דרוש מידע כמה הייתם משלמים כדי שתהיו פטורים/ות מהכנת סנדוויצ'ים בבוקר?

[רגע של ניצחון]

ממש לא. להאיר את הכאב שלא תמיד זה רק נמצא במקום שרוצים להתפטר או פינוק כזה לפעמים יש אמהות או יותר נכון נשים שהיו עושות הכל בכדי שיהיה למי להכין. זה הכל

נכון מאד
ואני גם מכירה אישית ומקרוב זוג שמאד מאד מאד מחכה
אבל הקשר של זה לאשכול הנוכחי הוא?
אפשר לעשות העתק הדבק למשפט הזה לחצי מהאשכולות כאן:
עלות גבוהה למחנה- יש אנשים שהיו כמהים לשלם לילד מחנה...
בחור שלא מסתדר בישיבה, ילד שמרביץ, ילדה שמאבדת נעליים במעון, הורים שאין להם בייביסיטר וכו' וכו'
ואם נרחיב את הדוג' אז בכל האשכולות אפשר לכתוב- יש ילדים נכים שהיו כמהים לרוץ ולשבור רגל
יש אנשים עניים שהיו משתוקקים ליסוע לנופש קצר
יש אנשים חולים שהיו מאושרים לצאת כל בוקר לעבודה
וכו' וכו'
אני חושבת שהטענה היתה- כאילו, מה זה קשור לאשכול עם ההצעה הנוכחית?
מילא אם הכותרת מפריעה ומעדיפים ניסוח מעודן יותר
אבל אם לא- למה דוקא באשכול הזה?

 

[ynf]

אם כתבה את זה אמא שמכניסה לב,
ואת יכולה להעיד על עצמך
שכל יום כל יום תמיד ללא יוצא מן הכלל
את מכינה את הסנדוויץ מתוך תשומת לב ועם גרגרי חיוכים
את צודקת שאת בוכה על אפשרות להזמין כריכים מוכנים.

אם כתב את זה אבא,
שנח לו מאד שגם בזמני חולשה/חולי/עומס
האשה מתמודדת גם עם הכנת כריכים לפי גחמות הילדים
בנוסף להלבשת הילדים, דאגה שיכניסו משהו לפה
ויצאו בזמן ובהרגשה טובה
אז מבחינתי זו סיבה לבכי..

רק לעדכון שכיום בשנות ה2020
כשהנשים כבר יוצאות לעבודה במגדלים השונים בשעה 06:30-07:00 בבוקר
הבעלים הם אלו שמכינים את הסנדוויצים ועושים עוד דברים שאין כאן המקום לפרט
אהה וגם את הקוקו לילדה (לא נורא הגננת תסדר את זה יותר טוב )

 

[devMode]

אני הייתי משלם 200 / 250 שקל לחודש על כזה שירות
ירושלים

 

[291]

אני הייתי משלם 200 / 250 שקל לחודש על כזה שירות
ירושלים

תודה רבה.
ממוקד.

 

[מריומה~]

נכון מאד
ואני גם מכירה אישית ומקרוב זוג שמאד מאד מאד מחכה
אבל הקשר של זה לאשכול הנוכחי הוא?
אפשר לעשות העתק הדבק למשפט הזה לחצי מהאשכולות כאן:
עלות גבוהה למחנה- יש אנשים שהיו כמהים לשלם לילד מחנה...
בחור שלא מסתדר בישיבה, ילד שמרביץ, ילדה שמאבדת נעליים במעון, הורים שאין להם בייביסיטר וכו' וכו'
ואם נרחיב את הדוג' אז בכל האשכולות אפשר לכתוב- יש ילדים נכים שהיו כמהים לרוץ ולשבור רגל
יש אנשים עניים שהיו משתוקקים ליסוע לנופש קצר
יש אנשים חולים שהיו מאושרים לצאת כל בוקר לעבודה
וכו' וכו'
אני חושבת שהטענה היתה- כאילו, מה זה קשור לאשכול עם ההצעה הנוכחית?
מילא אם הכותרת מפריעה ומעדיפים ניסוח מעודן יותר
אבל אם לא- למה דוקא באשכול הזה?

הניחו הנחה ושמו על שאלות
הכותרת לא הפריעה בכלל והמענה חושבת שקשור בהחלט בקשר קרוב מאד

 

[devMode]

אני הייתי משלם 200 / 250 שקל לחודש על כזה שירות
ירושלים

במחשבה שניה, זה תלוי אם תהיה אפשרות בחירה איזה ממרח רוצים בסנדביץ'
אם זה לא יהיה נתון לבחירתו של הילד, זה לא יתפוס.
צריך שהוא יוכל לבחור כבר מהלילה מה הוא רוצה מחר. (ועדיף שיהיה ממשק אינטרנטי נח, לא טלפוני)

 

[291]

במחשבה שניה, זה תלוי אם תהיה אפשרות בחירה איזה ממרח רוצים בסנדביץ'
אם זה לא יהיה נתון לבחירתו של הילד, זה לא יתפוס.
צריך שהוא יוכל לבחור כבר מהלילה מה הוא רוצה מחר. (ועדיף שיהיה ממשק אינטרנטי נח, לא טלפוני)

אי אפשר בעסק מתחיל - להשקיע כל כך הרבה בעוד שיתכן והשקעתו לא תניב. אני מסכים בהחלט לכל מילה, ואם העסק יקום (תלוי מאוד במשוב מבית פרוג), בוודאי שהוא יצטרך בהמשך לכלול את האלמנטים הללו.
אפשרות בחירה - כבר מההתחלה. בשעת ערב מאוחרת? לא בהתחלה.

 

[ה' אוהב אותך]

אם כתבה את זה אמא שמכניסה לב,
ואת יכולה להעיד על עצמך
שכל יום כל יום תמיד ללא יוצא מן הכלל
את מכינה את הסנדוויץ מתוך תשומת לב ועם גרגרי חיוכים
את צודקת שאת בוכה על אפשרות להזמין כריכים מוכנים.

אם כתב את זה אבא,
שנח לו מאד שגם בזמני חולשה/חולי/עומס
האשה מתמודדת גם עם הכנת כריכים לפי גחמות הילדים
בנוסף להלבשת הילדים, דאגה שיכניסו משהו לפה
ויצאו בזמן ובהרגשה טובה
אז מבחינתי זו סיבה לבכי..

אבל עדיין הכנת אוכל זה משהו שהילד מרגיש.
המושגים "אוכל של אמא" ו"ריחות מהבית" זה לא משהו חדש,
אז בתקופות קשות \עמוסות וכו' שעוברות כל כולם
אולי כדאי להציב סדר עדיפויות,
כלומר להביא מנקה ,מגהצת עדיף בעיני מאשר שמישהי זרה תכין סנדוויצ'ים ואוכל לילדים.
נכון לא תמיד זה פיתרון כי בבקרים זה אתגרים חדשים שלא תמיד קשורים אבל מנסה להסביר הרעיון.
תציעו רעיונות בדברים טכניים ללא לב ורגש חם.
למרות שזה קיים מאז ומעולם כמו אישה מינקת וכו'
(לא ניסיתי אבל אולי עדיף אפילו מהלילה והעיקר שיהיה ביתי...)

 

[H. Clin]

אני לא הייתי משלמת על זה בכלל כי בעלי מכין את הסנדוויצ'ים

 

[devMode]

אי אפשר בעסק מתחיל - להשקיע כל כך הרבה בעוד שיתכן והשקעתו לא תניב. אני מסכים בהחלט לכל מילה, ואם העסק יקום (תלוי מאוד במשוב מבית פרוג), בוודאי שהוא יצטרך לכלול את האלמנטים הללו.
אפשרות בחירה - כבר מההתחלה. בשעת ערב מאוחרת? לא בהתחלה.

דוקא הקמת ממשק אינטרנטי בסיסי לא אמור להיות כל כך יקר, אחזקת מערכת שליחויות הרבה יותר יקרה ומורכבת

 

[רגע של ניצחון]

אני מציעה- בתור סוג של התחלה
לנסות לשים סנדביצים קבועים עם כמה סוגי ממרחים בכוללים, מקומות עבודה וכו'
עם מכירה עצמית
ולראות אם אתם מצליחים להתמיד בזה
אם שווה לכם כל ההתעסקות
אם זה רווחי
וככה תוכלו לבדוק אם שווה ומתאים לכם להיכנס לכזה דבר
זה גם הרבה יותר קל בתור התחלה ופחות מחייב וגם חוסך את השינוע לכל מקום בנפרד

 

[הקרמלין במוסקבה]

עור 30 שנה
יהיו מעונות עד 18.00 בערב
ויהיה אשכול
כמה הייתם משלמים למישהיא שתשכיב לכם ערב ערב את הילדים

 

[nori]

אני לא חושבת שזה יתפוס. כמה שזה לא יעלה זה יהיה יקר מדי בשביל משפחה עם כמה ילדים בתדירות גבוהה.
ולבנות על לקוחות מזדמנים. נראה לי עוד יותר קשה לבסס עסק על כזה דבר.

אני הייתי פונה לקהל יעד אחר. ריכוזי תעסוקה (נגיד בני ברק בסר) ואפילו ריכוזי כוללים/ ישיבות.
אני עובדת עכשיו בבסר בבני ברק. המסעדות בבנין לא כשרות לי מספיק. וללכת רחוק יותר כשאני צריכה לעזוב מוקדם (הכל יחסי) כדי להוציא את הילדים לא מרגיש לי נח כלפי המעסיק (למרות שכל הגברים במשרד יוצאים לצהרים)
אם מישהו היה מוכר סנדויצים, הזמנה מקוונת, מגיע למשרד (כמובן ריכוזי תעסוקה..) הייתי קונה על בסיס קבוע.
על סנדויץ או סלט טוב הייתי משלמת בין 30-60 ש'. (למה לי כן ולילדים לא כי ילדים יש לי כמה והם צריכים כל יום וגם עבורי זה ארוחת בקר וצהרים גם יחד והם גם לא יודעים להעריך סנדויץ טוב כזה..)

 

[291]

דוקא הקמת ממשק אינטרנטי בסיסי לא אמור להיות כל כך יקר, אחזקת מערכת שליחויות הרבה יותר יקרה ומורכבת

אכן. שליחויות זה מצב של אין ברירה, אין שליחויות - אין עסק.

 

[291]

אני לא הייתי משלמת על זה בכלל כי בעלי מכין את הסנדוויצ'ים

כנראה הוא היה משלם כפול

 

[ציפי-ה]

הכנת אוכל זה משהו שהילד מרגיש.
המושגים "אוכל של אמא" ו"ריחות מהבית" זה לא

נכון,
והוא יכול להרגיש את זה בארוחת הצהריים וארוחת הערב
זה לא חייב להיות דווקא בכריכים של הבוקר.
ריח של בית יכול גם להיות שוקו/תה חם ועוגה בבוקר.

סבלנות זה גם משהו שילד מרגיש
ואם אמא היא עייפה וחסרת סבלנות
והילד יוצא בהרגשה עצובה שלא הקשיבו לו
בעיני זה יותר גרוע מאשר סנדוויץ שמישהו אחר הכין.

אולי כדאי להציב סדר עדיפויות,

בהחלט.
סדר העדיפות שלי:
ילדים והורים שמחים ורגועים בבוקר
שיוצאים עם אוכל מזין שהם יהנו לאכול אותו.

תציעו רעיונות בדברים טכניים ללא לב ורגש חם.

משתדלת להכניס לב ורגש חם
בכל פעילות שאני עושה בבית
לא חושבת שכריך זה המקום היחיד שילדים יכולים להרגיש לב.

להלביש אותם בנחת, לחבק אותם כשהם יוצאים
להחמיא להם ברוגע
לזכור ולברך אותם על דברים ספציפיים באותו יום
לא פחות מגדל ומאפשר להם מאשר פונקציונלית מי הכין את הכריך.

לא חושבת שזה מזיק יותר מאשר ארוחות אחרות
שמקובל מאד מאד להשתמש בשרות שלהם בזמנים הנ"ל
כמו ארגוני עזר ליולדות, משען לחולה וכו'
ההיפך הגמור,
כולם מבינים שעדיף אוכל מזין וטוב מבחוץ
מאשר אמא לחוצה/עייפה/חסרת סבלנות שמכינה משהו לאכול..

 

[byy]

על סנדויץ או סלט טוב הייתי משלמת בין 30-60 ש'. (למה לי כן ולילדים לא כי ילדים יש לי כמה והם צריכים כל יום וגם עבורי זה ארוחת בקר וצהרים גם יחד והם גם לא יודעים להעריך סנדויץ טוב כזה..)

לא יודעת אם הייתי משלמת ,אבל כל ילד שיצא לישיבה או בת סמינר שכבר לא רצתה שאכין לה, הוריד לי עול.
בעיקר מהלב, עם הספקות ויסורי המצפון : כן אכלו, לא אכלו? היה להם טעים ,לא היה להם טעים? זרקו חצי ,או אכלו הכל?
ברוך שפטרני מעונשו של זה.

 

[דייזי]

עור 30 שנה
יהיו מעונות עד 18.00 בערב
ויהיה אשכול
כמה הייתם משלמים למישהיא שתשכיב לכם ערב ערב את הילדים

אצל חילונים יש כבר די הרבה מעונות כאלה..
ויש אפילו עד יותר מאוחר שמחזירים את הילד מקולח ועם פיג'מה!

 

[ה' אוהב אותך]

אני מציעה- בתור סוג של התחלה
לנסות לשים סנדביצים קבועים עם כמה סוגי ממרחים בכוללים, מקומות עבודה וכו'
עם מכירה עצמית
ולראות אם אתם מצליחים להתמיד בזה
אם שווה לכם כל ההתעסקות
אם זה רווחי
וככה תוכלו לבדוק אם שווה ומתאים לכם להיכנס לכזה דבר
זה גם הרבה יותר קל בתור התחלה ופחות מחייב וגם חוסך את השינוע לכל מקום בנפרד

נכון,
והוא יכול להרגיש את זה בארוחת הצהריים וארוחת הערב
זה לא חייב להיות דווקא בכריכים של הבוקר.
ריח של בית יכול גם להיות שוקו/תה חם ועוגה בבוקר.

סבלנות זה גם משהו שילד מרגיש
ואם אמא היא עייפה וחסרת סבלנות
והילד יוצא בהרגשה עצובה שלא הקשיבו לו
בעיני זה יותר גרוע מאשר סנדוויץ שמישהו אחר הכין.

בהחלט.
סדר העדיפות שלי:
ילדים והורים שמחים ורגועים בבוקר
שיוצאים עם אוכל מזין שהם יהנו לאכול אותו.

משתדלת להכניס לב ורגש חם
בכל פעילות שאני עושה בבית
לא חושבת שכריך זה המקום היחיד שילדים יכולים להרגיש לב.

להלביש אותם בנחת, לחבק אותם כשהם יוצאים
להחמיא להם ברוגע
לזכור ולברך אותם על דברים ספציפיים באותו יום
לא פחות מגדל ומאפשר להם מאשר פונקציונלית מי הכין את הכריך.

כמובן אם ההכנה כרוכה בעצבים ו"מה ,אתה רוצה עכשיו חביתה? אין לי זמן"
זה לא שווה והילד יוצא בהרגשה לא טובה
כמו כל דבר בחיים שאם לא עושים כמו שצריך לפעמים זה משיג את ההפך
היום הכל נהיה אוטומטית וצריך לשים לב לשינויים כי אח"כ זה יהיה בנורמה וקצת חבל...
יכול להיות שלפעמים זה נצרך וחשוב אך זה עדיין לא אומר שזה הופך להיות צורך הכלל אבל כשזה כבר נכנס ונהיה לאופנה אז אפילו לא חושבים אם יש פה בעצם איזו שהיא בעיה והאם זה האידיאל בכלל...

 

[מבסוטה]

בקיצור- 6 שקל על סנדויץ פשוט
8 שקל- עם חביתה אוביצה או חציל...