"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

האם זה נכון שיש בכל פסוק לא יותר מאתנחתא אחת בלבד? בכל החמשה חומשי תורה?
כן, בכל התנ"ך.
כשצריך עוד אחד משתמשים בראשונה בזרקא סגול.
ואם זה רק מילה אחת משתמשים בשלשלת.
 
לפני שקוראים את הפרשה הראשונה במטות שהיא מלאה במפיקים ומצריכה קצב נשימה כפול מהרגיל,
כדאי לעצור את הנשימה לחצי דקה כדי ליצור וואקום של חמצן בגוף, כך ההתנשפות הנמרצת של המפיקים לא תסחרר אותנו מרוב עודף חמצן...
 
ז"ק הוא בדרגא פחותה יותר מזרקא סגול ואתנחתא
זה אינו, ז"ק הוא באותו רמת מפסיקות כמו סגול וטפחא, והם הנקראים מלכים. (לא זכור לי מקור ברור בספרים הקדמונים לע"ע, אולם בספר של ברויאר על טעמי המקרא זה מופיע)
 
זה אינו, ז"ק הוא באותו רמת מפסיקות כמו סגול וטפחא, והם הנקראים מלכים. (לא זכור לי מקור ברור בספרים הקדמונים לע"ע, אולם בספר של ברויאר על טעמי המקרא זה מופיע)
זו חלוקה מאוד שטחית.
אם הזרקא סגול והזקף קטן הם אותה דרגא לא היו צריכים את שניהם הטעמים, זה לא שהכניסו את זה בשביל לגוון בניגון...
לכל טעם יש את התפקיד שלו ולכן כקבוצה אתה צודה שהם אותה קבוצה אבל בכל אופן הזרקא סגול הוא ההפסק הגול מכולם אחרי אתנחתא, תבדוק את זה לבד בכל הפסוקים שיש בהם זרקא סגול תראה שמן הדין היה צריך שני אתנחתא
 
אגב, בשבת האחרונה (פרשת פינחס) קראו את ההפטרה של פרשת מטוס.
בבין המצרים ובשבעת השבועות לאחר מכן לא נוהגים כהיום לקרוא את ההפטרה המיוחדת לפרשת השבוע. (בחומשים שלנו היום זה בכלל לא נדפס). הפטרת שמעו, דברי, וחזון הם לא ההפטרות של הפרשות, אלא של הזמן
 
בבין המצרים ובשבעת השבועות לאחר מכן לא נוהגים כהיום לקרוא את ההפטרה המיוחדת לפרשת השבוע. (בחומשים שלנו היום זה בכלל לא נדפס). הפטרת שמעו, דברי, וחזון הם לא ההפטרות של הפרשות, אלא של הזמן
הוא התכוון שההפטרה נכתבה בתור הפטרת מטות, ועל כל פרשה כתוב את ההפטרה שנקבעה לה (גם אם זה לא מעניין הפרשה...)
 
זו חלוקה מאוד שטחית.
אם הזרקא סגול והזקף קטן הם אותה דרגא לא היו צריכים את שניהם הטעמים, זה לא שהכניסו את זה בשביל לגוון בניגון...
לכל טעם יש את התפקיד שלו ולכן כקבוצה אתה צודה שהם אותה קבוצה אבל בכל אופן הזרקא סגול הוא ההפסק הגול מכולם אחרי אתנחתא, תבדוק את זה לבד בכל הפסוקים שיש בהם זרקא סגול תראה שמן הדין היה צריך שני אתנחתא
ובכן, שבתי ועיינתי, ובספר מסלול (היה מחותן של רעק"א), וכן בספר שערי זמרה (רבי זלמן הענא) איתא ל"חלוקה השטחית" הנ"ל, ושם כתוב שדרגת הסגול שווה לדרגת הזקף.
וילמדנו רבינו, למה פעמים מירכא משרת לפשטא ופעמים בתמורתו יבוא מהפך? (ועוד רבות, פשוט זו הדוגמא הראשונה שעלתה לי בראש).
ועוד, יסביר כבודו למה בפסוק הנ"ל וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ: (שמואל א' ג' ה'), המילים הראשונות מוטעמות בסדרא של זקף, ואילו בפסוק הבא וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֘קֶר֮ מִֽמׇּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃ המילים הראשונות מוטעמות בסדרא של סגול???
(אגב, בספר הנ"ל של ברויאר "טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמת", יש הסבר על דרך כלל למה לפעמים יש סגול ולפעמים לא, אולם הכלל שלו לא מסביר את הפסוקים הללו)
 
נערך לאחרונה ב:
ובכן, שבתי ועיינתי, ובספר מסלול (היה מחותן של רעק"א), וכן בספר שערי זמרה (רבי זלמן הענא) איתא ל"חלוקה השטחית" הנ"ל, ושם כתוב שדרגת הסגול שווה לדרגת הזקף.
וילמדנו רבינו, למה פעמים מירכא משרת לפשטא ופעמים בתמורתו יבוא מהפך? (ועוד רבות, פשוט זו הדוגמא הראשונה שעלתה לי בראש).
ועוד, יסביר כבודו למה בפסוק הנ"ל וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ: (שמואל א' ג' ה'), המילים הראשונות מוטעמות בסדרא של זקף, ואילו בפסוק הבא וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֘קֶר֮ מִֽמׇּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃ המילים הראשונות מוטעמות בסדרא של סגול???
(אגב, בספר הנ"ל של ברויאר "טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמת", יש הסבר על דרך כלל למה לפעמים יש סגול ולפעמים לא, אולם הכלל שלו לא מסביר את הפסוקים הללו)
את האמת אומר לך שאני לא מומחה בעיון טעמי המקרא אבל כך שמעתי בשיעור של ר' ישראל גולדווסר בשלהבת אש.
ולפי הבדיקה השטחית שעשיתי בתורה היה נראה לי שזה נכון, אבל ייתכן שאתה צודק.
 
זה וויכוח בין הרב גולדווסר לבין הרב ספר המסלול והרב שערי זמרה, דברי הרב ודברי התלמיד...
 
לא אומרים ביחיד ''בעל קריאה''
אלא בעל קורא שזה בניין של ''פועל'' ולכן צריך להיות ''בעלי קוראים''
אם כבר מדקדקים,
נכון שלא אומרים ביחיד 'בעל קריאה'.
אבל הלשון 'בעל קורא' היא טעות מובהקת, חברה של 'בעל מחבר' ודומיה. וכבר העירו על כך.
'בעל' אינו הדבר עצמו, אם הוא 'קורא' הרי הוא 'קורא'. ומי ארגן לו 'בעל'?
אז אולי לפחות ברבים יותר טוב לומר את המילה כתקנה: בעלי קריאה.
בכך לא נחזור על טעות פעמיים..
 
יש ספר טעמי המקרא בהוצאת אשכול
ושם מובא שיר של הר"ת עם כללי הטעמים
[הערה חבל שכשלא יודעים מזלזלים בעוד שיטה
הנה ר"ת הוא ראשון וקדום למחותן של הרע"א]
ושם נאמר אם ישמלה ארוכה מהברה וחצי יכול לבוא מהפך ואם יש פחות יבוא מרכא
אין לי זמן כרגע לדוגמאות
וכן יש שם בראש הספרטבלא לדרגות של המפסיקים
ולסיום מותר להתווכח אבל לא כדאי לזלזל
ולמד לשונך לומר איני יודע נאמר בחז"ל בברכות דומני דף ה ע"א
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה