולי שהיא הולכת לפספס היא מוכנה ללכת , לפעמים גם לא זה.
רוב הפעמים היא פשוט מפספסת.
אין לי לב להשאיר אותה רטובה אבל בכל אופן עשיתי את זה כמה פעמים כדי שתרגיש איך זה , זה לא עוזר.
עשיתי מבצע שירותים , מדביקים ביחד מדבקה בכל שירותים ואחרי כמות של 10 - קונים הפתעה קטנה - לא עוזר.
זה כבר הרבה זמן ככה, וגם בגן היא מפספסת קבוע וחוזרת מהגן עם בגדי החלפה שונים ומשונים (כל בוקר היא הולכת עם שקית של בגדי החלפה מהבית אבל מפפסת יותר מפעם אחת)
מה עושים? המלצות תתקבלנה בתודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני אמא לבכורה שתכף חוגגת 3 (חודשיים ל3) , כבר יותר משלושה חודשים אנחנו בגמילה וטרם עלה בידינו .
בהתחלה זה היה נראה מבטיח, והיא אכן קבלה עדש על כל פעם שהלכנו איתה לשירותים, ושרים ביחד "עוד לא עוד לא" ונהנים מהילדה הגדולה שנהיתה לנו, וכבר חשבנו להוריד טיטול בלילות בהמלצת חברות ומשפחה.
ואז נהיה לי לחץ בעבודה משהו מעבר ללחץ רגיל, וזה חלחל הביתה, והשפיע ישירות על הגמילה.
זה התמשך חודש שבו חזרנו לטיטול של הלילה, אבל עדיין ביתי לא חזרה למצב של יחסית גמולה.
היא לא מבקשת ללכת לשירותים, וגם כשאני שואלת מידי פעם אם היא צריכה לשירותים היא עונה לא.
ורק כשאני רואה אותה מולי שהיא הולכת לפספס היא מוכנה ללכת , לפעמים גם לא זה.
רוב הפעמים היא פשוט מפספסת.
אין לי לב להשאיר אותה רטובה אבל בכל אופן עשיתי את זה כמה פעמים כדי שתרגיש איך זה , זה לא עוזר.
עשיתי מבצע שירותים , מדביקים ביחד מדבקה בכל שירותים ואחרי כמות של 10 - קונים הפתעה קטנה - לא עוזר.
זה כבר הרבה זמן ככה, וגם בגן היא מפספסת קבוע וחוזרת מהגן עם בגדי החלפה שונים ומשונים (כל בוקר היא הולכת עם שקית של בגדי החלפה מהבית אבל מפפסת יותר מפעם אחת)
מה עושים? המלצות תתקבלנה בתודה!
כפי שאני מבינה את המצב יש שתי אפשרויות, או בעצם שתי גישות הפוכות -
א. להשאיר את האחריות אצלה. להתעלם לגמרי, אבל לגמרי. לא להגיב כשהיא הולכת לפספס, לא לנדנד שתלך, לא לכעוס ולא לרחם. אם היא מבקשת עזרה - כמובן לעזור. אם היא מבקשת להחליף בגדים - לעזור לה בהתאם לרמתה. אבל להשאיר את כל האחריות אצלה.

אבל נראה לי שאני הייתי נוקטת בגישה ההפוכה -
ב. לקחת ממנה את האחריות. (לא יודעת לגבי הגן, לפחות בבית ככה) בערך פעם בשעה, יוזמת מעצמי לקחת אותה לשירותים, בלי לשאול בלי להציע, פשוט לתת יד וללכת. כדי שתתרצה אפשר לשאול אותה למשל: את רוצה לקחת את הבובה (או הספר או המשחק שכרגע מעסיק אותה) איתנו לשירותים או לשמור לך כאן? (בכלל, לשמור זו כמעט מילת קסם בגיל הזה. היא תסכים לעזוב כמעט כל דבר כדי שתשמרי עליו בזמן שהולכים לשירותים). לתת לה יד, להושיב בשירותים, תוך כדי דיבור ופטפוטי סרק כדי שהיא לא תרצה להתנגד. וזהו.
נכון, יש ילדים בגיל 3 שעצמאיים לגמרי בנושא השירותים. אבל אל דאגה, בעוד כמה חודשים זה ילך ויפחת.
לי באופן אישי זה קל יותר מאשר להתעסק עם בגדים רטובים.
אם את רואה שפעם בשעה זה יותר מדי, אז תורידי תדירות לפעם בשעה וחצי או שעתיים. אני מאמינה שככה היא תתרגל להיות יבשה ולהתפנות דווקא בשירותים, ובהמשך תבקש שתקחי אותה לשירותים כשהיא צריכה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה